Nissan Nativ

ניסן נתיב באתר מקבלי פרס ישראל תשס"ח

Nissan Nativ (Hebrew: ניסן נתיב) (originally Notowicz; 1922 – 20 April 2008) was an influential Israeli director, actor and acting teacher.

Nativ was born in Munich, Germany in 1922 and first moved to Mandate Palestine in 1937. He joined the Jewish Brigade during World War II and served in the Armor Corps. He was a commander during the 1948 Arab-Israeli War. After the war, Nativ enrolled at the Hebrew University of Jerusalem.

Nativ moved from Israel to Paris where he studied mime. He worked as an Israeli theatre director and at Israel Radio when he returned from France.

Nativ founded the Nissan Nativ School of Acting in 1963. The renowned acting school holds classes in both Tel Aviv and Jerusalem. Many of Israel's best known actors, such as Keren Mor, Tiki Dayan and Moshe Ivgi are alumni of Nativ's school. Despite its success the school has suffered from financial difficulties during the 1990s and 2000s, which nearly forced it to close.

The Israel Prize committee decided to confer the Israel Prize, for theatre, on Nativ in 2008 citing his contributions to Israeli theatre and culture. The committee stated in its opinion that "You cannot imagine Israeli theater without Nissan Nativ." It also cited Nativ's training of generations of Israeli actors and directors through his Nissan Nativ School of Acting.

Nativ died before he could receive the Israel Prize in person.[2] He was found dead of an apparent heart attack in his apartment in Tel Aviv at the age of 86 on 20 April 2008.

03.01.1924 -> DUS Oberbilker Alle 29

07.03.1932 -> Schlägelstr. 1

31.03.1932 -> Maastricht

ויקיפדיה: ניסן נתיב (5 בנובמבר 1922 – 20 באפריל 2008) היה במאי, מורה למשחק ולדרמה, מנהל אמנותי ושחקן ישראלי. מנהל ומייסד "הסטודיו למשחק ניסן נתיב". חתן פרס ישראל לתיאטרון (2008), פרס כינור דוד לדרמה ו"פרס האקדמיה הישראלית לתיאטרון" על מפעל חיים

נתיב נולד בשם ניסן נוטוביץ' במינכן, לשמואל וחווה נוטוביץ'. גדל והתחנך באמסטרדם. עלה לארץ ישראל בגפו בשנת 1937 והוא בן 15 בלבד. בארץ הוא הצטרף לחברת נוער שהתחנכה בקיבוץ משמרות. בגיל 18 התנדב לבריגדה היהודית של הצבא הבריטי ולחם כקצין תותחנים בקרבות של מלחמת העולם השנייה. לימים אמר שישנו קשר מובהק בין צבא לעשיית תיאטרון. לאחר המלחמה שב לישראל והתקבל ללימודי משחק ב"סטודיה" של "תיאטרון הבימה". בהמשך למד גם באוניברסיטה העברית בירושלים והצטרף לתיאטרון "להקת הצעירים" של קלמן גלעד (קונסטנטינר). לפי הסיפורים, המשורר אברהם שלונסקי הוא זה שהציע לו לעברת את שם משפחתו ל"נתיב". במלחמת השחרור שירת כמפקד פלוגת חי"ר. אחרי המלחמה, נרשם ללימודים בבית הספר של שארל דולן לאמנות הדרמה בתיאטרון על שם שרה ברנאר בפריז. בשנותיו שם למד אצל מורים כמו שארל דולן ורב-האמן הגדול, אטיין דקרו, לצידם של מרסל מרסו ואחרים. בהמשך שימש במשך מספר שנים כמנהל אמנותי בלהקתו של דקרו בהופעות שונות בעולם. בשנים 1954 - 1956 למד בימוי בבית ספר גילדהול למוזיקה ודרמה בלונדון. אחר כך עבר תקופת השתלמות בבימוי טלוויזיוני בהולנד ושב ארצה

באמצע שנות החמישים היה ל"במאי נודד" לפרנסתו ונדד בין קיבוצים שונים בארץ. בין השאר העלה בחוג הדרמה של קיבוץ עין החורש, בקיץ 1956, את מחזהו של מולייר, "הנשים המלומדות", בתרגומו של אליהו פורת. לימים, באוקטובר 1993, חידש נתיב את ההצגה, התאים את לשון התרגום ללשון הזמן, והציג אותה עם תלמידיו בתיאטרון "צוותא" בתל אביב. כמו כן העלה, כ"במאי נודד", ביוני 1957, את המחזה "הגנדרניות הנלעגות" מאת מולייר, כהצגת סיום הלימודים של תלמידי כיתות י"ב בקיבוץ "עין החורש". י

בארץ פעל כבמאי בתיאטרונים שונים, התקבל לתיאטרון "הבימה" בתל אביב וניהל שם את בית הספר לדרמה ולמשחק של התיאטרון, ביים תוכניות ותסכיתים ב"קול ישראל", העלה בעיקר חומר מקורי ונסיוני. אחר כך עזר להקים את בית הספר למשחק בית צבי ולאחר כמה זמן בשנת 1963 הקים יחד עם אמני תיאטרון אחרים את "הסטודיו למשחק ניסן נתיב" אותו ניהל עד מותו. השתתף במספר סרטי קולנוע וטלוויזיה כשחקן, שם ניתן לא פעם לראותו מופיע לצד בוגרי הסטודיו שלו

נתיב, שסבל ממחלת לב בשנותיו האחרונות, נפטר בביתו ב-20 באפריל 2008, מספר שבועות לפני טקס קבלת "פרס ישראל". י