Samuel Langhorne Clemens

• Son of John Marshall Clemens and Jane Lampton
• Mark Twain, whose real name was Samuel Langhorne Clemens, was known as America’s “greatest humorist.”
• His first occupation was as an apprentice for a local printer, the Missouri Courier, at the age of 13. Twain then moved on as a typesetter after his elder brother bought the Hannibal Journal just three years later. He periodically contributed his own sketches and articles. Clemens first utilized the pseudonym, Mark Twain, in 1863 in the Enterprise after the publisher noticed Twain’s humorous, expressive, and unambiguous writing style. Over his lifetime, Twain authored at least 28 novels as well as a plethora of short stories. His writings offer political and cultural perspectives of his time period in conjunction with great wit and outstanding storytelling abilities.

History

Samuel Langhorne Clemens, better known by the pen name Mark Twain, wrote grand tales about Tom Sawyer, Huckleberry Finn, and the mighty Mississippi River. He became nothing less than a national treasure. During his lifetime, Twain became a friend to presidents, artists, industrialists, and European royalty, and his keen wit and incisive satire earned him praise from both critics and peers. Upon his death he was lauded as the "greatest American humorist of his age," and William Faulkner called Twain "the father of American literature".

He was born on November 30, 1835, in the tiny village of Florida, Missouri, the sixth child of John and Jane Clemens. He spent his boyhood in nearby Hannibal, on the banks of the Mississippi River, observing its busy life, fascinated by its romance, but chilled by the violence and bloodshed it bred. Clemens was eleven years old when his lawyer father died. In order to help the family earn money, the young Clemens began working as a store clerk and a delivery boy. He also began working as an apprentice (working to learn a trade), then a compositor (a person who sets type), with local printers, contributing occasional small pieces to local newspapers. At seventeen his comic sketch "The Dandy Frightening the Squatter" was published by a sportsmen's magazine in Boston, Massachusetts.

In 1853 Clemens began wandering as a journeyman printer to St. Louis, Missouri; Chicago, Illinois; New York, New York; and Philadelphia, Pennsylvania; settling briefly with his brother, Orion, in Iowa before setting out at twenty-two years old to make his fortune, he hoped, beside the lush banks of the Amazon River in South America. Instead, traveling down the Mississippi River, he became a steamboat river pilot until the outbreak of the Civil War (1861–65), when Northern forces clashed with those of the South over slavery and secession (the South's desire to leave the Union).

In 1865 the Sacramento Union commissioned Mark Twain to report on a new excursion service to Hawaii. His accounts as published in the newspaper provided the basis for his first successful lectures and years later were collected in Letters from the Sandwich Islands (1938) and Letters from Honolulu (1939). His travel accounts were so well received that he was contracted in 1866 to become a traveling correspondent for the Alta California; he would circle the globe, writing letters.

In 1870 Twain married Olivia Langdon. After a brief residence in upstate New York as an editor and part owner of the Buffalo Express, he moved to Hartford, Connecticut, where he lived for twenty years; there three daughters were born, and prosperity as a writer and lecturer (in England in 1872 and 1873) seemed guaranteed. Roughing It (1872) recounted Mark Twain's travels to Nevada and reprinted some of the Sandwich Island letters.

Meanwhile Mark Twain's account of steamboating experiences for the Atlantic Monthly (1875; expanded to Life on the Mississippi, 1883) captured the beauty, glamor, and danger of the Mississippi River. Boyhood memories of life beside that river were written into The Adventures of Tom Sawyer (1875), which immediately attracted young and old

Twain's Tom Sawyer, better organized than Huckleberry Finn, is a narrative of innocent boyhood play that accidentally discovers evil as Tom and Huck witness a murder by Injun Joe in a graveyard at midnight. The boys run away, are thought dead, but turn up at their own funeral. Tom and Huck decide to seek out the murderer and the reward offered for his capture. It is Tom and his sweetheart who, while lost in a cave, discover the hiding place of Injun Joe. Though the townspeople unwittingly seal the murderer in the cave, they close the entrance only to keep adventuresome boys like Tom out of future trouble. In the end, it is innocent play and boyish adventuring which really triumph.

Huckleberry Finn is considered by many to be Mark Twain's finest creation. Huck lacks Tom's imagination; he is a simple boy with little education. One measure of his character is a proneness to deceit, which seems instinctive, a trait shared by other wild things and relating him to nature—in opposition to Tom's tradition-grounded, book-learned, imaginative deceptions. The Adventures of Huckleberry Finn, a loosely strung series of adventures, can be viewed as the story of a quest for freedom and an escape from what society requires in exchange for success. Joined in flight by a black companion, Jim, who seeks freedom from slavery, Huck discovers that the Mississippi is peaceful (though he is found to be only partially correct) but that the world along its shores is full of trickery, including his own, and by cruelty and murder. When the raft on which he and Jim are floating down the river is invaded by two criminals, Huck first becomes their assistant in swindles but is finally the agent of their exposure.

Whatever its faults, Twain's Huckleberry Finn is a classic. Variously interpreted, it is often thought to suggest more than it reveals, speaking of what man has done to confuse himself about his right relation to nature. It can also be thought of as a treatment of man's failures in dealing with his fellows and of the corruption that man's only escape is in flight, perhaps even from himself. Yet it is also an apparently artless story of adventure and escape so simply and directly told that novelist Ernest Hemingway (c.1899–1961) once said that all American literature begins with this book.

After a series of unsuccessful business ventures in Europe, Twain returned to the United States in 1900. His writings grew increasingly bitter, especially after his wife's death in 1905. The Man That Corrupted Hadleyburg (1900) exposed corruption in a small, typical American town. Eve's Diary (1906), written partly in memory of his wife, showed a man saved from bungling only through the influence of a good woman.

In 1906 Twain began to dictate his autobiography to Albert B. Paine, recording scattered memories without any particular order. Portions from it were published in periodicals later that year. With the income from the excerpts of his autobiography, he built a large house in Redding, Connecticut, which he named Stormfield. There, after several trips to Bermuda to improve his declining health, he died on April 21, 1910.

Twain's legacy lives on today as his namesakes continue to multiply. Several schools are named after him, including Mark Twain Elementary School in Houston, Texas, which has a statue of Twain sitting on a bench, and Mark Twain Intermediate School in New York. There are several schools named Mark Twain Middle School in different states, as well as Samuel Clemens High School in Schertz, near San Antonio, Texas. There are also other structures, such as the Mark Twain Memorial Bridge.

Mark Twain Village is a United States Army installation located in the Südstadt district of Heidelberg, Germany. It is one of two American bases in the United States Army Garrison Heidelberg that house American soldiers and their families (the other being Patrick Henry Village).

Awards in his name proliferate. In 1998, The John F. Kennedy Center for the Performing Arts created the Mark Twain Prize for American Humor, awarded annually. The Mark Twain Award is an award given annually to a book for children in grades four through eight by the Missouri Association of School Librarians. Stetson University in DeLand, Florida sponsors the Mark Twain Young Authors' Workshop each summer in collaboration with the Mark Twain Boyhood Home & Museum in Hannibal. The program is open to young authors in grades five through eight. The museum sponsors the Mark Twain Creative Teaching Award. A plaque honoring Mark Twain on the Sydney Writers Walk in Sydney, Australia

Buildings associated with Twain, including some of his many homes, have been preserved as museums. His birthplace is preserved in Florida, Missouri. The Mark Twain Boyhood Home & Museum in Hannibal, Missouri preserves the setting for some of the author's best known work. The home of childhood friend Laura Hawkins, said to be the inspiration for his fictional character Becky Thatcher, is preserved as the "Thatcher House".In May 2007, a painstaking reconstruction of the home of Tom Blankenship, the inspiration for Huckleberry Finn, was opened to the public. The family home he had built in Hartford, Connecticut, where he and his wife raised their three daughters, is preserved and open to visitors as the Mark Twain House.

Actor Hal Holbrook created a one-man show called Mark Twain Tonight, which he has performed regularly for 50 years. The broadcast by CBS in 1967 won him an Emmy Award. Of the three runs on Broadway (1966, 1977, and 2005), the first won him a Tony Award.

Additionally, like countless influential individuals, Twain was honored by having an asteroid, 2362 Mark Twain, named after him.

Often, Twain is depicted in pop culture as wearing a white suit. While there is evidence that suggests that, after Livy's death in 1904, Twain began wearing white suits on the lecture circuit, modern representations suggesting that he wore them throughout his life are unfounded. There is no evidence of him wearing a white suit before 1904; however, it did eventually become his trademark, as illustrated in anecdotes about this eccentricity (such as the time he wore a white summer suit to a Congressional hearing during the winter). McMasters' "Mark Twain Encyclopedia" states that Twain did not wear a white suit in his last three years, except at one banquet speech.

BIBLIOGRAPHY

(1867) The Celebrated Jumping Frog of Calaveras County (fiction)

(1868) General Washington's Negro Body-Servant (fiction)

(1868) My Late Senatorial Secretaryship (fiction)

(1869) The Innocents Abroad (non-fiction travel)

(1870–71) Memoranda (monthly column for The Galaxy Magazine (1866))

(1871) Mark Twain's (Burlesque) Autobiography and First Romance (fiction)

(1872) Roughing It (non-fiction)

(1873) The Gilded Age: A Tale of Today (fiction, made into a play)

(1875) Sketches New and Old (fictional stories)

(1875) Some Learned Fables for Good Old Boys and Girls (fiction, short story)

(1876) Old Times on the Mississippi (non-fiction)

(1876) The Adventures of Tom Sawyer (fiction)

(1876) A Murder, a Mystery, and a Marriage (fiction); (1945, private edition), (2001, Atlantic Monthly).

(1877) A True Story and the Recent Carnival of Crime (stories)

(1877) The Invalid's Story (fiction)

(1878) Punch, Brothers, Punch! and other Sketches (fiction)

(1879) The Great Revolution in Pitcairn (fiction)

(1880) A Tramp Abroad (travel)

(1880) 1601: Conversation, as it was by the Social Fireside, in the Time of the Tudors (fiction)

(1882) The Prince and the Pauper (fiction)

(1883) Life on the Mississippi (non-fiction (mainly))

(1884) Adventures of Huckleberry Finn (fiction)

(1889) A Connecticut Yankee in King Arthur's Court (fiction)

(1892) The American Claimant (fiction)

(1892) Merry Tales (fiction)

(1892) Those Extraordinary Twins (fiction)

(1893) The £1,000,000 Bank Note and Other New Stories (fictional stories)

(1894) Tom Sawyer Abroad (fiction)

(1894) The Tragedy of Pudd'nhead Wilson (fiction)

(1896) Tom Sawyer, Detective (fiction)

(1896) Personal Recollections of Joan of Arc (fiction)

(1897) How to Tell a Story and other Essays (non-fictional essays)

(1897) Following the Equator (non-fiction travel)

(1898) Concerning the Jews (non-fiction)[2]

(1898) Is He Dead? (play)

(1900) The Man That Corrupted Hadleyburg (fiction)

(1900) A Salutation Speech From the Nineteenth Century to the Twentieth (essay)

(1901) The Battle Hymn of the Republic, Updated (satire)

(1901) Edmund Burke on Croker and Tammany (political satire)

(1901) To the Person Sitting in Darkness (essay)

(1901) To My Missionary Critics (essay) The North Atlantic Review 172 (April 1901)

(1902) A Double Barrelled Detective Story (fiction)

(1904) A Dog's Tale (fiction)

(1904) Extracts from Adam's Diary (fiction)

(1905) King Leopold's Soliloquy (political satire)

(1905) The War Prayer (fiction)

(1906) The $30,000 Bequest and Other Stories (fiction)

(1906) What Is Man? (essay)

(1906) Eve's Diary (fiction)

(1907) Christian Science (non-fiction)

(1907) A Horse's Tale (fiction)

(1909) Is Shakespeare Dead? (non-fiction)

(1909) Captain Stormfield's Visit to Heaven (fiction)

(1909) Letters from the Earth (fiction, published posthumously)

(1910) Queen Victoria's Jubilee (non-fiction)

(1912) My Platonic Sweetheart (dream journal, possibly non-fiction)

(1916) The Mysterious Stranger (fiction, possibly not by Twain, published posthumously)

(1922) The Writings of Mark Twain, 37 vols., Albert Bigelow Paine editor, Gabriel Wells, New York, 1922–1925, out-of-print definitive edition first edition.

(1923) The United States of Lyncherdom (essay, published posthumously)

(1924) Mark Twain's Autobiography (non-fiction, published posthumously)

(1935) Mark Twain's Notebook (published posthumously)

(1946) The Portable Mark Twain, Bernard DeVoto editor, Penguin Classics (2004), ISBN 0142437759

(1962) Letters from the Earth (posthumous, edited by Bernard DeVoto)

(1969) No. 44, The Mysterious Stranger (fiction, published posthumously)

(1992) Mark Twain's Weapons of Satire: Anti-Imperialist Writings on the Philippine-American War. Jim Zwick, ed. (Syracuse University Press) ISBN 0-8156-0268-5 (previously uncollected, published posthumously)

(1995) The Bible According to Mark Twain: Writings on Heaven, Eden, and the Flood (published posthumously)

(2009) Who is Mark Twain? (HarperStudio) ISBN 9780061735004 (previously unpublished, published posthumously)

(2010) Autobiography of Mark Twain, Vol. 1. (University of California Press, November 15, 2010) (ISBN 978-0520267190) (published 100 years after death)

http://en.wikipedia.org/wiki/Mark_Twain#Bibliography

http://en.wikipedia.org/wiki/Mark_Twain_bibliography

http://www.notablebiographies.com/Tu-We/Twain-Mark.html

http://www.biography.com/articles/Mark-Twain-9512564

http://www.house.mo.gov/famous.aspx?fm=13

Mark Twain in 1900, Colorized Photograph. <http://boredomtherapy.com/wp-content/uploads/2014/07/colorized-old-...>

Samuel Langhorne Clemens adopted the pseudonym "Mark Twain" after he spent two years as a steamboat

pilot. "mark twain" is a term that means that a river is the minimum depth for safe navigation. After an unsuccessful attempt

at gold and silver mining, he joined the staff of a Nevada newspaper where he first used the name "Mark Twain" to sign a

humerous travel letter. He would continue to use the name for nearly 50 years and dozens of publications.

Mark Twain was the pseudonym of Samuel Langhorne Clemens, b. Florida, Mo., Nov. 30, 1835, d. Apr. 21, 1910, who achieved worldwide fame during his lifetime as an author, lecturer, satirist, and humorist. Since his death his literary stature has further increased, with such writers as Ernest Hemingway and William Faulkner declaring his works--particularly HUCKLEBERRY FINN--a major influence on 20th-century American fiction.

Twain was raised in Hannibal, Mo., on the Mississippi River. His writing career began shortly after the death of his father in 1847. Apprenticed first to a printer, he soon joined his brother Orion's Hannibal Journal, supplying copy and becoming familiar with much of the frontier humor of the time, such as George W. Harris's Sut Lovingood yarns and other works of the so-called Southwestern Humorists.

From 1853 to 1857, Twain visited and periodically worked as a printer in New York, Philadelphia, St. Louis, and Cincinnati, corresponding with his brother's newspapers under various pseudonyms. After a visit to New Orleans in 1857, he learned the difficult art of steamboat piloting, an occupation that he followed until the Civil War closed the river, and that furnished the background for "Old Times on the Mississippi" (1875), later included in the expanded Life on the Mississippi (1883).

In 1861, Twain traveled by stagecoach to Carson City, Nev., with his brother Orion, who had been appointed territorial secretary. After unsuccessful attempts at silver and gold mining, he returned to writing as a correspondent for the Virginia City Territorial Enterprise. At first he signed his humorous and imaginative sketches "Josh," but early in 1863 he adopted the now-famous name Mark Twain, borrowed from the Mississippi leadsman's call meaning "two fathoms" deep--safe water for a steamboat.

Twain went to San Francisco in 1864. Dubbed the "Wild Humorist of the Pacific Slope," he achieved a measure of national fame with his story "The Celebrated Jumping Frog of Calaveras County" (1865). A trip to Hawaii in 1866 furnished articles for the Sacramento Union and materials for the first lecture, on his return, in a long and successful career as a public speaker. The following year he traveled to the Mediterranean and the Holy Land, providing letters to the San Francisco Alta California that, in their revised form as The Innocents Abroad (1869), won immediate international attention.

In 1870, Twain married Olivia Langdon of Elmira, N.Y. After serving briefly as editor and part-owner of the Buffalo Express, he moved to Hartford, Conn., in 1871, abandoning journalism in order to devote his full attention to serious literature. There, and during summers in Elmira, he produced Roughing It (1872), an account of his Western years; The Gilded Age (1873, with Charles Dudley Warner), a satire of get-rich-quick schemes and political chicanery; the new pieces for Sketches, New and Old (1875); and TOM SAWYER (1875), his classic tale of boyhood.

A European sojourn in 1878-79 inspired A Tramp Abroad (1880), soon followed by The Prince and the Pauper (1882), Twain's first historical novel. He later turned to history again in the allegorical satire A Connecticut Yankee in King Arthur's Court (1889), a powerful fictional indictment of political and social injustice. Meanwhile, he completed Life on the Mississippi (1883) and, after establishing his own firm, Charles L. Webster and Co., published his masterpiece, Adventures of Huckleberry Finn, in 1884.

Increasingly involved financial problems prompted Twain to move to Europe in 1891, just after finishing The American Claimant (1892). In 1894, following the failure of his publishing company and of the Paige typesetting machine in which he had invested heavily, Twain was forced to declare bankruptcy. During this period he turned out a number of works, generally inferior to his best: The Tragedy of Pudd'nhead Wilson (1894), Tom Sawyer Abroad (1894), Personal Recollections of Joan of Arc (1896), and Tom Sawyer, Detective (1896). In 1895, to help recoup his losses, he embarked on a world lecture tour, later described in Following the Equator (1897).

Although his financial situation rapidly improved, additional stress and sorrow came with the deaths of Twain's daughter Susy in 1896 and of his wife in 1904. His writings of the late 1890s and 1900s became more pessimistic than ever; "The Man That Corrupted Hadleyburg" (1898) and What Is Man? (1906) are particularly scathing examinations of human nature. Yet, these works also imply that proper understanding of human motivations can result in progress. Moreover, volumes in the Mark Twain Papers series--Which Was the Dream?, and Other Symbolic Writings of the Later Years (1967), Mark Twain's Mysterious Stranger Manuscripts (1969), and Mark Twain's Fables of Man (1972)--suggest that the period was not the wasteland described by some critics.

H. G. Baetzhold

Bibliography: Anderson, Frederick, and Sanderson, K. M., eds., Mark Twain: The Critical Heritage (1972); Blair, Walter, Mark Twain and Huck Finn (1960; repr. 1973); Bridgman, Richard, Traveling with Mark Twain (1987); Brooks, Van Wyck, Ordeal of Mark Twain, rev. ed. (1933; repr. 1977); Budd, Louis J., ed., Critical Essays on Mark Twain (1983); De Voto, Bernard, Mark Twain's America (1932; repr. 1978); Fatout, Paul, Mark Twain on the Lecture Circuit (1960); Giddings, Robert, ed., Mark Twain (1985); Howells, William Dean, My Mark Twain (1910; repr. 1977); Kaplan, Justin, Mark Twain and His World (1974) and Mr. Clemens and Mark Twain (1966); Lauber, John, The Inventions of Mark Twain (1990); Neider, Charles, ed., The Autobiography of Mark Twain (1975; repr. 1990); Paine, Albert B., Mark Twain: A Biography, 3 vols., (1935); Sanborn, Margaret, Mark Twain: The Bachelor Years (1990); Sanderlin, George, Mark Twain as Others Saw Him (1978); Steinbrink, Jeffrey, Getting to Be Mark Twain (1991).

1850 United States Federal Census about Samuel L Clemens Name: Samuel L Clemens [Mark Twain] [Samuel Langhorne Clemens] [Samuel L Lampton] Age: 14 Birth Year: abt 1836 [30 Nov 1835] Birthplace: Missouri [Florida, Monroe Co., MO USA] Home in 1850: Hannibal, Marion, Missouri Gender: Male Family Number: 709 Household Members: Name Age Jane Clemens 46 Orion Clemens 25 Pamela A Clemens 23 Samuel L Clemens 14 Henry Clemens 12

1860 United States Federal Census about Saml Clemmens Name: Saml Clemmens [Samuel Clemens] [Saml Clemens] [Samuel Langhorne Clemens] Age in 1860: 26 Birth Year: abt 1834 Birthplace: Kentucky Home in 1860: St Louis Ward 6, St Louis (Independent City), Missouri Gender: Male Post Office: St Louis Value of real estate: View image Household Members: Name Age W A Moffat 45 Annie Moffat 40 Jane Clemmens 60 Saml Clemmens 26 Mary Clemmens 23

U.S. Passport Applications, 1795-1925 about Sam L Clemen Name: Sam L Clemen [Sam L Clemens] [Samuel Langhorne Clemens] [Mark Twain] Birth Date: 30 Nov 1835 Birth Place: Missouri Age: 31 Passport Issue Date: 21 May 1867 Passport Includes a Photo: No

U.S. and International Marriage Records, 1560-1900 about Samuel L Clemens Name: Samuel L Clemens [Samuel Langhorne Clemens] [Mark Twain] Gender: Male Birth Year: 1835 Spouse Name: Olivia L Langdon Marriage Year: 1870 Number Pages: 1

1870 United States Federal Census about S L Clemmens Name: S L Clemmens [Samuel L. Clemens] [Samuel Langhorne Clemens] [Mark Twain] Age in 1870: 30 Birth Year: abt 1840 [30 Nov 1835] Birthplace: New York [Florida, Monroe Co., MO USA] Home in 1870: Buffalo Ward 10, Erie, New York Race: White Gender: Male Post Office: Buffalo Value of real estate: View image Household Members: Name Age S L Clemmens 30 Olivia Clemmens 24 Patrick Mcfry 26 Margt Brown 23 Ellen White 29

1880 United States Federal Census about Samuell. Clemens Name: Samuell. Clemens [Mark Twain] [Samuel L. Clemens] [Samuel Langhorne Clemens] Age: 44 Birth Year: abt 1836 [30 Nov 1835] Birthplace: Missouri [Florida, Monroe Co., MO USA] Home in 1880: Hartford, Hartford, Connecticut Race: White Gender: Male Relation to Head of House: Self (Head) Marital Status: Married Spouse's Name: Olivia L. Clemens Father's Birthplace: Virginia Mother's Birthplace: Kentucky Neighbors: View others on page Occupation: Author Cannot read/write:

Blind:

Deaf and Dumb:

Otherwise disabled:

Idiotic or insane:

View image Household Members: Name Age Samuell. Clemens 44 Olivia L. Clemens 34 Susan O. Clemens 8 Clara L. Clemens 5

1900 United States Federal Census about Saul L Clemens Name: Saul L Clemens [Samuel Clemens] [Samuel Langhorne Clemens] [Samuel Clemens] [Mark Twain] [Samuel L Clemens] Age: 65 Birth Date: Nov 1834 [Nov 1835] Birthplace: Missouri [Florida, Monroe Co., MO USA] Home in 1900: Hartford, Hartford, Connecticut Race: White Gender: Male Relation to Head of House: Head Marital Status: Married Spouse's Name: Clieve Clemens Marriage Year: 1875 Years Married: 25 Father's Birthplace: Missouri [Campbell, VA USA] Mother's Birthplace: Missouri [Columbia, Adair Co., KY USA] Occupation: View on Image Neighbors: View others on page Household Members: Name Age Saul L Clemens 65 Clieve Clemens 55 Clara Clemens 24 Gene Clemens 20 Thomas Dorthey 22

1910 United States Federal Census about Samuel L Clemens Name: Samuel L Clemens [Mark Twain] [Samuel Langhorne Clemens] [Sammy Clemens] Age in 1910: 74 Birth Year: abt 1836 [30 Nov. 1835] Birthplace: Missouri [Florida, Monroe Co., MO USA] Home in 1910: Redding, Fairfield, Connecticut Race: White Gender: Male Relation to Head of House: Head Marital Status: Widowed Father's Birthplace: Virginia [Lynchburg, Campbell Co, VA USA] Mother's Birthplace: Kentucky [Columbia, Adair Co., KY USA] Neighbors: View others on page Household Members: Name Age Samuel L Clemens 74

California, Biographical Index Cards, 1781-1990 about Samuel Langhorne Clemens Name: Samuel Langhorne Clemens Birth Date: 30 Nov 1835 Birth Location: Florida, Missouri Death Date: 21 Apr 1910 Death Location: Redding, Connecticut Event Location: Redding, Conn

Henry Clemens was the quiet and studious younger brother of Samuel Langhorne Clemens, better known as Mark Twain. Like Samuel, Henry belonged to the Cadets of Temperance and worked on the Hannibal Journal. After SLC left for St. Louis in 1853, Henry assisted their brother Orion on the Muscatine (Iowa) Journal and in the Ben Franklin Book and Job Office. In the spring of 1858, he became a “mud clerk” (purser’s assistant) on the steamer Pennsylvania, employment which Samuel, then a cub pilot, helped him to obtain. Henry died on 20 June 1858 from injuries suffered in the explosion of the Pennsylvania, as Mark Twain recounted in a moving letter written at the time and in Chapter 20 of Life on the Mississippi. Samuel modeled Sid Sawyer, Tom Sawyer’s well-behaved half-brother, on Henry.

Sources: Wikipedia Find-A-Grave

מארק טוויין

לידה 30 בנובמבר 1835 ארצות הברית פלורידה, מיזורי פטירה 21 באפריל 1910 (בגיל 74) קונטיקט רדינג, קונטיקט שם לידה סמואל לנגהורן קלמנס עיסוק סופר, מרצה בן/בת זוג Olivia Langdon Clemens צאצאים Susy Clemens, Clara Clemens, Jean Clemens לאום אמריקני שפות היצירה אנגלית, גרמנית יצירות בולטות הרפתקאותיו של האקלברי פין, הרפתקאותיו של תום סויר

סַמוּאֵל לַנְגְהוֹרְן קְלֶמֶנְס (באנגלית: Samuel Langhorne Clemens), נודע בשם העט שלו מַארְק טְוֵויְין (Mark Twain;‏ 30 בנובמבר 1835 – 21 באפריל 1910) היה סופר והומוריסט אמריקני שיצירותיו נודעות בהומור הציני שלהן, בסאטירה החברתית החריפה, בתיאור הריאליסטי של מקומות ושפה ובהתנגדות לצביעות ולדיכוי. ספריו הידועים ביותר הם "הרפתקאותיו של טום סוייר", "הרפתקאותיו של האקלברי פין" ו"בן המלך והעני".

מקור שם העט, בו החל להשתמש ב-1863, במונח מתחום הימאות המציין את המידה השנייה המסומנת על חבל אנך העומק.

תוכן עניינים 1 חייו 2 ספריו 3 לקריאה נוספת 4 קישורים חיצוניים 5 הערות שוליים

חייו טוויין נולד בעיירה פלורידה שבמדינת מיזורי בארצות הברית. הוא היה ילדם החמישי (מתוך שישה) של עורך הדין ג'ון מרשל וג'יין למפטון קלמנס. שורשי משפחתו הם בווירג'יניה וסביו היו בעלי עבדים.

בינקותו חלה טוויין, ובשנותיו הראשונות נשקפה סכנה לחייו. בגיל ארבע עברה משפחתו לעיירה האניבל (חניבעל) שבמדינת מיזורי. השפעת מעבר זה התבטאה בתיאוריו על ילדותו בעיירה ועל הווי החיים סביב נהר המיסיסיפי ברבים מספריו ובמיוחד ב"הרפתקאותיו של טום סוייר" וב"הרפתקאותיו של האקלברי פין".

בילדותו טוויין היה שובב וחברותי. לאורך ילדותו עבר מספר אסונות בהם מות אחת מאחיותיו בגיל 4 ומות אחד מאחיו בגיל 7. לאחר מות אביו, בגיל 12, החל טוויין לעבוד בעבודות מזדמנות - בנפחייה, חנות מכולת, בית מרקחת וחנות ספרים. בגיל 13 הפך לשוליית מדפיס.

בגיל 16 החל לעבוד אצל אחיו הבכור אוריון (אליו המשיך להיות קרוב במשך כל חייו), כדפס ועוזר עורך. באותה שנה פרסם את המערכון הראשון שלו – "A Gallant Fireman". בסוף אותה שנה קנה אוריון את העיתון המקומי Hannibal Journal; טוויין הפך לעוזרו ובמקביל המשיך לפרסם מערכונים בעיתון השייך לאחיו.

בגיל 18 עזב טוויין את העיירה האניבל ועבד כדפס וככותב. בשנת 1857 הצטרף לצוות של ספינת נהר; על חוויותיו במסגרת זו כתב מאוחר יותר בספרו "החיים על המיסיסיפי" (1883). בתקופה זו החל להשתמש בשם העט שלו (משמעותו באנגלית היא "סמן שניים" או "ציין שניים" - המודדים את עומק המים בנהר צעקו זה לזה "mark one" ואחר כך "mark twain" וכך הלאה).

במסגרת מלחמת האזרחים האמריקנית הצטרף טוויין ליחידה של חיילי הקונפדרציה בדרום ארצות הברית, שכללה את חבריו מהאניבל, אך היחידה התפרקה כעבור זמן קצר. על חוויותיו כלוחם במלחמת האזרחים כתב בלגלוג ב-"Private History of a Campaign that Failed" מ-1885. לאחר שהתפרקה היחידה הצטרף לאחיו הבכור שהתמנה לסגן מושל בנבדה שבמערב החדש. לאחר שכמו רבים באותה התקופה, ניסה את מזלו במכרות קליפורניה ונכשל, החל לשמש ככתב עיתון שהתפרסם בווירג'יניה.

ככתב העיתון פרסם בשנת 1865 ראיון עיתונאי שזכה לפרסום רב ברחבי ארצות הברית עם ניצולי ספינה שנשרפה באזור חופי הוואי ונמצאו לאחר חודש וחצי של חיפושים באוקיינוס השקט לאחר שנחשבו מתים. באותה עת יצא לאור ספרו הראשון שהיה קובץ דברי הומור והרהורים בשם "על הצפרדע המקפצת ורשמים אחרים".

לאורך השנים המשיך טוויין לפרסם מערכונים ומאמרים בעיתונים שונים, וכן להרצות בפני קהל, והפך להומוריסט ידוע. הוא החל להתפרסם בסוף שנות ה-60 של המאה ה-19, כאשר פורסם ספר המסעות הראשון שלו, "The Innocents Abroad", וזכה להצלחה במכירות. טוויין ביקר בין השאר בארץ ישראל ב-1867 ואת התרשמותו ממסעותיו פרסם בספר זה; לעברית תורגם רק החלק בספר המתייחס למסעותיו בארץ ישראל, והוא נקרא "מסע תענוגות לארץ הקודש".

באותה תקופה הכיר טוויין את אוליביה לואיז לנגדון, והשניים נישאו בתחילת שנת 1870. שנה לאחר מכן עברה המשפחה להרטפורד שבקונטיקט; טוויין, למרות היותו בן הדרום, החל תוך זמן קצר לזהות עצמו כיאנקי מהצפון. בסוף השנה הראשונה לנישואי בני הזוג נולד בנם הבכור, לנגדון, אולם הוא מת מדיפטריה בגיל 19 חודשים. לזוג נולדו ילדים נוספים – סוזי (1872), קלרה (1874) וג'ין (1880).

במהלך שני העשורים שלאחר מכן גברה הפופולריות של טוויין. ב-1885 פורסם ספרו הידוע "הרפתקאותיו של האקלברי פין", לאחר כמעט עשור של כתיבה ושכתוב. טוויין התנסה גם בכתיבה דרמטית, וכתב את המחזה "בן המלך והעני". הוא טייל ברחבי העולם עם משפחתו, והתיידד עם אנשים בעלי השפעה וראשי מדינות. הוא הפך מעורב יותר ויותר בפוליטיקה. כך תמך כספית במספר אנשים, בהם אחיו הבכור, ואף הסטודנט האפרו-אמריקאי הראשון באוניברסיטת ייל. אחת ההשקעות הכספיות המרכזיות שלו היו בבית ההוצאה לאור "Webster & co".

אולם עם תחילת שנות התשעים של המאה ה-19, נקלע טוויין לקשיים כספיים כתוצאה מהשקעותיו ב-"Webster & co" ובמכונת סידור דפוס חדשנית. ב-1894 הכריז על פשיטת רגל (ממנה לבסוף הצליח להתאושש). באותה תקופה החל לסבול מבעיות בריאות רבות; דלקת מפרקים ממנה סבל הקשתה עליו את הכתיבה. בתקופה זו אובחנה בתו השלישית, ג'ין, כסובלת מאפילפסיה, וב-1896 מתה בתו הגדולה, סוזי, מדלקת קרום המוח.

בתקופה זו פחתה כמות הכתיבה של טוויין, ומבקרים מציינים כי נימת יצירותיו הפכה מרירה ואפלה יותר. הוא הפך מעורב עוד יותר בפוליטיקה, בעיקר מחוץ לארצות הברית (משפט דרייפוס, מלחמת הבורים, מרד הבוקסרים), ופרסם את דעותיו במאמרים שונים. כמו כן התחיל לכתוב את האוטוביוגרפיה שלו.

בין 1897 ל-1899 שהו טווין ומשפחתו בווינה ואף פרסם מספר מאמרים מעל דפי העיתון נויה פרייה פרסה, רובם בעלי נימה פילושמית (אוהדת-יהודים). עורכו היה תיאודור הרצל. גורמים אנטישמים בעיר קבעו ש"מארק טוויין" הוא כינוי שנועד להסוות את יהדותו של סמואל קלמנס.[1] על הקונגרס הציוני הראשון ב-1897, כתב: "אין אני הסולטאן הטורקי ואיני מתנגד, אבל אילו אמרו להכניס ריכוז כזה של המוחות הערמומיים שבעולם לארץ חופשית, הייתי חושב שמן התבונה לאסור זאת. לא טוב להניח לעם הזה לגלות את כוחו. אילו ידעו הסוסים מה כוחם, לא היינו רוכבים עוד".[2]

בשנת 1904 מתה אשתו אוליביה לאחר מספר שנים של בריאות לקויה. בתם השנייה של בני הזוג, המוזיקאית המחוננת קלרה, התמוטטה נפשית ונשארה בלתי יציבה במשך מספר שנים לאחר מכן. מצב מחלתה של ג'ין החמיר אף הוא. בסוף אותה שנה מתה גם אחותו של טוויין, פמלה, אליה היה קרוב. טוויין התבודד במשך תקופה מסוימת, אך כעבור זמן מה חזר להיפגש עם אנשים. כן לקה בתקופה זו במחלת לב.

בשנת 1909 נישאה בתו קלרה, ובדצמבר אותה שנה מתה בתו ג'ין בגיל 29 מהתקף אפילפטי בהיותה באמבט. הוא מת כעבור פחות משנה בגיל 74, ונקבר באלמירה, לצד אשתו אוליביה וילדיו לנגדון, סוזי וג'ין.

טוויין טען שמותו יבוא באפריל 1910 וכשנשאל מדוע חושב כך אמר: "נולדתי כשכוכב השביט היילי הופיע בשמי כדור הארץ ב-1835. יודע ובטוח אני כשיופיע שוב אני אסתלק מהעולם". וכך באמת היה: ב-20 באפריל 1910 נראה כוכב השביט היילי מכדור הארץ. יום למחרת, ב-21 באפריל 1910 מת מארק טוויין.

ספריו הצפרדע המקפצת המהוללת ממחוז קַלָאוֶרַס וציורים אחרים (1863) תמימים בנכר (1869. לעברית תורגם חלקו של הספר המתייחס לארץ ישראל. הספר הוא תיאור הומוריסטי-סרקסטי של ארץ-ישראל באותה עת. תר' ארנון בן-נחום בשם מסע תענוגות לארץ הקודש, 1972; בשם מסע תענוגות לארץ הקודש בהוצאת אריאל, ירושלים, 1999; תר' עודד פלד בשם מסע תענוגות בארץ הקודש, 2009) חלום מוזר וציורים אחרים (1872) עידן מצופה זהב: סיפור מן הווה (1875) אודות השחיתות בתחילת עידן הברונים השודדים. בעקבות הספר תקופה זו מכונה "העידן מצופה הזהב" (Gilded Age) - להבדיל מ"תור הזהב". הרפתקאות טום סוייר (1876. תר' ישראל חיים טביוב בשם מאורעות תום, אודסה 1911; אברהם-אריה עקביא, 1940; ברוך מורן, 1956; דן לוין, 1959; י. בן-פנחס, 1960; חמדה אלון, 1968; אוריאל אופק, 1969; א. כרמי, 1980, שרגא גפני, 1981; אהרן אמיר, 1987; שרון פרמינגר, 2008; יניב פרקש, 2009) – קורותיו של טום, הנער השובב, טוב-הלב, הגאוותן וחובב ההרפתקאות, החל במעמד סיוד הגדר, דרך הקמת מחנה-הפיראטים על האי ועד ההצלה ממערת הנטיפים (יצירת-מופת המושתתת על זכרונות-נעוריו של הסופר). נווד בנכר (1880) – סיפור מסע. בן-המלך והעני (1881. תר' יהודה גור, ורשה 1891; א"ד מרקסון, ורשה 1923; אברהם-אריה עקביא, 1941; דניאל אלירם, 1954; איטליה רימיני, 1967; עטרה אופק, 1976; דליה למדני, 1978; נאוה סמל, 2011) – הרפתקאותיהם המופלאות של הנסיך אדוארד לבית טיודור והנער הקבצן טום, הדומים זה לזה כשתי טיפות-מים, לאחר שהחליפו בגדים וזהות. הפיל הלבן שנגנב (1882. תר' שושנה חן-זהבי, 1947) החיים על המיסיסיפי (1883) – סיפור ארבע שנות הסופר כנווט של ספינת-מסעות. הרפתקאותיו של האקלברי פין (1884. תר' פלק הילפרין בשם מאורעות פין, 1926; יהודה קרני, 1928; אברהם בירמן, 1955; אהרון פישקין, 1964; אוריאל אופק, 1969; שרגא גפני, 1982; בינה אופק, 2000; יניב פרקש, 2004) – האק היחפן, בן שיכור-העיר, מספר בשפתו הססגונית-משובשת את הרפתקאותיו המרתקות-משעשעות לאחר שלא עלה בידו ליהפך לבן-תרבות, מנוסתו אל האי, הפלגתו עם העבד הכושי הבורח במורד הנהר, "שותפתו" עם צמד הנוכלים ופגישתו המחודשת עם טום סוייר (שלשלת ארוכה של אירועים המצטרפת ליצירת מופת, אולי השלמה ביצירות טוויין). ינקי מקונטיקט בחצר המלך ארתור (1889. תר' ישעיהו לויט, 1954; י. אחיטוב, 1962; גדעון טורי, 1983; יעל אכמון, 2009) – מעשה בצעיר ינקי, המתגלגל אל חצר המלך ארתור (שנת 500) ומנסה להקים שם ציוויליזציה מודרנית. שטר בן מיליון וסיפורים אחרים (1893) טום סוייר בנכר (1894. תר' דב עמיקם בשם תום סוייר הטייס, 1946; שושנה חן-זהבי בשם תום סוייר בדרכים, 1947; אוריאל אופק בשם תום סוייר בשחקים, 1974) – האק פין מספר בגוף ראשון כיצד טס בכדור פורח בחברת טום סוייר, ג'ים הכושי ומדען מטורף, חצה את האוקיינוס ונחת לרגלי הר סיני. טום סוייר הבלש (1896. תר' דב עמיקם, 1946; אוריאל אופק, 1974) – האק פין מספר על מבצע בלשי, שבו הצליח טום ידידו להוכיח את חפותו של דודו שהואשם ברצח. הטרגדיה של וילסון סתום-הראש או התאומים הבלתי-רגילים (1896. תר' אברהם בירמן בשם וילסון הטמבל, 1954; אסתר גינצבורג בשם וילסון המוזר, 1980) – סיפור בלשי מרתק על פרקליט תמהוני, המצליח לפענח תעלומת רצח וחילופי תינוקות. זכרונות ז'אן ד'ארק (1896) בעקבות קו המשווה (1897) – מסע-הרצאות מסביב לכדור-הארץ. מכתבים מן הארץ (1897 או 1905). מתוכו המאמר 'הפחות שבחיות' תורגם לעברית על ידי יניב פרקש והתפרסם בחקירות ודרישות: מאמרי מופת על חברה, אמונה ומצב האדם, ערך אסף שגיב, כנרת זמורה-ביתן דביר ומרכז שלם, 2011. האיש שהשחית את הדיילבורג (1900. תר' י. בן-יעקב בשם האיש שקלקל את כל העיירה, 1947) – מעשה בנכרי שבלבל את דעתה של עיירה שלווה לאחר שהשאיר באחד מבתיה שק מלא מטבעות זהב. סיפור בלשי דו-קני (1902) סיפורו של כלב (1904) יומנו של אדם הראשון / יומנה של חווה (1906) סיפורו של סוס (1907) הזר המסתורי (1890-1910) לקריאה נוספת יהודה אטלס, "מרק טוויין: שניים ברפסודה אחת", בספר ילדים גדולים (כרך 2, עמ' 40-7), הוצאת ידיעות אחרונות, 2003. קישורים חיצוניים כתבי מארק טוויין

בפרויקט בן-יהודה מיזמי קרן ויקימדיה

באתר של מבקר הספרות ג'ים טוויק Mark Twain in His Times ביוגרפיה של טוויין פרקים מהאוטוביוגרפיה של טוויין ציטוטים של מארק טוויין , באתר "בין המרכאות" מארק טוויין, "בנוגע ליהודים" , באתר "פזאל" סרטונים תיעוד בוידאו של מרק טוויין, 1909 , סרטון באתר יוטיוב מיכאל דק, ימי התום , באתר הארץ, 17 ביוני 2008 - על "הרפתקאותיו של תום סוייר" אריאנה מלמד, לא בבית ספרנו , באתר ynet, 16 באפריל 2004 אסתי סגל, ‏שלא יתיישן לעולם , באתר גלובס, 22 ביולי 2009 אירי ריקין, באופן זמני: הינקי של טוויין , באתר nrg‏, 4 באוגוסט 2009 אריאל קריל ואייל דץ, "מסע תענוגות בהולילנד: 100 שנה למותו של מארק טוויין" , וואלה!, 21 באפריל 2010 לארי רוטר, ניו יורק טיימס, עכבר העיר אונליין, מאה שנה למותו, מארק טוויין שלא היכרתם , באתר הארץ, 23 ביולי 2010 IMDB Logo 2016.svg מארק טוויין , במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית) קטע קול ערן סבאג, ‏"חיים של אחרים" על מארק טוויין , באתר iCast‏, 30 בדצמבר 2010 "ארץ החלומות – נוסעים אמריקאים לארץ הקודש במאה ה-19" : תערוכה בספרייה הלאומית משה גלעד, למה מארק טוויין שנא את מה שראה בישראל (150 שנה לביקורו) , באתר הארץ, 13 במרץ 2017 חן מלול, מה חשב טווין על ארץ הקודש? , באתר הספרייה הלאומית, 30 בנובמבר 2017 מכּתביו:
טקסטים מקוונים של מרבית יצירותיו הייתי מזכירו של סנטור , בבלוג "אפלטון" בסי הקטנה , באתר אפיקורוס הערות שוליים

הפרק השביעי בספר Mark Twain's Jews By Dan Vogel

עמוס אילון, הרצל, עמ' 273.

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%90%D7%A8%D7%A7_%D7%98%D7%95...

----------------------------------------------------
סמואל לנגהורן קלמנס (באנגלית: Samuel Langhorne Clemens), נודע בשם העט שלו מארק טוויין (Mark Twain;‏ 30 בנובמבר 1835 – 21 באפריל 1910) היה סופר והומוריסט אמריקני שיצירותיו נודעות בהומור הציני שלהן, בסאטירה החברתית החריפה, בתיאור הריאליסטי של מקומות ושפה ובהתנגדות לצביעות ולדיכוי. ספריו הידועים ביותר הם "הרפתקאותיו של טום סוייר", "הרפתקאותיו של האקלברי פין" ו"בן המלך והעני".

מקור שם העט, בו החל להשתמש ב-1863, במונח מתחום הימאות המציין את המידה השנייה המסומנת על חבל אנך העומק.

https://www.hamichlol.org.il/%D7%9E%D7%90%D7%A8%D7%A7_%D7%98%D7%95%...