Henya Dvora Mosenzon

בנה משה מוסנזון באנציקלופדיה דוד תדהר

billiongraves
Gravez

ציטוטים מהספר "חסמבה בערבות הנגב" מאת מוטי זעירא, על סיפור חייו של יגאל מוסינזון

בסוף שנת 1910 הגיעו לארץ־ישראל אשר ודבורה מוסינזון ושני ילדיהם, ישראל, שהיה בן שש, ומשה בן שנה. איתם עלו גם רחל, אמהּ של דבורה ("בּוֹבֶּה רוֹחֶל"),
...
אשר ודבורה הגיעו מהעיירה קמיניץ־פודולסק שבדרום מערב אוקראינה
...
עם מותו של משה־שמחה יגולניצר, אביה של דבורה, נטל אשר את האחריות לניהול העסק המשפחתי — חנות גדולה לריהוט וכלי בית, שעמדה ברחובה הראשי של העיירה ופִרנסה בכבוד את המשפחה
...
הסבתא, בּוֹבֶּה רוֹחֶל, אמהּ של דבורה שגרה איתם בבית, עשתה כמיטב יכולתה למלא את חסרונה של אמם, ושני הילדים היו כרוכים אחריה מאוד.
...
הסבתא רחל ושני נכדיה עזבו את בית אביהם, שכרו מרתף טחוב וצר בפתח תקוה, וחיו בו בצמצום ובחוסר כול. ישראל בן האחת־עשרה, שגויס על ידי אביו לעזור בחלוקת לחם מהמאפייה שהפעיל, היה לוקח מדי פעם בגניבה כמה כיכרות לחם להביא לסבתו ולאחיו.
...
באביב 1917 הוציאו השלטונות העות'ומאניים צו גירוש כולל לתושבי תל אביב היהודיים, ואלפי מגורשים יצאו בתנועה מבוהלת צפונה. כמה חודשים אחר כך הפך אזור פתח תקוה לקו החזית המרכזי בין הצבא הטורקי הנסוג צפונה, לבין כוחותיו של הצבא הבריטי הכובשים את הארץ מדרום. תושבים רבים גורשו מפתח תקוה צפונה, ביניהם ישראל ומשה, שהופרדו מסבתם והועברו אל משפחת לישנצמן במושבה יבנאל שבגליל התחתון. בּוֹבֶּה רוֹחֶל נסחפה בזרם פליטים גדול לכפר סבא הסמוכה, ושם מתה, בודדה, ברעב ובסבל.