Bogale Yona

Shalom Managers of Yona Bogale, יונה בוגלה - הרצל האתיופי,

I am contacting you about this profile: Bogale Yona

His sons names are: Issayas Yona, Emanual Yona, Israel Yona and Elias Yona.

cheers,

Daniel Worku

The 'Ethiopian Herzl' finally receives recognition 20 years after death. By Ayanawo Farada Sanbetu, HAARETZ.con Sat, December 25, 2010 Tevet 18, 5771

"My brother is the Herzl of all Africa. He gave his life for the sake of Ethiopian Jewry," said Colonel Metuku Bogale, formerly the police commissioner of Ethiopia's Shewa Province, of Yona Bogale, the legendary leader of Ethiopian Jewry.

A week ago, the 20th anniversary of Yona Bogale's death was marked, and at about the same time, the Rehovot City Council decided to name a local school after him.

Bogale was born in 1908 in the village of Wolleka and came to Israel for the first time when he was 13 years old. He studied in Jerusalem and continued his studies in Frankfurt, Lausanne and Paris. In 1931, he returned to Ethiopia and taught at the Jewish School in Addis Ababa until it was shut down by the Italians, who occupied the country in 1936. In the 1950s, together with Diaspora Jewish organizations, he established a network of Jewish educational institutions and later a network of health clinics as well.

"Without Yona Bogale, Ethiopian Jewry would have perished," said Yaakov Elias, an educational social worker in Rehovot. Elias is one of Bogale's many students. He was sent to study at Kfar Batya in Ra'anana in 1956 and returned to Ethiopia in 1964 to serve as a teacher. He and Bogale then began a Zionist campaign to open schools in remote villages in Ethiopia. "We would walk for an entire day to get to Jewish villages. Because the Jews did not own land, Yona negotiated with landowners to establish schools." Elias said.

At one stage, Bogale served as head of the translation department at the Ethiopian Education Ministry. In the course of his work, he saw a document from an Anglican mission that wanted to convert the Jews of Ethiopia. Yona, who foresaw the fate of his Jewish brethren, resigned from his position and began organizing against the mission. The emperor asked him to drop this activity and serve as a cabinet minister, but he refused.

In 1979, Bogale immigrated to Israel together with his wife and daughter, joining seven other children who had immigrated before him. That same year, he was invited to deliver a speech at the General Assembly of what is today known as the United Jewish Communities of North America, which was held that year in Canada. Addressing an audience of 3,000 Jews, Bogale asked Diaspora Jewry to work to promote the immigration of Ethiopian Jews to Israel.

This was a breakthrough for the immigration of Ethiopian Jewry, which began in the 1980s. Diaspora Jews began to pressure the Israeli government to promote this immigration. Bogale also lobbied rabbis to cancel the requirement that Ethiopian Jews undergo a pro forma conversion as a precaution to ensure their Jewishness.

Bogale passed away in 1987, at the age of 79, and was interred in Jerusalem's Har Hamenuhot Cemetery.

יונה בוגלה

Yona Bogale

Yona Bogale (1908–1987) was the first leader of the Ethiopian Jewish community in Israel.

Biography

BOGALE, YONA

BOGALE, YONA (1908–1987), Ethiopian Jewish (*Beta Israel) personality. Bogale was born in 1908 (some sources say 1910 or 1911) in the village of Wolleqa northeast of the important Ethiopian city of Gondar. His father was a weaver, who also worked as a tenant farmer for a local Christian nobleman. In 1921 Jacques *Faitlovitch visited Ethiopia for the fourth time and spent several months in Walleqa. At the end of his stay he took Yona Bogale with him to study in Europe. Bogale studied two years at the Mizrachi Tahkemoni School in Jerusalem before continuing his education in Frankfurt, Switzerland, and France. By the time he returned to Ethiopia he had learned to speak over half a dozen languages. Until the Italian conquest of Ethiopia in 1935/6 Bogale worked as a teacher in the "Falasha" school which had been established by Faitlovitch and Prof. Taamrat Emmanuel in Addis Ababa in 1923. Following the end of the Fascist occupation in 1941 Yona worked for the Ethiopian Ministry of Education. He resigned in 1953 to devote himself to the Beta Israel community, and played a crucial role in the establishment and operation of the Jewish Agency's schools in Ethiopia. Following the closure of these schools Yona continued to work among his people and served as the major mediator for contact between Ethiopian and world Jewry. Perhaps the clearest reflection of his attempts to create a bridge between the two communities were his writings, A "Falasha" Book of Jewish Festivals, an Amharic translation of portions of Pirke Avot, and a Hebrew-Amharic dictionary. Although generally treated by outsiders as the "leader" of the Beta Israel, within the community his position was ambiguous and he often came into conflict with other important community members. In 1979, Yona immigrated to Israel where he continued his activities on behalf of the Beta Israel.

Yona was an early proponent of Ethiopian Jewish praying in Hebrew instead of Ge'ez as he felt that it was no longer appropriate for those seeking to be a part of the broader Jewish community. He did feel though that the Ethiopian Jews should set Hebrew prayers to the Ethiopian Jewish melodies to preserve some liturgical traditions of the Beta Israel community.

Jewish Virtual Library

יונה בוגלה (1908 - 1987) הוא מחנך ואיש ציבור יהודי-אתיופי שהיה מעורב במאמץ לעליית קהילתו למדינת ישראל - כנויו: "הרצל האתיופי". י

חייו

בוגלה נולד בכפר היהודי וולקה, הממוקם כ-5 קילומטרים צפונית לעיר גונדר על הכביש לעיר אסמרה שבאריתריאה ב-1908. בילדותו היה בוגלה רועה צאן כמרבית בני גילו ומאוחר יותר נכנס ולמד בבית הכנסת המקומי של אבא ברוק ולמד קרוא וכתוב באמהרית. ב-1922 ד"ר יעקב פייטלוביץ' הגיע לביקור השלישי שלו בכפר בליווי הפרופסור תמרת עמנואל, אחיו ורופא. מטרת ביקורם הייתה פתיחת בית ספר לעברית סמוך לבית הכנסת. בבית ספר זה למד גם בוגלה שהתחבב על פייטלוביץ'. בוגלה נלקח באותה השנה יחד עם עוד ארבעה ילדים מחוץ לאתיופיה. בוגלה יחד עם שלושה מהילדים נשלחו לירושלים.

בארץ ישראל למד בוגלה בבית הספר תחכמוני בירושלים כשנתיים. לאחר מכן נשלח לפרנקפורט שבגרמניה ב-1924, שם למד בבית ספר יהודי שנלמד בו בגרמנית, יהדות ולימודים כלליים. לאחר חמש שנים ב-1929 נשלח בוגלה לעיר לוזן שבשווייץ להמשך לימודיו. שם למד צרפתית. מאוחר יותר נשלח לפריז שבצרפת ולמד במדרשה למורים של ארגון כל ישראל חברים.

ב-1931 הגיע בוגלה לאתיופיה והצטרף לבית הספר היהודי המקומי באדיס אבבה בניהולו של תמרת עמנואל והחל ללמד שם. ב-1936 אתיופיה נכבשה בידי איטליה והאיטלקים רדפו את עמנואל ולכן הוא ברח מאתיופיה לירושלים ובוגלה קיבל עליו את ניהול בית הספר היהודי עד שהוא בעצמו נרדף על ידי הפשיסטים האיטלקים. במקומו של בוגלה נוהל בית הספר על ידי מנגיסטו יצחק ובוגלה הצטרף לתנועת הפטריוטים האתיופית המקומית שפעלה במחוז שאווה בראשותו של הראס אבבה ארגאי בשירות הרפואה של התנועה עד לסיום מלחמת השחרור האתיופית ב-1941.

לאחר גירוש האיטלקים שב לשלטון הקיסר היילה סלאסי ובוגלה מונה למתרגם הראשי של משרד החינוך האתיופי. בהמשך החלו להגיע מכתבים לקיסר שלבוגלה הייתה הרשאה אליהם ובהם היה רצון להמיר את דתם של ביתא ישראל לנצרות. ב-1952 דיווח בוגלה לפייטלוביץ' על המכתב ובעקבות זאת נשלח לאתיופיה ד"ר אלכסנדר רוזנפלד מטעם הסוכנות היהודית לבדוק את מצב היהודים. רוזנפלד הגיש את הדוח על מצב היהודים והוחלט להקים בית ספר יהודי בעיר אסמרה ובוגלה התפטר מתפקידו כדי להקים את בית הספר. בית הספר הוקם ב-1953, ובוגריו הראשונים נשלחו יותר מאוחר לכפר בתיה. העלייה מאתיופיה הייתה המטרה של הארגונים היהודים אך בגלל התנגדותו של היילה סלאסי לעזיבה של אזרחים והעמדה הבלתי ברורה של מדינת ישראל זה לא קרה. בהמשך הוקמו כ-19 בתי ספר באזורי היהודים מתרומות של ארגונים יהודים מרחבי העולם בייחוד מיהדות ארצות הברית וחלקם מאירופה. בלילה של 24 בינואר 1958 מתנגדיו הנוצרים שרפו את בית הספר היהודי וניסו להתנקש בחייו בזמן שלא שהה שם. בהתנקשות זו לא היו נפגעים אך היה נזק לרכוש.

ב-1968 יזם בוגלה הקמה של חוות חקלאיות בארמצ'והו על ידי היהודים, פרויקט שהצליח עד למהפכה האתיופית ועליית החונטה הצבאית האתיופית ב-1974 שבה נטשו החלוצים היהודים את האזור חזרה לבתיהם. תחת שלטון הדרג נחקר בוגלה בגלל הפעולות הסקטורליות הפסולות בעיני הממשל אך תמיד שוחרר. הדרג אשר החל ברפורמה אגררית הטיב עם יהודי אתיופיה אך ערבב אותם עם הנוצרים המקומיים. בתקופה זו באתיופיה הסיכון ליהודי האזור באה ממלחמת האזרחים האתיופית, מהלחימה המתמשכת בין כוחות המחתרת המקומים היחאפה השמאלני וטארנפית השמרני כנגד הצבא האתיופי וכוחות הדרג. חלק מהיהודים הצטרפו לארגון הטארנפית הפרו-קיסרי ומצאו את מותם בקרב ובחקירות הדרג.

במהלך שנות השבעים לאחר פסיקתו של הרב עובדיה יוסף החלו מטוסים ראשונים לצאת מאתיופיה לישראל עם יהודים. בוגלה עצמו עלה לישראל ב-15 בנובמבר 1979 יחד עם אשתו ובתו. באותה השנה נאם בוגלה בכנס של יהדות צפון אמריקה וקרא להעלאה מיידית של יהודי אתיופיה בעקבות מלחמת האזרחים. מאבקו להעלאת יהודי אתיופיה הצליח והוא הצליח לחזות במבצע משה, ומאוחר יותר עזר לעולים בחיים החדשים. בוגלה נפטר באוגוסט 1987 ונקבר ליד מורו ורבו, פרופסור תמרת עמנואל.