Golda Fiksler

ר׳ מנחם הכהן אדלר, היה מנכבדי קהילת טרנובו ועמד בראש התלמוד תורה עד לעלייתו ארצה בשנת 1935 .

במחברת כתובה בכתב ידו, המכילה 72 עמוד ושלא הספיק להביא לידי סיום, השכיל לתת תיאור על חיי היהודים בטרנווה מאמצע המאה ה־19, כפי שקלט מפי זקני הישוב או ראה בעצמו. במחברת זו תאר ר' מנחם אדלר רבות את משפחת איינהורן שממנה הגיעה גולדה. לפי תאוריו נראה שמשפחה זו היתה משפחה אמידה ויראי שמיים. הם הקימו את תעשיית הטליתות בטרנובו, תעשיה שהתפרסמה ברחבי העולם כולו בשל איכותה. מפעלם גדל מהר מאד והתפשט לעיירות נוספות באיזור. העסק של האינהורנים העסיק מאות יהודים לאורך כ 100 שנות פעילותו, עד החורבן, שמצאו פרנסתם ולחמם בבתי מלאכה אלה.

הנה תאורו של ר׳ מנחם הכהן אדלר ככתבו ובלשונו:

"תעשייה אחת מיוחדת היתה לה לטרנובו, היא עשיית ציצית בעבודת יד. הראשון שהתחיל לספק גם לגלילות רחוקות ולמדינות אחרות היה לפי ידיעתי ר׳ יעקב אברהם איינהורן (בן דודה של גולדה), והתפרנסו בטרנובו איזה עשרות משפחות מזה. והציציות מטרנובו היתה חשיבותם מרובה להחרדים בישראל ובכל מדינות העולם, כי כולם נעשו בעבודת יד, גם הטוויה שלהם היה לשם ציצית, ולא כמו אלה שהיו באיזה מקומות בפולין שהטוויה היתה לא לשמה ורק השזירה נעשתה לשם ציצית ,אבל בטרנובו היה הכל לשמה. והתעסקו בזה אנשים יראי ה׳ חסידים ואנשי מעשה, והשם ״טערניווער ציצית״ מוזכר עד היום לשבח. תוצרתה נשלחה מטערניווע לכל גלילות הונגריה, גליציה, בוקובינא ואף לאמעריקא. במשך הזמן התרבה עסק הציצית ובא גם לישוב ווילחוביץ שהוא מול טרנובו בצד המערבי של נהר ריקא... ואחר כך עסקו בתעשיית ציצית גם בישוב נרסניצא, נאבוסליצא, גאניטש, פודפלעשא..."

עד כאן דבריו של מנחם הכהן אדלר שחי בטרנובו בחלק השני של המאה ה-19 ועד שנת 1932===

.