Gertrude Stein

Gertrude Stein was an American novelist, poet, playwright, and art collector. Born in Pittsburgh, Pennsylvania, in the Allegheny West neighborhood and raised in Oakland, California, Stein moved to Paris in 1903, and made France her home for the remainder of her life. She hosted a Paris salon, where the leading figures of modernism in literature and art, such as Pablo Picasso, Ernest Hemingway, F. Scott Fitzgerald, Sinclair Lewis, Ezra Pound, Sherwood Anderson and Henri Matisse, would meet.

In 1933, Stein published a quasi-memoir of her Paris years, The Autobiography of Alice B. Toklas, written in the voice of Alice B. Toklas, her life partner. The book became a literary bestseller and vaulted Stein from the relative obscurity of the cult-literature scene into the limelight of mainstream attention. Two quotes from her works have become widely known: "Rose is a rose is a rose is a rose," and "there is no there there", with the latter often taken to be a reference to her childhood home of Oakland.

Her books include Q.E.D. (1903), about a lesbian romantic affair involving several of Stein's friends; Fernhurst, a fictional story about a love triangle; Three Lives (1905–06); The Making of Americans (1902–1911); and Tender Buttons (1914).

Her activities during World War II have been the subject of analysis and commentary. As a Jew living in Nazi-occupied France, Stein may have only been able to sustain her lifestyle as an art collector, and indeed to ensure her physical safety, through the protection of the powerful Vichy government official and Nazi collaborator Bernard Faÿ. After the war ended, Stein expressed admiration for another Nazi collaborator, Vichy leader Marshal Pétain. (Wikipedia, CC BY-SA)

Sources

• "Gertrude Stein." Wikipedia, revision of 14 July 2022. < link > Accessed 19 July 2022.

גרטרוד שטיין

''''''(באנגלית: Gertrude Stein;‏ 3 בפברואר 1874 – 27 ביולי 1946) הייתה סופרת יהודייה אמריקאית שחיה רוב חייה בפריז ונמנתה עם מובילי המודרניזם בספרות ובאמנות.

תוכן עניינים 1 קורות חיים 2 מבחר מעבודותיה 3 ספריה בעברית 4 קישורים חיצוניים 5 הערות שוליים קורות חיים שטיין נולדה באלגני שבפנסילבניה למשפחה יהודית אמידה ממוצא גרמני. היא למדה במכללת רדקליף לאמנות בקיימברידג' שבמסצ'וסטס. שם עודד אותה אחד ממוריה, הפסיכולוג ויליאם ג'יימס, לפתח את טכניקת הכתיבה האוטומטית של זרם התודעה, שבה עשתה שימוש כל חייה. בכתיבה זו נעשה ניסיון לתת עדיפות לתת-מודע על פני המודע.

בעידודו של ג'יימס פנתה שטיין ללימודי רפואה באוניברסיטת ג'ונס הופקינס, אך לא סיימה את לימודיה. ב-1903 נסעה לפריז, עם אחיה ליאו שטיין, והשתקעה שם. ב-1907 הכירה שטיין את אליס ב. טוקלאס, והתגוררה עמה עד מותה. החל משנות העשרים ניהלה גרטרוד שטיין בביתה סלון אמנות וספרות בעל מוניטין רב. התארחו אצלה גדולי האמנים והסופרים של התקופה: פבלו פיקאסו, עזרא פאונד, אנרי מאטיס, ארנסט המינגוויי וסקוט פיצג'רלד. בהדרגה הפכה שטיין למין גורו עבור חבורת האמנים אותם כינתה "הדור האבוד", כינוי שהפך למטבע לשון לתיאור דור הצעירים האמריקאים שחיו בזמן מלחמת העולם הראשונה ולאחריה.[1]

בהשפעת רעיונותיו של הפילוסוף היהודי אוסטרי אוטו ויינינגר בספרו "מין ואופי" גיבשה שטיין לעצמה זהות מגדרית גברית, אך בכתביה נמצאו גם התייחסויות רבות להיותה אישה לסבית. ב-1922 פרסמה את הסיפור "העלמה פר והעלמה סקין", ובו הופיעה ככל הנראה לראשונה בדפוס המילה "גיי" (gay) בהקשר הומוסקסואלי, אך נשמרה הדו-משמעות:[2] They were ...gay, they learned little things that are things in being gay, ... they were quite regularly gay

למרות זאת שטיין מעולם לא חשפה במוצהר את נטיותיה המיניות.

ב-1933 פרסמה שטיין את האוטוביוגרפיה שלה "האוטוביוגרפיה של אליס ב. טוקלאס" כאילו דרך עיני אהובתה, המספרת כביכול על חייה לצד גרטרוד שטיין. השתיים יצאו למסע הרצאות נרחב בארצות הברית שארך שנים אחדות, והתפרסמו ברחבי היבשת.

במאי 1934 הביעה דעתה במגזין "הניו-יורק טיימס" שאדולף היטלר ראוי לקבל פרס נובל לשלום: "אני אומרת שהיטלר צריך לקבל את פרס נובל לשלום, כי הוא מסיר את כל הגורמים לסכסוך ומאבק מגרמניה. על ידי גירוש היהודים והגורמים הדמוקרטיים והשמאליים, הוא מגרש את כל מה שתורם לפעילות. שזה אומר שלום... על ידי דיכוי יהודים... הוא מסיים מאבקים בגרמניה".[3][4] בנוסף לכך היא אף החתימה אישי ציבור על עצומה הקוראת להענקת הפרס להיטלר.[5] בשנת 1938 היא העירה על מוסוליני, היטלר, רוזוולט, סטלין וטרוצקי: "יש יותר מדי דמויות אב בזמן האחרון, ואין ספק לגבי זה, אבות הם מדכאים."[6]. ב-1940 היא שיבחה את המרשל פטן והשוותה אותו בגדולתו לג'ורג' וושינגטון. במשך כל תקופת השואה, המשיכה להתגורר בפריז, כאשר אזרחותה האמריקאית ופרסומה הרב, מגנים עליה.

כתיבתה של שטיין ייחודית מאוד ומתאפיינת בקוביזם, במשחקי מילים, בחזרה על הדברים ובהומור. אמירתה הנודעת ביותר "ורד הוא ורד הוא ורד הוא ורד" (Rose is a rose is a rose is a rose) הופיעה בשיר "אמילי הקדושה" שפרסמה ב-1922. אמירה זו נועדה להדגיש כי הדברים הם מה שהם ולא יותר מכך. אך אם אכן היו הדברים רק מה שהם ולא יותר מכך, מה מועילה החזרה וההדגשה? ניתן היה לומר בקצרה "ורד הוא ורד". אלא שכשנאמרת המילה "ורד" לא ניתן שלא לחשוב גם על אוסף הדימויים והתחושות הכרוכים במילה. אמירה זו של שטיין חושפת את הניסיון (הכושל) לשלוט במובנה של השפה.

שטיין מתה מסרטן הקיבה בגיל 72. נקברה ב‫פר לשז‬.

במהלך שנת 2011 הוצגה במוזיאון היהודי העכשווי בסן פרנסיסקו תערוכה המסכמת את חייה של שטיין ואת התפקיד המשמעותי שמילאה בעולם התרבותי והאמנותי של המאה ה-20.

מבחר מעבודותיה Three Lives (1909) Tender buttons: objects, food, rooms (1914) Four Saints in Three Acts (libertto by Gertrude Stein, 1929) The Autobiography of Alice B. Toklas (1933) Everybody's Autobiography (1937) Doctor Faustus Lights the Lights (1938) Paris France (1940) ספריה בעברית האוטוביוגרפיה של אליס ב. טוקלאס, תרגום מרטין הררי, זמורה ביתן, 1986 פריז צרפת, תרגום עידית שורר, אחרית דבר ד"ר אורלי לובין, סדרת ושתי, רסלינג, 2005 קישורים חיצוניים ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גרטרוד שטיין בוויקישיתוף עולמה של גרטרוד שטיין אורלי לובין, מתוך אחרית הדבר של "פריז צרפת" , אתר רסלינג לינדה סימון, גרטרוד שטיין , באנציקלופדיה לנשים יהודיות (באנגלית) אריאלה בנקיר, ארוחת ערב עם מאטיס , באתר הארץ, 4 בנובמבר 2011 קטע קול ערן סבאג, "חיים של אחרים" על גרטרוד שטיין ‏, 15 במאי 2012 עופרה עופר אורן, האישה ששינתה את משמעותה של המילה GAY , בבלוג "סופרת ספרים", 11 באוקטובר 2015 https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%A8%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%93_...

-----------------------------------

Gertrude Stein, the youngest of a family of five children, was born on February 3, 1874, in Allegheny, Pennsylvania (merged with Pittsburgh in 1907) to well-educated German-Jewish parents, Daniel and Amelia Stein, Her father was a railroad executive whose investments in streetcar lines and real estate made the family wealthy. When Gertrude was three years old, the Steins relocated for business reasons to Vienna and then Paris. They returned to America in 1878, settling in Oakland, California, where Stein attended First Hebrew Congregation of Oakland's Sabbath school.

Her mother died in 1888, and her father, in 1891. Michael, her eldest brother, took over the family business holdings. He arranged for Gertrude, and another sister Bertha, to live with their mother's family in Baltimore after the deaths of their parents. In 1892 she lived with her uncle David Bachrach. It was in Baltimore that Gertrude met Claribel Cone and Etta Cone who held Saturday evening salons which Gertrude would later emulate in Paris, who shared an appreciation for art and conversation about it, and who modeled a domestic division of labor that Gertrude was later to replicate in her relationship with Alice B. Toklas.

Stein attended Radcliffe College from 1893 to 1897, and was a student of psychologist William James. With James's supervision, Stein and another student named Leon Mendez Solomons performed experiments on Normal Motor Automatism, a phenomenon hypothesized to occur in people when their attention is divided between two simultaneous intelligent activities, like writing and speaking. These experiments yielded examples of writing that appeared to represent "stream of consciousness," a psychological theory often attributed to James, which became the term used to describe the style of modernist authors like Virginia Woolf and James Joyce. In 1934, behavioral psychologist, B.F. Skinner in fact interpreted Stein's notoriously difficult poem, Tender Buttons, as an example of the "normal motor automatism" Stein had written about for the experiment at Radcliffe. According to a letter Stein wrote during the 1930s, however, she had never really accepted the theory of automatic writing, explaining: "there can be automatic movements, but not automatic writing. Writing for the normal person is too complicated an activity to be indulged in automatically." At Radcliffe, she began a lifelong friendship with Mabel Foote Weeks, whose correspondence traces much of the progression of Gertrude's life. In 1897, Gertrude spent the summer in Woods Hole, Massachusetts studying embryology at the Marine Biological Laboratory, succeeded by two years at Johns Hopkins Medical School. In 1901, she left Johns Hopkins without obtaining a degree. From 1903 to 1914 Gertrude lived in Paris with her brother Leo Stein, an art critic. It was during this period that she became well-known.