Judge Abimelech ben Gideon

• Judges 8:31 - Judges 9.

Abimelech (Judges)

In the Book of Judges in the Hebrew Bible, Abimelech (אֲבִימָלֶךְ ) was a son of the great judge Gideon (Judges 9:1); thus his name אֲבִימֶלֶךְ / אֲבִימָלֶךְ can best be interpreted "my father, the king". "Abimelech", a name claiming the inherited right to rule, was also a common name of the Philistine kings. He was, however, merely the son of Gideon's concubine, and to make good his claim to rule over Manasseh, he resorted to force. He put to death his 70 half-brothers, aided by his mother's relatives, "on one stone" at Ophrah. Jotham, the youngest brother, escaped, however. Abimelech ruled just three years in Shechem after the death of his father (Judges 8:33-9:6).

According to the Bible, he was an unprincipled, ambitious ruler, often engaged in war with his own subjects. When engaged in reducing the town of Thebez, which had revolted, he was struck on the head by a mill-stone, thrown by the hand of a woman from the wall above. Realizing that the wound was mortal, he ordered his armor-bearer to thrust him through with his sword, so that it might not be said he had perished by the hand of a woman (Judges 9:50-57).

Some scholars[who?] have pointed with interest to the similarities between Abimelech's story and that of Labaya in the Amarna letters.

אבימלך בן גדעון

על פי המסופר בספר שופטים, אבימלך בן גדעון היה מנהיג ישראלי-כנעני בתקופת השופטים. הוא עלה למלוכה בשכם וסביבתה בתמיכת בעלי שכם - ראשי המשפחות הכנעניות החזקות בעיר, לאחר שטבח באחיו בני גדעון. ואולם, מלכותו הייתה בלתי יציבה וקצרת ימים - הוא נאלץ לדכא מרידות שפרצו כנגדו, ולבסוף נהרג במהלך מצור על מעוז המורדים בתבץ.

אבימלך היה אחד משבעים ואחד בניו של השופט גדעון בן יואש, ואמו, פילגש גדעון, הייתה כנענית משכם. אבימלך הציע את עצמו לבית אמו להיות שופט אחר מות אביו, בטענו שמוטב כי ימלוך עליהם אדם אחד ולא שבעים. תושבי שכם נאותו להצעה. כדי לבסס את שלטונו שחט אבימלך את 69 אחיו ליד אבן בעפרה אך אח אחד בשם יותם ניצל. יותם עלה להר גריזים ונשא את משל יותם, המתאר עצים שביקשו להמליך עליהם מלך, ולבסוף המליכו את האטד, שלא היו לו פירות אלא קוצים. מטרתו של יותם הייתה להתריע בפני בעלי שכם על המהלך השגוי בהמלכת אבימלך. לאחר מכן החלו מרידות נגד אבימלך בתוך שכם בתואנה שהוא זר אשר הגיע מחוץ לעיר ובשל כך אינו ראוי למלוך עליה. בהתקוממות שבוצעה ניצח אבימלך את געל בן עבד מנהיג המורדים, אך כאשר פנה להילחם נגד המורדים בתבץ (יש המזהים עם טובאס כיום), נהרג: כאשר קרב אל המגדל על מנת לשרפו, השליכה עליו אשה פלח רכב וניתצה את גולגלתו. נערו קטל אותו בחרב לפי פקודתו: "שְׁלֹף חַרְבְּךָ וּמוֹתְתֵנִי, פֶּן-יֹאמְרוּ לִי: אִשָּׁה הֲרָגָתְהוּ" (ספר שופטים, פרק ט, פסוק נד). למרות זאת, בדורות הבאים נזכר אבימלך כמי שהומת בידי אישה, כדברי יואב בן צרויה: מִי-הִכָּה אֶת-אֲבִימֶלֶךְ בֶּן-יְרֻבֶּשֶׁת? הֲלוֹא-אִשָּׁה הִשְׁלִיכָה עָלָיו פֶּלַח רֶכֶב מֵעַל הַחוֹמָה, וַיָּמָת בְּתֵבֵץ – ספר שמואל ב, פרק יא, פסוק כא

במבט היסטורי, ניתן לראות בסיפור אבימלך ניסיון שנכשל לכונן מלוכה הממזגת אלמנטים כנעניים וישראליים בתקופת השופטים. ניסיון המלוכה הבא, שהצליח, היה רק בימי שאול המלך.