Lalo Schifrin

https://en.wikipedia.org/wiki/Lalo_Schifrin

Boris Claudio "Lalo" Schifrin (born June 21, 1932)[1] is an Argentine-American pianist, composer, arranger and conductor. He is best known for his large body of film and TV scores since the 1950s, including the "Theme from Mission: Impossible", Bullitt and Enter the Dragon. He has received five Grammy Awards and six Oscar nominations. Associated with the jazz music genre, Schifrin is also noted for his collaborations with Clint Eastwood from the late 1960s to the 1980s, particularly the Dirty Harry films.

Contents Early life Schifrin was born in Buenos Aires, to a Jewish family.[2] His father, Luis Schifrin, led the second violin section of the orchestra at the Teatro Colón for three decades.[1] At the age of six, Schifrin began a six-year course of study on piano with Enrique Barenboim, the father of pianist and conductor Daniel Barenboim. Schifrin began studying piano with the Greek-Russian expatriate Andreas Karalis, former head of the Kiev Conservatory, and harmony with Argentine composer Juan Carlos Paz. During this time, Schifrin also became interested in jazz.

Although Schifrin studied sociology and law at the University of Buenos Aires, music captured his attention.[1] At age 20, he successfully applied for a scholarship to the Paris Conservatoire. At night, he played jazz in the Paris clubs. In 1955, Schifrin played piano with Argentine bandoneon giant Ástor Piazzolla, and represented his country at the International Jazz Festival in Paris.

Later life and career After returning home to Argentina in his twenties, Schifrin formed a jazz orchestra, a 16-piece band that became part of a popular weekly variety show on Buenos Aires TV. Schifrin also began accepting other film, television and radio assignments. In 1956, Schifrin met Dizzy Gillespie and offered to write an extended work for Gillespie's big band. Schifrin completed the work, Gillespiana, in 1958[1] (it was recorded in 1960). Later that year, Schifrin began working as an arranger for Xavier Cugat's popular Latin dance orchestra.

While in New York in 1960, Schifrin again met Gillespie, who had by this time disbanded his big band for financial reasons. Gillespie invited Schifrin to fill the vacant piano chair in his quintet. Schifrin immediately accepted and moved to New York City. Schifrin wrote a second extended composition for Gillespie, The New Continent, which was recorded in 1962.

On 26 May 1963, he recorded an album, Buenos Aires Blues, with Duke Ellington’s alto saxophonist, Johnny Hodges. Schifrin wrote two compositions for the album; Dreary Blues and the title track B. A. Blues. In the same year MGM, which had Schifrin under contract, offered the composer his first Hollywood film assignment with the African adventure Rhino!.[1] Schifrin moved to Los Angeles and became a U.S. resident in 1963. He became a naturalized U.S. citizen in 1969.[3]

One of Schifrin's most recognizable and enduring compositions is the theme music for the long-running TV series Mission: Impossible. It is a distinctive tune written in the uncommon 5/4 time signature. Similarly, Schifrin's theme for the hugely successful Mannix private eye TV show was composed a year later in a 3/4 waltz time; Schifrin composed several other jazzy and bluesy numbers over the years as additional incidental music for the show.

Schifrin's "Tar Sequence" from his Cool Hand Luke score (also written in 5/4) was the longtime theme for the Eyewitness News broadcasts on New York station WABC-TV and other ABC affiliates, as well as National Nine News in Australia. CBS Television used part of the theme of his St. Ives soundtrack for its golf broadcasts in the 1970s and early 1980s.

Schifrin's score for the 1968 film Coogan's Bluff was the beginning of a long association with Clint Eastwood and director Don Siegel. Schifrin's strong jazz blues riffs were evident in Dirty Harry.

Schifrin's working score for 1973's The Exorcist was rejected by the film's director, William Friedkin. Schifrin had written six minutes of difficult and heavy music for the initial film trailer, but audiences were reportedly frightened by the combination of sights and sounds. As reported by Schifrin in an interview, Warner Bros. executives told Friedkin to instruct Schifrin to tone it down with softer music, but Friedkin did not relay the message. Schifrin also said that working on the film was one of the most unpleasant experiences in his life.[4]

In 1976 he released a single called "Jaws", a version of the John Williams theme from the Universal Pictures film Jaws, on CTI (Creed Taylor Incorporated) records. The single spent nine weeks in the UK chart, peaking at number 14.

In the 1990s, he wrote many of the arrangements for the Three Tenors concerts.

In the 1998 film Tango, Schifrin returned to tango music, with which he had grown familiar while working as Ástor Piazzolla's pianist in the mid-1950s. He brought traditional tango songs to the film, as well as introducing compositions of his own, in which tango is fused with jazz elements.[5]

In 1997, the composer founded Aleph Records.[6]

He also wrote the main theme for Splinter Cell: Pandora Tomorrow.

Schifrin made a cameo appearance in Red Dragon (2002) as an orchestra conductor.

He is also widely sampled in hip-hop and trip-hop songs, such as Heltah Skeltah's "Prowl" or Portishead's "Sour Times". Both songs sample Schifrin's "Danube Incident", one of many themes he composed for specific episodes of the Mission: Impossible TV series.

He was commissioned to compose a work entitled Symphonic Impressions of Oman.[7] The Sultan was particularly enthusiastic about the pipe organ.[8]

On April 23, 2007, Lalo Schifrin presented a concert of film music for the Festival du Film Jules Verne Aventures (Festival Jules Verne), at Le Grand Rex theatre in Paris, France – Europe's biggest movie theater. This was recorded by festival leaders for a 73-and-a-half-minute CD named Lalo Schifrin: Le Concert à Paris.

In 2010, a fictionalised account of Lalo Schifrin's creation of the "Theme from Mission: Impossible" tune was featured in a Lipton TV commercial aired in a number of countries around the world.[9]

Seattle-based alternative hip hop group Blue Scholars recorded a track entitled "Lalo Schifrin" on their third album Cinemetropolis (2011).

Awards Lalo Schifrin has won five Grammy Awards (four Grammy Awards and one Latin Grammy), with twenty-two nominations, one Cable ACE Award, and received six Academy Award and four Primetime Emmy Award nominations. He has a star on the Hollywood Walk of Fame. In 2016, it was announced that his Mission: Impossible theme will be inducted into the GRAMMY Hall of Fame.[10]

The Argentine composer received an honorary Oscar in November 2018, in recognition of his successful career, the Hollywood Academy announced in a press release.[11]

לאלו שיפרין

=

(ספרדית: Lalo Schifrin; נולד ב-21 ביוני 1932) הוא פסנתרן ומלחין ארגנטינאי יהודי, שהתפרסם בעיקר הודות לנעימת הנושא המלווה את הפתיל הבוער בסדרת הטלוויזיה "משימה בלתי אפשרית".

קורות חיים לאלו שיפרין נולד בשם בוריס קלאודיו שיפרין בבואנוס איירס. אביו, לואיס שיפרין, היה כנר ראשון בקבוצת הכינור השני בתזמורת תיאטרון קולון במשך שלושים שנה.

בגיל שש החל שיפרין תקופת לימודי פסנתר בת שש שנים אצל אנריקה ברנבוים, אביו של הפסנתרן והמנצח דניאל בארנבוים. בגיל 16 החל שיפרין ללמוד פסנתר אצל הגולה הרוסי אנדריאס קאראליס, לשעבר ראש הקונסרבטוריון של קייב, והרמוניה אצל המלחין הארגנטינאי חואן-קרלוס פאס. בתקופה זו גם החל להתעניין בג'אז.

אף שלמד סוציולוגיה ומשפטים באוניברסיטת בואנוס איירס, הייתה זו המוזיקה שמילאה את חייו. בגיל 20, הגיש בקשה למלגת לימודים בקונסרבטואר של פריז ונענה בחיוב. בהיותו בפריז, ישב בשיעוריו של אוליבייה מסייאן ובאופן רשמי למד אצל שרל קכלין, תלמיד של מוריס ראוול. בלילות ניגן ג'אז במועדוני פריז. בשנת 1955 ייצג שיפרין את ארצו בפסטיבל הג'אז הבינלאומי בפריז.

אחרי שובו לארגנטינה, הקים שיפרין תזמורת ג'אז, להקה בת 16 כלים, שהשתתפה דרך קבע בתוכנית בידור שבועית בטלוויזיה של בואנוס איירס. הוא הוזמן להופיע גם בסרטי קולנוע, טלוויזיה ורדיו. בשנת 1956 פגש את דיזי גילספי והציע לכתוב יצירה ארוכה לתזמורת הג'אז של גילספי. שיפרין השלים את היצירה, "גילספיאנה", בשנת 1958. בהמשך אותה שנה החל לעבוד כמעבד מוזיקלי לתזמורת הריקודים הפופולרית של חוויאר קוגאט.

בהיותו בניו יורק בשנת 1960 פגש שיפרין את גילספי, שפירק בינתיים את תזמורתו בגלל בעיות מימון. גילספי הזמין את שיפרין לקבל עליו את תפקיד הפסנתרן הפנוי בחמישייה שלו. הוא נענה מיד ועקר לניו יורק. בשנת 1963 עבר להוליווד לכתוב מוזיקה לסרט הרפתקאות בהזמנת חברת MGM.

עד כה כתב שיפרין יותר ממאה פרטיטורות לסרטי קולנוע, לטלוויזיה ולמשחקי וידאו. בין הידועים שבהם "משימה בלתי אפשרית", "מאניקס", "המורד", "השועל", "הנער מסינסינטי", "בוליט", "הארי המזוהם", "מסע הארורים", "חברים, חברים, אבל..." ועוד.

ב-2019 זכה בפרס אוסקר לשם כבוד.

קישורים חיצוניים ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא לאלו שיפרין בוויקישיתוף Green globe.svg אתר האינטרנט הרשמי

של לאלו שיפרין Myspacelogo2013 icon.svg לאלו שיפרין , ברשת החברתית myspace ITunes logo.svg לאלו שיפרין , באתר iTunes (באנגלית) Last.fm icon.png לאלו שיפרין , באתר Last.fm (באנגלית) Allmusic Favicon.png לאלו שיפרין , באתר AllMusic (באנגלית) MusicBrainz Logo 2016.svg לאלו שיפרין , באתר MusicBrainz (באנגלית) Discogs.png לאלו שיפרין , באתר Discogs (באנגלית) Songkick logotype.svg לאלו שיפרין , באתר Songkick (באנגלית) IMDB Logo 2016.svg לאלו שיפרין , במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית) https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9C%D7%90%D7%9C%D7%95_%D7%A9%D7%99...