יעקב בקנשטיין באתר פרס ישראל

Jacob David Bekenstein (Hebrew: יעקב בקנשטיין‬; May 1, 1947 – August 16, 2015) was Mexican-Israeli theoretical physicist who has contributed to the foundation of black hole thermodynamics and to other aspects of the connections between information and gravitation.

Biography

Bekenstein was born in Mexico City, Mexico. He was the Arnow Professor of Astrophysics at Ben-Gurion University and the Polak Professor of Theoretical Physics at the Hebrew University of Jerusalem. He was a member of the Israel Academy of Sciences and Humanities and of The World Jewish Academy of Sciences.

Education

Bekenstein received his undergraduate education in the Polytechnic University (now the Polytechnic Institute of New York University) in Brooklyn, New York. He received his PhD from Princeton University in 1972, supervised by John Wheeler. He was a visiting scholar at the Institute for Advanced Study in 2009-10.

Major contributions to physics

In 1972, Bekenstein was the first to suggest that black holes should have a well-defined entropy. Bekenstein also formulated the generalized second law of thermodynamics, black hole thermodynamics, for systems including black holes. Both contributions were affirmed when Stephen Hawking proposed the existence of Hawking radiation two years later. Hawking had initially opposed Bekenstein's idea.[2]

Based on his black-hole thermodynamics work, Bekenstein also demonstrated the Bekenstein bound: there is a maximum to the amount of information that can potentially be stored in a given finite region of space which has a finite amount of energy (which is similar to the holographic principle).

In 1982, Bekenstein was the first person to develop a rigorous framework to generalize the laws of electromagnetism to handle inconstant physical constants. His framework replaces the fine structure constant by a scalar field. However, this framework for changing constants did not incorporate gravity.

In 2004, Bekenstein greatly boosted Mordehai Milgrom’s theory of Modified Newtonian Dynamics (MOND) by developing a relativistic version. It is known as TeVeS for Tensor/Vector/Scalar and it introduces three different fields in space time to replace the one gravitational field.

Personal life

Bekenstein had three children with his wife, Bilha. All three children, Yehonadav, Uriya and Rivka Bekenstein, became scientists. Bekenstein was known as a religious man and a believer, being quoted as saying: "I look at the world as a product of God, He set very specific laws and we delight in discovering them through scientific work."

Awards

• The Bergmann Prize for Research (Israel) in 1977.
• The Landau Prize (Israel) in 1981.
• First prize of the Gravity Foundation Research Awards (USA) of 1981.
• The Rothschild Prize in Physics, 1988.
• Elected to the Israel Academy of Sciences and Humanities in 1997.
• Elected to the World Jewish Academy of Sciences in 2003.
• The Israel Prize in Physics for 2005.
• The Weizmann Prize in the Exact Sciences from the Tel-Aviv municipality, 2011.
• The Wolf Prize in Physics in 2012.
• Einstein Prize of the American Physical Society in 2015

פרופ' יעקב דוד בקנשטיין

' (1 במאי 1947 - 16 באוגוסט 2015[1]) היה פיזיקאי ישראלי. בקנשטיין החזיק בקתדרה על שם פולק לפיזיקה עיונית באוניברסיטה העברית בירושלים והיה חבר באקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. חתן פרס רוטשילד לשנת 1988, פרס ישראל לשנת 2005 ופרס וולף לשנת 2012.

תוכן עניינים 1 ביוגרפיה 2 עבודתו המדעית 3 קישורים חיצוניים 4 הערות שוליים ביוגרפיה בקנשטיין נולד במקסיקו סיטי שבמקסיקו, ובילדותו היגר עם משפחתו לארצות הברית. הוא למד שנה אחת כימיה במכון הפוליטכני של ברוקלין, אולם המשיך לתואר ראשון בפיזיקה, אותו סיים בהצטיינות יתרה, ולתואר שני בתחום זה. בקנשטיין למד אצל הפיזיקאי האמריקאי ג'ון ארצ'יבלד וילר, ואת עבודת הדוקטורט שלו עשה באוניברסיטת פרינסטון בשנת 1972, ולאחריה עבר לאוניברסיטת טקסס לפוסט-דוקטורט. עלה לישראל בשנת 1974 מטעמים ציוניים, והפך חבר סגל במחלקה לפיזיקה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. בשנת 1990 עבר לאוניברסיטה העברית בירושלים.

עבודתו המדעית בקנשטיין תרם לייסוד התרמודינמיקה של חורים שחורים ולהיבטים אחרים של הזיקה בין מידע וכבידה. בשנת 1972, בגיל 25, הציע לייחס אנטרופיה לחור שחור. הוא הציע כי השטח הכולל של אופק האירועים כתוצאה של מיזוג בין חורים שחורים לא יכול לקטון, שהאנטרופיה של חור שחור פרופורציונלית לשטח אופק האירועים שלו.

בתחילה התקבלה טענתו בביטול בקהילה המדעית, כולל על ידי סטיבן הוקינג, שכן אם לחור שחור יש אנטרופיה צריכה להיות לו גם טמפרטורה, ואז הוא צריך לקרון כמו גוף שחור. אולם ב-1974 הוקינג גילה כי חור שחור יכול לפלוט קרינה, תוצאה של זוגות חלקיקים וירטואליים שנוצרים קרוב לפני אופק האירועים שלו. קרינה זו נקראת קרינת הוקינג. החישובים הראו שקרינה זו אכן מתאימה לקיום אנטרופיה הפרופורציונלית לשטח החור השחור, הרעיון נעשה למקובל, ואנטרופיה זו מכונה אנטרופיית בקנשטיין־הוקינג.

בקנשטיין תיאר את תגליתו כך: "הרעיון שלי היה שברגע שאתה זורק את האנטרופיה של דבר מסוים, כמו כוס התה, לחור השחור, השטח של הגבול של החור השחור גדל קצת, אז האנטרופיה שנוצרה בחור השחור עצמו מקזזת את האנטרופיה של התה וכל מה שנפל לתוכו."[2]

בקנשטיין עסק בניסיונות להשיג ביסוס יחסותי לדינמיקה הניוטונית המתוקנת שפיתח מרדכי מילגרום.

ב-2012 זכה בפרס וולף בפיזיקה, נימוקי השופטים: בזכות עבודתו על גופים אסטרונומיים מסיביים מאד, הקרויים חורים שחורים. הוא הראה כי יש לגופים אלה תכונה סטטיסטית-תרמודינמית, הקרויה אנטרופיה. זאת, למרות שהדינאמיקה הפנימית של גופים אלה איננה ידועה. עבודה זו פתחה שדה מחקר של דינאמיקה של חורים שחורים, מחקר שהיה לאבן פינה בתחומי הפיזיקה העיונית של כבידה קוונטית ומיתרים.

בקנשטיין, יהודי מאמין, ראה קשר בין אמונתו הדתית לעבודתו המדעית, ואמר כי הוא "מסתכל על העולם כתוצר של העבודה של הקדוש ברוך הוא. הוא קבע חוקים מאוד מסוימים ואנחנו נהנים מאוד לגלות אותם בעבודה מדעית - לראות איך הכל משתלב ביחד".

נפטר בפינלנד ב-16 באוגוסט 2015.

קישורים חיצוניים ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יעקב בקנשטיין בוויקישיתוף אתרו של בקנשטיין

באתר האוניברסיטה העברית יעקב בקנשטיין , קורות חיים באתר פרס ישראל נימוקי השופטים להענקת פרס ישראל ליעקב בקנשטיין , באתר פרס ישראל ראיון עם יעקב בקנשטיין , באתר "סיינטיפיק אמריקן ישראל" יעקב בקנשטיין, מידע ביקום הולוגרפי , סיינטיפיק אמריקן ישראל, גיליון פברואר-מרץ 2004 יעקב בקנשטיין

באתר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים אסף שטול-טראורינג, כששופכים כוס תה לחור שחור - פרופ' בקנשטיין: אני מרגיש יותר בנוח בעולם אם אני מבין למה דברים קורים , באתר הארץ, 5 במאי 2012 אור הירשאוגה, המוחות החדים בפיזיקה // החוקר שסחף את הוקינג , באתר TheMarker‏, 31 בינואר 2013 יעקב בקנשטיין, ‏הזמן, הסדר והיקום , מחשבות 60, דצמבר 1990, עמ' 40–49 אבי בליזובסקי, ‏חתן פרס ישראל בפיזיקה, פרופ' יעקב בקנשטיין מהאוניברסיטה העברית, הלך לעולמו , באתר "הידען", 19 באוגוסט 2015 עופר אדרת, חתן פרס ישראל | יעקב בקנשטיין גילה מה קורה לכוס תה בחור שחור , באתר הארץ, 27 באוגוסט 2015 https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%91%D7%A7...

----------------------------------

יעקב בקנשטיין באתר פרס ישראל

Jacob David Bekenstein (Hebrew: יעקב בקנשטיין‬; May 1, 1947 – August 16, 2015) was Mexican-Israeli theoretical physicist who has contributed to the foundation of black hole thermodynamics and to other aspects of the connections between information and gravitation.

Biography

Bekenstein was born in Mexico City, Mexico. He was the Arnow Professor of Astrophysics at Ben-Gurion University and the Polak Professor of Theoretical Physics at the Hebrew University of Jerusalem. He was a member of the Israel Academy of Sciences and Humanities and of The World Jewish Academy of Sciences.

Education

Bekenstein received his undergraduate education in the Polytechnic University (now the Polytechnic Institute of New York University) in Brooklyn, New York. He received his PhD from Princeton University in 1972, supervised by John Wheeler. He was a visiting scholar at the Institute for Advanced Study in 2009-10.

Major contributions to physics

In 1972, Bekenstein was the first to suggest that black holes should have a well-defined entropy. Bekenstein also formulated the generalized second law of thermodynamics, black hole thermodynamics, for systems including black holes. Both contributions were affirmed when Stephen Hawking proposed the existence of Hawking radiation two years later. Hawking had initially opposed Bekenstein's idea.[2]

Based on his black-hole thermodynamics work, Bekenstein also demonstrated the Bekenstein bound: there is a maximum to the amount of information that can potentially be stored in a given finite region of space which has a finite amount of energy (which is similar to the holographic principle).

In 1982, Bekenstein was the first person to develop a rigorous framework to generalize the laws of electromagnetism to handle inconstant physical constants. His framework replaces the fine structure constant by a scalar field. However, this framework for changing constants did not incorporate gravity.

In 2004, Bekenstein greatly boosted Mordehai Milgrom’s theory of Modified Newtonian Dynamics (MOND) by developing a relativistic version. It is known as TeVeS for Tensor/Vector/Scalar and it introduces three different fields in space time to replace the one gravitational field.

Personal life

Bekenstein had three children with his wife, Bilha. All three children, Yehonadav, Uriya and Rivka Bekenstein, became scientists. Bekenstein was known as a religious man and a believer, being quoted as saying: "I look at the world as a product of God, He set very specific laws and we delight in discovering them through scientific work."

Awards

• The Bergmann Prize for Research (Israel) in 1977.
• The Landau Prize (Israel) in 1981.
• First prize of the Gravity Foundation Research Awards (USA) of 1981.
• The Rothschild Prize in Physics, 1988.
• Elected to the Israel Academy of Sciences and Humanities in 1997.
• Elected to the World Jewish Academy of Sciences in 2003.
• The Israel Prize in Physics for 2005.
• The Weizmann Prize in the Exact Sciences from the Tel-Aviv municipality, 2011.
• The Wolf Prize in Physics in 2012.
• Einstein Prize of the American Physical Society in 2015