Aharon Eliyahu Eizenberg

ויקיפדיה: אהרן אליהו אייזנברג (14 בנובמבר 1863, ג' בכסלו תרכ"ד – 23 בספטמבר 1931, י"ב בתשרי תרצ"ב) היה מראשוני "חובבי ציון" ברוסיה, חלוץ, איש העלייה הראשונה, ממקימי המושבה רחובות

אהרן אייזנברג נולד בשנת 1863 בעיירה פינסק שבפלך מינסק של האימפריה הרוסית (בתחום המושב היהודי), ברוסיה הלבנה, בנם של הרב אברהם משה איזנברג "בעל השם" ורחל. זכה בנעוריו לכינוי "העילוי מפינסק" בשל הצטיינותו בלימודי התורה. הוא היה פעיל מצעירותו בתנועת חיבת ציון, ובשנת 1886 עלה לארץ ישראל עם אשתו בלהה לבית יהושע משל. כשהגיע לארץ השתלם במקצוע הסתתות ועסק בו ביפו ובראשון לציון. כדי להיות עצמאי בפעולותיו עבר לוואדי חנין (נס ציונה) והתיישב עם משפחתו במרתף בנחלת ראובן לרר, מקום שהפך במהרה למרכז "בני משה" בארץ

אייזנברג נהג להיפגש בשבתות בתל דוראן, עם חבריו שמואל כהן מראשון לציון ויהודה גרזובסקי מעקרון. בפגישתם בז' באדר 1889 גילה להם אייזנברג את רצונו לגאול את אדמת דוראן ולהקים עליה מושבה יהודית. אייזנברג הלך בעקבות חלומו ורתם אליו את יהושע חנקין. חלומם של אהרון אייזנברג ושל חברים שהצטרפו אליו, השתלב בחלומה של חברת "מנוחה ונחלה" - קבוצת יהודים מוורשה, ששאפה להקים ולנהל מושבה עצמאית בארץ ישראל. כך, התאחדו חברי "מנוחה ונחלה" ויחידים בראשותו של אייזנברג, רכשו את אדמות דוראן והקימו את רחובות, שהפכה לאחת מהמושבות הבולטות בארץ. אהרון אייזנברג מונה כמנהל העבודה במקום מטעם אגודת "מנוחה ונחלה". הוא התיישב במושבה החדשה והקדיש לה את כל חייו. בשנת 1901, בהשתדלותו של אהרון אייזנברג, נקנתה חלקת אדמה מאדמות רמלה, על גבולה הצפוני של המושבה, כשלוש מאות דונם. זו הייתה הפעם הראשונה שבה הורחבו גבולות רחובות מאז היווסדה. בשנת 1901, אחרי לוין-אפשטיין, נבחר אהרון אייזנברג כראש הוועד ושימש בתפקיד זה עד להפיכתה של רחובות למועצה מקומית, בשנת 1923

אייזנברג היה שותף לפעילות ציבורית רחבה לא רק ברחובות: הוא נמנה עם מקימי אגודת "קרן קיימת", ששאפה לגאולת הקרקע; השתתף במשלחת היישוב לפריז אל הברון רוטשילד; ייסד את חברת "אגודת נטעים", שבאמצעותה ניתנה האפשרות לנתינים זרים לרכוש אדמה בארץ ישראל, וניהל אותה; היה חבר בוועד הזמני ליהודי ארץ ישראל, מראשי בני ברית ועוד

ביום הכיפורים תרצ"ב התמוטט בבית הכנסת לאחר מחלה ממושכת, ומאז לא שבה הכרתו. הוא נפטר בי"ב תשרי תרצ"ב. על מצבתו נחרת: "רבי אהרן איזנברג, יוצר המושבה ובונה" י

בעיר רחובות נקרא על שמו רחוב וכן שכונה – שכונת רמת אהרון שבדרום מזרח העיר.‏

אהרן אייזנברג נולד בשנת 1863 בעיירה פינסק שבפלך מינסק של האימפריה הרוסית (בתחום המושב היהודי), ברוסיה הלבנה, בנם של הרב אברהם משה איזנברג "בעל השם" ורחל. זכה בנעוריו לכינוי "העילוי מפינסק" בשל הצטיינותו בלימודי התורה. הוא היה פעיל מצעירותו בתנועת חיבת ציון, ובשנת 1886 עלה לארץ ישראל עם אשתו בלהה לבית יהושע משל. כשהגיע לארץ השתלם במקצוע הסתתות ועסק בו ביפו ובראשון לציון. כדי להיות עצמאי בפעולותיו עבר לוואדי חנין (נס ציונה) והתיישב עם משפחתו במרתף בנחלת ראובן לרר, מקום שהפך במהרה למרכז "בני משה" בארץ. אייזנברג נהג להיפגש בשבתות בתל דוראן, עם חבריו שמואל כהן מראשון לציון ויהודה גרזובסקי מעקרון. בפגישתם בז' באדר 1889 גילה להם אייזנברג את רצונו לגאול את אדמת דוראן ולהקים עליה מושבה יהודית. אייזנברג הלך בעקבות חלומו ורתם אליו את יהושע חנקין. חלומם של אהרון אייזנברג ושל חברים שהצטרפו אליו, השתלב בחלומה של חברת "מנוחה ונחלה" - קבוצת יהודים מוורשה, ששאפה להקים ולנהל מושבה עצמאית בארץ ישראל. כך, התאחדו חברי "מנוחה ונחלה" ויחידים בראשותו של אייזנברג, רכשו את אדמות דוראן והקימו את רחובות, שהפכה לאחת מהמושבות הבולטות בארץ. אהרון אייזנברג מונה כמנהל העבודה במקום מטעם אגודת "מנוחה ונחלה". הוא התיישב במושבה החדשה והקדיש לה את כל חייו. בשנת 1901, בהשתדלותו של אהרון אייזנברג, נקנתה חלקת אדמה מאדמות רמלה, על גבולה הצפוני של המושבה, כשלוש מאות דונם. זו הייתה הפעם הראשונה שבה הורחבו גבולות רחובות מאז היווסדה. בשנת 1901, אחרי לוין-אפשטיין, נבחר אהרון אייזנברג כראש הוועד ושימש בתפקיד זה עד להפיכתה של רחובות למועצה מקומית, בשנת 1923. אייזנברג היה שותף לפעילות ציבורית רחבה לא רק ברחובות: הוא נמנה עם מקימי אגודת "קרן קיימת", ששאפה לגאולת הקרקע; השתתף במשלחת היישוב לפריז אל הברון רוטשילד; ייסד את חברת "אגודת נטעים", שבאמצעותה ניתנה האפשרות לנתינים זרים לרכוש אדמה בארץ ישראל, וניהל אותה; היה חבר בוועד הזמני ליהודי ארץ ישראל, מראשי בני ברית ועוד. ביום הכיפורים תרצ"ב התמוטט בבית הכנסת לאחר מחלה ממושכת, ומאז לא שבה הכרתו. הוא נפטר בי"ב תשרי תרצ"ב. על מצבתו נחרת: "רבי אהרן איזנברג, יוצר המושבה ובונה".‏[1] בעיר רחובות נקרא על שמו רחוב וכן שכונה – שכונת רמת אהרון שבדרום מזרח העיר.‏[2] משפחתו[%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%AA קוד מקור | עריכה]

אשתו בלהה נפטרה בשנת 1936.‏[3] צאצאיו: בן כרמי אייזנברג - שירת כקצין בצבא העות'מאני ונהרג בסיביר לאחר מלחמת העולם הראשונה.‏[4] אמציה אייזנברג‏[5] - ממנהלי פיק"א. עובד אייזנברג - ממייסדי "מכבי" ברחובות, פעיל בחברת הנהלת "פרדס", יו"ר ההסתדרות החקלאית ברחובות, מייסד וחבר "קופת מלווה חסכון"‏[6]‏[7] ברחובות, חבר המועצה המקומית ויו"ר ועד החינוך של המועצה. יהושע אייזנברג - שופט מחוזי ומנכ"ל בתי משפט השלום בישראל. יהודית הררי - אשת חינוך וסופרת, אשתו של ד"ר חיים הררי, מחנך עברי, סופר ועסקן, ממייסדי אחוזת בית,‏[8], אמו של חבר הכנסת יזהר הררי וסבתו של הפיזיקאי-תאורטיקן פרופ' חיים הררי רחל - אשת שמואל אידלסון, ממייסדי אחוזת בית. חנה פרומקין - נשיאת "בנות ברית" בירושלים, אשת השופט גד פרומקין בן דודו (אחי אביו): ליפמן יהושע צוקרמן (אייזנברג)‏[9] – איכר בזכרון יעקב. נכדתו (בתו של עובד אייזנברג): בתיה אייזנברג מרכס – פעילה חברתית ואשת חינוך. לקריאה נוספת[%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%AA קוד מקור | עריכה]

עבר הדני [=%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F פלדמן] (עורך), אהרן א' איזנברג: קורותיו, כתביו ותקופתו הישובית (בצרוף הקדמה מאת משה סמילנסקי), תל אביב: מסדה, תש"ז 1946. רחל-לי רז, אהרן אליהו איזנברג: תרומתו לגאולת אדמות בארץ ישראל ולמעמד הפועל העברי,‫ ירושלים: ר. רז, 1987. (עבודת גמר; כולל גם דברים משלו) אליאב ‬שוחטמן, 'איש העלייה הראשונה על לאומיות יהודית ומסורת ישראל', האומה 150 (תשס"ג), 175-183. (על אהרן איזנברג) קישורים חיצוניים[%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%AA קוד מקור | עריכה]

דוד תדהר (עורך), "אהרן איזנברג", אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ב (1947), עמ' 982 תולדות העיר רחובות ר' אהרן איזנברג איננו!, דואר היום, 24 בספטמבר 1931 משה סמילנסקי, רבי אהרן איזנברג (הספדו ליד ארון המנוח), דואר היום, 25 בספטמבר 1931 יצחק חיותמן, המצביא (ליום השלשים לפטירת ' אהרן אייזנברג, דואר היום, 23 באוקטובר 1931 מה חדש בבירתנו?: האזכרה לנשמת המנוח ר' אהרן אייזנברג ז"ל, דואר היום, 26 באוקטובר 1931 מפרי עטו: מתוך "האכר היהודי" (הוספה מיוחדת ל"הצבי" לענייני עבודת האדמה): הרכבה, הצבי, 5 במרץ 1897, המשך, הרכבה, הצבי, 26 במרץ 1897, המשך, המשך אחרי ההרכבה, הצבי, 1 באפריל 1898, המשך הערות שוליים[%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%AA קוד מקור | עריכה]

^ הקמת המצבה על קברו של ר' אהרן איזנברג, דואר היום, 13 באוקטובר 1932. ^ "רמת אהרן אייזנברג", דואר היום, 16 באפריל 1935. ^ בלהה איזנברג ז"ל, דואר היום, 2 בפברואר 1936. ^ דוד תדהר (עורך), "בן-כרמי אייזנברג", אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ה (1952), עמ' 2196. וכן אורי קיסרי, דמדומי מעריב: כרמי אייזנברג, מעריב, 29 במרץ 1948; אורי קיסרי, דמדומי מעריב: מכרמי ועד כרמי, מעריב, 7 באפריל 1948. ^ דוד תדהר (עורך), "אמציה אייזנברג", אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך יא (1961), עמ' 3804. ^ קופות מלווה וחיסכון של העובדים, אתר מפלגת העבודה הישראלית ^ דוד תדהר (עורך), "עובד אייזנברג", אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ג (1949), עמ' 1520 ^ דוד תדהר (עורך), "ד"ר חיים הררי (בלומברג)", אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך א (1947), עמ' 497. ^ דוד תדהר (עורך), "ליפמן יהושע צוקרמן (אייזנברג)", אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך א (1947), עמ' 487. קטגוריות: אנשי העלייה הראשונהרחובות: אישיםמייסדי רחובותחברי בני ברית ישראליהודים בלארוסיםאישים שעל שמם יישובים בישראלמשפחת אהרן אייזנברגחובבי ציון