Paweł Frenkel

פאוול פרנקל ( 1920 - 1943) ממפקדיו הבכירים של הארגון הצבאי היהודי (אצ"י) במרד גטו ורשה. נהרג בקרב מול הנאצים [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%90%D7%95%D7%95%D7%9C_%D7%A4...]

קורות חייו פרנקל נולד בשנת 1920 בוורשה שבפולין. בגיל 18 הצטרף לתנועת בית"ר והדריך בני נוער. בהמשך הצטרף אל "ברית החייל". ב-1940 החלו להתגבש בוורשה תאי מחתרת חמושים בתיאום עם המחתרת הפולנית, לימים "הארגון הצבאי היהודי". פרנקל נבחר לאחד ממפקדיו של הארגון החדש. המידור הגבוה בארגון ומיעוט הניצולים מקרבו הותירה בערפל את שאלת זהותו של מפקדו הראשי של הארגון. כפי הנראה היה פרנקל מפקד בכיר של הכוחות החמושים, אחד משלושת המפקדים הבכירים.

ב-18 באפריל 1943 הגיעה ידיעה אל מטה האצ"י כי הגרמנים עומדים לקיים אקציה סופית בגטו. פרנקל הורה להעביר את הידיעה אל מרדכי אנילביץ', מפקדו של האי"ל. במהלך מרד גטו ורשה פיקד פרנקל על מטה הארגון ששכן בבניין מספר 7 בכיכר מוראנובסקי, שבו התנהלו הקרבות העזים ביותר במהלך המרד. במשך ארבעה ימים הונף דגלו הכחול-לבן של אצ"י מעל בניין המטה, עד להכנעתו.

אין עדות ממקור ראשון על נסיבות מותו של פרנקל. גרסה אחת ששוחזרה ב-1946 על ידי אדם הלפרין (שפרנקל היה חניך שלו בקן בית"ר בצפון ורשה) גורסת כי ב-29 באפריל עזבו לוחמי אצ"י את שטח הגטו באמצעות המנהרה תחת בניין 6 בכיכר. הקבוצה הגיעה ליערות מיכאלין, ושם נתקלה בגרמנים וניהלה עימם קרב יריות. הלוחמים הצליחו להגיע אל בונקר ברחוב גז'בובסקה 13 בוורשה ה"ארית". אז ניסו להוציא יהודים מהגטו החוצה. ב-5 במאי הצליחו להוציא קבוצה אחת. ב-11 במאי ניסו להוציא קבוצה נוספת ונתקלו בגרמנים ופולנים. בקרב שפרץ נהרגו הלוחמים ובהם פרנקל.

גרסה אחרת גורסת כי ב-19 ביוני חיסלו בקרב כוחות הנאצים קבוצה של 10 יהודים חמושים שהתבצרה ברחוב גז'בובסקה (בו נהרגו 4 גרמנים ו-7 מהיהודים). הקבוצה הזו הייתה קבוצה שיצאה מכיכר מוראנובסקי ובראשה עמד פרנקל. (לפי ספר של פרופ' ברנארד מארק בהוצאת המכון היהודי ההיסטורי בוורשה, 1953).

כך או כך, ניתן להסיק כי עלה בידיו של פרנקל לצאת מן הגטו עם לוחמי אצ"י נוספים, וכי נהרג בסופו של דבר במהלך קרב יריות מול כוחות הנאצים.

הנצחה במרץ 2012, 69 שנים לאחר המרד, הוצב שלט הזיכרון לזכר פרנקל, במקום שבו נספה. בטקס השתתף שר החינוך גדעון סער. ההחלטה להציב שלט זיכרון לזכרו התקבלה לאחר שראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ביקש זאת מראש ממשלת פולין, דונלד טוסק, במהלך מפגש ממשלות ישראל ופולין, שהתקיים בפברואר 2011.

כמו כן, נקראו על שמו כיכרות בהרצליה, ברמת-גן ובלוד ורחובות בבאר שבע ובכפר סבא. ב-2 באפריל 2013, במלאת 70 שנה למרד גטו ורשה, הוציא השירות הבולאי בול דואר המציין את לחימת אצ"י במרד, ועליו ציור דמותו של פאוול פרנקל וציון שמו.

פאבל פרנקל הי"ד 17.06.2012 מדור פרסומי [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000749102] אחרי 61 שנה "אותרה" סוף סוף תמונתו של מנהיג המרד הבית"רי בגטו ורשה, פאוול פרנקל. למען האמת, לא מדובר בתמונה אותנטית של פרנקל שנמצאה פתאום, אלא בדיוקן ששורטט על ידי צייר קלסתרונים, על סמך עדויות שנגבו מאחרוני האנשים שהכירו אותו ועדיין חיים. מדובר ביוזמה של שר הביטחון לשעבר, משה ארנס, שהחליט "לגאול" את חלקם של הבית"רים במרד מתהום הנשייה ולכתוב מחקר גדול על המרד הבית"רי בגטו ורשה ב-1943. המחקר כולו אמור להתפרסם בשנתון המחקרי של מוסד "יד ושם" לקראת יום השואה, אבל ארנס אומר שכבר ברור לו שחלקם של הבית"רים - שפעלו בנפרד משאר המורדים, בהנהגתו של מרדכי אנילביץ', "משום שאנשי אנילביץ' ראו בהם פאשיסטים ולא הסכימו בשום אופן לפעול במשותף" - היה הגדול ביותר. "היה להם הרבה יותר נשק, כולל שתי מכונות ירייה, ובשלב מסוים, הם אפילו נתנו רימונים לחבר'ה של אנילביץ'", מספר ארנס. במסגרת מחקרו גילה ארנס שלא נותרה אף תמונה של פרנקל, שנהרג במרד. הוא החליט ליזום ציור של האיש על פי עדויות: "האם לא היית רוצה שתהיה לך תמונה של יהודה המכבי?" הוא מסביר את חשיבות התמונה בעיניו. באמצעות ידידים במשטרת ישראל הגיע אל גיל ג'יבלי, צייר הדיוקנאות של העיתון "גלובס". ג'יבלי עובד גם כצייר קלסתרונים בעבור המשטרה, הוא צייר את הקלסתרון שהביא לזיהוי ההרוג ה-17 בפיגוע האוטובוס במגידו, ובאחרונה התפרסם גם כמאייר הספר שכתב הרמטכ"ל לשעבר, רפאל איתן, לנכדותיו. ארנס הפגיש את ג'יבלי עם שלושת העדים האחרונים שהצליח לאתר מבין מכריו של פרנקל: ישראל ריבק, שהיה חניכו בקן בית"ר בורשה; מילכה רוזנצווייג, שהכירה אותו לפני המלחמה; ופלה פינקלשטיין, שהיתה פקודתו במרד. ג'יבלי ניסה לגרום להם לאמץ את זיכרונם ולתאר דמות שהכירו לפני יותר מ-60 שנה. לדבריו, השיטה שונה מבציור קלסתרון פלילי רגיל: "קודם כל, יש יותר זמן לתחקור. זו לא 'פצצה מתקתקת'. כמובן שקשה מאוד לפקס אותם על הדמות. עם ריבק הצלחתי יותר, ותיאורו היה הבסיס לדיוקן. מילכה התקשתה לזכור בעצמה, אבל אישרה לי מה שריבק אמר. היתה ביניהם מחלוקת אם היה לו שפם: ריבק ופלה זכרו שפם, מילכה לא. ציירתי שתי אופציות, אבל אני נוטה להאמין שהיה לו שפם, מכיוון שזה מתאים לתיאור הכללי שקיבלתי מהם, וגם מעצם העובדה שהפך למנהיג". פינקלשטיין - אז קשרית בת 18, כיום בת 79 - אומרת, מצדה: "אני זוכרת את הדמות שלו היטב, אבל בקווים כלליים. להגיד אם היו לו גבות רחבות או צרות, או לספר איזה אף היה לו - זה קשה לי. אז ג'יבלי הראה לי ציורים שעשה, ואני אמרתי אם זה נכון או לא". את הדיוקן הסופי שאליו הגיע ג'יבלי עדיין לא ראתה, אבל לטיוטות האחרונות העניקה את הציון 7, "כי זה נראה בערך מתאים, אבל לא היה לי שלם". לג'יבלי זהו הדיוקן החמישי שהוא משרטט של קורבנות או ניצולי שואה.

Pawel Frenkel hebr. פאוול פרנקל (ur. w 1920 w Warszawie, zm. 11 czerwca 1943 tamże) – dowódca Żydowskiego Związku Wojskowego, szef Departamentu Wojskowego i Informacyjnego tej organizacji. Działacz partii Syjonistów-Rewizjonistów i jej młodzieżówki Betar.

Paweł Frenkiel (sometimes also Frenkel, Hebrew: פאוול פרנקל‎; 1920-1943) was a Polish Jewish youth leader in Warsaw and one of the senior commanders of the Jewish Military Union, or the ŻZW. Although one of the most important leaders of the Warsaw Ghetto Uprising and the Jewish resistance in the months preceding April 1943, Frenkiel is also one of the least well-known to historians and both his earlier life and his ultimate fate are a subject of some controversy.

Paweł Frenkiel was born in Warsaw, Poland. At the age of 18 he joined the revisionist Zionist youth movement Betar.

Following the outbreak of World War II, German conquest of Poland and the start of German repressions against the Jewish population of Poland, he joined the Jewish Military Union and became one of its highest-ranking members. It is unclear what his exact capacity was. Earlier publications and accounts by Tadeusz Bednarczyk, Henryk Iwański and Kałmen Mendelson assert, that Paweł Frenkel was one of the deputies of JMU's commander Dawid Moryc Apfelbaum. However, other accounts, including those by Dawid Wdowiński and Cezary Szemley suggest, that Frenkiel was indeed the leader of the entire organisation. In recent years some historians went as far as to suggest that Apfelbaum did not even exist at all.

In any way, it is probable that Paweł Frenkiel personally commanded one of the armed companies of armed fighters during the ill-fated Warsaw Ghetto Uprising of 1943. According to a widespread opinion he was killed in action while defending the headquarters of the Jewish Military Union at #7 Muranów Square. According to some other sources he was killed on 19 June 1943 in Grzybowska Street in Warsaw.