Haim Yisraeli

Haim Yisraeli חיים ישראלי ;‎ 1927 – 7 June 2011) was a senior Israeli civil servant.

Biography

Yisraeli was born in 1927 in the town of Motal in Belarus (then part of Poland). He was named after his uncle Rabbi Meir Haim Dolenko (1882–1917), the rabbi of Motal (who died in his prime during the First World War from typhus).

Following the Soviet annexation of Easter Poland, Yisraeli's family was exiled to Kazakhstan and, as a result, his family avoided the fate of the majority of the Jewish residents of the town whom were murdered by the Nazis during World War II. Following the war, the family received permission to move to Poland and, soon afterwards, they contacted the Berihah network. They subsequently reached a transit camp in Germany, where Yisraeli met his future wife, Sarah. From the transit camp, the family managed to flee to Mandate Palestine.

After Yisraeli arrived in Palestine, which was later ton become the State of Israel, he was not drafted to the IDF for health reasons. As a result, he was initially assigned to work temporarily in the archive of the Prime Minister's Office. He later managed to convince the doctors in the IDF recruiting office to enlist him, and, in 1950, he was sent to work, as part of his military service, in the Israeli Ministry of Defense.

Yisraeli became a close aide of Nehemia Argov, the military Adjutant of the Defense Minister and first Prime Minister, David Ben-Gurion, and, during his career, he worked in the service of 14 defense ministers.

Yisraeli's autobiography was published in 2005.

In 1998, Yisraeli won the Israel Prize, for his special contribution to society and state, presented during the 50th Independence Day celebrations in Israel.

______________________________________________________________

ויקיפדיה

חיים ישראלי (1927 - 7 ביוני 2011), היה בכיר במשרד הביטחון, שנחשב כיועצם הקרוב של מרבית שרי הביטחון של מדינת ישראל במשך למעלה מחמישים שנה

ביוגרפיה

ישראלי נולד ב-1927 בעיירה מוטאל (מוֹטֶלֶה בפי היהודים) שבבלארוס (אז חלק מפולין), ונקרא על שם דודו הרב מאיר חיים דולינקו (1882 - 1917) רבה של מוטלה (אשר נפטר בדמי ימיו במלחמת העולם הראשונה ממחלת הטיפוס). משפחתו הוגלתה לקזחסטן וכך נמנע ממנה גורל מרבית יהודי העיירה, שנרצחו במלחמת העולם השנייה. אחרי המלחמה קיבלה המשפחה אישור לעבור לפולין ומשם הם עברו לגרמניה, בנתיב של הבריחה. במחנה מעבר בגרמניה, הכיר חיים ישראלי את מי שהייתה עתידה להיות אשתו, שרה. לאחר הגעתו לישראל נמנע גיוסו לצה"ל מסיבות בריאות, לכן הוצב לעבודה זמנית בארכיב של משרד ראש הממשלה. לאחר זמן מה הצליח לשכנע את רופאי לשכת הגיוס לגייס אותו ובשנת 1950 נשלח לעבוד, במסגרת שירותו הצבאי, במשרד הביטחון

היה לעוזרו הקרוב של נחמיה ארגוב, שלישו הצבאי של ראש הממשלה ושר הביטחון הראשון, דוד בן-גוריון

תפקידיו במשרד הביטחון:

• 1950: מזכיר לשכת שר הביטחון
• 1956: מנהל לשכת שר הביטחון
• 1968: עוזר אישי לשר הביטחון
• 1977: עוזר שר הביטחון וסמנכ"ל לתפקידים כלליים.
• 1987: עוזר שר הביטחון ומשנה למנכ"ל.

במהלך שנים אלו עבד בשירותם של 14 שרי ביטחון. אלה למדו להכיר ולהוקיר את יושרו, חוכמתו, נאמנותו והדיסקרטיות שעליה הקפיד. לכולם היה מאוד מסור. אך הערצתו הגדולה ונאמנותו הראשונית היו לדוד בן-גוריון, שר הביטחון הראשון של מדינת ישראל. גם לאחר שבן-גוריון פרש מתפקידיו הממלכתיים וחזר לצריפו בשדה בוקר, המשיך ישראלי לטפל בענייניו ולקיים איתו קשר אישי הדוק ורצוף עד יומו האחרון. בן-גוריון כתב עליו, כי "אילו היו כולם נאמנים כמוהו - היינו שוכנים בגן עדן." י

ישראלי התנדב לשרת בעמותות ובקרנות ציבוריות, וברובן הוא המשיך להתנדב גם לאחר פרישתו לגמלאות

יו"ר דירקטוריון בנק אוצר החייל* חבר בעמותת יד בן-גוריון* יו"ר הוועד המנהל של המכון למורשת בן-גוריון* יו"ר הוועד המנהל של בית בן-גוריון (לפי צוואת בן-גוריון)* יו"ר החברה להפצת משנתו של בן-גוריון (לפי צוואת בן-גוריון)* חבר עמותה ציבורית להנצחת משה דיין* חבר הנאמנים של מרכז דיין ללימודי המזרח התיכון ואפריקה באוניברסיטת תל אביב* חבר בהנהלת מוסד אלתרמן* חבר המועצה להנצחת נשיאים וראשי ממשלות* יו"ר וועדת ההיגוי של המועצה להנצחת נשיאים וראשי ממשלות חבר המועצה של המרכז להנצחת זכרו של יצחק רבין*

• חבר הנהלת עמותת מרכז יצחק רבין לחקר ישראל
• יו"ר מועצת הקרן לשלום מייסודם של יצחק רבין ושמעון פרס
• חבר הנהלת המוסד על שם יעקב הרצוג
• חבר מועצת המוזיאונים
• חבר הקרן על שם גיל עברי
• חבר קרן איסלר
• חבר בוועד המנהל של "משואה"

פרסים

• 1992: פרס בן-גוריון
• 1993: אות "גור אריה" של איגוד החיילים המשוחררים.
• 1997: אות אביר איכות השלטון
• התשנ"ז: יקיר "ביחד" י
• 1998 זכה בפרס ישראל על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה בשנת היובל למדינה