Meshulam Sheraga Mitavsky, הי״ד

Mitavsky, Meshulam Shraga; 26: Born in 1903 in the village of Levadova, near Vilnius.

His father, Ben Zion, was the town’s rabbi and wrote the book ‘Zion’s Children’ before being murdered by anarchists in 1905.

Meshulam studied at many different yeshivas before moving to Hebron in 1926. The killers came to Rabbi Grodzensky’s home where he lived. He was hurt by bullets and daggers and died five days later at the Bikur Holim hospital in Jerusalem.

His mother wrote a letter to her son’s headmaster in Hebron: “Two sacred members of my family, my husband and my son – who should have become a great, learned man in Israel, were executed. Where can I find comfort now that my beloved Meshulam Shraga has been murdered by brutal animals? Rivers of tears will flow from my eyes all my days, and that is my comfort…”

---------------------------------------------------

משולם שרגא מיטבסקי זל

https://laad.btl.gov.il/Web/He/TerrorVictims/Page/Default.aspx?ID=3...

משולם שרגא מיטבסקי זל, בן חיה יענטל ור' בן- ציון

נולד בתרס"ג, 1903. בן 24 במותו

התגורר בחברון. נהרג בפעולת איבה בכ"ב באב תרפ"ט, 28/8/1929 בתקופת המאורעות בחברון

הובא למנוחת עולמים בירושלים - הר הזיתים: אזור: חברה קדישא הראשית והכללית, גוש: קדושים, חלקה: א, שורה: 9

הותיר: אם וחמישה אחים ואחיות

משולם שרגא מונצח באנדרטה בהר הרצל בלוח מס' 3

קורות חיים

נולד בשנת תרס"ג (1903), בעירה לבדובה, פלך וילנה, לאביו ר' בן-ציון, רב העירה הזאת, מחבר ספר "בני ציון", שנהרג בשנת 1905, על קדוש השם, על ידי אנרכיסטים.

משולם-שרגא הודרך על ידי אמו, חיה יענטל, בדרכי אביו. למד ב"חדרים" בעירתו, וכשהגיע לשנתו העשירית לא היה בעירה מקום-למוד מספיק לו. הלך לביאליסטוק, ללמוד שם. עם פרוץ המלחמה שב לבית אמו. בשנת תרע"ה גלה למקום תורה, לוורונז', לישיבת הגאון ר' י"ל חסמן, שם למד שנתים ונתעלה בתורה. עבר ללמוד בישיבת "כנסת ישראל", שנמצאה אז בסבת המלחמה והגירושים, בקרמנצ'וג. תשע שנים לומד משולם-שרגא בישיבת "כנסת ישראל", צולל במעמקי התלמוד, מתוך אהבה גדולה לשמועותיו וסוגיותיו, ומעלה מרגניות בישוב קושיות של ראשונים ואחרונים, ובחידושים, המצטיינים בפשטות וביושר של הגיון. הוא נחשב על המעולים בתלמידים.

בשנת תרפ"ו עולה משולם-שרגא לחברון, עם הקבוצה האחרונה של הישיבה. הוא נמנה בין אותם תלמידי הישיבה, שעליתם לארץ היתה לא-מקרית, כי אם מתוך הכרה; והיה רגיל לדבר לפני חבריו על נימוקי עליתו: "ארץ ישראל לא עלתה עוד למעלת מרכז של תורה לכל תפוצות הגולה, ואת החסרון הזה באה למלאות הישיבה "כנסת ישראל", שעוברת לארץ; והנה זכה גם הוא, שיהיה חלקו במדת-מה עם עושי המשלחת הזאת". כאחד המופלגים בתורה בישיבה, היה משולם-שרגא מדריך רבים מתלמידיה, ביחוד מהתלמידים יוצאי אמריקה, בדרכי התלמוד. ופעם, פנה אליו אחד מבחורי הישיבה, שיקבע אתו שעור, להדריכו בתורה. אך משולם-שרגא, שכל עתותיו היו נתונות לתלמוד, לעצמו ולאחרים, נבצר היה ממנו להקדיש לו את הזמן הנדרש. השתדל והשיג אמצעי כסף, ועשה לאותו בחור רב, שהיה משלם לו שכר במשך זמן רב- ואיש לא ידע בסדור הדבר, מלבד נותן הכסף.

ביום הטבח, בשבת י"ח באב תרפ"ט, התנפלו הפורעים על משולם-שרגא בבית הרב ר' משה גרודזינסקי, שבו התאכסן. הרוצחים ירו במשולם-שרגא ולא קלעו אל המטרה, אל הלב; דקרוהו בחזהו, וגם הפגיון החטיא את המטרה. יומים שתתו פצעיו דם, כשהוא מוטל בתנאים לא-היגיניים. הביאוהו לירושלים, לבית החולים "בקור חולים". שלשה ימים נאבק בבית החולים עם מר המות, וביום כ"ב באב עלתה נשמתו למרומים.

ואחרי מותו הריצה אימו מכתב להנהלת הישיבה, שבו נתנה בטוי מזעזע לאסון שבא אליה: שנים קדושים במשפחתי: בעלי הגאון ובני, שעתיד היה להיות גדול בישראל. אי צרי ואי תנחומים ללבי, אחרי שנשבר כלי יקר זה, משולם-שרגא מחמדי, באכזריות-פרא?! רק בפלגי הדמעות, אשר תזלגנה עיני עד אחרון יומי, אמצא נוחם-מה".

הוא הובא למנוחות בבית העלמין בהר הזיתים, ירושלים. הניח אם וחמישה אחים ואחיות.

כמה מבני משפחתו תכננו לעלות לא"י, אך כשהגיעה הידיעה על הרצחו ביטלו את עלייתם ונספו בשואה. רק אחיו הצעיר בן-ציון עלה ב - 1941 ארצה.

זכרו הונצח בספרים "יזכור לקדושי אב תרפ"ט" ו "מלחמה ושלום בא"י".

משולם שרגא מיטבסקי זל

משולם שרגא מיטבסקי זל, בן חיה יענטל ור' בן- ציון - בן 24 במותו

נולד בתרס"ג, 1903

התגורר בחברון. נהרג בפעולת איבה בכ"ב באב תרפ"ט, 28/8/1929 בתקופת המאורעות בחברון

הובא למנוחת עולמים בירושלים - הר הזיתים' אזור: חברה קדישא הראשית והכללית, גוש: קדושים, חלקה: א, שורה: 9

הותיר: אם וחמישה אחים ואחיות

משולם שרגא מונצח באנדרטה בהר הרצל בלוח מס' 3

קורות חיים

נולד בשנת תרס"ג (1903), בעירה לבדובה, פלך וילנה, לאביו ר' בן-ציון, רב העירה הזאת, מחבר ספר "בני ציון", שנהרג בשנת 1905, על קדוש השם, על ידי אנרכיסטים.

משולם-שרגא הודרך על ידי אמו, חיה יענטל, בדרכי אביו. למד ב"חדרים" בעירתו, וכשהגיע לשנתו העשירית לא היה בעירה מקום-למוד מספיק לו. הלך לביאליסטוק, ללמוד שם. עם פרוץ המלחמה שב לבית אמו. בשנת תרע"ה גלה למקום תורה, לוורונז', לישיבת הגאון ר' י"ל חסמן, שם למד שנתים ונתעלה בתורה. עבר ללמוד בישיבת "כנסת ישראל", שנמצאה אז בסבת המלחמה והגירושים, בקרמנצ'וג. תשע שנים לומד משולם-שרגא בישיבת "כנסת ישראל", צולל במעמקי התלמוד, מתוך אהבה גדולה לשמועותיו וסוגיותיו, ומעלה מרגניות בישוב קושיות של ראשונים ואחרונים, ובחידושים, המצטיינים בפשטות וביושר של הגיון. הוא נחשב על המעולים בתלמידים.

בשנת תרפ"ו עולה משולם-שרגא לחברון, עם הקבוצה האחרונה של הישיבה. הוא נמנה בין אותם תלמידי הישיבה, שעליתם לארץ היתה לא-מקרית, כי אם מתוך הכרה; והיה רגיל לדבר לפני חבריו על נימוקי עליתו: "ארץ ישראל לא עלתה עוד למעלת מרכז של תורה לכל תפוצות הגולה, ואת החסרון הזה באה למלאות הישיבה "כנסת ישראל", שעוברת לארץ; והנה זכה גם הוא, שיהיה חלקו במדת-מה עם עושי המשלחת הזאת". כאחד המופלגים בתורה בישיבה, היה משולם-שרגא מדריך רבים מתלמידיה, ביחוד מהתלמידים יוצאי אמריקה, בדרכי התלמוד. ופעם, פנה אליו אחד מבחורי הישיבה, שיקבע אתו שעור, להדריכו בתורה. אך משולם-שרגא, שכל עתותיו היו נתונות לתלמוד, לעצמו ולאחרים, נבצר היה ממנו להקדיש לו את הזמן הנדרש. השתדל והשיג אמצעי כסף, ועשה לאותו בחור רב, שהיה משלם לו שכר במשך זמן רב- ואיש לא ידע בסדור הדבר, מלבד נותן הכסף.

ביום הטבח, בשבת י"ח באב תרפ"ט, התנפלו הפורעים על משולם-שרגא בבית הרב ר' משה גרודזינסקי, שבו התאכסן. הרוצחים ירו במשולם-שרגא ולא קלעו אל המטרה, אל הלב; דקרוהו בחזהו, וגם הפגיון החטיא את המטרה. יומים שתתו פצעיו דם, כשהוא מוטל בתנאים לא-היגיניים. הביאוהו לירושלים, לבית החולים "בקור חולים". שלשה ימים נאבק בבית החולים עם מר המות, וביום כ"ב באב עלתה נשמתו למרומים.

ואחרי מותו הריצה אימו מכתב להנהלת הישיבה, שבו נתנה בטוי מזעזע לאסון שבא אליה: שנים קדושים במשפחתי: בעלי הגאון ובני, שעתיד היה להיות גדול בישראל. אי צרי ואי תנחומים ללבי, אחרי שנשבר כלי יקר זה, משולם-שרגא מחמדי, באכזריות-פרא?! רק בפלגי הדמעות, אשר תזלגנה עיני עד אחרון יומי, אמצא נוחם-מה".

הוא הובא למנוחות בבית העלמין בהר הזיתים, ירושלים. הניח אם וחמישה אחים ואחיות.

כמה מבני משפחתו תכננו לעלות לא"י, אך כשהגיעה הידיעה על הרצחו ביטלו את עלייתם ונספו בשואה. רק אחיו הצעיר בן-ציון עלה ב - 1941 ארצה.

זכרו הונצח בספרים "יזכור לקדושי אב תרפ"ט" ו "מלחמה ושלום בא"י".