Rabbi Moshe Grodzinsky, הי״ד

הרב משה גרודזינסקי שהיה משגיח של ישיבת תורת חיים בוורשה ועלה לארץ, נרצח בפרעות תרפ"ט.

הרב משה גרודזינסקי שהיה משגיח של ישיבת תורת חיים בוורשה ועלה לארץ, נרצח בפרעות תרפ"ט.

קורות חיים

נולד בשנת 1875, בורשה, לאביו הגאון ר' יצחק, מרבני ורשה ומגדוליה בתורה. ר' יצחק היה מפורסם גם כעסקן רב-פעלים בשדה החינוך והתורה: היה ממיסדי "תלמוד תורה", חברת "לומדי תורה", וישיבה גדולה, שעמד בראשה.

משה למד בורשה בישיבה. אצל אביו. ועבר לישיבת לומז'ה. למד אחרי כן כמה שנים בישיבת רדין. אצל הגאון בעל "חפץ חיים", שעמד על טיבו וטפל בו כאב נאמן המטפל בבנו יחידו. משה היה מן המעטים, שהגאון בעל "חפץ חיים" היה מתיחד ולומד אתם בביתו.

בשנת 1894 הוא נושא לאישה את בת הרב מאיר טיקוצינסקי מסטויסק, וממשיך ללמוד, אחרי נשואיו, שנים אחדות ברדין. זמן ידוע הוא עוסק במסחר. מתמנה אחרי כן משגיח בישיבה "תורת חיים" בורשה. רק ברבות השנים מרגישים בני סביבתו עד כמה מרבה ה'תי"ט לעשות צדקה וטוב- בהסתר וצנעה. פרנסתו מצויה לו בצמצום גדול, והוא מחלק סכומים קצובים, קצבה שבועית וחדשית, לתלמידי חכמים, לנצרכים, לענינים שהוא מוצאם חשובים. והוא מחשב גם את חשבונות המעשר והחומש, שעליו להפריש. ועל כל מעשיו הטובים הוא מכרה כסוי על גבי כסוי, מסתירם הסתר בתוך הסתר, שלא ירגיש בהם מישהו.

בשנת תרפ"ה עוזב הרב גרודזינסקי את עבודתו כמשגיח הישיבה, על מנת לעלות לארץ ישראל, תשוקתו מיום שעמד על דעתו. בדרכו לארץ פגש ברב אחד ממכיריו, שהלך לאמריקה. התפלא הרב גרודזינסקי על אותו רב, שמטלטל את עצמו בדרך, ואינו עולה לארץ ישראל, אלא הולך לאמריקה, התנצל לפניו הרב, שהוא הולך לאמריקה לזמן קצר בלבד, לבסס את מצבו החמרי. כמדומה אני, שבתנאים אלה מתיר גם אתה ללכת לאמריקה", הוסיף אותו רב. "חס ושלום !" ענה הרב גרודזינסקי בתום לב. בבוא הרב גרודזינסקי לארץ התישב בחברון, והתפרנס מאכסניה, שפתח לתלמידי הישיבה. גם כאן הכירו רק אחרי שנים בדרכוף: לרדוף טוב וחסד בחשאי חשאין.

בשבת, י"ח באב תרפ"ט (24.8.1929), נרצח הרב משה גרודזינסקי - בחשאי: איש לא היה בביתו. כאשר התנפלו עליו הרוצחים והתעללו בו. חטטו את עינו השמאלית ורוצצו את מוחו ; דמו ניתז על הוקרה והקירות.

הניח אישה ארבעה בנים ושלוש בנות, שכולם (חוץ מאחד, שחבר ל"בונד") עלו ותרמו תרומתם לחיי המעש והרוח של א"י.

זכרו הונצח בספרים "יזכור לקדושי אב תרפ"ט" ו"מלחמה ושלום בא"י".