Is your surname Agadati?

Research the Agadati family

Share your family tree and photos with the people you know and love

  • Build your family tree online
  • Share photos and videos
  • Smart Matching™ technology
  • Free!

Baruch Agadati (Kaushinsky)

Hebrew: ברוך אגדתי
Birthdate:
Birthplace: Bender, Moldova (Moldova, Republic of)
Death: January 18, 1976 (81)
Tel Aviv, Israel
Place of Burial: Tel Aviv, Israel
Immediate Family:

Son of Arieh Kaushinsky-Agadati and Batya Kaushinsky-Agadati
Brother of Yitzchak Agadati

Managed by: Yigal Burstein
Last Updated:

About Baruch Agadati

Baruch Agadati (Hebrew: ברוך אגדתי‎, also Baruch Kaushansky-Agadati; a Russian Empire-born Israeli classical ballet dancer, choreographer, painter, and film producer and director. He is considered a legendary figure in Israeli culture.

ויקיפדיה

חברא קדישא תל אביב

About ברוך אגדתי (עברית)

ברוך אגדתי (קאושנסקי) היה צייר, רקדן, מאבות תעשיית הקולנוע והמחול בארץ ישראל ומאנשי הרוח הבולטים בתל אביב של שנות ה-20 וה-30. תרם רבות לפיתוח התרבות בישראל.

ביוגרפיה

אגדתי נולד בכ"ד בשבט תרנ"ה בעיר בנדרי שבבסרביה, האימפריה הרוסית, בן אריה קאושנסקי-אגדתי, סוחר, ובתיה בת אריה דוד. למד בחדר ובבית ספר וכבר מילדותו נמשך לריקוד הקלאסי. הוא עבר עם משפחתו לאודסה והתקבל שם לבית הספר לבלט, על אף התנגדות אביו. בשנת 1910, בגיל 15, עלה לארץ ישראל לבדו, החל ללמוד בבית הספר לאמנות "בצלאל" ועבד למחייתו בפרדסים בפתח תקווה וכמורה לריקודים סלוניים. בפתח תקווה פגש בעולים תימנים שסיפקו לו מאוחר יותר השראה לריקודים שיצר

בקיץ 1914 החליט לצאת ולבקר את משפחתו ברוסיה, כשהגיע לשם פרצה מלחמת העולם הראשונה והוא נאלץ להשאר שם והחליט ללמוד בלט. מאוחר יותר הצטרף לאופרה של אודסה כרקדן. ב-1919, לאחר תום המלחמה חזר לארץ ישראל באונייה "רוסלאן". על סיפון האונייה פגש באנשי הרוח הציירים יוסף זריצקי, פנחס ליטבינובסקי ופרופ' יוסף קלויזנר, שאף הם הפרו את נפשו היצירתית. הוריו עלו אף הם ארצה שנה לאחר מכן

בשנת 1920 רקד את יצירת המחול שלו "אקסטזה תימנית" ברסיטל המחול הראשון בארץ ישראל באולם קולנוע עדן בתל אביב. אגדתי ארגן בתל אביב את נשפי פורים ההמוניים והקרנבל שממנו התפתח רעיון העדלאידע. כמו כן יזם את תחרות היופי הראשונה בארץ ישראל, "מלכת אסתר" י

אגדתי עִברת את שמו לברוך בן-יהודה, אך את השם "אגדתי" אימץ לעצמו לאחר שהוצג על ידי המשורר יעקב פיכמן בפני חיים נחמן ביאליק במלים: "זה ברוך האגדתי". י

בשנת 1976 הוענק לו התואר יקיר העיר תל אביב-יפו

אגדתי נפטר בתל אביב בט"ז בשבט תשל"ו ונקבר בבית הקברות טרומפלדור שבעיר. בשנת 1985 נערכה תערוכה לזכרו בבית ראובן בתל אביב

דוד תדהר (עורך), "ברוך אגדתי (קאושנסקי)", אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך י (1959), עמ' 3578


ברוך אגדתי

לידה 18 בפברואר 1895 בנדרי, בסרביה, האימפריה הרוסית פטירה 18 בינואר 1976 (בגיל 80) תל אביב-יפו, ישראל שם לידה ברוך קאושנסקי לאום ישראלי מקום לימודים בצלאל, אקדמיה לאמנות תחום יצירה ציור, מחול, קולנוע

ברוך אגדתי (קאושנסקי) (18 בפברואר 1895 - 18 בינואר 1976) היה צייר ורקדן ישראלי, מאבות תעשיית הקולנוע והמחול בארץ ישראל ומאנשי הרוח הבולטים בתל אביב של שנות ה-20 וה-30. תרם רבות לפיתוח התרבות בישראל.

תוכן עניינים 1 ביוגרפיה 2 סרטיו 3 ריקודים 4 גלריה 5 לקריאה נוספת 6 קישורים חיצוניים 7 הערות שוליים

ביוגרפיה

ברוך אגדתי, 1937 אגדתי נולד בכ"ד בשבט תרנ"ה בעיר בנדרי שבבסרביה, האימפריה הרוסית, בן אריה קאושנסקי-אגדתי, סוחר, ובתיה בת אריה דוד. למד בחדר ובבית ספר וכבר מילדותו נמשך לריקוד הקלאסי. הוא עבר עם משפחתו לאודסה והתקבל שם לבית הספר לבלט, על אף התנגדות אביו. בשנת 1910, בגיל 15, עלה לארץ ישראל לבדו, החל ללמוד בבית הספר לאמנות "בצלאל" ועבד למחייתו בפרדסים בפתח תקווה וכמורה לריקודים סלוניים. בפתח תקווה פגש בעולים תימנים שסיפקו לו מאוחר יותר השראה לריקודים שיצר.

בקיץ 1914 החליט לצאת ולבקר את משפחתו ברוסיה, כשהגיע לשם פרצה מלחמת העולם הראשונה והוא נאלץ להישאר שם והחליט ללמוד בלט. מאוחר יותר הצטרף לאופרה של אודסה כרקדן. ב-1919, לאחר תום המלחמה חזר לארץ ישראל באונייה "רוסלאן". על סיפון האונייה פגש באנשי הרוח הציירים יוסף זריצקי, פנחס ליטבינובסקי ופרופ' יוסף קלויזנר, שאף הם הפרו את נפשו היצירתית. הוריו עלו אף הם ארצה שנה לאחר מכן.

בשנת 1920 רקד את יצירת המחול שלו "אקסטזה תימנית" ברסיטל המחול הראשון בארץ ישראל באולם קולנוע עדן בתל אביב. לאחר מאורעות תרפ"א העניקה לו העירייה, בעקבות התערבותו של מאיר דיזנגוף, צריף ברחוב יצחק אלחנן שבשכונת ברנר. בצריף זה התגורר עד יומו האחרון.

אגדתי הגה בתל אביב את נשפי פורים ההמוניים בהשראת נשף המסכות הנהוג בוונציה. הנשף הראשון במתכונת נשף ריקודים פשוט, ללא מסכות, נערך בבית הספר לבנות בנוה צדק. בעקבות הצלחת הנשף ארגן את נשף המסיכות הראשון ובו נטלו חלק כשלושת אלפים איש ואשה. בין הבאים במסכות היו גם אוסישקין וביאליק. בנוסף ייסד את תהלוכת הפורים בהשראת הקרנבל במסורת הנוצרית. מן התהלוכה התפתח רעיון העדלאידע. בעקבות הצלחת התהלוכה פרשה העירייה את חסותה על מפעל הפורים ועם הזמן הפיקה אף "עתון רשמי" מיוחד לרגל החג. בעקבות הצלחתו של אגדתי החלה גם חבר'ה טראסק לארגן נשפי פורים ואף השמיצה בכרוזים את אגדתי שהוא מתעשר מן הנשפים. עקב כך תבע אגדתי את הקבוצה על הוצאת דיבה. למשפט הוזמן אף ביאליק להעיד. השופט האנגלי פסק לטובת אגדתי וחייב את המשמיצים לשבועיים מאסר או לתשלום קנס. כיוון שאגדתי ביקש מהשופט לבטל את העונש, הסכים השופט בתנאי שאגדתי ישלם את הקנס במקומם. אגדתי ניאות ושילם. כמו כן יזם אגדתי את תחרות היופי הראשונה בארץ ישראל, "מלכת אסתר".

אגדתי עִברת את שמו לברוך בן-יהודה, אך את השם "אגדתי" אימץ לעצמו לאחר שהוצג על ידי המשורר יעקב פיכמן בפני חיים נחמן ביאליק במלים: "זה ברוך האגדתי".

בשנת 1929 החל לעסוק בקולנוע. את הסרט הראשון, "יומן תל אביבי", הפיק עם אחיו יצחק והוא הוצג בקולנוע מוגרבי. בשנת 1931 יצר את סרט ההנפשה העברי הראשון הרפתקאותיו של גדי בן סוסי. הסרט התיעודי-למחצה זאת היא הארץ משנת 1935 היה הסרט הראשון בעל פסקול עברי. בשנותיו האחרונות חזר לעסוק בציור.

בשנת 1976 הוענק לו התואר יקיר העיר תל אביב-יפו.

אגדתי נפטר בתל אביב בט"ז בשבט תשל"ו ונקבר בבית הקברות טרומפלדור שבעיר. בשנת 1985 נערכה תערוכה לזכרו בבית ראובן בתל אביב.[1] בשכונת צהלה בתל אביב נקרא רחוב על שמו.

סרטיו הרפתקאותיו של גדי בן סוסי יומן תל אביבי זאת היא הארץ האתמול של מחר, 1964 יומני אגא - יומני חדשות ריקודים ואלס מפיסטו מלווה מלכה יפו הערבית מארש האבל הורה אגדתי אקסטזה תימנית תפילות שחרית בכחנאליה עברית רוגזה גלריה

אקסטאזה תימנית תצלום גובה 13.2 ס"מ, רוחב 8 ס"מ עזבון בת שבע ויצחק כץ, מרכז המידע לאמנות ישראלית, מוזיאון ישראל, ירושלים

לקריאה נוספת

אשר ברש, ברוך אגדתי אמן הרקוד העברי. הדים, תרפ"ה, 1924. (הספר בקטלוג ULI) גיורא מנור, אגדתי - חלוץ המחול החדש בארץ ישראל. הספרייה למחול בישראל, 1986. (הספר בקטלוג ULI) קישורים חיצוניים מיזמי קרן ויקימדיה ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ברוך אגדתי IMDB Logo 2016.svg ברוך אגדתי , במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית) ברוך אגדתי , באתר מרכז המידע לאמנות ישראלית, מוזיאון ישראל דוד תדהר (עורך), "ברוך אגדתי (קאושנסקי) ", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך י (1959), עמ' 3578 אגדת לילה , עיתון תל אביב פיטר מלץ, מפגשים מהסוג החזותי עם ברוך אגדתי , באתר עמלנט ירון מרגולין, תולדות הריקוד בארץ ישראל: ברוך אגדתי , באתר israeldance יעקב קופלביץ (ישורון קשת), המחול היהודי האמנותי של אגדתי , מחול בישראל, 1985, עמ' 9–19 מ. ב–ץ, אמן-המחול ברוך אגדתי: (להופעתו בפילהרמוניה בוורשה) , הצפירה, 28 באוקטובר 1927 אורי קיסרי, היה היתה עדלאידע ! , מעריב, 4 במרץ 1955 רפאל בשן, ראשים בישראל | ברוך אגדתי: היה היתה פעם עדלידע , מעריב, 11 במרץ 1960 א. בן-מאיר, תערוכת ברוך אגדתי , חרות, 12 במאי 1961 זאב רב-נוף, מבט אל ברוך אגדתי , דבר, 11 בפברואר 1971 מינה זיסלמן, ברוך אגדתי , דבר, 19 בפברואר 1971 שמעון פינס, ברוך אגדתי בן 80 , דבר, 23 בינואר 1975 מת ברוך אגדתי , דבר, 19 בינואר 1976 ש. פ., אגדתי – אין זו אגדה , דבר, 17 בפברואר 1976 אנדרטה לזמנים שהיו , מעריב, 30 באוגוסט 1985 קטע קול ערן סבאג, "חיים של אחרים" על ברוך אגדתי ‏, 2 בפברואר 2011 סרטונים "אגדתי, מרקע של אמן" , ארכיון שפילברג סרטים בהפקתו של ברוך אגדתי מתוך אוסף ארכיון שפילברג:

סרטונים יריד המזרח , סרטון באתר יוטיוב סרטונים הרפתקאותיו של גדי בן סוסי , סרטון באתר יוטיוב סרטונים הקמת קיבוץ עין גב , סרטון באתר יוטיוב סרטונים האסון בטבריה , סרטון באתר יוטיוב סרטונים תל אביב היפה בחורף , סרטון באתר יוטיוב הערות שוליים

אנדרטה לזמנים שהיו

, מעריב, 30 באוגוסט 1985 https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%90%D7%92%D7%93%D7%AA%D7%99

view all

Baruch Agadati's Timeline

1895
January 8, 1895
Bender, Moldova
1976
January 18, 1976
Age 81
Tel Aviv, Israel
January 1976
Age 80
Tel Aviv, Israel