Prof. Menachem Elazar Elon

Menachem Elon (Hebrew: מנחם אלון (help·info)) (November 1, 1923 – February 6, 2013) was an Israeli jurist and Professor of Law specializing in Mishpat Ivri, Orthodox rabbi, and a prolific author on traditional Jewish law (halakha). He has been the head of the Jewish Law Institute of the Hebrew University of Jerusalem.

Elon He served as a justice on the Israeli Supreme Court from 1977-1993 and as its Deputy President from 1988-1993. In 1983 he was a candidate for the President of the State of Israel.

MENACHEM ELON

http://elyon1.court.gov.il/heb/cv/fe_html_out/judgesDimus/k_hayim/6...

ויקיפדיה: מנחם אלעזר אֵלון ‏(כ"א בחשוון ה'תרפ"ד, 1 בנובמבר 1923 - כ"ו בשבט ה'תשע"ג, 6 בפברואר 2013) היה פרופסור למשפטים, היסטוריון של ההלכה ותלמיד חכם, כיהן כשופט בית המשפט העליון (1977 - 1993) וכמשנה ה-11 לנשיא בית המשפט העליון (1988 - 1993). חתן פרס ישראל למשפט (1979) וראש משפחת אלון. היה מועמדה של הקואליציה לכהונת נשיא מדינת ישראל בשנת 1983

מפעל חייו האקדמי עסק בחקר המשפט העברי והוא נחשב לאחד מגדולי המומחים בנושא זה. הקים ועמד בראש הקתדרה למשפט עברי באוניברסיטה העברית בירושלים, והיה נושא הדגל של שילוב המשפט העברי במשפט הכללי בפסיקותיו כשופט בבית המשפט העליון. נודע גם כמתנגד תקיף לאקטיביזם שיפוטי וכבעל עמדות ליברליות בנושאי חירות הפרט וזכויות האדם. חיבר וערך ספרים רבים בנושאי משפט, הלכה ופילוסופיה יהודית

נולד ב- 1 בנובמבר 1923 , בדיסלדורף שבגרמניה. בשנת 1933 נמלטה משפחתו להולנד , ובשנת 1935 עלה עם משפחתו לארץ ישראל ,תל-אביב. בין השנים 1938-1945 למד בישיבת חברון בירושלים והוסמך לרבנות.לקראת תום לימודיו בישיבת חברון החל בלימודיו בבית הספר הגבוה למשפט וכלכלה בתל אביב.סיים את לימודיו בשנת 1948 והוסמך כעורך דין. בשנת 1948 התגייס לצה"ל ושירת כתובע צבאי. בין השנים 1949-1950 עבד כמזכיר ועדת הכספים של הכנסת. בין השנים 1950-1954 למד בפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטה העברית. ביןם השנים 1951-1954 עסק כעורך דין במשרדו של עו"ד ד"ר בוקסבוים. בין השנים 1955-1962 כיהן כעוזר בכיר ליועץ המשפטי לממשלה וכיועץ מיוחד למשפט עברי במשרד המשפטים. בשנת 1956 החל בהוראה בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית במקצועות דיני משפחה ומשפט עברי. בשנת 1962 קיבל את התואר ד"ר למשפטים והוזמן לקבל את הקתדרה למשפט עברי בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים. בשנת 1963 עמד בראש מכון לחקר המשפט העברי באוניברסיטה.במשך תקופה זו היה חבר ועדות ציבוריות שונות להכנת חוקים בתחומי משפט שונים,שימש כפרופסור אורח בפקולטות למשפטים בחו"ל וכעורך המחלקה למשפט עברי באנציקלופדיה יודאיקה.כן שימש כחבר הוועד הפועל, וועדת הקבע של האוניברסיטה העברית,ובמוסדות אקדמיים אחרים באוניברסיטה. כתב ספרים ומחקרים שונים,במיוחד בתחום המשפט העברי. בשנת 1972 קיבל את התואר פרופסור. בשנת 1977 מונה כשופט בבית המשפט העליון. בשנת 1979 הוענק לו פרס ישראל. בשנת 1978 היה מועמד לנשיא המדינה והפסיד בהפרש זעיר ליצחק נבון. בין השנים 1984-1985 הקים קתדרה למשפט עברי ב- N.Y.U LAW SCHOOL בשנת 1988 מונה כמשנה לנשיא בית המשפט העליון. ביום 01/11/1993 פרש לגימלה.

מנחם אֵלון (נולד בכ"ג בחשוון ה'תרפ"ד, 1 בנובמבר 1923) הוא משפטן ישראלי, כיהן כמשנה לנשיא בית המשפט העליון.

מנחם אלון (במקור: פטר) נולד בשנת 1923 בדיסלדורף שבגרמניה. עם עליית הנאצים לשלטון עזבה משפחתו את גרמניה, עברה בשנת 1934 להולנד, ובשנת 1935 עלתה לארץ ישראל. בשנת 1938 החל אלון ללמוד בישיבת חברון בירושלים, למד בה במשך 8 שנים, והוסמך לרבנות. לקראת סיום לימודיו בישיבה החל בלימודי משפטים בבית הספר הגבוה למשפט ולכלכלה בתל אביב, וב-1948 סיים לימודיו בהצטיינות בתואר מוסמך למשפטים. במלחמת העצמאות שירת בתפקיד תובע צבאי של חטיבה 9, וכסגן התובע הצבאי של מחוז ירושלים. בין השנים 1950-1951 שימש כמזכיר ועדת הכספים של הכנסת. באוקטובר 1951 קיבל רישיון לעריכת דין, והחל לעסוק בכך בצורה פרטית. במקביל למד תלמוד, היסטוריה של עם ישראל ופילוסופיה כללית באוניברסיטה העברית בירושלים, וסיים את התואר ב-1954 בהצטיינות. אז החל לעבוד במשרד המשפטים, ראשית כעוזר ליועץ המשפטי לממשלה, ובהמשך (1959-1966) כיועץ משרד המשפטים למשפט עברי. במקביל החל בשנת 1955 להרצות באוניברסיטה העברית בקורסים בדיני משפחה ובמשפט עברי, ובשנת 1962 קיבל תואר ד"ר למשפטים בציון מעולה. הוא המשיך בעבודתו באוניברסיטה העברית ומונה לפרופסור מן המניין בשנת 1972. אלון התמחה בתחום המשפט העברי, ועמד בראש הקתדרה למשפט עברי עד כניסתו לבית המשפט העליון. ב-7 בנובמבר 1977 מונה מנחם אלון לשופט בבית המשפט העליון. הוא נודע בהתנגדותו הנחרצת לאקטיביזם השיפוטי - מפורסמת אמירתו בייחס לביטול החלטתה של ועדת הבחירות המרכזית לכנסת האחת-עשרה: "נטילת סמכות זו על ידי בית המשפט, ללא הסמכת המחוקק, היא עצמה יש בה משום פגיעה בדמוקרטיה נאורה, שיסוד היסודות שלה הוא שלטון החוק ולא שלטון המחוקק, שלטון המשפט ולא שלטון השופט". כמו כן נודע בניסיונו לשלב את השפעות המשפט העברי במשפט הישראלי. בין פסקיו החשובים: ההחלטה שאפשרה ישיבת אישה במועצה דתית, איסור לרשום בתעודת הזהות של אדם שאופן גיורו לא היה אורתודוקסי, החזרת ילדה ברזילאית שנמסרה לאימוץ שלא על דעת הוריה, פס"ד שפר, שאסר ניתוק ממכונת הנשמה, וזאת על פי דרך הפסיקה ההלכתית האוסרת המתת חסד. בג"ץ פר"ח, שהביא להקלה משמעותית לחייבים בהוצאה לפועל, ולשינוי משמעותי במאסר חייבים כאלו. אלון, אשר עבודת הדוקטור שלו עסקה בחירות הפרט בדרכי גביית חוב במשפט העברי, יישם עקרונות מוסריים אלו במשפט הישראלי, ופסל את התקנה שאיפשרה מאסר חייבים באופן מהיר וללא בירור מעמיק. עוד תצויין עמדתו באשר להרשעה של אדם על פי הודאתו במשטרה אף אם נלקחה במידה של כוח, לפיה אם עשה - יבכה ויודה, אם לא עשה - יבכה ולא יודה. אלון הוא חתן פרס ישראל למשפט עברי לשנת תשל"ט (1979), ולא הפסיק את עבודתו המחקרית אף בעת שכיהן כשופט. ספרו המשפט העברי - תולדותיו, מקורותיו, עקרונותיו, נחשב לספר יסוד בנושא זה. כן פרסם ספרים ומחקרים רבים נוספים, בין היתר בנושא השו"ת. אלון היה מועמד לכהונת נשיא מדינת ישראל בשנת 1983, מעשה ללא תקדים לשופט מכהן. הוא היה מועמד של הליכוד ומפלגות הימין והדתיים, אל מול חיים הרצוג, איש מפלגת העבודה. ב-22 במרץ 1983 ניצח הרצוג, שקיבל 61 קולות, לעומת 57 קולות לאלון. ב-26 באפריל 1988 נבחר לתפקיד המשנה לנשיא בית המשפט העליון, שבו שימש עד פרישתו ב-1 בנובמבר 1993. גם לאחר פרישתו המשיך להיות פעיל בחקר המשפט העברי. אלון הקים קתדראות למשפט עברי באוניברסיטאות אחדות, ובהן אוניברסיטת ניו יורק (1985) ואוניברסיטת הרווארד (1990). שימש פרופסור אורח בפקולטות למשפטים בחוץ לארץ , והיה עורך המחלקה למשפט עברי באנציקלופדיה העברית ובאנציקלופדיה יודאיקה. שימש חבר הוועד הפועל בוועדת הקבע של האוניברסיטה העברית ובמוסדות אקדמיים אחרים באוניברסיטה. בעל תוארי דוקטור לשם כבוד מישיבה יוניברסיטי בניו יורק ומאוניברסיטת בר-אילן. זוכה פרס בן-מאיר, פרס צלטנר, מגן הסובלנות מטעם התנועה למען ארץ ישראל טובה, מערכת מעריב, אל על, אמ"י - איגוד אמני ישראל, ו- National Jewish Book Award Scholarship.

מנחם אלון נשוי לרות, בתו של ד"ר מרדכי בוקסבוים, נכדתו של העסקן והמלונאי ירחמיאל אמדורסקי. אחיה של רות אלון הוא הרב יוסף בוקסבוים. ד"ר מרדכי בוקסבוים בנה בגבול שכונת רחביה-שערי חסד בירושלים בית רב-מידות ובו התגורר. במשך השנים התגוררו בבניין גם משפחות שלושת ילדיו של ד"ר בוקסבוים ובהן גם משפחת אלון. מנחם ורות אלון מתגוררים שם עד היום. למנחם ולרות אלון חמישה ילדים: השר לשעבר הרב בני אלון (ממפלגת האיחוד הלאומי), השופט ספי אלון, ארי אלון (מורה בסמינר "אורנים") הרב מוטי אלון (ראש תנועת "מבראשית") וטלי אלון.

(ויקיפדיה)