Nachman Kahan

Grand Rabbi Nachman Kahane - Author of Orchos Chaim - son-in-law of the Imrei Yosef

http://www.hebrewbooks.org/7773

http://www.hebrewbooks.org/8760

http://tzviahr.blogspot.com/feeds/posts/default?orderby=updated

רבי נחמן כהנא, חתנו של אבי שושלת ספינקא רבי יוסף מאיר ווייס, חיבר ספר בשם "אורחות חיים". בנו רבי צבי הירש כהנא, נרצח ע"י הנאצים במלחמת העולם השניה, בחודש סיון ה'תש"ד.

הגה"צ ר' נחמן בעמ"ס ארחות חיים, היה חתן הגה"ק האמרי יוסף מספינקא. ר' נחמן היה רב הראשון בספינקא.

כהנא, ר' נחמן ב"ר חיים אריה. חתן האדמו"ר ר' יוסף מאיר ווייס בעל אמרי יוסף. אב"ד ספינקא. נפטר ביום כ"ט תמוז תרס"ח (1908) בחיי אביו וחותנו. ספר ארחות חיים על ש"ע אורח חיים. קובץ מלוקט חידושי דינים... סיגט תרצח.

רבה הראשון של ספינקא היה ר' נחמן כהנא,חתנו של האמרי יוסף. הוא היה בנו של ר' חיים אריה כהנא בעל דברי גאונים מסיגט. מינויו לרב הקהילה בשנת תרמ"ה (1885) לערך נתקל בהתנגדות עזה מאת רבה של סיגט,ר' חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים, שספינקא היתה בגליל רבנות אביו. את המאבק ניהל אביו של ר' נחמן, בדיין בסיגט, שכל ימיו היה נאמן לבעל ייטב לב והוא-הוא שטיפל בהיתר מאה הרבנים למען ר' חנניה יום טוב ליפא (פרטים על התכתבותו עם רבני הדור בעניין זה ובעניין רבנות ספינקא ראה בערך "סיגט") עניין זה הגביר את המתח בין רבני ספינקא וחסידי סיגט, שנמשך עד קרוב לימי השואה. (בין הייטב לב והאמרי יוסף שררו יחסים טובים, אף-על-פי שהיו חוגים שהתאמצו לסכסך ביניהם. הייטב לב אף מסר לבעל אומרי יוסף את הפיקוח על השוחטים והקצבים בספינקא וביקש ממנו לפקח על חיי הדת בקהילה). ר' נחמן כהנא חיבר ספר שימושי גדול בהלכה, שזכה להגהות ועיטורים של גדול הדור ר' שלום מרדכי הכהן מברעזאן. ר' נחמן נפטר בחיי אביו וחותנו ביום כט' תמוז תרס"ח (1908) את חיבורו הדפיס בחייו: ספר אורחות חיים על ש"ע אורח חיים. קובץ מלוקט חידושי דינים מכמה מאות ספרים ראשונים ואחרונים... ונלווה אליו הגהות חדשות ונכבדות בחריפות ובקיאות אשר נתכבדתי מאת מחו, הרב הגאון... מו"ה שלום מרדכי הכהן שליט"א אבד"ק ברעזאן... חלק א-ב סיגעט תרנ"ח [3], קעח ; [2], רעג דף. בחלק ב' (דפים קפט-קצה):קונטרס עובר אורח מאת ר' אליהו דוד רבינאוויטץ-תאומים (האדר"ת). מהדורה נוספת עם הוספות מכתב-יד: תל-אביב תשכ"ב.

תשובות אליו: שו"ת מהרש"ם חלק ז' סי' כו: במי שישב עם אשתו ט"ז שנים ולא הי' להם בנים והרופאים שפטו כי אין מניעה מן האשה וצריך לראות את זרעו אם מותר לו להוציא זרע ע"י דישה מבפנים ויזרה מבחוץ... ידי אל תהי בזה להתיר איסור חמור נורא כזה. שם סי' קיב: וע"ד שאלתו שנפלה טיפת דיו לתוך חלל כף כפופה של אלקיכם. שו"ת בת היוצר יו"ד סי' ל (תרמ"ה): זה ערך שני שנים אשר עשו השרים באל הנקרא בל"א איטערהאלט [%D7%A0%D7%A9%D7%A3 ריקודים] וקנו כמה אלפים כוסות של זכוכית חדשה ועשו מהן לאמפען שנתנו בהכוסות אפר עד חציים ואח"כ עירו עליהם חלב רותח והדליקו אותם. והכוסות הנ"ל היו מונחים עד ערך שנה ומחצה במאגאזין אצל אדון א' ולא נשתמשו בהם ואח"ז...עשה אדון הנ"ל ליציטאציע [%D7%9E%D7%9B%D7%A8%D7%96] על הכוסות וקנאם איש א' ואין יכול למכור אותם כלל עד שישיג כתב הכשר שהם כשרים לפסח ולכל השנה להשתמש בהם ברותחין ויש לו הפסד רב בזה... שו"ת הרי בשמים מהדורא תניינא, סי' קמ (תרנ"ה):ע"ד שנמצא בס"ת באות כף כפופה טיפת דיו וכו'. שם סי' קמא: בנידון שבקהלתו ישנו סוחר אחד אשר מקנהו וקנינו פרץ בארץ ומטות כפי מסחרו מלא רוחב הגלילה ותהלוכת מזחרו הוא על הרוב בהקפה לבעליח חנויות קטנים... על וועכסלען... ההכרח יאלצהו לדון עמהם בערכאות וא"א לעשות עפ"י התראת בי"ד יען רובם חונים תחת דגלי רבנים שונים... הי' צריך לבלות כל זמנו בנסיעות תדיר.. להזמין את כ"א לרב באתריה.. ויאבד בזה כל הונו ורכושו... ורוצה לעשות כתב עם הקונים בהקפה... שהוא מתחייב לבא לדין להבי"ד שבעירו ספינקא וכשיהי' לו הזמנה מהביד"צ דשם ולא רצה לבוא או לא יחפוץ לקיים הפס"ד שלהם יהי' נידון כמסרה ואז יהי' בנקל לו הלשיג רשות בי"ד לילך בערכאות. ונשפו בשאלתו אם נכון לעשות כן עפ"י דין תוה"ק. לפענ"ד פשוט דמועיל אם כותב לו מתחילה שמחויב לדון בעירו. שו"ת מצפה אריה מהדורא תניינא, אה"ע זי' ו: בדבר האיש אשר לא זכה להבנות וציוו עליו הרופאים שיתן להם איזה טיפי זרעו כדי לעמוד על הבחינה. לאחר פטירת ר' נחמן כהנא נבחר בנו ר' צבי כהנא לרבה של קהילת ספינקא .נולד בשנת תרמ"ד (1884) .היה חתנו של ר' ברוך רובין האב"ד ברידאווץ שבגיליציה (בימי מלחמת העולם הראשונה התיישב בעיר סמאש –אויוואר). ר' צבי כהנא כהן ברבנות ספינקא עד לשואה , שבה נספה .שנים מבניו. ר' נחמן ור' יוסף מאיר כהנא ,עלו לארץ ישראל ,כאמור למעלה . תשובתו אליו : שו"ת מהר"ש ענגל חלק ו' , ס'י קכב ( תרפ"ח ): בדבר הענוגה אשת ר' יעקב הערשקאוויטש אשר היה במקום המלחמה ...יצחק מענדל העכט הסנדלר מספינקא. לר' נחמן כהנא היו בנים נוספים, שכיהנו לאחר מכן ברבנות בכמה מישובי מאראמארוש .אחד מהם, ר' אהרון כהנא ,כהן בסיטשל ואף הדפיס ספר (ראה ערך "סיטשל") בישבו עדיין בספינקא נערכו אליו ככמה תשובות : שו"ת לבושי מרדכי מהדורא תניינא , יו"ד סי' יג (תרע"ב): לבחור החריף בנש"ק מו"ה אהרן כהנא נ"י מספינקא ,ע"ד הושט שנמצא בו ג' עורות. שו"ת מהרש"ג חלק ב' סי' כ (תרע"ו): במקומו היו נוהגין עד אתה שלא לאכול בפסח רק קמח הנטחן ברחיים הפשוטים ולא ברחיים של קיטור אם וולצען ועתה לפי נימוסי המדינה א'א למצוא קמח על פסח רק מהנטחן ברחיים של קיטור אם מותר להתיר לבני המקום הקמח מן הרחיים של קיטור. שו"ת זכרון יהודה חלק ב' סי' ח :בעניין השאלה שיש לוושט ג' עורות א' לבן וב' אדומים..וכבר הביא מע"כ מהגרשיים ז"ל בדעת תורה שמותר. שו"ת שם משמעון יו"ד סי' כ (תרע"ב): הקשה לו על דברי הרב אבן מיגש שהובאו במנחת חינוך .