Avraham Yosef Baharal

משרד הביטחון - דף הנצחה

ויקיפדיה עברית

GEDCOM Note

<p>Most probably, In order not to send him to army, he was registered as of his brother Mordko, but in fact was the son of Yosef</p>

אברהם יוסף בהר״ל (1886 – 2 ביוני 1910) היה נצר למשפחת בהר"ל (בני הרב לייבּ) הענֵפה ברובנו שבאוקראינה, מצאצאי רבי לייבּ בן-שרה. בקיץ 1908 עלה לארץ ישראל ובשנת 1910 הצטרף לארגון 'השומר' (ברשומות הארגון נכתב שמו – בַּרַל). נהרג ב-2 ביוני 1910 בעת השמירה על המושבה אילניה (סג'רה). מראשוני חללי ארגון 'השומר' וטמון בחלקת השומרים בבית העלמין בכפר גלעדי.

אברהם יוסף בהרל נולד בשנת ה'תרמ"ו (1886) ברובנו למשפחה שומרת מסורת, והתחנך לתורה ומצוות. כמחצית מתושבי רובנו שבחבל ווהלין באוקראינה היו יהודים, ובקהילה נודעה משפחת בהר"ל בשושלת שהעמיד רבי יוסף (יוסל'ה) בהר"ל ששימשו בתפקיד השוחט-בודק (שו"ב) ובעלי תפילה.

אברהם יוסף בהרל היה בן יחיד להוריו ואח לבנותיהם. הוא למד תחילה בחדר ואחר כך בישיבה. בגיל צעיר התייתם מאביו, אך אִמו ואחיותיו אִפשרו לו להשלים את לימודיו בישיבה. נאמר עליו "גאון יהיה בישראל", ובעודו צעיר קיבל סמיכה לרבנוּת. מכיוון שדבק בציונות הוא עלה ארצה בשִלהי ה'תרס"ח (קיץ 1908) והתיישב במושבה גדרה כדי להכשיר עצמו לעבודת האדמה. לאחר זמן מה רכש חלקת קרקע בחדרה בכוונה להקים בה חווה חקלאית עם מטע שקדים, פרדס תפוזים וגן פרחים. הוא תִכנן להעלות ארצה את אִמו, את אחיותיו ואת ארוּשׂתו, ולשכן אותן בנחלתו. אברהם בהרל מתואר כחלוץ צעיר המסור לעבודתו, חבר טוב ועליז בעל נפש יקרה, שהיה מרבה לשיר ולרקוד. הוא היה בעל מבנה גוף צנום אבל תואר כמי שיוקד באש פנימית, נסחף בהתלהבות חסידית, פורץ לו דרך בין חבריו, מרקד ופוזם את ניגונו.

חקר מותו

ההיסטוריון נקדימון רוגל חקר את פרשיית הריגתו של בהרל ופרסם בשנת 1993 את ממצאיו במאמר בכתב עת אקדמי. בחיבור נחשף כי חמישה חודשים לאחר מותו של בהרל פרסם ועד ארגון 'השומר' בנובמבר 1910 הודעה קצרה וסתומה בשני הביטאונים של מפלגות הפועלים (האחדות, הפועל הצעיר), שלפיה הורחק אליהו קמינצקי-איתן (לימים אביהם של שמואל ורפאל איתן) מהסתדרות 'השומר'. הסיבה להדחת אליהו איתן מ'השומר' נבעה מכך שנמצא "בתור איש שאינו מסוגל להיות שומר". אליהו קמינצקי-איתן היה שותפו לשמירה של אברהם בהרל בלילה שבו הוא נורה למוות בסג'רה. בספר תולדות ההגנה משנת 1954 מאוזכרת פרשת הריגתו של אברהם בהרל באורח כללי, ללא פירוט הקשר להדחת אליהו קמינצקי-איתן מהארגון.

קיילה גלעדי, חברת ארגון 'השומר' ואחותה של ציפורה זייד, הייתה באותו הלילה עם בעלה השומר אליהו גלעדי בסג'רה. ב-10 בספטמבר 1951 שוחח שאול אביגור, מראשי ארגון ההגנה ומשרד הביטחון, עם קיילה גלעדי בכפר-גלעדי ורשם את עדותה. גלעדי אמרה כי "אליהו איתן (קמינצקי) הוצא מ'השומר' בגלל הריגת בהרל".

גם גרשון גרא, סופר תולדות היישוב, חקר את הפרשה, וציין כי "חברו לשמירה (של בהרל) ירה בו בשגגה". לימים סיפר גרא שגנז את הריאיון שערך עם קיילה גלעדי, שבו היא אמרה שהרקע להריגת אברהם בהרל היה קנאה רומנטית.

הנצחה

שמו של אברהם בהרל מתנוסס בלוח חללי המושבה שבבית הכנסת בכפר תבור, וזכרו הונצח בשלוש המהדורות של הספר יזכֹּר: מצבת זיכרון לחללי הפועלים העברים בארץ-ישראל, בספר השומר ובספר תולדות ההגנה. תיקו האישי גנוז ביחידה להנצחת החייל במשרד הביטחון ובארכיון מוזיאון בית השומר בקיבוץ כפר גלעדי.