Eleazar ben Onias I, High Priest of Iudaea

Eleazar, High Priest was a Jewish High Priest (c. 260–245 BCE) during the time of the Second Temple. He was the son of Onias I and brother of Simon I.

Eleazar was the high priest involved in communication with Ptolemy II Philadelphus discussed in the Letter of Aristeas or Pseudo-Aristeas. According to the letter, Eleazar sent seventy two scholars, six from each of the tribes of Israel to the island of Pharos provide the Library of Alexandria with a Greek translation of the Hebrew Law, also called the Septuagint.

He was succeeded by his uncle Manasseh.

_________________________________________________________________________________

אלעזר בן חוניו - השושבין היהודי של תרגום השבעים 12/03/2009

בהמשך לסיפור על תרגום איגרת אריסטיאס בידי עזריה די-רוסי (המאה ה - 16) מובאת כאן ביוגרפיה קצרה של הכהן הגדול אלעזר בן חוניו שהשכיל בהילכות נועם ובכשרון מדיני להביא לתרגומו של התנ"ך ליוונית ובכך להפצתו מחוץ לגבולות הצרים של ארץ ישראל.

אלעזר בן חוניו - המאה השלישית לפנ"הס

כהן גדול בירושלים במחצית הראשונה של המאה השלישית. נתפרסם בשל השתתפותו במבצע "תרגום השבעים"[1], שבפעם הראשונה נתן לעמים ההלניסטיים הזדמנות לבחון ולעיין בתורת ישראל.

את הכהונה הגדולה קיבל כשמת אחיו, שמעון הצדיק, כיוון שבנו של שמעון היה צעיר מידי לשמש במשרה הרמה. לאחר מותו כיהן בתפקיד דודו מנשה ורק אחר כך שבה הכהונה הגדולה וניתנה לצאצאיו של שמעון.

בימיו של אלעזר היתה יהודה חלק מממלכת מצרים ונשלטה בידי תלמי ה – 2[2]. אריסטאס, ידיד המלך, ודמטריוס, מנהל הספריה הגדולה שבאלכסנדריה, דברו לפני תלמי בשבח התרבות היהודית והציעו לתרגם את ספר התורה ליוונית. המלך, חובב השכלה ואיש מלא רגש, התלהב ופנה במכתב לאלעזר בו ביקש את עזרתו. זה שמח על ההזדמנות הנדירה לקדם את ענייני היהודים והיהדות בעולם ההליניסטי וענה בחיוב. אפילו בקשת תלמי להשתמש לצורך התרגום בספר התורה המקורי שבבית המקדש, על אף שהלחיצה את הכהן הגדול, התקבלה בסבר פנים יפות.

לצורך הפרוייקט, אסף אלעזר לפי בקשת המלך שבעים ושנים חכמים יודעי יוונית מטובי העם, ששה מכל שבט[3] ושלחם לאלכסנדריה. אלה נתקבלו בכבוד רב והתארחו באי פארוס שליד אלכסנדריה, שם סיימו את מלאכת התרגום בתום שבעים ושנים יום. המלך חגג ברוב פאר את השלמת התרגום, העניק מתנות למתרגמים, והגדיל במתנות ששלח לאלעזר עצמו ולבית המקדש – לכבוד אלוהי ישראל. בטרם החלה מלאכת התרגום, הקדים תלמי והוציא לחופשי אלפי יהודים תושבי ירושלים שנלקחו בשבי על ידי אביו. גם כאן שימש אריסטאס שליח לדבר מצווה ודיבר על לב המלך.

הסיפור המפורט של "תרגום השבעים" מופיע ב"איגרת אריסטאס", ספר שנכתב באלכסנדריה בשלהי המאה השלישית, כמה עשרות שנים בלבד לאחר מעשה. מחבר הספר שפרסם את יצירתו כמכתב שלוח מאריסטאס אל אחיו פילוקרטס, היה כנראה יהודי בן אלכסנדריה המצוי בתרבות ההליניסטית. ספר זה שימש מקור עיקרי להיסטוריון יוסף בן מתתיהו, המביא את רוב פרטי הסיפור ב"קדמוניות" ומהלל את אלעזר על תבונתו ועל האופן בו טיפל בבקשתו של תלמי פילדלפוס.

ישנם הבדלים בין הטקסט המקראי העברי ותרגום השבעים. הבדלים אלה אינם עקרוניים, ונבעו כנראה מתחושת המתרגמים שתרגום מדויק עשוי לעורר פה ושם שאלות מצד הקורא הלא יהודי וקודם כל מצד המלך עצמו, שלא יהיה קל להשיב עליהן.

תרגום השבעים היה לצנינים לפחות בעיני חלק מחכמי ישראל שהעדיפו מגע תרבותי מינימלי עם העמים שמסביבם. בעיקר גברה אי הנוחות, לאחר שהנוצרים הראשונים השתמשו בתרגום בהצלחה לצורך הפצת רעיונותיהם בעולם האלילי.

[1] כך נקרא תרגום התורה ליוונית כיון שנעשה בידי שבעים ושנים חכמי ישראל. [2] תלמי פילדלפוס (מלך 285 – 246 לפנ"הס), נודע כנאור ונדיב. [3] למעשה היו כולם משבט יהודה שהרי יתר השבטים הוגלו בידי שלמנאסר מלך אשור ולא שבו מגלותם. אך ליהודים היה דימוי הסטורי של שנים עשר שבטים ואלעזר בחוכמתו לא התעמת עם המלך בנקודה שולית זו.