Isaiah Shandor Tishby

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%A9%D7%A2%D7%99%D7%94_%D7%AA%...

ויקיפדיה: ישעיה תשבי ( 31 באוגוסט 1908 – 15 במרץ 1992) היה מגדולי חוקרי הקבלה, ספרות המחשבה והמוסר והמיסטיקה היהודית, יליד טרנסילבניה. חתן פרס ישראל (1979), פרס ביאליק, פרס רוטשילד, וכן חתן הפרס הראשון בחקר הקבלה על שם גרשם שלום

נולד בשם שאנדור שוורץ (Schwartz Sándor) למשפחה אורתודוקסית, לא חסידית[1], בכפר סאניסלו (Szaniszló) באזור סטמר שבצפון-טרנסילבניה, אז בהונגריה (כיום Sanislău ברומניה), בשנת תרס"ח-1908. גדל בעיר קאריי, שבה למד בחדר ובישיבה, ונחשב לתלמיד מצטיין. משנות העשרים של המאה ה-20 היה פעיל ציוני, ונרדף משום כך על ידי ראש הישיבה בה למד‏ וחוגים חסידים קיצונים בעיירתו. בתום לימודיו בישיבה חי זמן מה בבודפשט ובווינה. באותה תקופה פרסם בהונגרית שירים ומאמרים בכתבי עת ציונים, והתעניין בהתפתחות הספרות העברית בארץ ישראל. בשנת 1933 עלה לארץ ישראל, מבלי לקבל היתר עלייה. בהמשך למד באוניברסיטה העברית במגמת ספרות אצל יוסף קלאוזנר, אך משהתאכזב מלימודי הספרות, בחר ללמוד קבלה והפך לתלמידו הראשון של גרשם שלום.‏ בהנחייתו סיים דוקטורט ב-1943

אף על פי שהיה תלמידו של גרשם שלום, התנגד שלום לתשבי ומנע ממנו ללמד קבלה בחוג למחשבת ישראל. יוסף דן טוען שהקרע בין תשבי לשלום החל לאחר שתשבי הוציא לאור את הספר משנת הזוהר, שהייתה מהדורה פופולרית של קטעים מהזוהר, בעוד שלום סבר שהציבור הישראלי יכול להתמודד עם קריאת הזוהר ואין לעשות לו פופולריזציה

בשנת 1959 התמנה לפרופסור מן המניין באוניברסיטה העברית. לימד פילוסופיה יהודית וכללית, מקרא וקבלה, והקים את המדור לספרות המחשבה והמוסר בחוג לספרות עברית. כמו כן הרצה, כפרופסור אורח, בבית המדרש לרבנים באמריקה וב"היברו יוניון קולג'" בניו יורק

תשבי נפטר בירושלים בתשנ"ב (15 במרץ 1992). היה נשוי לאסתר ואב לשני בנים, נפתלי תשבי ואריאל תשבי