David Ben Zimra, RaDbaZ

Rabbi David ben Solomon ibn (Abi) Zimra (Hebrew: דוד בן שלמה אבן אבי זמרא‎), also called Radbaz (רדב"ז) after the initials of his name, Rabbi David iBn Zimra, was an early Acharon of the fifteenth and sixteenth centuries who was a leading posek, rosh yeshiva, chief rabbi, and author of more than 3,000 responsa (halakhic decisions) as well as several scholarly works.

The Radbaz was born in Spain around 1479. He was thirteen years of age when his parents, banished from Spain, settled in Safed, where he studied under the direction of Joseph Saragossi.

For unknown reasons, he left Erez Israel at the age of 31 or 32 and traveled to Fes, where he became a member of the beth din (rabbinical court) presided over by the nagid Isaac Sholal.

In 1517, upon the abolition of the office of nagid by the Turkish government, the Radbaz moved to Cairo. There he was appointed Hakham Bashi, or Chief Rabbi of Egypt, a title he held for forty years. He was highly revered for his vast knowledge, integrity of character, and extensive philanthropy. Independently wealthy, the Radbaz was a successful merchant with business connections in other countries. The yeshiva which he founded and supported attracted many distinguished students, among them Bezalel Ashkenazi and Isaac Luria.

In the introduction to his commentary on Song of Songs, Isaac Akrish paints in vivid colors the character of the Radbaz, in whose house he lived for ten years. According to Akrish, the Radbaz was very prominent in both the social and the political life of Egypt, thanks to his status as a wealthy intellectual. During the time he served as Chief Rabbi, he introduced many reforms to the everyday life and religion of the Egyptian Jews. It was he who abolished the use of the Seleucid dating system in the Egyptian Jewish community and reintroduced the dating of years from Creation, as was done in other Jewish communities and continues to be done until the present day.

Upon attaining the age of 90, the Radbaz resigned the chief rabbinate and divided the greater part of his fortune among the poor, making special provision for Torah scholars. He then moved to Jerusalem. But he did not stay there long, due to the burdensome taxes that the Turkish government had imposed upon Jews. He settled in Safed, where he became an active member of the rabbinical court presided over by Yosef Karo, who held him in great esteem. He spent the last 20 years of his life in peace, continuing his learning and his writing.

The Radbaz died in Safed in 1573 at the age of 110 (some authorities say he was 94 years of age).

___________________________________________

רבי דוד בן שלמה אבן זמרא, רדב"ז (ה'רל"ט, 1479 - ה'של"ד, 1573) היה אב בית דין ומנהיגה של יהדות מצרים ומחבר שו"ת הרדב"ז

נולד בספרד לרבי שלמה בן זמרא בשנת ה'ר"מ. בשנת ה'רנ"ב, בזמן גירוש ספרד, גורש עם משפחתו, והתיישב בצפת. למד מפיו של רבי יוסף טאייטצאק, מרבי לוי בן חביב (המהרלב"ח) ומרבי יוסף סאראגוסי. כמו כן, התחבר לרבי יוסף אלכסנדרי

כנראה שהתיישב בפאס שבמרוקו לכמה שנים, ובשנת ה'רע"ב או ה'רע"ג התיישב במצרים, תחילה באלכסנדריה ואחר כך בקהיר הבירה. בקהיר מונה להיות דיין בבית דינו של רבי שמואל הנגיד. לאחר ביטול משרת הנגיד במצרים, התמנה למשרה העליונה של "ראש רבני מצרים". רבי אברהם הלוי (ה'ת"י-ה'תע"ב) כותב, כי במצרים נהגו כפי פסקי הרדב"ז ומהר"י קאשטרו תלמידו, אפילו כאשר הם כנגד שיטת הרמב"ם (גינת ורדים חו"מ ג). בקהיר ייסד ישיבה גדולה, ממנה יצאו תלמידי חכמים גדולים, ביניהם: האר"י, רבי יוסף קאשטרו (קסטרו)- מהריק"ש, רבי בצלאל אשכנזי (בעל שיטה מקובצת) ועוד

רדב"ז בחר להתפרנס מיגיע כפיו ולא לקבל שכר על רבנותו, ועסק במסחר עורות ותבואה. הצליח מאד בעסקיו, ונחשב לאחד הסוחרים הגדולים, וכן יצר קשרים עם בכירים במצרים ובמדינות נוספות

בשנת שי"ג עזב את מצרים ועלה לירושלים. המצב הכלכלי בירושלים היה אז רע מאד, ורדב"ז תיקן תקנות ופעל לתיקונו. למשל, ביטל את התקנה לפיה תלמידי חכמים פטורים משלמים רק מחצית מהמסים, והטיל עליהם לשלם את שכר שומרי השכונה במלואו ככל אנשי העיר (שו"ת הרדב"ז ח"ב סי' תשנב). י

המושל הע'תמאני של ירושלים קינא בעושרו הרב של הרדב"ז, והטיל עליו מס כבד מאד. בשל כך, עזב הרדב"ז את ירושלים, וחזר לצפת. כשחזר לצפת, בגיל שבעים, התקבל בכבוד רב אצל רבני העיר רבי יוסף קארו והמבי"ט

הרדב"ז היה מגדולי הפוסקים בדורו, וענה תשובות בהלכה לכל רחבי העולם: ארץ ישראל, סוריה, רודוס ויוון, מקדוניה, מצרים, ג'רבה ועוד. בספר תשובותיו מצויים למעלה מעשרת אלפים (10,000) תשובות. מכתביו ניכר כי לעיתים היו שואלים אותו שאלות בזמן הליכתו. שאלות כבדות משקל ובעלות השלכות ציבוריות כבדות משקל הועברו אליו. למשל, בתקופה שישב במצרים הועברה אליו השאלה אודות הפולמוס הגדול בעניין חידוש הסמיכה ע"י מהר"י בירב ושאר חכמי צפת, שאליו התנגד רבה של ירושלים - המהרלב"ח. הרדב"ז צידד והכריע שאין לחדש את הסמיכה (בפירושו לרמב"ם פ"ד מסנהדרין הי"א), כדעת רבו המהרלב"ח

הרדב"ז עסק אף בקבלה, וכתב חיבורים בתחום זה

נפטר בכ"א בחשוון ה'של"ג, בהיותו בגיל 110 כמעט, ונטמן במערה בבית העלמין העתיק בצפת. יחד עמו נטמן המבי"ט