Israel Rokeach

ישראל רוקח (נדבן)

ישראל רוקח (ט' באב תר"א, 27 יולי 1841 - י"ט באב תרצ"ג, 11 באוגוסט 1933) היה תעשיין ונדבן יהודי אורתודוקסי בליטא ובארצות הברית.

ביוגרפיה נולד בוילקובישק שבליטא לאריה לייב רוקח, בנו של הרב לוי רוקח מווילנה, מצאצאי רבי אלעזר רוקח, ולמרים, בת ישראל ריטבסקי. בצעירותו למד תורה אצל אביו ואצל רבנים נוספים. בגיל 20 נישא לבתו של הרב אהרן הכהן שפירא, מצאצאי בעל ה"תוספות יום טוב" ושאול וואהל. לאחר נישואיו עבר לקובנה והקים מפעל גדול לתעשיית סבון. מפעלו קיבל תעודת כשרות מהרב יצחק אלחנן ספקטור מקובנה, ששיבח את רוקח על "זכות של הפרשת רבים מבני עמנו מאיסורים". היה חלוץ יצרני סבון כשר העשוי משומן צמחי‏[1]. בסבון הכשר שמתוצרתו הייתה מוטבעת המילה "כשר", והוא היה בשימוש נפוץ בביתם של יהודים רבים בליטא וברוסיה. רוקח היה מהנדבנים היהודים המפורסמים בליטא. במשך תקופה נהג לחלק לצדקה כשני שליש מרווחיו והעסיק נציג מיוחד שטיפל באלפי בקשות התמיכה שהגיעו אליו מכל העולם. בשנת 1890, בעקבות משבר בעסקיו בליטא, היגר עם משפחתו לארצות הברית. הקים בברוקלין מפעל ענק לסבון ולמוצרים כשרים נוספים, ובהם דבש, פירות מטוגנים ומשומרים, שמן צמחי, דגים משומרים, קקאו, מרקים, צמר פלדה ואבקה לניקוי כלים‏[2]. המפעל הקפיד על הידור בכשרות וכדי למנוע בעיות כשרות הקפיד שכל המוצרים יהיו פרווה בלבד‏[3]. כעבור זמן הרחיב את עסקיו והקים מפעל נוסף בסידרוויל שבפנסילבניה. לאחר שמפעליו התבססו פרש מניהולם השוטף והקדיש את זמנו לתמיכה במוסדות תורה ובנצרכים. נהג לבקר בקהילות ובשכונות יהודיות בארצות הברית ולחלק כספי צדקה. הקצה מלגות עבור תלמידים בישיבת רבנו יצחק אלחנן שהוסמכו לרבנות. בסוף שנות ה-20 הקים רוקח קרן צדקה בת 50 אלף דולר‏[4] לתמיכה בהקמת בתים בארץ ישראל עבור יהודים שומרי מצוות. מכספי הקרן הוקמו שכונת גבעת רוקח בבני ברק, בתי ישראל רוקח בשכונת מקור חיים בירושלים וכפר רוקח בכפר מרמורק. רוקח הקצה סכום כסף גדול ליצירת תבנית המשכן ושני בתי המקדש, ככלי עזר והמחשה ללומדי תורה העוסקים בנושאים אלו. על המלאכה פיקחו הרב קוק והרב איסר זלמן מלצר. נפטר בארצות הברית בשנת 1933, בגיל 92. ארונו הועלה לארץ ישראל והובא לקבורה בהר הזיתים בירושלים. בכותרת מאמר לזכרו בעיתון "דואר היום", שפורסם מיד לאחר פטירתו, כונה רוקח "הנדבן הכי גדול בדור"‏[5]. זמן קצר לפני פטירתו של ישראל רוקח נפטר בנו, לוי. בן אחר, ד"ר אהרן רוקח, עמד בראש המפעל לאחר מותו.

קישורים חיצוניים הרב ישראל רוקח ז"ל, דואר היום, 8 בנובמבר 1933 ישראל רוקח ע"ה, הפרדס, אב תרצ"ג, עמ' 5-6, באתר HebrewBooks בן ציון אייזנשטאט, ‏ישראל רוקח, לתולדות ישראל באמריקה, תרע"ז, עמ' 52-54, באתר HebrewBooks

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%97_(%D7%A0%D7%93%D7%91%D7%9F)

---------------------------------------------

                      JTA JEWISH TELEGRAPHIC AGENCY

News Brief

August 13, 1933

1. ## Rokeach and the former Miriam Ritefsky. He came to the United States in 1890 and within a short time accumulated enough money to send for his wife and children.

Forty-five years ago, Mr. Rokeach opened a small plant, in a cellar on Market Street in which he manufactured kosher soap. His business grew by leaps and bounds, and time and again he moved his plant into larger quarters until in 1929 the firm moved into a huge plant built at a cost of $1,000,000. This factory is located at 240 Wythe Avenue, Brooklyn.

In his later years, Mr. Rokeach devoted more and more time to philanthropic activities. He was a large contributor to the Brooklyn Federation of Jewish Charities, the Yeshiva College and the Jewish National Fund for the upbuilding of Palestine. In 1930 he was guest of honor at a dinner arranged by a committee of one hundred representing organizations to which he had contributed.

The Palestine Fund has built near Jerusalem three communities, Gvas Rokeach, Mkor Chaim and Quar Marmareck, the first being named after Mr. Rokeach. Beth Moses Hospital in Brooklyn was founded with the aid of Mr. Rokeach and his son, Dr. Aaron Rokeach.

Mr. Rokeach is survived by two sons and three daughters. His wife died some years ago.

http://www.jta.org/1933/08/13/archive/rokeach-and-the-former-miriam...

-----------------------------------------------

ביום ב׳ דר״ח מרחשון תרצ״ד (21 באקטובר 1933) הובל ארונו

יחד עם ארון אשתו לארץ ישראל באניה וואולקאניע על-ידי

בנו ממלא מקומו בהפירמה הדר. אהרן רוקח ורעיתו, בנותיו

של המנוח מרת זלדה קאמייקא, דר. רוקח ומרת לובא גאמסון,

ואלמנתו של לוי רוקח, מרת אסתר רוקח. מאיזו סיבה

הוכרחו דר. פאני רוקח ומרת לובא גאמסון לשוב חזרה

מגיברלטר. קודם נסיעתם התאספו בני המשפחה והמקורבים

לחלק להנפטרים כבודם האחרון ולהפרד מהם לנצח. ועוד

הפעם הספידום הרב ר׳ יחיאל מיכל חרל״פ וכותב ספר זה.

כשנגשה האניה אל חוף ארץ ישראל קבלו פניהם גדולי

ויקירי ארץ ישראל, באי־כח המוסדות שעזר בחייו וגדולי

הרבנים בארץ ישראל. ועוד הפעם ספדוהו כהלכה והרבו

בשבחו. בין המספידים היה הרב הגאון ר׳ אברהם יצחק הכהן

קוק זצ״ל ויבדלו לחיים הרב ר״מ ברלין ומר מ. מ. אושיסקין.'''

ונקברו הוא ואשתו בקבריהם אשר קנה בהר הזיתים בקברות

הנביאים.''' וכה חי צדיק זה בחייו וחי גם אחרי מותו.

צדיקים במיתתם קרוים חיים

ת נ צ ב ״ ה

עמ' 125 בספר תולדות ישראל רוקח מאת הר' יעקב לוינסון http://www.hebrewbooks.org/46879

--------------------------------------

גבעת רוקח

גבעת רוקח היא השכונה הראשונה בבני ברק.

קואורדינטות: 32°05′24″N 34°49′43″E

היסטוריה

המושבה בני ברק נוסדה בשנת תרפ"ד (1924). אוכלוסייתה הייתה דלילה ולא התרכזה בשכונה רשמית. עיקר שטחה המיושב היה בחלקה המערבי של בני ברק של היום. צריפיה הראשונים הוקמו בחלקו המערבי של רחוב רבי עקיבא (כיום רחובות הראשונים ומינץ). לאחר מכן הוקמו צריפים נוספים ונבנו הבתים הראשונים ברחוב רבי עקיבא וסביבתו (כיום רחובות הרב קוק וטבריה). כמו כן ניטעו פרדסים באזורים הסובבים את המושבה. בסוף שנות ה-20 שהה מייסד בני ברק יצחק גרשטנקורן בארצות הברית לצורך גיוס משאבים לפיתוח המושבה. בהיותו בברוקלין הוא פגש את הנדבן היהודי ישראל רוקח. רוקח, שהיה אז כבן תשעים, הקים קרן צדקה בסכום של 50 אלף דולר שהעניקה הלוואות ארוכות טווח. הוא ניאות להקדיש חלק מהסכום להקמת שכונה חדשה במושבה הצעירה בני ברק‏[1]. בכ"א באלול תר"צ (1930) הונחה אבן הפינה לשכונה החדשה על אחת משבע הגבעות באזור, והיא נקראה על שם הנדיב – "גבעת רוקח"‏[2]. בהנחת אבן הפינה השתתפו תושבי המושבה ובראשם גרשטנקורן והוקראה מגילת היסוד לכבודו של רוקח. הרחוב הראשי המוליך למעלה הגבעה נקרא רחוב בן פתחיה, לכבודו של גרשטנקורן‏[3]. בקיץ תרצ"ג (1933) עלה החזון איש לארץ ישראל והתיישב בגבעת רוקח. כעבור מספר חודשים עלה בעקבותיו גיסו הרב יעקב ישראל קנייבסקי והתיישב בסמוך אליו בשכונה. במרכז השכונה הוקמה ישיבת בית יוסף, והרב קנייבסקי נבחר לעמוד בראשה. במשך שנים הייתה ישיבת בית יוסף המוסד התורני המרכזי של השכונה והיא השפיעה על האווירה הרוחנית והתורנית של בני ברק כולה. בשנות ה-40 רכש הרב יצחק אייזיק שר שלושה דונם וחצי בפסגת גבעת רוקח מידי ישראל ארטן ובנו אברהם ארטן. על השטח הזה הקים הרב שר יחד עם חתנו הרב מרדכי שולמן, בשנת תש"ז (1946), את ישיבת סלובודקה. הישיבה החדשה דחקה את מקומה של ישיבת בית יוסף כמרכז התורני הגדול של גבעת רוקח. במתחם ישיבת סלובודקה בגבעת רוקח, שרחובה נקרא על שמו של הרב שר, מתגוררים רבני הישיבה. במבנה של ישיבת בית יוסף פועלת כיום ישיבת בית מתתיהו. כיום שוכנים בגבעת רוקח מוסדות דת נוספים, ובהם ישיבת חומת ציון ובית המדרש "בני שלשים" של חסידות קוסון. למרגלות הגבעה שכן בעבר מרכז חסידות נדבורנה, ובסמוך לו בית המדרש של חסידות סוכטשוב.

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%91%D7%A2%D7%AA_%D7%A8%D7%95...

---------------------------------

אפרים שחור - משנת 1928 - נאמן "קרן ישראל רוקח" מאמריקא, שבעזרתו הוקם כפר מרמורק (1931), גבעת ישראל רוקח בבני-ברק, שכונת הפועל המזרחי בירושלים, שכונת יצחק בחדרה ובתים בכפר חסידים.

מהאנציקלופדיה - חלוצי הישוב ובוניו מאת דוד תדהר

http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/7/2803#

-------------------------------------------------

כפר מרמורק כפר מרמורק נוסד בז' כסלו תרצא (24.11.1930). מייסדי הכפר הם אנשי העלייה השנייה, שעלו ממחוז שרעב בתימן בשנת 1912 והתיישבו בקבוצת כנרת. אחרי שמונה עשרה שנים של האחזות וייבוש ביצות, נאלצו לעקור למען הרחבתה של קבוצת כנרת ולעבור לכפר מרמורק, הסמוך לרחובות. מ-17 המשפחות שהגיעו לכנרת, נותרו 10 משפחות, שהגיעו לרחובות. המתיישבים קיבלו 10 דונם, עבדו בכרמים ובפרדסים ובשארית זמנם עיבדו את אדמתם. כעבור שנתיים הצטרפו אליהם 35 משפחות משכונת שעריים, שהצפיפות בה גדלה. עם גלי העלייה מתימן קלט הכפר עשרות משפחות. הכפר נקרא ע"ש אלכסנדר מרמורק, מעוזריו של ד"ר הרצל.

בשנת 1931 הורחבה שכונת מרמורק. עיתון "הארץ" תיאר את ההרחבה: "במעמד קהל אורחים, שבהם אוסישקין, ביאליק, גולדברג, גלוסקין, לוין אפשטיין [= ישראל רוקח היה דודו, אחיה של אייגע, אימו], הרצפלד, ב"כ קבוצת שילר וגבעת ברנר, והמחותנים העיקריים עצמם – התימנים, שבשבילם עומדים הבתים להיבנות, הונחה בל"ג בעומר אבן הפינה לבניין 40 בית על יד שכונת מרמורק, מתרומתו של ה' ישראל רוקח מאמריקה". הכפר עמד מבחינה מוניציפלית ברשות עצמו, עד שסופח לשטח שיפוטה של רחובות בשנת 1956.

http://www.rehovot-archive.org.il/Doc.asp?DynamicContentID=1286

-------------------------------

  טופס כתב המצבה על קברו של ר' ישראל זצ״ל:

פ״נ

      ישראל נאמן לה׳ ולתורתו   

      שלשלת יוחסין ממשפחת רוקח

      רובי צדקותיו יעידו גדולתו

      איש מסחר גדל המה

      לדורות כשמש צדקתו תזרח

הרב הצדיק והנדיב ר׳ ישראל רוקח זצ״ל

נולד כשנת תר״א בעיר ווילקאווישק פולניא ונפטר י״ט מנחם אב תרצ״ג בעיר נו-יארק .

ועל־פי צואתו נקבר בארץ ישראל

עמ' 126 בספר תולדות ישראל רוקח מאת הר' יעקב לוינסון

http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46879&st=&pgnum=1

• Reference: MyHeritage Genealogy - SmartCopy: Jun 13 2023, 7:35:48 UTC