Is your surname Kipnis?

Research the Kipnis family

Share your family tree and photos with the people you know and love

  • Build your family tree online
  • Share photos and videos
  • Smart Matching™ technology
  • Free!

Levin Kipnis

Hebrew: לוין קיפניס
Birthdate:
Birthplace: Ushomyr (Ушомир), Коростенський район, Житомирська область, Ukraine
Death: June 20, 1990 (99)
Tel Aviv, Israel
Place of Burial: Kiryat Shol Tel Aviv קרית שאול תל אביב
Immediate Family:

Son of Pesach Kipnis and Rachel (Babi Ruhi) Kipnis
Husband of Miryam Kipnis and Dvora Kipnis
Father of Shay Kipnis; Private User; Tal Kipnis and Private User
Brother of Aharon Amihud (Kipnis); Dvora Lisitsa (Kipnis); Shaya Kipnis; Moshe Itzik Berko Kipnis; Haim Haykel Kipnis and 4 others

Managed by: Private User
Last Updated:
view all 17

Immediate Family

About Levin Kipnis

Correct birth date: 1 August 1890 see https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%9F_%D7%A7%D7%99...

https://blog.nli.org.il/kipnis_last/

https://www.kan.org.il/item/?itemid=53373

http://www.gen-mus.co.il/person/?id=1860


Levin Kipnis (Hebrew: לֶוִין קִיפְּנִיס; 1 August 1894 – 20 June 1990) was an Israeli children's author and poet who wrote mainly in Hebrew and Yiddish. He won the Israel prize in 1978.

Biography

Kipnis was born in Ushomir in Volhynian Governorate which was part of the Pale of Settlement of the Russian Empire (now in Ukraine), into a family of 12. His father, Pessach, who was a shaliach tzibbur, sent him to study in a Cheder, which he didn't like because of the strict discipline. He showed a passion for the arts from a young age, painting and woodcarving. His father, who saw his potential, encouraged him to become a sofer stam. He wrote mezuzot to provide additional income for the family.

He decided to become a writer at the age of 13, after seeing the Hebrew children's magazine "Haprachim" ("the flowers"). In his attic, he wrote, illustrated and produced his own magazine, later submitting one of his stories, "the sick child" to the children's magazine. The story was published in 1910. Kipnis completed his education in Jitomir and Warsaw, then went back to his hometown, where he founded an "improved Cheder," established a Hebrew library and wrote and directed plays. In 1913, he emigrated to Ottoman Palestine and continued his arts education at the Bezalel Academy of Art and Design. The lack of content for children of kindergarten age convinced him to write songs suited for preschoolers.

With the outbreak of World War I, Kipnis established the "Little Library for Children" publisher in Jaffa, while concurrently doing agricultural forced labor for the Ottoman military. After the war he returned to Jerusalem at the invitation of Bezalel to write and edit content for preschoolers and published story and song collections for children as well as the first magazine for preschool teachers "Ganenu" ("our garden" or "our kindergarten").

In 1921, he managed an orphanage in Safed. In 1922, he traveled to Berlin, Germany for advanced studies in art and craftsmanship. There he published three books in German. He returned in 1923 and began teaching at the Levinsky Teacher's Collage in Tel Aviv.

In 1928, Kipnis wrote plays and participated actively in the foundation of a children's theater, later known as "Teatron Hagananot" ("the preschool-teacher theater"), where some well known Hebrew performers such as Bracha Zfira and Sara Levi-Tanai participated.

In 1956, he retired from his job as an educator and dedicated his time to writing.

Kipnis's writing is characterized by a light and happy style, devoid of pathos, yet rich and aesthetic. His collections in Hebrew encompass about 800 stories and 600 poems. He also wrote children's books in Yiddish, publishing a collection in 1961. His work was translated into English, French, German, Russian, Arabic and Yiddish. He was active as a writer for 80 years, from 1910 to 1990. Kipnis died in 1990 in Tel Aviv.

The archive of his work is at the Levin Kipnis Center for Children's Literature, Levinsky Teachers' College. The center awards a bi-annual prize named after Kipnis for a research project about children's literature.

Awards and honours

  • In 1962, Kipnis was awarded the Yatsiv Prize for Children's Literature.
  • In 1976, he received the Lamdan Prize for Children's Literature.
  • In 1978, he was awarded the Israel Prize, for children's literature.
  • A street is named after him in Be'er Sheva
  • Reference: MyHeritage Family Trees - SmartCopy: Dec 13 2020, 14:24:34 UTC

https://ustawi.com/products/niacinamidedarkspotcorrector?utm_source...

About לוין קיפניס (עברית)

לֶוִין קִיפְּנִיס (1 באוגוסט 1894, האימפריה הרוסית – 20 ביוני 1990, תל אביב) היה סופר ומשורר ילדים ישראלי, שכתב בעיקר בעברית וכן ביידיש, חתן פרס ישראל לספרות ילדים 1978

לוין קיפניס נולד בעיירה אושומיר, פלך ווהלין, אוקראינה. למד ב"חדר" וב"תלמוד תורה". בחשאי היה נוהג להעתיק פסוקים מקירות בית הכנסת ולגלף בעץ את חיות הקודש והכרובים פורשי הכנפיים. בעידודו של אביו למד כתיבת "סתם" והחל להעתיק מזוזות בעבור תושבי העיירה. בהמשך, העתיק את התורה ואף הלבישה והיא זכתה לכבוד בבית הכנסת. בן 12, כבר עזר בכלכלת הבית כמורה לעברית בכפרי הסביבה.

משהגיע לידיו עיתון "הפרחים" בעריכת י' לבנר, כתב וצייר עיתון משלו בשם "פרחי לוי". בן 14, התפרסם שירו הראשון "הילד החולה" בשבועון "הפרחים" והנער לוין קיפניס היה למשתתף קבוע בעיתון שם הודפסו ציורי נוי שלו, חידותיו המצוירות, שיריו וסיפוריו.

בתקופה זו של חייו החל גם את לימודיו הכלליים. הוא ייסד בעיירתו "חדר מתוקן" לבנים ולבנות, ריכז את בני הנוער, נוסדה ספרייה עברית, נערכו נשפים והצגות בעברית ו"פרחה העבודה הציונית" (כדבריו של תדהר). כבר בגיל 15, בשנת 1909, פנה אל בית הספר "בצלאל" בירושלים במכתב מחורז ומנוקד ומתחנן בבקשה "להיכנס תחת כנפיו" אולם בשל גילו הצעיר, נדחתה בקשתו.

בשנת התרע"ג, 1913, עלה לוין קיפניס לארץ ומיד בבואו הגשים את חלומו והחל ללמוד ב"בצלאל". באותה שנה פרצה "מלחמת השפות" בארץ, שלוין לקח בה חלק, והוקם בירושלים סמינר עברי ראשון לגננות וגן ילדים עברי בהנהלת חסיה פיינסוד-סוקניק. לוין קיפניס, שהיה אורח קבוע בגן, נוכח בחסרונם של שירים וסיפורים מקוריים והחל ליצור רפרטואר חדש של שירי זמר עבריים, משחקי שיר, אגדות וסיפורים. בחג החנוכה תרע"ה, 1915, כתב את שירו הראשון לילדים "נס חנוכה".

עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, נסגר בית הספר "בצלאל" ולוין קיפניס עבר לתל-אביב שם סייע בהוצאה לאור של "הספריה הקטנה לילדים".

בהיותו נתין עותמני, נתפס מספר פעמים על ידי הטורקים, נאסר ונפדה.

עבד כשומר בכרמי רחובות וראשון לציון, עבד ביקב בראשון לציון ובתקופת הגירוש נדד עד מסחה, היא כפר תבור, ועסק שם בכריתת אלונים. בהמשך הגיע לחדרה והיה למורה לילדי התימנים. שם כתב את ספרו "לקבר אבות".

עם הסתלקותו של השלטון הטורקי ומתן הצהרת בלפור על הקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל, כתב את השירים "המשיח" ו"עורה ישראל".

בעת טיול במדבר יהודה, לרגלי אחד הצוקים התלולים, כתב את שיר הלכת "אל ראש ההר" שהיה מאוחר יותר להמנון ההעפלה.

בשנת התרע"ט, 1919, חזר לוין קיפניס לירושלים שם התמנה על ידי ד"ר לוריא, ראש מחלקת החינוך, ככותב חומרים ספרותיים לגני הילדים. במשך שנתיים ימים הוציא 40 "גליונות לגננות" ואף לימד את הגננות לשיר את השירים ולשחק את המשחקים. את חמשת הגיליונות הראשונים כתב במו ידיו ושכפל אותם בהקטוגרף. כמו כן הוציא "שירים לבית הספר", שהולחנו על ידי אידלסון, קרצ'בסקי ועוד, וערך, יחד עם חברות התאחדות הגננות, את "גננו" - העיתון הראשון לחינוך לפעוטות.

בשנת 1921 ניהל בית יתומים בצפת.

בשנת התרפ"ב, 1922, יצא לגרמניה להשתלמות בסמינר הממלכתי לאמנות שם יצאו לאור ספריו "לקבר אבות"; "אלף בית" - ספר האותיות מצויר על ידי זאב רבן, ידידו מ"בצלאל"; "מעשה באפרוח שהלך לבקש אם אחרת"; "מחרוזת" - קובץ של שבעים משיריו שכבר היו מוכרים ומושרים ברחבי הארץ.

בשובו לארץ, כעבור שנתיים, התקבל כמורה בסמינר למורות ולגננות על שם לוינסקי בתל אביב ולימד שם מלאכת יד וקרטונז'. במקביל לימד גם בבית הספר לבנים ובבית ספר "גאולה" וערך את ביטאון הגננות "הד הגן". שנה מאוחר יותר הקים את תאטרון הילדים שליד מרכז הגננות שאותו ניהל במשך עשרים וחמש שנה ואשר מרבית המחזות שהוצגו בו היו מפרי עטו. מאז, ועד יומו האחרון, התמיד ביצירתו. סיפוריו ושיריו התפרסמו בחלקם הגדול ב"דבר לילדים" מראשית הופעתו. לשיריו נתחברו מנגינות על ידי טובי המוסיקאים בארץ. רבים מהם נתקבלו עם השנים כשירי עם. היה בקי ברזי הטבע ודייק מאוד בסיפוריו בתיאורי הפרחים ובהתנהגות בעלי החיים. הוא חש מחויבות להקניית ערכים ומסורת חג ומועד לילדים. דאג לקרבם אל סיפורי התורה בעיבודם. כתב שירים על אותיות הא"ב כדי להקל על הילדים את הלימוד. יצר את "ספרא" להכרת סופרי ישראל ויצירותיהם.

בשנת התרפ"ד, 1924, נשא לוין קיפניס לאישה את מרים לובמן, בת ראשון לציון. במשך עשר שנים התגורר עם רעייתו בתל-אביב ולאחר מכן החל בבניית ביתם בראשון לציון. בשנת התרצ"ב, 1935, הסתיימה הבנייה, אולם אז נפטרה מרים. לוין ושני ילדיו הקטנים התגוררו בבית החדש במשך שנה אחת שלאחריה עזב לתל-אביב. שם נישא, מאוחר יותר, לדבורה קרסנוב, גננת-מורה.

בית קיפניס בראשון לציון, שנבנה על גבעה, התנשא מעל הסביבה והיה מוקף פרדסים. את הבית העמיד לוין קיפניס לרשות ה"הגנה" ובתקופת המאורעות השתכנה בו המפקדה האזורית. גג הבית שימש כמגרש אימונים וברדת הגשמים התבצעה הפעילות בקומת הקרקע ובמרתף המרווח.

בשנותיו המאוחרות, במטרה לקדם את ספרות הילדים בארץ, הגה לוין קיפניס את הרעיון להקים מרכז לספרות ילדים ונוער והתחבר, לשם כך, אל סמינר לוינסקי בתל אביב. בינואר 1982, נוסד מרכז לוין קיפניס לספרות ילדים, שאליו תרם את כל ארכיונו וכן סכום כסף לייסוד קרן למתן פרס כספי לעבודת מחקר.

במרכז ספרייה הכוללת את מיטב היצירות שנכתבו לילדים; ארכיון כתבי יד של טובי היוצרים לילדים; אוסף מקראות עתיקות; הסניף הישראלי של המועצה הבין-לאומית לספרות ילדים ונוער על יד אונסקו . המרכז מקיים ימי עיון, השתלמויות, תערוכות ומפרסם פרסומים. המרכז הוציא לאור קטלוג ביבליוגרפי מאויר של כל יצירותיו של לוין קיפניס.

במשך למעלה משמונים שנות יצירה כתב לוין קיפניס ארבעת אלפים יצירות לילדים ולנוער בכל הז'אנרים: שירי זמר, שירים וחרוזים, סיפורים, אגדות, משלים, מחזות, חידות מחורזות ושירי משחק. לוין קיפניס חתן פרס טורוב (1956), פרס יציב (1962), פרס למדן (1974) וחתן פרס ישראל (1978).

בשנת 1988 זכה בעיטור אנדרסן המוענק על ידי המועצה הבין לאומית לספרות ילדים ליד אונסקו

הועתק מאלבום המשפחות מוזיאון ראשון לציון

view all

Levin Kipnis's Timeline

1890
August 1, 1890
Ushomyr (Ушомир), Коростенський район, Житомирська область, Ukraine
1925
September 21, 1925
Rishon Lezion, ראשון לציון א"י בבית סבו דב, Palestine, State of
1990
June 20, 1990
Age 99
Tel Aviv, Israel
1990
Age 99
Kiryat Shol Tel Aviv קרית שאול תל אביב