Rabbi Shalom Shabazi

youtube: Im Ninalu - אם ננעלו - עפרה חזה

Ayelet chen - Noa

Rabbi Shalom ben Yosef Shabbazi, also Abba Shalem Shabbezi or Salim Elshibzi (Hebrew: שלום שבזי‎, Arabic: سالم الشبزي‎) was one of the greatest Jewish poets who lived in 17th century Yemen and now considered the'Poet of Yemen'. Shabbazi was born in 1619 at Jewish Sharab, close to Ta'izz, and lived most of his life in Ta'izz from which he was expelled, along with most of the Yemenite Jews in 1679. He died in 1720. His father, Yosef ben Abijad bin Khalfun was also a Rabbi and a poet. Shabbazi's extant poetic diwan, comprising some 550 poems, was published for the first time by the Ben-Zvi Institute in 1977. He wrote in Hebrew, Aramaic, and Judeo-Arabic. Shabbazi's other writing include a treatise on astrology and a cabbalistic commentary on the Torah. Shabbazi's grave in Ta'izz is revered by Jews and Muslims alike. He is now considered by Academics as the 'Shakespeare of Yemen'.

He wrote a commentary on the Torah called Chamdoth Yomim. His leadership was instrumental in helping the Jews of Yemen survive some of the worst persecution in its history. Mori (Yemenites often call their spiritual leaders "Mori" meaning "my master" or "my teacher", rather than "rabbi" which resembles the Arabic for "my God") Shabazi wrote a kinah for recitation during the Ninth of Av recalling the terrible exile of Jews in his lifetime from all cities and towns in Yemen to an inhospitable desert called Moza, during the time the Jews were banished there a full 20% of their number perished. The Diwan of Mori Shabazi has become an essential part of Yemenite Jewry's spiritual and cultural lives. Mori Shabazi wrote nearly 1500 diwan on nearly all topics in Judaism, unfortunately only about 300 survived the ravages of persecution, time and the lack of a printing press in Yemen. He wrote his Diwan(poems/songs) in Arabic, Hebrew and Aramaic. Currently, the Israeli government and the Chief Rabbinate are trying to bring the remains of Rabbi Shabazi to Israel. Many of his poems have elaborate detailed premonitions of returning to Israel, with his people.

Shabazi in Popular Culture

Shabazi's poem Im Nin'alu (אם ננעלו) became a hit single sung by an Israeli singer Ofra Haza. Other songs, such as As'alk (أسألك), were also performed by Ofra Haza as well as Zion Golan, Aharom Amram and Shoshana Damari. Another famous poem, "Et Dodim Kallah", was performed by Zohar Argov. The Israeli metal band, Orphaned Land sings one of his poems in their song Olat Ha'tamid. There is also a small street named after him in the Nachlaot neighborhood of Jerusalem.

רבי שלום שבזי

------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

ר' שלום משתא שבזי

שלם בן יוסף בן אביגד בן חלפון משתא אלשבזי, מכונה גם אבא שׁלום שבזי, הוא הרב הנערץ ביותר ביהדות תימן וגדול משורריה.

ביוגרפיה

הרב שבזי נולד בישוב נג'ד אלוליד שליד תעיז בשנת 1619, וכשעבר לישוב שבז נוסף לו הכינוי "אלשבזי". בגיל 15 נפטר אביו ועקב כך עזב את ביתו על מנת לפרנס את המשפחה. כשחזר התגורר בקלעת אלצעיד ועקב השתוקקותו לתורה ולחכמה הירבה לעלות לצנעא בירת תימן שם היה רגיל לשאת ולתת עם חכמי העיר בתורה. ידועה ידידותו הרבה עם ראש רבני צנעא הרב סעדיה דריין (שחיבר פירוש על משנה תורה לרמב"ם שרובו אבד), אליו כתב שיר הפותח במילים "אהוב ליבי נשיא הדור בעירו אשר הגה בתורה התמימה".

שירתו

שירתו הושפעה מתורת הקבלה ולרבים משיריו יש גוון מסתורי וסמלי. עסק גם בפילוסופיה והדבר ניכר בשיריו ובספרו "חמדת ימים" על התורה. מרבית שירי הרב שבזי הם בעיקר שירי קודש המבטאים את הקשר הניצחי שבין עם ישראל והקב"ה, ומיעוטם שירי חידות בתורה לידידיו הרבנים, ושירי פולמוס ושעשוע. בכולם חבויים רמזים או מוסר השכל. בדומה לחכמי ומשוררי ספרד בעידן תור הזהב, גם שירתו מתאפיינת במשקל שירת ספרד.

הרב הנערץ בתימן

קברו של הרב שבזי, בעיר תעיז, נתקדש גם אצל היהודים וגם אצל התימנים המוסלמים. הוא האישיות הרבנית הנערצת ביותר על יהודי תימן ובפיהם הוא מכונה בתואר "אבא שלום שבזי". דמותו נתפסת בעיניהם כדמות מופלאה של איש מופת בעל השגות על אנושיות ומחולל ניסים, ורבים הם הסיפורים על מופתיו וישועותיו.

ביטוי להערצה הגדולה שלה זכה בכל מחוזות תימן, נמצא בדבריו של הרב שמואל בן יוסף עדני (חי בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20) מחכמי העיר עדן שבדרום תימן שהכתיר את רבי שלום שבזי כ"גדול הדורות" בספרו "נחלת יוסף":

"עוד נוסיף להתפלא על המשורר האביר אשר הופיע בעיר צנעא הגדולה זה כשלוש מאות שנה, אחרון בזמן וגדול המעלה, הוא הרב הגדול בענקים כמו"ר שלום שבזי זצ"ל לחיי העולם הבא. הוא האיש אשר בחר בו ה', הבקי בכל סתרי התורה, וכל עומק הלכה חמורה, אשר לא יאומן כי יסופר כי איש פרטי אשר חייו קצובים, יחבר כ"כ שירים ויתר חיבורים, ישתוממו הרעיונים ויתמהו הנבונים איך וכמה כחו גדול זה הרב גדול הדורים, כי הרב הנאור הזה חיבר כשלושת אלפים שירים נאים ופיוטים נחמדים ויקרים, וכל עינים לו יחזה איך ועד כמה רוחב ליבו ועומק בינתו ברזי הסתרים, ואם תעמיק ותבין בשירותיו תראה מה רבה ענוותנותו כהלל הזקן ראש הציבורים, כי זה שר שלום האיש יותר עניו מכל אדם כמעט כמשה רבנו ע"ה מבחר כל היצורים.

לרב שבזי הייתה בת בשם שמעה ושני בנים: ר' יהודה ור' שמעון. בתו, שמעה, נקברה בסמוך לכפר נ'גד אלבעאדן שבמחוז עודיין (המכונה גם ת'ועבת).

קברו

הרב שבזי נקבר בעיר תעיז. על מקום קבורתו יש ציון גדול ומערה, ומקוה מים עם בית כנסת וספר תורה מכתב ידו

מורשת

בשנת 1984 הוציאה הזמרת עפרה חזה את אלבומה שירי תימן, אלבום שלם שכלל שירים מסורתיים ממוצאה התימני, שרובם הם פיוטים של הרב שבזי. מוזיקה זו הפכה בהמשך לזו שסללה את דרכה לשוק הבינלאומי, ופיוטיו בני מאות השנים של שבזי הפכו לחלק משיריה הגדולים ביותר, ביניהם השיר "אם ננעלו" שהפך ללהיט בינלאומי אדיר.

בשנת 1977 הוצא לאור קובץ משיריו (דיוואן), שלא פורסמו עד אז על ידי "יד בן-צבי".

הנצחה

בישראל, שמו של ר' שלום שבזי מונצח בשמותיהם של בתי כנסת רבים של העדה התימנית וכן ברחובות ובשכונות הנושאים את שמו, בעיקר בישובים בהם התיישבו יוצאי תימן בישראל. השכונה המפורסמת ביותר הקרויה על שמו הינה שכונת שבזי בתל אביב. כמו כן, במהלך השנים נכתבו ואף הולחנו מספר שירים אודותיו. על שמו הוקם מושב (טירת שלום) אשר כיום היא שכונה בדרום נס ציונה

אביו: ר' יוסף משתא. בניו: ר' יהודה ור' שמעון. בתו: שמעה. אחיו: ר' דוד. סבא(מצד אביו): ר' ישראל.

בשנת ה'שע"ט נולד בעיר אלצעיד (תימן) ר' שלום [%D7%A9%D7%9C%D7%9D] - גדול משוררי תימן אשר כונה "משורר הגאולה". שם משפחתו המקורי 'משתא' [%D7%A2"%D7%A9 הכלי המקראי משארת שבאמצעותו ניצל אחד מאבותיו מהמרת דתו וממוות] אולם לאחר פטירת אביו עברה משפחתו לעיר שבז (תימן) ושינתה את שמה ל'שבזי'.

בילדותו למד תורה מפי אביו ובגיל צעיר החל לכתוב חידושי תורה. בזמן קצר למד את כל התנ"ך, משנה, תלמוד בבלי וירושלמי, ספרא, ספרי, פסקי הרי"ף והרמב"ם, ספר הזוהר ותיקונים ובגיל 26 סיים לכתוב את ספרו "חמדת ימים". לפרנסת המשפחה עסק באריגת טליתות. כל ימיו חי חיי עוני ומחסור ונתן ביטוי למצוקתו ברבים מפיוטיו. נדד ברחבי תימן ובמהלך נסיעותיו נפגש עם חכמי דורו היהודים, עם משוררים ומלומדים ועם שליטים ערביים. בעיר צנעא למד תורה בישיבת חכמיה והקדיש לה את השיר "אקוה חסדך שוכן מעונים".

עבר להתגורר בעיר תעז והקים בה בית מדרש ומקווה.

כתב אלפי שירים ופיוטים על דרך הסוד והקבלה בעברית בערבית וחלקם בשתי השפות יחד, ביניהם: "אדון הכל", "אהבת הדסה", "איילת חן", "אם ננעלו דלתי נדיבים". בשיריו ניכרת ידיעה בתלמוד, פוסקים, קבלה ופילוסופיה. כתב אזהרה לשר את שיריו 'לבל יחשוב שהם חס-ושלום דברי חשק של חול כי אם דרך משל וחידה כעין שיר השירים וכולם בנויים על דרך הסוד והחושב דברי חול חס-ושלום נאמר עליו - ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה'.

למד אסטרונומיה, אסטרולוגיה, רפואה ושלט היטב בערבית ובספרות האסלאם.

בנו ר' יהודה נפטר בחייו ואת בתו (שמעה) רצה המושל המוסלמי לשאת לאישה, כאשר באו לקחתה ר' שלום ליוה אותה כל הדרך באמירת קינה ובפתח ביתו של המושל נפטרה ונקברה בהר הסמוך לעיר אלעדין.

בקשריו עם אנשי השלטון פעל להגנת עמו ולביטול גזרות, הציל חולים אנושים אשר אפסה כל תקווה לחייהם, סייע בתפילותיו לבחורים שחיפשו את זיווגם ולעקרות שלא נפקדו שנים רבות ועקב יחסו האוהב לכל יהודי כונה בפי יהודי תימן 'אבא שלום שבזי'.

עם היוודע לו על הגלות שגזר מושל צנעא על יהודי מרכז תימן למדבר מוזע בשנת ה'תל"ט במהלכה נספו כשני שליש מן הגולים ברעב, בצמא, בחוליים ובמגפות קונן ר' שלום על שבר בת עמו ב - 3 קינות שכתב: אחת בעברית - "מהמון קמי שחתי", ושתיים בערבית - "וצלנא האתף אלאלחאן" ו"אב שמעון יקול יא מרסלי" קידם את פני הגולים במזון ושלח מכתבים אל יהודי הקהילות היושבים בדרך מסעם לצאת לקראת אחיהם הגולים ולסייע להם.

בערב שבת השתמש בשם קדוש על פי הקבלה על מנת לבצע קפיצת הדרך לארץ ישראל ובמוצאי שבת שב לתימן. ביום שישי שנת ה'ת"ע השיב את נשמתו ליוצרה.

בדרום מרכז העיר תל אביב הוקמה ע"י עולים מתימן שכונת שבזי על שמו.

מספריו:

• חמדת ימים: פירוש קבלי-מדרשי על התורה. • כתב אלזיג: על אסטרונומיה. • ספר החול: בעניין גורלות.