Eli Zohar.

אלי זוהר לבנטל

בן רוזה ומשה נולד ביוגוסלביה ב-24/7/1917 עלה ב-אחד מאי 1939 גוייס ב-1942 שרת בפלמ"ח יחידות: פל' ה', יחידת הצנחנים, חיל הים, פלי"ם, המוסד לעלייה ב' תפקיד אחרון: מפקד ספינה שוחרר ב-1945 נפטר ב-18/8/1989 נקבר בקיבוץ גבעת ברנר

קורות חיים אלי נולד להוריו רוזה ומשה לבנטל ב-24 ביולי שנת 1917 בעיירה אלברטפלו ביוגוסלביה. עיירה קטנה ליד הגבול היוגוסלבי – הונגרי, בן זקונים חמישי במספר. אחרי שנתיים עברה המשפחה לעיר הגדולה זאגרב. אלי סיים בית ספר עממי יהודי, והלך לתיכון כללי. בכל התקופה הזאת היה לו חינוך תנועתי ב"מכבי" וב"השומר הצעיר" וגם חינוך מוסיקלי שכללו נגינה בפסנתר וביקור באופרות ובתיאטרון. שני גורמים משמעותיים השפיעו על מהלך חייו - קשריו עם אחיו מאיר שאותו ליווה תקופה באוסטריה לצורך ריפוי והחלמה, שם ליד היערות החלה אהבתו לעץ וללימודי הנגרות, והפעילות האינטנסיבית בתנועת "השומר הצעיר" הן כחניך והן כמדריך, דבר שהביאו לבסוף להחלטתו לעלות לארץ ולהגשים בקיבוץ. טרם עלייתו לארץ התגייס עם חבריו לצבא היוגוסלבי. אחרי השירות בצבא עלה לארץ כתייר באחד במאי שנת 1939. הרפתקאותיו בארץ החלו מרגע העלייה. מאחר שהשלטונות הקשו את כניסתו לארץ, הוא קפץ מהאוניה עם רדת החשיכה וברח בעזרת ידידים לקבוץ שריד שם היה הגרעין שלו מיוגוסלביה. זמן קצר לאחר מכן, תקפו הערבים את צינור הנפט שעבר סמוך לקיבוץ, בוגרי הצבא היוגוסלבי ואלי בתוכם התארגנו והדפו את הפורעים הערביים. הוא התגייס ל"הגנה" ויצא לקורס מכי"ם בגבעת עדה. בשנת 1942 מצטרף עם חבריו להקמת קיבוץ גת. עד מהרה התגייס לפלמ"ח לפלוגה ה' שישבה בגבעת ברנר. לאחר זמן יצא לקורס מ"מים הראשון במשמר העמק. המפגש עם אנשי "המחלקה הגרמנית" הביא אותו ואת חברו שלום פינצ'י למחשבה לצאת בעזרת הבריטים לשליחות ליוגוסלביה. שניהם יצאו לקהיר ושם עברו אימוני צניחה, מודיעין צבאי ואימוני חבלה. לאחר דחיות ועיכובים הוא צנח ביוגוסלביה באפריל 1944 הגיע לפרטיזנים ולחם איתם.. בתום המלחמה התגייס למרכזי הבריחה והמוסד לעלייה ב'. בספטמבר 1945 חזר ארצה ובמהרה גוייס שוב לעליה ב' ונשלח לחו"ל לליווי אניות. בשהותו בארץ הקים משפחה עם חנה סרני ונולדו להם יעל ורזיה. בחודש מרץ 1948 במסגרת פעילותו של אלי בפלי"ם ובמוסד לעלייה ב', פיקד על האונייה "יחיעם" אשר הביאה מעפילים מנמל גאיטה באיטליה לארץ ישראל. בסופו של המסע הועברו המעפילים למצער בקרפיסין. עם הקמת המדינה נמנה אלי עם ראשוני חיל הים. בסוף 1949 פשט את מדיו לאחר עשר שנים של פעילות צבאית והגיע לגבעת ברנר. בשנת 1950 עלו לארץ אימו ואחיו הבכור פאול לבנטל, והצטרפו לגבעת ברנר. מאותה עת הוא עבד בנגרייה, במחלקה לתכנון והדרכת קבוצת נוער בגבעת ברנר. לאחר כמה שנים הוא נפרד מחנה. ב-1957 הוא פתח פרק חדש בחיי משפחתו, שעה שהחליט לקשור עצמו לקן משפחתי חדש עם פאולה רייס. כעת זו משפחה מורחבת של שלושת בני רייס ושתי בנות זוהר. בסוף שנות ה-60 פנה אלי לעבודה ציבורית, ניהול ענייני ענף העץ במסגרת משרד המסחר והתעשיה. עיקר עבודתו התמקדה בטיפוח, הכשרה והדרכה של מאות המפעלים בתחום זה בארץ. בתחילת 1989 נפטרה רעייתו פאולה וחצי שנה אחריה ב-16 באוגוסט שנת 1989 נפטר אלי זוהר ונקבר בבית העלמין בגבעת ברנר.