Hilla Lulav

http://www.afikim.org.il/viewpage.asp?pagesCatID=7181&MemorialPage=...

https://www.myheritage.com/research/record-10147-84465430-/%D7%94%D...

נולדה: כ‘ באב תרצ"ז 28.07.1937 נפטרה: י"ט בתמוז תשס"ו 15.07.2006

שם האב: יהודה. שם האם: צביה חברת הקיבוץ משנת 1958. עזבה את הקיבוץ בשנות ה-80‘. הילה נולדה בשנת 1937 להוריה צביה ויהודה, חברי קיבוץ יגור. אמה צביה נספתה בתאונת דרכים בשנת 1941 בהיות הלה בת ארבע . אביה יהודה נותר אלמן צעיר מטופל ב-3 ילדים קטנים. דודתה בתיה, אף היא חברת קיבוץ יגור, הייתה להילה ולאחיה שלמה ונבות כאם, מסורה, תומכת ואוהבת. בעקבות הפילוג בקיבוץ המאוחד נאלץ יהודה לעבור עם ילדיו לקיבוץ נווה-ים, שם עברה הילה את ילדותה ונעוריה. בעודה בשנות העשרים לחייה, הכירה את אילן ובשנת 1956 הם נישאו. תקופת-מה המשיכה הילה להתגורר בנווה-ים ושם אף נולדה בתם הבכורה חמוטל. בשנת 1958 הצטרפה הילה לאילן באפיקים, יחד עם בתם חמוטל. שנתיים אחר כך נולד בנם יובל ולימים נוסף בן-הזקונים אבנר. הילה גדלה בבית מוסיקלי עתיר תרבות. אביה ערך את החגים ביגור ובמשקים נוספים. הילה למדה במדרשה לחינוך מוסיקלי בתל-אביב והמנצח הנודע גארי ברטיני הזמין אותה להשתתף במקהלת "רינת", המקהלה "המובילה" בישראל באותם הימים. בנוסף, למדה פיתוח קול אצל המורה הדגולה חנה ברנד. בשנת 1958 החלה הילה ללמד זימרה בבית הספר היסודי באפיקים והקימה מקהלת ילדים. באותן שנים היא התבקשה לערוך את ליל-הסדר באפיקים, על-פי הנוסח של אביה יהודה. בנוסף לאהבתה של הילה לשירה, קיננה בה עוד משחר ילדותה ונעוריה תשוקה עמוקה למשחק והיא נטלה חלק בהצגות ילדים. הופעתה האופראית הראשונה הייתה בהצגת "קונטינואה". באותה תקופה קמה להקת "הברווזים" של אפיקים והילה נטלה בה חלק מרכזי כשחקנית וכסולנית. אחר-כך החלו העניינים להתגלגל במהירות. מישהו סיפר עליה למפיק הנודע גיורא גודיק והיא הוזמנה למלא את מקומה של השחקנית רבקה רז במחזה "גברתי הנאווה" ומילאה את התפקיד המרכזי בדמותה של אלייזה 35 פעמים. הוצעו לה תפקידים נוספים במחזה "איך להצליח בעסקים מבלי להתאמץ" , "דון-קישוט איש למאנשה", "המלך ואני" ועוד. חייה של הילה נהיו מורכבים והיא מצאה עצמה נוסעת בדרכים ללא הפסק. היא פנתה לקיבוץ וביקשה תקופת חופשה כדי להיות קרובה לחזרות ולבמה. היא נענתה בחיוב וחייה נעו בין תל-אביב לאפיקים. בשנות השבעים המאוחרות, פסקה הילה להופיע על בימות התיאטרון. היא החלה להתמסר לאביה יהודה שבערוב ימיו, משכהו עיניו, עבר להתגורר אפיקים. הילה טיפלה באביה במסירות רבה וסייעה בידיו להביא לדפוס את ספרו השלישי והאחרון שעסק בכינוס מכתבי ברל. זה היה מחקר אישי-היסטורי שיהודה עסק בו כ-25 שנים ואשר הסתכם בשלושה כרכים המהווים מקורות ייחודיים לתולדות העלייה השנייה וראשית ההתיישבות העובדת. הילה עזרה לאביה לסיים מפעל חיים כביר שזכה להערכה רבה בקרב "אנשי המקצוע". באותן שנים היא החלה ללמוד בקורס אחיות וסיימה לימודיה בשנת 1980, קצת לאחר פטירתו של אביה יהודה ז"ל. לאחר מספר שנים, נישואיה לאילן הסתיימו והיא נפרדה מחייה הקיבוציים עם עזיבתה את אפיקים בשלהי שנות השמונים. בשנות חייה האחרונות לקתה הילה במחלה ממארת ממנה נפטרה בהיותה בת 69 . הילה תיזכר כדמות מיוחדת ומרתקת במיוחד. אישה מוסיקלית, זמרת ושחקנית דרמטית ובעיקר קומית. היא תרמה רבות לחיי התרבות באפיקים ומחוצה לה. חברים רבים אהבו להיפגש איתה, לשוחח עימה ובעיקר להתבשם מניחוחות ההומור שלה וטוב ליבה. חברותיה הטובות עדנה שתבל"א ועזה ז"ל היו שלישיה משפיעה בנוף האפיקימי והיא חסרה להן ולכולם עם עזיבתה את אפיקים. הניחה: בת – חמוטל, בנים – יובל ואבנר, נכדים ובני משפחה. יהי זכרה ברוך.

שרת, בתו של המלחין יהודה שרת ("ואולי", "לא שרתי לך ארצי"), נולדה בקיבוץ יגור ב - 1937 וכשהייתה בת 3 נספתה אמה צביה בתאונת דרכים, שבה נספו עוד בני משפחה וביניהם דב הוז (שעל שמו נקרא שדה התעופה "שדה דב", אשתו ובתו).

מגיל צעיר עקבה הילה אחרי פעילותו המוזיקלית של אביה וכשנפטר, המשיכה בהנצחת מורשתו הענפה, שכללה בין היתר את שימור היצירות למקהלה ולתזמורת, שהלחין לסדר פסח המפורסם בקיבוץ יגור. הילה למדה במדרשה למוזיקה והייתה ממייסדי מקהלת "רינת".

באמצע שנות ה – 60 פנה אליה המפיק גיורא גודיק והציע לה להשתתף במחזות הזמר שהעלה באולם "אלהמברה" ביפו. הילה, שהייתה אז חברת קיבוץ אפיקים, שיחקה ב"גבירתי הנאווה" (כמחליפתה של רבקה רז בתפקיד הראשי), "המלך ואני", "קזבלן" ו"דון קישוט איש למאנשה", לצדו של גדעון זינגר. היא התאפיינה בחוש הומור ושמחת חיים, שהפכו אותה לאהובה מאוד על רבים, מבוגרים וצעירים כאחד.

הזמרת והשחקנית הילה שרת נפטרה ביולי 2006 בגיל 69 ממחלת הסרטן.

http://mooma.mako.co.il/Biography.asp?ArtistId=27563

נולדה: כ‘ באב תרצ"ז 28.07.1937 נפטרה: י"ט בתמוז תשס"ו 15.07.2006

שם האב: יהודה. שם האם: צביה חברת הקיבוץ משנת 1958. עזבה את הקיבוץ בשנות ה-80‘. הילה נולדה בשנת 1937 להוריה צביה ויהודה, חברי קיבוץ יגור. אמה צביה נספתה בתאונת דרכים בשנת 1941 בהיות הלה בת ארבע . אביה יהודה נותר אלמן צעיר מטופל ב-3 ילדים קטנים. דודתה בתיה, אף היא חברת קיבוץ יגור, הייתה להילה ולאחיה שלמה ונבות כאם, מסורה, תומכת ואוהבת. בעקבות הפילוג בקיבוץ המאוחד נאלץ יהודה לעבור עם ילדיו לקיבוץ נווה-ים, שם עברה הילה את ילדותה ונעוריה. בעודה בשנות העשרים לחייה, הכירה את אילן ובשנת 1956 הם נישאו. תקופת-מה המשיכה הילה להתגורר בנווה-ים ושם אף נולדה בתם הבכורה חמוטל. בשנת 1958 הצטרפה הילה לאילן באפיקים, יחד עם בתם חמוטל. שנתיים אחר כך נולד בנם יובל ולימים נוסף בן-הזקונים אבנר. הילה גדלה בבית מוסיקלי עתיר תרבות. אביה ערך את החגים ביגור ובמשקים נוספים. הילה למדה במדרשה לחינוך מוסיקלי בתל-אביב והמנצח הנודע גארי ברטיני הזמין אותה להשתתף במקהלת "רינת", המקהלה "המובילה" בישראל באותם הימים. בנוסף, למדה פיתוח קול אצל המורה הדגולה חנה ברנד. בשנת 1958 החלה הילה ללמד זימרה בבית הספר היסודי באפיקים והקימה מקהלת ילדים. באותן שנים היא התבקשה לערוך את ליל-הסדר באפיקים, על-פי הנוסח של אביה יהודה. בנוסף לאהבתה של הילה לשירה, קיננה בה עוד משחר ילדותה ונעוריה תשוקה עמוקה למשחק והיא נטלה חלק בהצגות ילדים. הופעתה האופראית הראשונה הייתה בהצגת "קונטינואה". באותה תקופה קמה להקת "הברווזים" של אפיקים והילה נטלה בה חלק מרכזי כשחקנית וכסולנית. אחר-כך החלו העניינים להתגלגל במהירות. מישהו סיפר עליה למפיק הנודע גיורא גודיק והיא הוזמנה למלא את מקומה של השחקנית רבקה רז במחזה "גברתי הנאווה" ומילאה את התפקיד המרכזי בדמותה של אלייזה 35 פעמים. הוצעו לה תפקידים נוספים במחזה "איך להצליח בעסקים מבלי להתאמץ" , "דון-קישוט איש למאנשה", "המלך ואני" ועוד. חייה של הילה נהיו מורכבים והיא מצאה עצמה נוסעת בדרכים ללא הפסק. היא פנתה לקיבוץ וביקשה תקופת חופשה כדי להיות קרובה לחזרות ולבמה. היא נענתה בחיוב וחייה נעו בין תל-אביב לאפיקים. בשנות השבעים המאוחרות, פסקה הילה להופיע על בימות התיאטרון. היא החלה להתמסר לאביה יהודה שבערוב ימיו, משכהו עיניו, עבר להתגורר אפיקים. הילה טיפלה באביה במסירות רבה וסייעה בידיו להביא לדפוס את ספרו השלישי והאחרון שעסק בכינוס מכתבי ברל. זה היה מחקר אישי-היסטורי שיהודה עסק בו כ-25 שנים ואשר הסתכם בשלושה כרכים המהווים מקורות ייחודיים לתולדות העלייה השנייה וראשית ההתיישבות העובדת. הילה עזרה לאביה לסיים מפעל חיים כביר שזכה להערכה רבה בקרב "אנשי המקצוע". באותן שנים היא החלה ללמוד בקורס אחיות וסיימה לימודיה בשנת 1980, קצת לאחר פטירתו של אביה יהודה ז"ל. לאחר מספר שנים, נישואיה לאילן הסתיימו והיא נפרדה מחייה הקיבוציים עם עזיבתה את אפיקים בשלהי שנות השמונים. בשנות חייה האחרונות לקתה הילה במחלה ממארת ממנה נפטרה בהיותה בת 69 . הילה תיזכר כדמות מיוחדת ומרתקת במיוחד. אישה מוסיקלית, זמרת ושחקנית דרמטית ובעיקר קומית. היא תרמה רבות לחיי התרבות באפיקים ומחוצה לה. חברים רבים אהבו להיפגש איתה, לשוחח עימה ובעיקר להתבשם מניחוחות ההומור שלה וטוב ליבה. חברותיה הטובות עדנה שתבל"א ועזה ז"ל היו שלישיה משפיעה בנוף האפיקימי והיא חסרה להן ולכולם עם עזיבתה את אפיקים. הניחה: בת – חמוטל, בנים – יובל ואבנר, נכדים ובני משפחה. יהי זכרה ברוך.

שרת, בתו של המלחין יהודה שרת ("ואולי", "לא שרתי לך ארצי"), נולדה בקיבוץ יגור ב - 1937 וכשהייתה בת 3 נספתה אמה צביה בתאונת דרכים, שבה נספו עוד בני משפחה וביניהם דב הוז (שעל שמו נקרא שדה התעופה "שדה דב", אשתו ובתו).

מגיל צעיר עקבה הילה אחרי פעילותו המוזיקלית של אביה וכשנפטר, המשיכה בהנצחת מורשתו הענפה, שכללה בין היתר את שימור היצירות למקהלה ולתזמורת, שהלחין לסדר פסח המפורסם בקיבוץ יגור. הילה למדה במדרשה למוזיקה והייתה ממייסדי מקהלת "רינת".

באמצע שנות ה – 60 פנה אליה המפיק גיורא גודיק והציע לה להשתתף במחזות הזמר שהעלה באולם "אלהמברה" ביפו. הילה, שהייתה אז חברת קיבוץ אפיקים, שיחקה ב"גבירתי הנאווה" (כמחליפתה של רבקה רז בתפקיד הראשי), "המלך ואני", "קזבלן" ו"דון קישוט איש למאנשה", לצדו של גדעון זינגר. היא התאפיינה בחוש הומור ושמחת חיים, שהפכו אותה לאהובה מאוד על רבים, מבוגרים וצעירים כאחד.

הזמרת והשחקנית הילה שרת נפטרה ביולי 2006 בגיל 69 ממחלת הסרטן.