Baruch Hagai

Baruch Hagai (Hebrew: ברוך חגאי‎; born 1944) is an Israeli paralympic champion.

Hagai was born in Tripoli, Libya, to a family of 13. At the age of two he contracted polio, and five years later his family made aliyah to Israel. The family settled in Tel Aviv, where Hagai was treated for polio in Israel for the first time. Hagai was trained as a technician, and in the years 1960-2000 he worked as a technician and project manager for a bus-manufacturing factory.

He was one of the first to join the Israel Sports Center for the Disabled, in 1960, and was active in wheelchair basketball and in table tennis. Over the years he took part in 224 international basketball games on behalf of the Israeli national team and 66 international games on behalf of the Center. In table tennis he won four consecutive gold medals at the Paralympic Games.

Following his retirement, Hagai joined the Sports Center as Head Coach.

• In 1986, Hagai was declared as a "Man of Peace" on behalf of the International Olympic Committee.
• In 2001, he was awarded with the Israel Prize, for sports, in recognition of his long years of excellence in disabled sports.

________________________________

ברוך חגאי (נולד ב-1944) הוא ספורטאי רב-תחומי ומבכירי מאמני ספורט הנכים בישראל

חגאי נולד בטריפולי שבלוב למשפחה בת 13 נפשות. בהיותו בן שנתיים חלה בשיתוק ילדים וכעבור חמש שנים עלתה משפחתו לישראל. תחילה שוכנה המשפחה במעברת קיסריה ולאחר מכן עברה לשכונת מונטיפיורי בתל אביב. חגאי סיים את לימודיו והשתלם בהכשרות טכניות שהתקיימו במסגרת משרד העבודה. בשנים 1960 - 2000 עבד כטכנאי מכונות ורכז פרויקטים במפעל "הארגז" לאוטובוסים

בישראל קיבל חגאי לראשונה טיפול במחלת הפוליו ועם הקמתו של מרכז הספורט לנכים, בשנת 1960, השתלב בחוגיו. הוא בלט כשחקן כדורסל והשתתף בנבחרות המרכז למשחקי סטוק מנדוויל ולאולימפיאדת הנכים. בשנות פעילותו נרשמה השתתפותו ב-224 משחקים בינלאומיים מטעם נבחרת ישראל ו-66 משחקים בינלאומיים מטעם מרכז הספורט לנכים. בתחום טניס שולחן זכה ארבע פעמים ברציפות במדליית זהב אולימפית

עם פרישתו לגמלאות התמסר חגאי למרכז הספורט לנכים והוא משמש בו כיום כמאמן ראשי

על פועלו לקידום ספורט הנכים בישראל זכה חגאי בפרס ישראל לספורט ותרבות הגוף (2001). כמו כן הוא הוכתר בתואר "ספורטאי השנה" לשנת 1988 (שנת פרישתו ממשחק פעיל) ותואר "ספורטאי היובל" (1998) מטעם הועד האולימפי בישראל. בשנת 1985 נבחר חגאי להיכל התהילה של ספורטאים יהודים באוניברסיטה העברית, בשנת 1986 קיבל את תואר "איש השלום" מהוועד האולימפי הבינלאומי ובשנת 1999 זכה בפרס היובל בספורט מטעם משרד החינוך והתרבות

חגאי נשוי לאסתר ולהם שלושה בנים. אחד מהם הוא רועי חגאי, מאמן קבוצת עירוני נהריה בכדורסל