Arieh Dvoretzky

Aryeh (Arie) Dvoretzky (Hebrew: אריה דבורצקי‎, Russian: Арье Дворецкий; May 3, 1916 – May 8, 2008) was a Russian-born Israeli mathematician, the winner of the 1973 Israel Prize in Mathematics. He is best known for his work in functional analysis, statistics and probability

Biography

Dvoretzky was born in 1916 in Khorol, Imperial Russia (now Ukraine). His family moved to Palestine in 1922. He received his Ph.D. at the Hebrew University of Jerusalem in 1941. His advisor was Michael Fekete. He continued working in Jerusalem, becoming a Full Professor in 1951, the first graduate of the Hebrew University to achieve this distinction. Dvoretzky later became the Dean of the Faculty of Sciences (1955–1956) and Vice President of the Hebrew University (1959–1961).

Dvoretzky had visiting appointments at a number of universities, including Collège de France, Columbia University, Purdue University, Stanford University, and the University of California, Berkeley. He also visited twice the Institute for Advanced Study in Princeton (in 1948–1950 and in 1957–1958). In 1975 he founded the Institute for Advanced Studies of Jerusalem based on the Princeton IAS model. He was elected president of the Israel Academy of Sciences and Humanities (1974–1980) and later became the eighth president of the Weizmann Institute of Science (1986–1989). He was awarded an honorary doctorate from Tel Aviv University in 1996.

Dvoretzky made his expertise available to the Israel security establishment. In 1960 he became the head of Rafael, the weapons development authority. He later became the chief scientist for the Israel Ministry of Defense.

Dvoretzky's son Gideon was killed in the 1973 Yom Kippur War. Aryeh Dvoretzky's students included Branko Grünbaum and Joram Lindenstrauss.

________________________________________________________________

ויקיפדיה

אריה דְבוֹרֶצְקי (Dvoretzky;‏ 3 במאי 1916 – 8 במאי 2008) היה פרופסור ישראלי למתמטיקה, המדען הראשי של משרד הביטחון, ממייסדי האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, בה כיהן גם כנשיא, סגן נשיא האוניברסיטה העברית בירושלים, נשיאו השביעי של מכון ויצמן למדע וחתן פרס ישראל למדעים מדויקים

תולדות חייו ופועלו

אריה דבורצקי נולד בשנת 1916 בעיירה חוֹרוֹל (Хорол) שבדרום-מערב האימפריה הרוסית (כיום באוקראינה), ובגיל 6 עלה לארץ ישראל עם הוריו. הוא למד בבית הספר הריאלי בחיפה, ובהמשך למד מתמטיקה באוניברסיטה העברית. את עבודת הדוקטור, בנושא "מחקרים בתורת טורי דיריכלה כלליים", בהנחייתו של פרופ' מיכאל פקטה, הגיש בשנת 1941

דבורצקי היה הבוגר הראשון של האוניברסיטה העברית שמונה לפרופסור מן המניין בה. בשנת 1956 נמנה עם מוכיחי אי-שוויון דבורצקי-קיפר-וולפוביץ, בתורת ההסתברות. בתחילת שנות השישים הוכיח את משפט דבורצקי, בתורה של מרחבי בנך, הקרוי על שמו. דבורצקי הנחה תלמידים רבים, וביניהם ברנקו גרונבאום, יורם לינדנשטראוס ומרדכי ציפין. דבורצקי היה הראשון שעסק בתורת המשחקים בישראל‏ ועמד מאחורי היוזמה להזמין את ישראל אומן לאוניברסיטה העברית‏

בין השנים 1955–1957 היה דיקן הפקולטה למתמטיקה ומדעי הטבע באוניברסיטה העברית. בשנים 1959-‏1961 היה סגן נשיא האוניברסיטה העברית‏[3]. עם התפטרותו של מזר מנשיאות האוניברסיטה, עלה שמו של דבורצקי כמועמד לרשת אותו כרקטור ונשיא, אולם הסגל הצעיר בסינאט האוניברסיטה ביקש להפריד בין תפקידי הרקטור והנשיא, ולמנות לתפקיד הרקטור את פרופ' יואל רקח‏. לאחר שהצעת ההפרדה נתקבלה בסנאט, הסיר דבורצקי את מועמדותו לתפקיד‏. לאחר מלחמת ששת הימים ועד 1972 כיהן כמדען הראשי של מערכת הביטחון. בשנת 1975, ייסד את המכון ללימודים מתקדמים באוניברסיטה העברית והיה מנהלו הראשון, ובשנת 1985 נבחר לנשיא מכון ויצמן למדע‏[6]. בשנים 2006‏-2008 היה חבר תת-הוועדה לבחירת מדענים עולים מצטיינים של הות"ת‏

דברוצקי היה ממניחי היסוד של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים וחבר בולט בה מאז היווסדה. בסוף שנת 1958 נקרא להיות חבר בוועדה המכינה של האקדמיה. הוא היה יושב ראש החטיבה למדעי הטבע בשנים 1963‏-1968, סגן נשיא בשנים 1968‏-1974‏ ונשיא בשנים 1974‏-1980‏

דבורצקי הוא חתן פרס ויצמן למחקרים במדעים מדויקים לשנת 1952, פרס קפלון לשנת 1969‏[13] ופרס ישראל במדעים מדויקים לשנת ה'תשל"ג (1973), הוא נבחר כחבר זר של האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים בשנת 1985 וכן הוכר כדוקטור לשם כבוד לפילוסופיה מטעם אוניברסיטת תל אביב בשנת 1996

נישא לשרה לבית שניאורסון, שהייתה מתרגמת ספרות קלאסית מלטינית לעברית (בשם שרה דבורצקי), ולזוג נולדו שני ילדים. בנם, גדעון דבורצקי, לחם במלחמת יום הכיפורים וקיבל את עיטור העוז עבור פינוי תחת אש של נפגעי החווה הסינית. מספר ימים לאחר קרב זה נהרג בפאיד

עמדותיו

כסגן נשיא האוניברסיטה העברית השתייך לקבוצה המובילה באוניברסיטה העברית שבקשה לשמר את המונופול שלה על ההשכלה הגבוהה בישראל ובין השאר לדאוג להכפפת אוניברסיטת תל אביב לאוניברסיטה העברית‏. משה ליסק ואורי כהן מונים את דבורצקי בין קבוצת המכונה על ידם "אסטרטגים מדעיים" שהייתה בעלת קשרים הדוקים עם ראשי המדינה וייעצה להם בתחומים רבים‏