Bracha Zefira

https://en.wikipedia.org/wiki/Bracha_Zefira

Bracha Zefira

Singer Bracha Zefira was born in Jerusalem in 1910 to parents who immigrated from Yemen. After being orphaned at a young age, she was raised by a number of families in Jerusalem before moving to the Shfeyah Youth Village boarding school. While at Shfeyah she was discovered to be a gifted musician with a rich repertoire of music stemming from many Jewish ethnic groups. After completing her studies she began appearing as a singer with the Eretz Israel Theater and the Kumkum Theater, where she was encouraged to continue her theater and music studies. In 1929 Bracha Zefira traveled to Berlin to study theater, where she met pianist and conductor Nahum Nardi, who played Western piano accompaniments to her Middle Eastern songs. Their performances in Europe and Eretz Israel met with unparalleled success. She was the first super star among Israel’s female singers of Yemenite descent, captivating listeners with her rich voice and unique tone. Her renditions of Bialik poems, set to Middle Eastern melodies, and of the traditional Yemenite, Sephardic and Persian songs she knew brought about a turning point in Israeli music and constituted a breakthrough for Middle Eastern singers and Middle Eastern music. Bracha Zefira worked with most of the composers in Eretz Israel and her repertoire and personality inspired symphonies and chamber music by Israel’s greatest composers, Israel Prize recipients. In 1966 Bracha Zefira was awarded the Engel Prize for her contribution to introducing Middle Eastern melody into Israeli music and in 1978 she published a book of her songs entitled “Many Voices: the Nobility of Obliged Belonging” (Masada Publishing). Brach Zefira passed away in 1990. (Hasherut Habulai - Israeli Philatelic Service)

______________________________________________________________________________

ברכה צפירה

• Reference: MyHeritage Family Trees - SmartCopy: Jan 12 2016, 11:24:59 UTC

ברכה צְפירה (1910 - אפריל 1990) הייתה זמרת פופולרית בארץ ישראל החל משנות ה-30, חלוצה בזמר העברי. דרך שיתוף הפעולה שלה עם נחום נרדי, היוותה שירתה אבן דרך ביצירת סגנון מוזיקלי ישראלי מקורי

ביוגרפיה

ברכה צפירה, נולדה בירושלים בשנת 1910 להורים שבאו מהעיר צנעא בתימן. אביה היה הרב צפירה, ממנו התייתמה כתינוקת ומגיל שלוש הייתה כבר יתומה גם מאם. תקופת זמן הייתה אצל דודה ואחר כך נשלחה לבית יתומים בשכונת ימין משה בירושלים ומשם נדדה ממשפחה אומנת אחת לשנייה

המשפחות האומנות של צפירה היו מעדות וחברות שונות בירושלים. כך קלטה צפירה כבר בילדותה לחנים ושירים של מגוון העדות והייתה מעין אוסף מהלך של שירי עדות ישראל

בנערותה עברה לכפר הנוער מאיר שפיה ובגיל 16 הצטרפה כזמרת לתיאטרון הארץ ישראלי (התא"י). בתיאטרון פגשה באמרגן משה ואלין שהפך לאמרגנה ואירגן עבורה קונצרטים. לאחר מכן הופיעה כזמרת בתיאטרון הסאטירי הקומקום שהוקם על ידי אביגדור המאירי. המאירי התרשם מזמרתה וביוזמתו יצאה לברלין ללמוד מוזיקה

בברלין, בסוף שנות העשרים, למדה צפירה בבית הספר של מקס ריינהרדט והכירה את המלחין נחום נרדי. נרדי הלחין עבורה שירים רבים תוך כדי כך שברכה צפירה חושפת אותו לעולם הצלילים והגוונים של שירי העם והליטורגיה של העדות השונות. במשך עשור הופיעו שניהם בקונצרטים משותפים באירופה, ארצות הברית ואף בארץ ישראל ובמצרים, כך שצפירה קנתה לה מעמד של כוכבת על. עם חלוף הזמן נישאה צפירה לנחום נרדי, והתגרשה ממנו לאחר שמונה שנים.

בשנות ה-40 שיתפה צפירה פעולה גם עם מלחינים שעלו לארץ מאירופה, ביניהם פאול בן חיים, עדן פרטוש ומרק לברי. היא גרמה להם להיות מודעים לסגנון המזרחי ובכך תרמה ליצירת סגנון מוזיקלי ישראלי חדש והבאתו לאולם הקונצרטים. הסגנון המיוחד של שירתה וגווניה הכיל יסודות של מוזיקה תימנית, ספרדית וערבית. המבטא הגרוני וחיתוך הצליל הכללי של קולה הקנה לביצועיה מימד של "אותנטיות", "שורשיות" מקומית ו"חושניות" - בעיקר לאוזניים של מי שחונכו על מוזיקה אירופית. ביצועיה הקנו לשירים בעלי גוון אירופי מובהק ניחוח של מזרחיות

הרבתה לשיר את שיריו של חיים נחמן ביאליק, להם הותאמו לחנים מזרחיים, בהם "בין נהר פרת לנהר חידקל", "שיר העבודה והמלאכה" ו"יש לי גן". עוד משיריה הידועים: "עלי גבעה", "שתו העדרים", ושירי הילדים "שנה טובה", "לביבות" (קמח מן השק), "מי יבנה בית". הופיעה בטקס הפתיחה של המכביה השנייה ב-1935. שירה "למדבר שאנו" היה השיר שפתח את השידורים העבריים של קול ירושלים - הרדיו המנדטורי בשנת 1936. אלו היו שידורי רדיו הסדירים הראשונים בארץ ישראל

בשנת 1966 קיבלה ברכה צפירה את פרס אנגל על תרומה למחקר המוזיקלי בישראל. הזוכה השנייה בפרס באותה שנה הייתה התזמורת הפילהרמונית הישראלית

צפירה נישאה בשנית לכנר בן עמי זילבר

בתה של ברכה צפירה מנישואיה לנחום נרדי היא זמרת האופרה נעמה נרדי, ובנה מנישואיה לבן עמי זילבר הוא אריאל זילבר, מלחין וזמר. ברכה צפירה נפטרה בשנת 1990. היא נקברה בית העלמין בקרית שאול בתל אביב