Follow Us
Like Us
Historical records matching Dalia Ravikovitch
view all 16
Immediate Family
-
ex-husband -
ex-husband -
Privatespouse -
Privatechild
-
father -
mother -
Privatesibling
-
brother
-
Privateex-husband's child
-
Privateex-husband's child
-
Privateex-husband's child
-
ex-husband's son
About Dalia Ravikovitch
Dahlia Ravikovitch דליה רביקוביץ (November 27, 1936 – August 21, 2005) was an Israeli poet, translator, and peace activist.
Biography
Ravikovitch was born in Ramat Gan on November 27, 1936. She learned to read and write at the age of three. Her father, Levi, was a Russian-born Jewish engineer who arrived in the British Mandate of Palestine from China. Her mother, Michal, was a teacher who came from a religious household. When Dahlia was six, her father was run over and killed by a drunken driver. She moved to Kibbutz Geva with her mother but did not fit into the collectivist mentality and at 13 moved to a foster home in Haifa, the first of several foster homes.
Ravikovitch married at 18, but divorced after three months. Her subsequent marriages also ended in divorce. She has one son, Ido Kalir. After completing her service in the Israel Defense Forces, she studied at the Hebrew University of Jerusalem. She worked as a journalist and high school teacher. She translated WB Yeats, TS Eliot, Edgar Allan Poe, and Mary Poppins into Hebrew. Ravikovitch was active in the Israeli peace movement. From her home in central Tel Aviv she collaborated with artists, musicians and public figures seeking peace, equality and social justice.
During the last years of her life, she suffered from severe bouts of depression. On August 21, 2005, Ravikovitch was found dead in her apartment. Initial reports speculated the cause of death to be suicide, but the autopsy determined the cause to be sudden heart irregularities.
Literary career
Ravikovitch's first poems appeared in the Hebrew language poetry journal Orlogin (Hourglass), edited by Avraham Shlonsky, and it was Shlonsky who encouraged her to pursue writing as a career. Her first book of poetry, The Love of an Orange, published in 1959, established her as one of Israel's leading young native-born poets.
Her earlier poetry shows her command of formal technique without sacrificing the sensitivity of her always distinct voice. Although never totally abandoning traditional poetic devices, she developed a more prosaic style in the latter decades of her work. Her popular poem published in 1987, "The End of a Fall" (also called "The Reason for Falling") is from this period. Like many of Rabikovitch's poems, it may strike the reader as, at once, poignant, metaphysical, disturbing, and even political: "If a man falls from a plane in the middle of the night / only God can lift him up...".
In all, Ravikovitch published ten volumes of poetry in her native Hebrew. In addition to poetry, she contributed prose works (including three collections of short stories) and children's literature, and translated poetry into Hebrew. Many of her poems were set to music. Her best known poem is Booba Memukenet (English: Clockwork Doll).
Her poems are taught in schools, and several were turned into popular songs. Her poetry has been translated into 23 languages.
Awards
- In 1987, Ravikovitch was a co-recipient (jointly with Moshe Dor) of the Bialik Prize for literature.
- In 1998, she was awarded the Israel Prize for poetry.
- In 2005, she won the Prime Minister's Prize.
- Other awards include the Brenner Prize and the Shlonsky Prize.
- In 2005, she was voted the 154th-greatest Israeli of all time, in a poll by the Israeli news website Ynet to determine whom the general public considered the 200 Greatest Israelis.
About דליה רביקוביץ (עברית)
ויקיפדיה
דליה רביקוביץ (17 בנובמבר 1936 - 21 באוגוסט 2005) הייתה משוררת, סופרת ומתרגמת ישראלית
ביוגרפיה
דליה רביקוביץ נולדה ברמת-גן בשנת 1936, ללוי, מהנדס שעלה לארץ ישראל מחרבין שבסין, ולמיכל, שהייתה מורה. אמה הייתה נכדתו של הרב שמואל הומינר, מהבונים הראשונים של שכונות ירושלים. דליה הייתה בת בכורה במשפחה ואחריה נולדו שני בנים, תאומים. שלושה שבועות לפני יום הולדתה השישי, נהרג אביה בתאונת דרכים. לאחר התאונה עברה המשפחה לקיבוץ גבע. דליה סבלה נידוי והשפלה בקיבוץ, ובגיל 13 עברה לגור אצל משפחות אומנות בחיפה ולמדה בתיכון "חוגים". היא התגייסה לצה"ל, אך כעבור שמונה חודשים השתחררה על סעיף נפשי
רביקוביץ למדה באוניברסיטה העברית בחוגים ללשון, אנגלית וספרות עברית, ובמקביל להם עסקה בהוראה בבית ספר תיכון. היא לא סיימה את לימודיה. ב-1972 קיבלה מלגה ללימוד ספרות באוניברסיטת אוקספורד
בגיל 24 נישאה לסופר יוסף בר-יוסף, וכעבור שלושה חודשים נפרדו. כעבור שנתיים נישאה ליצחק לבני, וכעבור שלוש שנים התגרשה ממנו אך נשארה בחברות אמיצה אתו עד אחרית ימיה. בשנת 1978 ילדה רביקוביץ את בנה המשותף עם עו"ד חיים קליר, שאתו חייתה 13 שנה
שירתה של רביקוביץ זכתה להערכה רבה, והיא אף זכתה בפרסים ספרותיים למכביר: פרס ביאליק (1987), פרס שלונסקי, פרס ברנר, ופרס ראש הממשלה לסופרים עבריים (2005); בשנת 1998 הוענק לה פרס ישראל ובשנת 2000 דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת חיפה
חייה של רביקוביץ אופיינו במסכת של דיכאונות ויציאה מהם. דבר זה השתקף בשיריה שחשפו את סערות נפשה, שנעה בין חיות אדירה והרצון להיות מעורבת בכל עניין פוליטי ומוסרי, לבין דיכאונות וניסיונות התאבדות. על הדיכאון כתבה: "הדיכאון שלי הוא שפל יציב. אין לי מאניה-דפרסיה. כשאני בדיכאון אני כל כך שונאת את עצמי, שאני לא שונאת אף אחד אחר". י
ב-21 באוגוסט 2005 נמצאה דליה רביקוביץ בדירתה ללא רוח חיים. ההשערה הראשונה, אשר דווחה בהרחבה בעיתונות, הייתה שככל הנראה שמה קץ לחייה. הניתוח שלאחר המוות, שנעשה ביוזמת משפחתה, שלל השערה זאת, מאחר שלא נמצאה בגופה כמות חריגה של תרופות.[1] הפתולוג הביע את דעתו ש"מותה נגרם קרוב לוודאי מכישלון חריף של הלב". רופאה הפרטי, שראה את דו"ח הפתולוג, הוסיף ש"מצאו שם הגדלה של הלב, שאולי יכולה לרמז על מוות כתוצאה מהפרעת קצב". עיריית תל אביב הנציחה זכרה בשלט שהציבה בחזית ביתה ברחוב יהואש 6
ב-22 בנובמבר 2013 הוסר הלוט מעל הפסל "עמוד התיכון" של יגאל תומרקין בגן מאיר בתל אביב המוקדש לדליה רביקוביץ
view all
Dalia Ravikovitch's Timeline
| 1936 |
November 17, 1936
|
Ramat Gan, Israel
|
|
| 2005 |
August 21, 2005
Age 68
|
Tel Aviv, Israel
|
|
| ???? |