Alexander Avraham Lustig, Martyr of the 'Convoy of 35'

משרד הבטחון - דף לזיכרו

דפי עד

קורות חיים: בן רודולף ופרנצ׳סקה. נולד בכ"ג באלול תרפ"ד (22.9.1924) בהונגריה למשפחה משכילה מתבוללת. עוד בנעוריו הצטיין בכשרון מיוחד לציור, ואחר-כך המשיך באקדמיה לאמנות בבודפשט.

עם פרוץ מלחמת-העולם השנייה הצטרף אל הלוחמים ההונגרים נגד הפשיזם, ובקרבות, ביערות ובמחתרת, עברו עליו ימי המלחמה. בשובו הביתה בתום המלחמה לא מצא ממשפחתו הענפה אלא את אחיו הקטן אשר התחבא אצל הגויים. לקח עמו את האח ועלה ארצה בשנת 1946. בארץ נכנס לקיבוץ דורות, ואף-על-פי שאהב את המקום ואת עבודת-האדמה, גברו בו הרצון והשאיפה ללמוד ולהשתלם באמנות וכעבור חצי שנה לשהותו בדורות עבר לירושלים, עבד כצייר וגרפיקאי בקרן-הקיימת-לישראל ובו בזמן למד ב"בצלאל".

עם פרוץ המאורעות, לא נשמע לדרישת ההנהלה של הקרן-הקיימת-לישראל, שישתחרר מן הגיוס, משום שעבודתו חיונית היא למוסד, והוא התגייס לשירות מלא, והצטרף לשורות החי"ש. "האמן" - טען - "חייב לתת לעמו, לא רק את כשרונו אלא גם את כוח זרועו, ובשעת הצורך - אף את חייו."

יום לפני צאתו לדרך, שממנה לא חזר כתב ביומנו: "לסבול - אין דבר, למות - אין דבר, אם יודעים למען מה ומדוע...". הוא השתתף בקרבות רבים להגנת ירושלים העברית ונקרא למחלקה המובחרת של ה'ל"ה' שיצאה להגיש עזרה לגוש עציון הנצור ונפל עמהם בהרי חברון בה' בשבט תש"ח (16.1.1948).

הובא לקבורה בכפר-עציון ומשם הועלו עצמותיו, עם עצמות כל חללי גוש עציון, להר-הרצל בירושלים ביום כ"ה במרחשוון תש"י (17.11.1949).

השאיר אחריו עבודות-ציור רבות ומצויינות, ובכללן בולי המדינה והאלף-בית עם נופי כל הארץ אשר לקרן-הקיימת-לישראל. בבולים אלה בחר לו ל"נון" סופית את בנין התרבות שבכפר עציון, אשר על מעלותיו הונחה גופתו עם כל גופות ה"ל"ה".