Meir Har Zion

משרד הביטחון - דף הנצחה

[ Meir Har-Zion מאיר הר ציון]; (February 25, 1934 – March 14, 2014) was an Israeli military commando.
As a key member of Unit 101, he was highly praised by Chief of Staff Moshe Dayan who described him as "the finest of our commando soldiers, the best soldier ever to emerge in the IDF". Ariel Sharon described him as "the elite of the elite." His three-year military career (1954–56) was cut short by injuries sustained in battle, but he joined in again during the 1967 and 1973 wars. The character of Ari Ben-Canaan in Leon Uris's novel Exodus is generally believed to have been based on Har-Zion.

אלבום משפחות מוזיאון ראשון לציון

מתוך ויקיפדיה:

מאיר הר-ציון היה מלוחמי יחידה 101 ומגיבורי פעולות התגמול בשנות ה-50, עוטר בעיטור העוז,‏ ממקימי סיירת הצנחנים ומפקדה הראשון.

נולד בהרצליה כמאיר הורוביץ. בהיותו בן שלוש עברה המשפחה לרשפון, שם נולדו שתי אחיותיו. בגיל 14 התגרשו הוריו; הר-ציון עבר עם אביו לקיבוץ עין חרוד, ואמו ואחיותיו עברו לקיבוץ בית אלפא.

בנעוריו בעין חרוד הקדיש את רוב זמנו הפנוי לצפייה בטבע ולסיורים רגליים. טיולים אלה חרגו לעתים מגבולות ישראל. בשנת 1951 יצאו הר-ציון בן ה-17 ואחותו שושנה בת ה-14, לטיול רגלי סובב כנרת. בבקעת הבטיחה, אז בשליטה סורית, נעצרו והוחזקו בכלא בקוניטרה ובדמשק. הם שוחררו לאחר חודש בתיווך האו"ם והצלב האדום.‏ מאוחר יותר ערך מסע יחד עם חברתו רחל סבוראי ל"עיר האסורה" - פטרה שבירדן. מסעו זה עורר השראה בקרב בני נוער ישראלים רבים שביקשו אף הם לערוך מסע דומה. חלקם קיפחו את חייהם במהלכו של המסע.‏

כאשר הוקמה יחידה 101 ע"י אריאל שרון, ובזכות השם שיצא לו כסייר, צורף הר ציון ליחידה ולקח חלק בפעולותיה הנועזות, והציב רף חדש לדבקות במשימה עבור יחידות מיוחדות בצה"ל. לאחר מכן מונה למפקד פלוגה א', היא סיירת הצנחנים. שרון כתב עליו, "תוך זמן קצר הפך מאיר ללוחם הנועז ביותר של יחידה 101 והצנחנים, לסייר מעולה ואולי המעולה ביותר שידע צה"ל מעודו". בהמלצת משה דיין הרמטכ"ל הוסמך לקצונה ללא קורס קצינים, והוענקה לו דרגת סגן.

בעקבות רצח אחותו שושנה וחברהּ בידי בדואים ב-1954, יצא עם שלושה מחבריו לנקמת דם, שבה הרגו חמישה מבני השבט הבדואי.

הר-ציון עוטר בצל"ש, שהומר בשנת 1973 בעיטור העוז, על חלקו במבצע כנרת (מבצע "עלי זית"), ב-11.12.1955.‏ במהלך פעולת התגמול על משטרת א-רהווה בספטמבר 1956, נפצע הר-ציון בצווארו. חייו ניצלו הודות לתושייתו של הרופא הגדודי ד"ר משה אגמון (מוריס אנקלביץ'), שניתח אותו וביצע בו פיום קנה בשדה הקרב בתנאי חושך תחת אש.‏

בסוף שנות ה-50, לאחר שהתאושש מפציעתו, נמנה הר-ציון עם מקימי סיירת מטכ"ל ושימש קצין הדרכה (כאזרח עובד צה"ל) בשנותיה הראשונות של היחידה.‏ במלחמת ששת הימים הצטרף לסיירת הצנחנים של חטיבה 80 בפיקוד מיכה בן ארי ולחם עמה בחזיתות ירושלים ורמת הגולן.‏

במלחמת יום הכיפורים, בשנת 1973, עלה הר-ציון לגולן על אף מגבלותיו וחילץ פצועים מהשטח הסורי. מספר פעמים אף התחזה כמת כשעברו בסמוך לוחמים סורים. את פועלו זה, והתנדבותו במלחמת ששת הימים, יזם על אף היותו נכה צה"ל, שלא חלה עליו חובת התייצבות בשעת מלחמה.

הר-ציון ואשתו, רותי, הקימו את ביתם - "אחוזת שושנה", על שם אחותו של הר-ציון, באתר "כוכב הרוחות" שמצפון לבית שאן ושם נולדו ארבעת ילדיהם. פציעות משירותו הצבאי הותירו אותו נכה. חמורה במיוחד הייתה פציעה בצווארו, שהקשתה עליו לדבר. ב-1968 יצא לאור הספר "פרקי יומן", בעריכת נעמי פרנקל, שבו חלקים מיומנו שתיארו את מסעותיו כנער וחוויותיו כלוחם ומפקד בצנחנים.

נפטר ב-14 במרץ 2014, בגיל 79 בחוות שושנה שבכוכב הירדן.

כתבה אודותיו ב-"ynet" שהתפרסמה עם מותו

ספרו האוטוביוגרפי, "פרקי יומן", מחולק למסיימי קורס קצינים בבה"ד 1.‏

מאיר הר ציון - יחידה 101

מאיר הר ציון - כתבה במעריב