Isaac Frumkin

http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/18/5399?search

יצחק פרומקיןנולד בירושלים, בשנת תרנ"ח (8.5.1898). לאביו ר' ישראל דב פרומקין מעסקני הישוב, מייסד ועורך את העתון "החבצלת". ראה את הערך שלו בכרך ראשון, עמוד 489) ולאמו בילה בת אריה ליב כהן (אבי אפרים כהן-רייס , מנהל בתי הספר של חברת ה"עזרה" בארץ. ראה את הערך שלו בכרך שלישי, עמוד 1154, והאגרונום חיים (שארל) כהן רייס, (ראה את הערך שלו בכרך שלישי, עמוד 1502). לימוד פרטי עד לגיל עשר, למד בביה"ס "למל" עד שנת 1912. בשנת 1915 השלים את לימודיו בביתהספר למסחר (ליצאום) שבהנהלת דודו אפרים כהן רייס הנ"ל. בשנת 1920 הצטרף לשירות האזרחי של ממשלת המנדט ונשא בתפקידים הבאים עד לשנת 1948: משנת 1920 ועד 1928 מילא תפקיד עוזר רושם הקרקעות בירושלים וביפו. עזר רבות לגאולת קרקעות מידי הערבים ביפו והסביבה. עבד קשה למצוא את יורשי בעלי הקרקעות הערביים בכדי לזרז את העברת הקרקעות לידי היהודים. רוכשי הקרקעות וביניהם הקהק"ל (ע"י מ. מ. אוסישקין) הציעו לו לרכוש בזול מגרשים עבורו, בתור הוקרה לעזרה. אבל הוא דחה הצעות כאלה, שראה בהן כעין מתן שוחד. בשנת 1927 השלים את לימודיו בשיעורי המשפט של המועצה ולימודי המשפט של ממשלת המנדט הבריטי בירושלים וקיבל תואר של עורך-דין. בשנת 1928 הועלה בדרגה וזאת הודות להצטיינותו במילוי תפקידיו הקודמים, ונתמנה כפקיד גבוה במחלקת הקרקעות. בתפקיד זה עבד משנת 1928 עד 1942, בתור מברר תלונות והסדר סכסוכי קרקעות. בשנת 1943 הועבר למשרד הראשי של מחלקת הקרקעות שמושבו היה בירושלים. בו נשא בתפקיד האחראי לקרקעות המדינה, עד 1946. בשנים 1945-46 עבד כעוזר למזכיר במשרד המזכיר הראשי לממשלה בירושלים, ואז מילא תפקידים בעלי אחריות רמה. בשנת 1946 הועלה בדרגה גבוהה עוד יותר ונתמנה כפקיד עליון לענייני קרקעות עד 15.5.1948, התאריך שבו הסתיים המנדט הבריטי על א"י והוכרזה מדינת ישראל. תוך שירותו בממשלת המנדט רכש נסיון רב בעבודות ניהול - אדמיניסטרציה והן כשופט להסדר סכסוכי קרקע. שלט שליטה גמורה בשפות : עברית ואנגלית, וכן היתה לו ידיעה טובה בשפות : גרמנית, צרפתית וערבית וכן דיבר וקרא בקלות ספרדית ואידית. היה אציל נפש, בעל תכונות תרומיות, האדיר את שם המשפחה ביחסיו האדיבים כלפי הפונים אליו. עזר לכל מי שפנה אליו והיה ידוע כעובד נקי כפיים לדוגמא. שירת את הציבור ללא משוא וללא התחשבות בגזע או דת בין המתדיינים שהופיעו בפניו. היה מקובל מאד על הרב הראשי ליהודי א"י, אברהם יצחק הכהן קוק , זצ"ל (ראה את הערך שלו בכרך ראשון, בעמוד 66). בהמלצה שכתב - שיבח אותו כאיש יקר רוח באופי המוסרי שלו וכו'. נפטר ערירי בלונדון, י"ח תמוז תשכ"ה (18.7.1965). יהודה אלראי

יצחק פרומקין

נולד בירושלים, בשנת תרנ"ח (8.5.1898).

לאביו ר' ישראל דב פרומקין מעסקני הישוב, מייסד ועורך את העתון "החבצלת". ראה את הערך שלו בכרך ראשון, עמוד 489) ולאמו בילה בת אריה ליב כהן (אבי אפרים כהן-רייס , מנהל בתי הספר של חברת ה"עזרה" בארץ. ראה את הערך שלו בכרך שלישי, עמוד 1154, והאגרונום חיים (שארל) כהן רייס, (ראה את הערך שלו בכרך שלישי, עמוד 1502).

לימוד פרטי עד לגיל עשר, למד בביה"ס "למל" עד שנת 1912. בשנת 1915 השלים את לימודיו בביתהספר למסחר (ליצאום) שבהנהלת דודו אפרים כהן רייס הנ"ל.

בשנת 1920 הצטרף לשירות האזרחי של ממשלת המנדט ונשא בתפקידים הבאים עד לשנת 1948:

משנת 1920 ועד 1928 מילא תפקיד עוזר רושם הקרקעות בירושלים וביפו. עזר רבות לגאולת קרקעות מידי הערבים ביפו והסביבה. עבד קשה למצוא את יורשי בעלי הקרקעות הערביים בכדי לזרז את העברת הקרקעות לידי היהודים. רוכשי הקרקעות

וביניהם הקהק"ל (ע"י מ. מ. אוסישקין) הציעו לו לרכוש בזול מגרשים עבורו, בתור הוקרה לעזרה. אבל הוא דחה הצעות כאלה, שראה בהן כעין מתן שוחד.

בשנת 1927 השלים את לימודיו בשיעורי המשפט של המועצה ולימודי המשפט של ממשלת המנדט הבריטי בירושלים וקיבל תואר של עורך-דין.

בשנת 1928 הועלה בדרגה וזאת הודות להצטיינותו במילוי תפקידיו הקודמים, ונתמנה כפקיד גבוה במחלקת הקרקעות. בתפקיד זה עבד משנת 1928 עד 1942, בתור מברר תלונות והסדר סכסוכי קרקעות.

בשנת 1943 הועבר למשרד הראשי של מחלקת הקרקעות שמושבו היה בירושלים. בו נשא בתפקיד האחראי לקרקעות המדינה, עד 1946.

בשנים 1945-46 עבד כעוזר למזכיר במשרד המזכיר הראשי לממשלה בירושלים, ואז מילא תפקידים בעלי אחריות רמה.

בשנת 1946 הועלה בדרגה גבוהה עוד יותר ונתמנה כפקיד עליון לענייני קרקעות עד 15.5.1948, התאריך שבו הסתיים המנדט הבריטי על א"י והוכרזה מדינת ישראל.

תוך שירותו בממשלת המנדט רכש נסיון רב בעבודות ניהול - אדמיניסטרציה והן כשופט להסדר סכסוכי קרקע.

שלט שליטה גמורה בשפות : עברית ואנגלית, וכן היתה לו ידיעה טובה בשפות : גרמנית, צרפתית וערבית וכן דיבר וקרא בקלות ספרדית ואידית. היה אציל נפש, בעל תכונות תרומיות, האדיר את שם המשפחה ביחסיו האדיבים כלפי הפונים אליו. עזר לכל מי שפנה אליו והיה ידוע כעובד נקי כפיים לדוגמא. שירת את הציבור ללא משוא וללא התחשבות בגזע או דת בין המתדיינים שהופיעו בפניו.

היה מקובל מאד על הרב הראשי ליהודי א"י, אברהם יצחק הכהן קוק , זצ"ל (ראה את הערך שלו בכרך ראשון, בעמוד 66). בהמלצה שכתב - שיבח אותו כאיש יקר רוח באופי המוסרי שלו וכו'.

נפטר ערירי בלונדון, י"ח תמוז תשכ"ה (18.7.1965).