HaRav Avraham Yaakov Friedman, 5th Sadagora Rebbe

פרידמן אדמו"ר הרב אברהם יעקב ז"ל בן מרדכי שלום יוסף נולד באוסטריה ב - 20/08/1928 נפטר בי"ט בטבת תשע"ג 01/01/2013 בן 84 בפטירתו נקבר בבית העלמין נחלת יצחק גוש: 2 אזור: 1א שורה: 2 מקום: 13 קבור לצד פרידמן האדמו"ר מרדכי שלום יוסף ופרידמן צפורה

http://en.wikipedia.org/wiki/Avrohom_Yaakov_Friedman_(fifth_Sadigur...

http://hamodia.com/2013/01/01/the-sadigura-rebbe-zya/

The Sadigura Rebbe, zy”a By HAMODIA STAFF

Tuesday, January 1, 2013 | י"ט טבת תשע"ג At the levayah for the Sadigura Rebbe of Eretz Yisrael, Harav Avrohom Yaakov Friedman, zy”a.

Harav Avrohom Yaakov Friedman

BNEI BRAK - The Jewish world mourned a revered Torah leader on Tuesday, with the sudden petirah of the Sadigura Rebbe, Harav Avrohom Yaakov Friedman, zy”a, a member of the presidium of the Moetzes Gedolei HaTorah of Agudas Yisrael and the oldest Rebbe of the Ruzhiner dynasty. He was 84.

The Rebbe was renowned as a Torah scholar and served for decades as a Rosh Yeshivah before succeeding his father as Rebbe.

He was born in Vienna, Austria, on 5 Elul 5688/1928. His father was the Knesses Mordechai of Sadigura, Harav Mordechai Shalom Yosef, zy”a, and his mother was Rebbetzin Mira Reizel, a”h, daughter of Harav Yisrael Shalom Yosef Heschel, the Mezhibuzher Rebbe, z”ya. The Chortkover Rebbe, Harav Yisrael, zy”a, served as sandak at the bris.

When the Rebbe was five years old, the family moved back to Pshemishel, Poland.

In Adar 5699/1939, when the Knesses Mordechai traveled to Eretz Yisrael for a visit, his uncle, Harav Yisrael, the Rebbe of Husyatin, who had emigrated there several years earlier, instructed him not to return to Europe. That Elul, weeks before the outbreak of World War II, Rebbetzin Mira Reisel and her 11-year-old son, Avraham Yaakov, left Europe for Eretz Yisrael.

There the young boy basked in the presence of his father, who was also his Rebbe and mentor and with whom he had an extraordinarily close relationship.

When he turned 13, he merited that his great-uncle, the Husyatiner Rebbe, zy”a, put his tefillin on him. The Husyatiner Rebbe also led a special l’chaim tisch in honor of the simchah. For the rest of his life, the Rebbe would speak about his uncle often and with great awe and longing.

From his early childhood his hasmadah was clearly evident, and to his final day his life revolved around Torah study. He was a close talmid of Hagaon Harav Reuven Tropp, and later of Harav Yehoshua Menachem Ehrenberg, the Dvar Yehoshua, from whom he later received semichah.

At the age of 18 he began to study Kabbalah as well, and even recently, he still had a chavrusa every Friday for several hours in kisvei Arizal.

In 5713 (1953) he married Rebbetzin Zipporah, a”h, the daughter of Harav Yosef Aryeh Feldman, z”l. She was niftar six years ago.

Three years later his father decided to move to the United States, where he established a court in Crown Heights. Among his father’s ardent chassidim was the Skulener Rebbe, zy”a, and Hagaon Harav Gedaliah Schorr, zt”l.

In 1965 the Rebbe moved to Eretz Yisrael, where he established the Ruzhiner Yeshiva in Bnei Brak and served as Rosh Yeshivah. His father also moved back to Tel Aviv.

He went to great efforts to preserve Shabbos in Tel Aviv, and spread much Torah to the Tel Aviv residents, bringing light to all his surroundings.

In 1995 the Rebbe began to suffer from a serious illness, but refused to allow his physical limitation to interfere with his avodas Hashem. He continued leading his Chassidus, giving brachos, inspiration and counsel to his followers, and saying divrei Torah. in 2005, he moved his court to Bnei Brak.

“My father taught me how to read a kvittel,” the Rebbe once related. “He taught how to read what is written, as well as between the lines.”

A ben acher ben from the Ruzhiner Rebbe and the Maggid of Mezeritch, the Rebbe was constantly quoting divrei Torah from his ancestors.

A strong supporter of Jews settling in Yehudah in Shomron, he traveled to those areas to give chizuk to the people living there. Following the disengagement from Gaza, he did all he could to be mechazek the Gush Katif evacuees.

The Rebbe was an active and enthusiastic supporter of Agudas Yisrael.

Only last week the Rebbe ordered his gabbai to announce in his beis medrash the obligation to vote for the UTJ party in the upcoming elections. There were those who raised an eyebrow at his early declaration, being the first to call for voting for UTJ when the elections were more than a month away.

Only after his petirah did they realize why the Rebbe had been so quick to make the announcement.

Recently the Rebbe contracted pneumonia, and on Tuesday morning his condition deteriorated. Hatzolah members, who were called to the Rebbe’s home, rushed him to Mayanei Hayeshua Hospital in Bnei Brak after he lost consciousness, yet despite the doctors’ efforts, the Rebbe was niftar, as family members recited Vidduy and said Shema Yisrael.

The levayah began at the Sadigura beis medrash in Tel Aviv, and from there proceeded to the Sadigura beis medrash on Rechov Guttmacher in Bnei Brak at 1:30 p.m., with the attendance of the Rebbes of the Ruzhiner dynasty, shlita — the Boyaner Rebbe, the Bohusher Rebbe, the Kapishnitzer–Yerushalayim Rebbe and the Vosloier Rebbe, as well as Hagaon Harav Aharon Leib Steinman, the Vizhnitzer Rebbe, the Toldos Avraham Yitzchak Rebbe, Harav Baruch Dov Povarsky, the Sanz-Klausenberger Rebbe of Eretz Yisrael, Tel Aviv Chief Rabbi Harav Yisrael Meir Lau, and thousands of mourners.

The levayah then proceeded to the Ruzhiner Yeshiva in Bnei Brak. The Rebbe was buried in the Ruzhiner chelkah of the Nachalat Yitzchak cemetery. Shortly before the kevurah, the Rebbe’s will was read, in which it instructed that his only son, Harav Yisrael Moshe Friedman, Rav of Beis Medrash Sadigura, Golders Green, should immediately succeed him as Rebbe.

He is also survived by two daughters, Mrs. Chava Yuta Hadassa Shapira, wife of Rabbi Pinchas Shapira, Rav of Beis Medrash Sadigura, Tel Aviv, and Mrs. Elisheva Scharf, wife of Rabbi Shmuel Zanvil Scharf of Boro Park.

Zechuso yagen aleinu.

http://ymarkel.com/?p=807

אבד מלך רבי אברהם־יעקב פרידמן הרבי מסדיגורה אתמול הובא למנוחת עולמים רבי אברהם־יעקב פרידמן הרבי מסדיגורה. בנו של רבי מרדכי שלום יוסף פרידמן שנפטר בשנת 1979 והתגורר בתל אביב. גם כאשר כל שאר האדמו"רים עברו לירושלים או לבני ברק נשאר רבי מרדכי בתל אביב. במרחבי רומניה החל רבי ישראל בעל שם־טוב (בעש"ט), לעשות את הנסים המיוחסים לו ולהעמיד תלמידים לתורתו. שעיקרה היא שלא חשוב כל כך הפלפול ולימוד הגמרא, אלא הדְבקות ואהבת הקדוש ברוך־הוא. אחדים מתלמידיו של הבעש"ט עלו ארצה והם טמונים בבית העלמין בנחלת יצחק שבתל אביב. תלמידו המובהק והראשון היה רבי דוב בער – המגיד ממזריטש' – למגיד היה תלמיד רבי שניאור זלמן מלאדי, שהקים את שושלת חסידות חב"ד.

הבעש"ט קבע את יורשו בעולם החסידות עוד בחייו. מבין תלמידיו הוא מינה את רבי דוב בער, המגיד ממזריטש'.

לרבי דוב בער נולד בן יחיד, רבי אברהם המלאך, שמיום הולדתו היה עוסק בדברי קדושה ופרישות ולכן נקרא "המלאך". גם לרבי אברהם המלאך נולד בן אחד, הוא רבי שלום שכנא הגדול, וגם לו נולד בן אחד והוא רבי ישראל פרידמן, הידוע בכינויו רבי ישראל מרוז'ין, הוא ראש השושלת הסדיגורית.

לרבי ישראל פרידמן מרוז'ין נולדו עשרה ילדים שישה בנים וארבע בנות שכל אחד מהם מקים שושלת חסידית. 1. רבי שלום-יוסף         שנפטר ביום י' באלול תרי"א, באותה שנה שבה נפטר אביו, רבי ישראל פרידמן.   הוא הספיק לשבת על כס האדמו"רות בסדיגורה, כמעט 8 חדשים, ונפטר. 2. רבי אברהם יעקב     (הראשון) האדמו"ר הזקן מסדיגורה[1].     נפטר ביום י"א      באלול תרמ"ג. אותו ירש בנו, רבי ישראל.פרידמן.(השני) 3. רבי דוב בער            שישב בליאובה. נפטר ערירי, ביום כ"ג בכסלו תרל"ז. 4. רבי מנחם־נחום       היה אדמו"ר בשְטֶפֶנֶשְט. נפטר ביום י"ד בכסלו תרכ"ט, ומצא מנוחת עולמים         בעיר שְטֶפֶנֶשְט. 5. רבי דוד־משה           שהיה אדמו"ר בפאטיק, ולאחר מכן בטשורטקוב. 6. רבי מרדכי שרגא  שהיה אדמו"ר בהוסיאטין.נפטר ביום כ"ב באייר תרנ"ד.

לרבי היו גם ארבע בנות:

הרבנית חיה־מלכה אשת הרב יצחק מסקווירה. שנפטרה בלא ילדים הרבנית גיטל אשת רבי יוסף מונזון. הרבנית מרים אשת הרב מנחם־מנדל מויז'ניץ. הרבנית לאה אשת הרב דוד הלפרין.

אברהם-יעקב פרידמן (השני) האדמו"ר מסדיגורה

נולד ביום ח' באב תרמ"ד, 30.7.1884; בסדיגורה בוקובינה. הוא היה בנו השני של האדמו"ר רבי ישראל מסדיגורה, שהיה נכדו של רבי ישראל מרוז'ין, מייסד החצר החסידית בסדיגורה. הוא עלה על כס האדמורות בשנת תרס"ז (1907) ביחד עם אחיו הבכור ר' אהרון שנפטר בשנת תרע"ג (1913). בפרוץ המלחמה עבר לווינה עם כל בית רוז'ין ועסק שם בעזרה ליהודים שברחו מרוסיה. עלה ארצה בשנת 1938 והתגורר ברחוב נחמני 27 בתל־אביב. לביתו נהרו רבים מחסידי בית סדיגורה. היה הרבי היחידי בעיר תל־אביב שהיה מטאטא כל בוקר את המדרכה שלפני ביתו בגלל נדר שנדר בתקופת המלחמה העולמית. הוא ראה בהקמת המדינה הכוונה מהשמים, וביקש שכל היהודים יעלו לארץ־ישראל, כדי לעצב את דמותה ההילכתית של המדינה. היה חבר מועצת גדולי התורה של תנועת "אגודת־ישראל". נפטר ביום ה' בטבת תשכ"א, 24.12.1960.

מרדכי־שלום־יוסף פרידמן, האדמו"ר מסדיגורה.

נולד ביום ט"ו בכסלו תרנ"ז, 20.11.1896; בסדיגורה רומניה. הוא היה בנו של האדמו"ר רבי אהרן, שישב גם הוא על כס האדמו"רות בסדיגורה, והיה בנו של רבי שלום־יוסף בכורו של רבי ישראל, נכדו של מייסד שושלת בית רוז'ין. רבי מרדכי היה מראשי "אגודת ישראל" וחבר במועצת גדולי התורה, ונחשב לאחד מאחרוני אדמו"רי בית רוז'ין ורבים מחסידי בית רוז'ין היו באים לבית המדרש הגדול והיפה שהקים בצפון העיר תל־אביב. מצד אמו היה נינו של הרב מרדכי־שרגא, בנו השישי של רבי ישראל מרוז'ין. בראשית מלחמת העולם הראשונה ברח מרוסיה לווינה עם כל בני משפחת בית רוז'ין, ועזר משם ליהודי רוסיה במשלוח חבילות מזון. כעשרים שנים נשאר בווינה כי לא יכול היה לחזור לסדיגורה שסופחה לרומניה. בשנת 1934 עלו לארץ חסידיו שהקימו את שכונת המגורים "הצבי" ליד נתניה. ביום ט' באדר תרצ"ט, (1939) עלה להשתקע בארץ. אחריו עלו שאר בני משפחתו אמו, רעיתו ושני בניו, והוא פתח את בית מדרשו ברחוב בצלאל יפה 10 בתל־אביב. מאז עולים חסידי סדיגורה לבית מדרשו "כנסת מרדכי" שהפך למרכזם הרוחני. הקים וייסד בעזרת אחד מחסידיו ר' ניסן ב"ק בנו של בעל הדפוס העברי הראשון בארץ, את בית־הכנסת "תפארת ישראל" בעיר העתיקה בירושלים. זכות ההדלקה בהר מירון בחגיגות ל"ג בעומר עומדת לצאצאי בית סדיגורה ובויאן. חסידיו המרובים הקימו את שכונת "בתי הורנשטיין" בירושלים, ואת "כפר חסידים" בגליל. בערוב ימיו הקים בית כנסת מפואר "כנסת מרדכי" הנמצא ברחוב פנקס 41 בצפון תל־אביב. בנו, האדמו"ר הנוכחי מסדיגורה, רבי אברהם יעקב פרידמן שליט"א, עבר לבני ברק לפני שנים אחדות. נפטר ביום כ"ט בניסן תשל"ט, 26.4.1979; ונטמן באזור 1/א' שורה 2 מקום 12.

האדמו"ר המפורסם ביותר הקבור בחלקה בני משפחת רוז'ין הוא רבי אברהם־־מתתיהו פרידמן, הידוע בכינויו הרבי משטֶפנֶשט. הוא היה בנו של האדמו"ר מנחם־נחום משטפנשט, שהיה בנו הרביעי של רבי ישראל מרוז'ין.

שטפנשט, הייתה עיירה קטנה שבה התיישב אביו, מנחם נחום פרידמן זצ"ל. במשך 20 שנות כהונתו הפכה העיירה לעיר ואם בישראל. התלמידים בישיבת האדמו"ר למדו גם השכלה כללית והתייצבו פעמים בשנה לבחינות כלליות מטעם הממשלה בעיר המחוז בוטושן ולפעמים גם ביאסי. לאחר פטירתו של האדמו"ר הזקן, ירש את כיסאו בנו אברהם־מתתיהו פרידמן זצ"ל, שנפטר בשנת 1933 בחצר החסידות בשטפנשט.
[1] סדיגורה

בעיירה זו נוסדה החצר החסידית של רבי ישראל פרידמן מרוז'ין, אליה ברח בשנת 1842 מפני הצאר ניקולאי הראשון. העיירה הייתה בתקופה זו תחת שלטון בוקובינה שידו של הצאר לא הגיע אליה. בוקובינה הייתה חלק מהאימפריה האוסטרו־הונגרית. לאחר פטירתו של רבי ישראל מרוז'ין התיישב על כיסאו, בנו השני וכיהן בסדיגורה 32 שנים.