Follow Us
Like Us
Matching family tree profiles for Dov Haviv Lubman
view all
Immediate Family
-
wife -
daughter -
son -
daughter -
daughter -
father -
mother -
sister -
sister -
sister -
brother
About Dov Haviv Lubman
About דב חביב לובמן (עברית)
אברהם דב חביב לובמן (בוריס לובמן) נולד ברוסיה הלבנה, פלך מוהילוב, בכפר הריצובה - אחד מכפרי האיכרים היהודיים שנוסדו בפקודת הצאר ניקולאי בניסיון להפוך את היהודים לעובדי אדמה. אביו, יהודה ליב גדליהו הכהן ליבונטין, היה בן למשפחת ליבונטין אבל בגלל חוקי הצבא הרוסי אימץ לעצמו את שם קרובי משפחתו לובמן.
דב חביב לובמן קיבל חינוך דתי אולם כבר מגיל צעיר נתפס להשכלה ומשהתבגר, עבר למוסקווה במטרה ללמוד באוניברסיטה.
כאן, עם התעוררות תנועת חיבת ציון בין יהודי רוסיה, התמסר לרעיון יישוב ארץ ישראל והגה, יחד עם בן דודו מרדכי לובמן, את רעיון העלייה לארץ וההתמסרות לעבודת האדמה.
בשנת התרמ"ה, 1884, עלה לארץ והתיישב ב"יהודיה", הסמוכה לפתח תקווה, על החלקה שניתנה לו מטעם חובבי ציון אשר בחרקוב. כאן לקח חלק בהדיפת הערבים שבאו לחרוש בכוח את האדמה במטרה לגזול אותה מידי היהודים.
כעבור שנה, מתוך היענות לפנייתם של איכרי ראשון לציון ופקיד הברון אוסוביצקי, עבר לראשון לציון שהייתה אז מרכז למשכילי המתיישבים. כאן היה לכורם. השתתף ב"מרד" נגד עריצותו של פקיד הברון ונכלל ברשימת המועמדים לגירוש מהמושבה - גזרה שנתבטלה מאוחר יותר בהשתדלותו של מנהל מקוה ישראל, הירש.
דב חביב לובמן נשא לאישה את בת דודו, רבקה לובמן, וביתם הפך להיות מרכז תרבותי לבני המושבה ולבאים מחוצה לה. דב עבד בכרמו ותקופה מסוימת - כשומר בכרמים. כמומחה לגידול גפנים, סייע לפיתוח ענף הגפן במושבה. השתתף במשלחת שיצאה אל הברון בפריז והשיגה את מסירת היקב לרשות הכורמים. נמנה עם ראשוני המייסדים של אגודת הכורמים, כיהן בהנהלת "כרמל מזרחי" ובמועצת היקב.
בהיותו מסור לאידאלים הלאומיים, נלחם למען השפה העברית.
בשנת התרס"ד, 1904, החליף את שמו מבוריס לובמן לדב חביב.
באותה שנה נבחר בפעם הראשונה לראשות ועד המושבה ובשנת 1908, אחרי מהפכת "אחדות וקדמה" ועליית "הטורקים הצעירים" לשלטון, היה הראשון בארץ שהתמנה רשמית מטעם הממשלה התורכית לראש המושבה - "ראיס אל בלדייה".
בימי מלחמת העולם הראשונה, נמנה דב חביב לובמן עם אלו שהשפיעו על ג'מאל פחה לתת את שטחי החולות לראשון לציון. כנתין תורכי, נרשמו על שמו קרקעות אשר נקנו בעבור יהודים נתיני חוץ ועבור הקרן הקיימת לישראל - אדמות חולדה, כפר אוריה ורוחמה. לקראת סוף המלחמה, נאסר ב"אשמת" ציונות והשלטון הצבאי עמד להגלותו לדמשק ולהעמידו לדין צבאי כבוגד במולדת. התקדמותם של בנות הברית מנעה זאת והוא זכה, כראש המושבה, לקדם את פני הצבא המשחרר ולברכו. מאוחר יותר, כראש הוועד, הוא מוסר ללורד בלפור, בביקורו בראשון לציון, את מגילת המושבה, והוא מקבל את פני נשיא צ'כוסלובקיה, טומס מסריק, בביקורו במושבה.
במשך שנים רבות עמד דב חביב לובמן בראש מפעלים ציבוריים, יישוביים ותרבותיים. כיהן כראש ועד המושבה וכחבר הוועד במשך ארבע-עשרה4 שנים לסירוגין.
בשנים 1925-1923 עמד בראש המועצה המקומית. בשנות כהונתו בראשות הוועד והמועצה הושג לראשונה אישור הממשלה להנהלת המושבה כ"בלדייה" מוכרת; נקנו אדמות בית דגון ונסלל כביש בית דגון-ראשון לציון בהשתתפותם של יק"א והממשלה; נוסד ה"ועד החקלאי" אשר טיפל רק בענייני החקלאים והחקלאות; נסלל הכביש המרכזי במושבה - רחוב רוטשילד; הוצאה לפועל חלוקת אדמות סרפנד-אל-חרב וקוסבי, האדמות סופחו למושבה ונקראו אחוזה א' ואחוזה ב'; בכספי תרומתה של הברונית אדלאידה דה רוטשילד, הוקם בניין גן הילדים העברי הראשון על יד בית העם; המושבה חוברה לרשת החשמל בחג הפורים שנת התרפ"ז; נחנך בית הקולנוע "נעמן".
דב חביב לובמן נמנה עם מייסדי הקרן הקימת הראשונית בשנת התרמ"ט, 1889, והגה את שמה. במשך שנים עמד בראש הוועד החקלאי. נמנה עם מייסדי הקופה החקלאית וחבר ההנהלה. עמד בראש ועד בית הספר. היה חבר בוועד הספרייה, חבר בוועדת התרבות של המושבה ומנגן באורקסטרה.
נמנה עם מייסדי בית העם ואגודת ערבי הקריאה. כיהן כחבר בוועד הזמני של היישוב וכציר באספת הנבחרים הראשונה. חבר באגודת "בני ברית" מראשית היווסדה וכיהן כנשיא הלשכה של בנימין דה רוטשילד.
מן המארגנים הראשונים של "התאחדות המושבות ביהודה", חבר הנהלת המרכז ומרצה באספותיה. חבר בהתאחדות האיכרים. סייע למייסדי הגימנסיה "הרצליה" ביפו. חבר הוועדה היוזמת להקמת מוזיאון רוטשילד בראשון לציון וחתום על מגילת היסוד.
דב חביב לובמן נחשב לנואם מחונן ונשא דברים באירועים ציבוריים ייחודיים שהתקיימו במושבה. להלן רשימה חלקית: בעצרת הזיכרון להרצל, נאם בשם ציוני ראשון לציון; בקבלת פנים בראשון לציון למשלחת המדינית בראשותו של חיים ויצמן והברון רוטשילד; בקבלת פנים ללורד בלפור; לכבוד הנציב העליון סיר הרברט סמואל והליידי סמואל בהיפרדם מראשון לציון; בקבלת פנים לנציב העליון השני הלורד פלומר; בקבלת פנים למיניסטר המושבות אימרי; לכבוד הלורד והליידי מלצ'ט, נשיא כבוד של הברית העולמית של המכבי; ביום חנוכת מאור החשמל במושבה; בקבלת פנים למורי מצרים; בכינוס השלטת הלשון העברית; בקבלות פנים לברון רוטשילד בעת ביקוריו במושבה כמו גם בעצרת אזכרה לאחר מותו; באספת מחאה נגד הספר הלבן; במסיבות ליובלותיהם של אישי ציבור.
פרסם מאמרים רבים בעיתונות בארץ בענייני השעה והעם. כיהן כחבר מערכת הספר "ראשון לציון התרמ"ב-התשי"א". חיבר את הספר על ראשון לציון במסגרת סדרת מונוגרפיות על היישובים שיצאה בהוצאת "לנוער" מטעם הקרן הקיימת לישראל. ספרים נוספים: "מסיפורי הראשונים לציון" ו"בני דורי".
דב חביב לובמן זכה לראות בהקמת המדינה ונפטר בראשית שנות החמישים.
בישיבת מועצת העירייה, ביום 1.7.1951, התקבלה החלטה לקרוא את בית הספר העממי הכללי - בית הספר העברי הראשון בעולם - על שמו: בית ספר"חביב". וזאת לאות הערכה ותודה על פועלו הרב למען המושבה והעם.
הועתק מאלבום המשפחות מוזאון ראשון לציון
view all
Dov Haviv Lubman's Timeline
| 1864 |
June 13, 1864
|
Russia Arsha Mogilov, הריצובה פלך מוהילוב, Russian Federation
|
|
| 1891 |
1891
|
||
| 1894 |
1894
|
Rishon Lezion
|
|
| 1897 |
1897
|
Rishon Lezion ראשון לציון פלשתינה א"י
|
|
| 1899 |
1899
|
Rishon Lezion Palestain ראשון לציון ארץ ישראל
|
|
| 1951 |
1951
Age 86
|
Rishon LeZion, Israel
|
|
| ???? |
Old Cemetery Rishon Lezion
|