https://en.wikipedia.org/wiki/Henriette_Herz

Henriette Herz, née Henriette de Lemos,by Anna Dorothea Lisiewska, 1778

Grave of Henriette Herz Henriette Herz née De Lemos (September 5, 1764 – October 22, 1847) is best known for the "salonnieres" or literary salons that she started with a group of emancipated Jews in Prussia.

She was the daughter of a physician, descended from a Portuguese Jewish family of Hamburg, Benjamin de Lemos (1711–1789) and Esther (1742–1817), née Charleville.

Henriette Herz had grown up in the Berlin of the Jewish emancipation and had shared tutors apparently with the Mendelssohn's daughters. At age fifteen, she married a physician, seventeen years her senior. Markus Herz had studied medicine at the University of Königsberg, one of only three universities that accepted Jews—but only in its medical faculty.[1] She was said to be an extremely beautiful woman.[1]

After a few years the salon split in two, a science-seminar led by her husband and a literary salon by Henriette herself. Most notable men and women in Berlin were said to have attended her salon. Among her friends and acquaintances were Dorothea von Schlegel, Wilhelm von Humboldt, Jean Paul, Friedrich Schiller, Mirabeau, Friedrich Rückert, Karl Wilhelm Ramler, Johann Jakob Engel, Georg Ludwig Spalding, the Danish Barthold Georg Niebuhr, Johannes von Müller, the sculptor Schadow, Salomon Maimon, Friedrich von Gentz, Fanny von Arnstein, Madame de Genlis, Alexander zu Dohna-Schlobitten, Gustav von Brinkmann, and Friedrich Schlegel.

Alexander von Humboldt often visited and even received Hebrew lessons from Henriette. The theologian Friedrich Schleiermacher was another frequent visitor. After the death of her husband she came under the powerful influence of Schleiermacher and converted to Protestantism. Her grave is preserved in the Protestant Friedhof II der Jerusalems- und Neuen Kirchengemeinde (Cemetery No. II of the congregations of Jerusalem's Church and New Church) in Berlin-Kreuzberg, south of Hallesches Tor.

References

Elon, Amos (2003). The Pity of It All: A Portrait of the German-Jewish Epoch, 1743-1933. New York: Picador/Holt. p. 71. Ludwig Geiger (1880), "Herz, Henriette", Allgemeine Deutsche Biographie (ADB) (in German), 12, Leipzig: Duncker & Humblot, pp. 258–260

הנרייטה הרץ

'

הנרייטה הרץ (בגרמנית: Henriette Herz, נולדה כהנרייטה דה-למוס; 5 בספטמבר 1764 - 22 באוקטובר 1847), סופרת ובעלת סלון ספרותי מוביל בתקופת הסער והפרץ(*), יהודיה-גרמנית מומרת. אשתו של הרופא והסופר מרקוס הרץ וחברתה הקרובה של דורותיאה מנדלסון, בתו של משה מנדלסון.

חייה
הרץ נולדה למשפחת רופאים מוכרת בברלין, מאנוסי פורטוגל ונתחנכה במגוון שפות. אביה בנימין דה למוס היה מנהל בית החולים היהודי בברלין, ואמה הייתה אסתר לבית דה שרלוויל. בגיל 12 אירסו אותה לרופא המבוגר ממנה מרקוס הרץ וכעבור כשנתיים נישאה לו.

הישגיה של הרץ בתחום הספרות הם בעלי חשיבות פחותה, ואילו הישגה הבולט בתולדות הספרות הוא בניהול אחד מן הסלונים הספרותיים החשובים ביותר, בשנים 1780–1803. סלון זה היה פורץ דרך. בתחילה נהג בעלה לארח אורחים רמי מעלה מתחומי הפוליטיקה והתרבות, בעוד הנרייטה מסבה בחדר סמוך עם נשותיהם. חוג נשים זה הקים רשת חברתית "לטיפוח החברות" ועסק בעיקר ביצירות הסער והפרץ של יוהאן וולפגנג פון גתה. זו הייתה ראשיתו של "פולחן גתה" בספרות הגרמנית. משני חוגים אלה - של הגברים ושל הנשים - התפתח אחד הסלונים החברתיים המובילים בברלין, שבו הסבו פוליטיקאים, מדענים, אמנים, אנשי רוח ופילוסופים בסביבה חופשית ופתוחה, בלתי תלויה במעמד, שכמוה לא עמדה לרשותם במקום אחר. בין אורחי הסלון היו האחים אלכסנדר ווילהלם פון הומבולדט, ז'אן פול, רחל ורנהגן (אז עדיין רחל לוין, בעצמה בעלת סלון ספרותי מוביל). פרידריך שלגל פגש בסלון את דורותיאה פייט, שהייתה אחר כך לאשתו. זרמים ספרותיים שונים ורעיונות מכל חוגי החברה נפגשו כאן בצורה מפרה וברוח הנאורות. הקשרים החברתיים שנרקמו בין מלומדים גרמנים וצרפתים, בין אמנים ומדענים, תרמו להתפתחותה התרבותית של ברלין ושל פרוסיה.

עם מות בעלה בשנת 1803, נאלצה הרץ לצמצם את פעילותה ולהתחבר למעגלים ספרותיים וחברתיים אחרים, למשל זה של רחל ורנהגן. החל בשנת 1813 הקדישה עצמה לחינוך של ילדים עניים, אך תהילתה כבעלת הסלון הספרותי דבקה בה. בשנת 1817 המירה דתה לנצרות פרוטסטנטית, כיהודים משכילים רבים אחרים באותה התקופה. היא קבורה בבית העלמין השני של קהילת הקתדרלה הגרמנית וקתדרלת ירושלים, בקרויצברג.

קישורים חיצוניים

ברברה האן, הנרייטה הרץ , באנציקלופדיה לנשים יהודיות (באנגלית) נטלי ניימרק גולדברג, וקולן ישמע- יהודיות נאורות בברלין, הוצאת מרכז שז"ר ומכון ליאו בק, 2014

(*) סער ופרץ הוא שמה של תנועה ספרותית, פילוסופית ואמנותית גרמנית שהתקיימה בערך בין שנות השישים לשנות השמונים של המאה ה-18. הסער והפרץ התבטאו בכך שניתן ביטוי עז וחופשי לתחושות סובייקטיביות אישיות, ובעיקר לרגשות קיצוניים, כתגובת-נגד לרציונליזם הכובל של עידן הנאורות ותנועות אסתטיות דומות. הפילוסוף יוהאן גאורג האמאן נחשב למייצג האידאולוגיה של ה"שטורם אונד דראנג", ויוהאן וולפגנג פון גתה היה מתומכיה החשובים, אף כי מאוחר יותר הוא ושילר הרחיקו את עצמם מעל התנועה, ובכך החלו את מה שייקרא מאוחר יותר ה"קלאסיציזם של ויימאר".

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A0%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%98%...

------------------------------------

https://en.wikipedia.org/wiki/Henriette_Herz

Henriette Herz, née Henriette de Lemos,by Anna Dorothea Lisiewska, 1778

Grave of Henriette Herz Henriette Herz née De Lemos (September 5, 1764 – October 22, 1847) is best known for the "salonnieres" or literary salons that she started with a group of emancipated Jews in Prussia.

She was the daughter of a physician, descended from a Portuguese Jewish family of Hamburg, Benjamin de Lemos (1711–1789) and Esther (1742–1817), née Charleville.

Henriette Herz had grown up in the Berlin of the Jewish emancipation and had shared tutors apparently with the Mendelssohn's daughters. At age fifteen, she married a physician, seventeen years her senior. Markus Herz had studied medicine at the University of Königsberg, one of only three universities that accepted Jews—but only in its medical faculty.[1] She was said to be an extremely beautiful woman.[1]

After a few years the salon split in two, a science-seminar led by her husband and a literary salon by Henriette herself. Most notable men and women in Berlin were said to have attended her salon. Among her friends and acquaintances were Dorothea von Schlegel, Wilhelm von Humboldt, Jean Paul, Friedrich Schiller, Mirabeau, Friedrich Rückert, Karl Wilhelm Ramler, Johann Jakob Engel, Georg Ludwig Spalding, the Danish Barthold Georg Niebuhr, Johannes von Müller, the sculptor Schadow, Salomon Maimon, Friedrich von Gentz, Fanny von Arnstein, Madame de Genlis, Alexander zu Dohna-Schlobitten, Gustav von Brinkmann, and Friedrich Schlegel.

Alexander von Humboldt often visited and even received Hebrew lessons from Henriette. The theologian Friedrich Schleiermacher was another frequent visitor. After the death of her husband she came under the powerful influence of Schleiermacher and converted to Protestantism. Her grave is preserved in the Protestant Friedhof II der Jerusalems- und Neuen Kirchengemeinde (Cemetery No. II of the congregations of Jerusalem's Church and New Church) in Berlin-Kreuzberg, south of Hallesches Tor.

References

Elon, Amos (2003). The Pity of It All: A Portrait of the German-Jewish Epoch, 1743-1933. New York: Picador/Holt. p. 71. Ludwig Geiger (1880), "Herz, Henriette", Allgemeine Deutsche Biographie (ADB) (in German), 12, Leipzig: Duncker & Humblot, pp. 258–260