R' Chunah Halberstam, Admur Kalaczyce (Kolashitz)

http://www.hebrewbooks.org/2714

בן מנחם מנדל. הרבי מקולושיץ, שבגליציה המערבית. נולד בתר"ם,1880. וונדר בתרמ"ד,1884. בתחילת דרכו כיהן כרב בקולושיץ, ובתרפ"ג,1923, התיישב בריישא, שבאותו האזור. שם יסד את ישיבת "זרע קודש" לצעירים. לחם ללא פשרות בהשכלה, וגם באגודת ישראל, אך תמך בעניי ארץ ישראל. נספה בחול המועד סוכות תש"ג, 1942. לפי אלפסי נספה בפריסטאק, לפי וונדר ביאסלו, ולפי להערער כשניסה להימלט לריישא. את ספריו הדפיס בעילום שם, ומקצתם נדפסו אחרי המלחמה בשם "דברי חנה".

עיין עמ' 45 מעמודי האתר

רבי אלחנן (חנֶה) הלברשטאם (ו' בתמוז תרמ"ד, 1884-י"ח בתשרי תש"ג, 1942) היה האדמו"ר מקולושיץ (שמה היהודי של קולאצ'יצה Kołaczyce) ומגדולי הדור[%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%A9 מקור]. משני הוריו היה צאצא לרבי חיים הלברשטאם מצאנז, חימש מצד אביו (דרך רבי דוד מקשאנוב) ונין מצד אמו (דרך רבי יחזקאל שרגא משינובה, בכורו של רבי חיים). נרצח ביריות על ידי הכובשים הגרמנים הנאצים ביאסלו שבפולין במלחמת העולם השנייה. נולד לר' מנחם מנדל הלברשטאם מפריסטיק (תרכ"ד-כ"א באדר תרפ"ו) ולפייגה ביילה. אביו היה בן ר' אריה לייביש הלברשטאם מדוקלה שהיה בנו של ר' דוד הלברשטאם מכשאנוב, מבני ר' חיים מצאנז. כבר מילדותו קיבל שבחים רבים מצדיקי הדור ובגיל צעיר כיהן כרבה של קולושיץ בגליציה. במלחמת העולם הראשונה היגר לקושיצה (קאשוי בפי היהודים) שבסלובקיה וכיהן שם ברבנות במשך 7 שנים. בתרפ"ג (1923) חזר לגליציה, אז כבר בשטחה של מדינת פולין, ונבחר לכהן כרבה של ריישה, ושם הקים ישיבה קטנה בשם "זרע קודש". השקיע מאמץ רב בחינוכם של בחורים צעירים והדרכתם בלימוד תורה וחסידות. לאחר פטירת דודו ר' שמחה יששכר בר הלברשטאם מצ'שינוב, הצטרפו אליו רבים מחסידיו. ר' חנה הלברשטאם התנגד בתוקף לתנועות ההשכלה והציונות ולחם אף במפלגת אגודת ישראל החרדית. התפרסם בתמיכתו בעניי ארץ ישראל והייתה בו אהבת ישראל לכל יהודי. הוא נהג לקבץ בעצמו כסף לצדקה, וכשראה שאין מוצא אחר, אף משכן את רכושו לטובת יהודי פושט רגל. הוא נהג לצטט את דברי ר' חיים מצאנז: "אינני מפחד משום אדם אפילו לא ממלאך, אני מפחד רק מאנחתו של עני" כאשר הכובשים הנאצים הגיעו אל ריישה, ברח עם אמו לפריסטיק והגיע לעיירה בב' באלול ת"ש (5 בספטמבר 1940). אחרי כחודש נכנסו הגרמנים הנאצים לפריסטיק. הם ירו במאות יהודים ביניהם בני משפחתו הקרובים ואילצו אחרים לעבוד ביום הכיפורים. בה' באדר תש"א (4 במרץ 1941) בא לפניו שלמה שמידט, ראש תנועת המזרחי בפריסטיק, ושאל אותו האם לפדות מהגרמנים שני ספרי תורה שגנבו תמורת 5,000 דולרים שהציע לו אחד המפקדים הנאציים תמורתם. הרב הלברשטאם פסק שעל אף שמצוות פדיון ספר תורה חשובה, במקרה כזה אין לפדות את ספרי התורה מפני שזה יעודד את הגרמנים לגנוב עוד ועוד ספרי תורה ולסחוט כסף מהיהודים. השתדל לשמור מצוות ככל האפשר בתנאים הקשים. משגברה הסכנה, ברח הרבי והסתתר בבונקר שבשדה תפוחי אדמה מחוץ לעיירה. הנאצים גילו את המסתור ואסרוהו בבית סוהר ביאסלו. לפני מותו אמר את פסוקי התפילה נשמת כל חי שעיקרו קריאת ההלל ושבח לבורא העולם, יחד עם משה ראנד, חברו לתא בכלא יאסלו, שניצל מהשואה והעיד על כך. הרב הלברשטאם נורה בכלא ביום השני של חול המועד סוכות תש"ג (1942).

אחיו ואחיותיו ר' אביגדור הלברשטאם (תר"ן-ה' בכסלו תרע"ז) נישא לחנה-רחל, בת ר' נפתלי רובין מוישניצה (תרכ"א-י"ג בניסן תרצ"ח) שהיה בזיווג ראשון חתן ר' יחזקאל שרגא משינובה‏[2] ובן ר' שמואל רובין מקורצ'ינה שליד פשמישל (תקצ"ה-תרס"ד), בן ר' אהרן רובין מרימנוב (תק"ס-תרי"ז) שאמו רייצה הייתה בתו של ר' נפתלי צבי הורוביץ מרופשיץ ואביו היה ר' אשר ישעיה רובין מרופשיץ (תקל"ה-י"ד בניסן תר"ה), ממלא ממקומו של חותנו ברופשיץ כרב ואדמו"ר ותלמידם של כמה מגדולי החסידות: החוזה מלובלין, המגיד מקוז'ניץ, ר' מנחם מנדל מרימנוב והאוהב ישראל מאפטא. ר' אשר ישעיה היה בן ר' אליעזר ליפמן רובין שהיה מהצדיקים הנסתרים בוורשה ופרומט, בת ר' אשר מנארול שהיה גיסו של ר' מאיר איש הורוביץ מטיקטין (מהר"ם טיקטין). ר' אביגדור הוליד מרעייתו חנה-רחל בת אחת, מיריש שנספתה בשואה והייתה רעייתו של ר' דוד לייביש הלברשטאם שניצל מהשואה והיה בן ר' חנה מקולושיץ. ר' חיים ברוך הלברשטאם מפריסטיק (תרמ"ז-תש"ב) - ממלא מקום אביו בפריסטיק לאחר פטירתו בתרפ"ו. נישא לרייזל, בת ר' יעקב קופיל פרנס מגורליץ והוליד ממנה חמישה ילדים שכולם נספו בשואה כשהבכור היה ר' דוד אריה הלברשטאם מפריסטיק (תרמ"ז-תש"ב). הבן שני (השלישי בסר הלידה), ר' יעקב קופיל הלברשטאם, נקרא על שם החותן, ובנוסף היה 3 בנות: רבקה - התחתנה עם ר' שלום הלברשטאם שהיה בן ר' חנה מקולושיץ, יוכבד וצפורה. ר' יחזקאל הלברשטאם מדוקלה ( -ט"ו באדר תש"ב) - כיהן בדוקלה שבה אביו היה הרב במשך כמה שנים. בתר"פ נישא לרחל מרים, בת הרב יצחק רובין מצפת (תר"ם-כ"ט בתשרי תרע"ו), שהיה הרב אברהם יהושע השיל רובין מיוסלה (תקצ"ה-ל' בתשרי תרס"ט בצפת), גיסו של ר' נפתלי רובין מוישניצה ובן ר' אלימלך רובין מסוקולוב שהיה בן ר' אשר ישעיה רובין מופשיץ, חתן ר' נפתלי מרופשיץ. ר' דוד הלברשטאם מצ'בין ויאשליסקה - בתרפ"א נישא לשרה מלכה דבורה, בת ר' אלעזר הלוי רוזנפלד מאושפיצין (י' בניסן תרכ"ב-ז' באב תש"ג)‏[3] בן ר' יהושע הלוי רוזנפלד מקמינקה (תק"צ-י"ז בחשוון תרנ"ז) שהיה בנו של ר' שלום הלוי רוזנפלד מקאמינקה (תק"ס-כ' בחשוון תרי"ב) שהיה מתלמידי הרב שלמה קלוגר מברודי והרב צבי הירש חריף וסיים את הש"ס לראשונה בגיל 9 כפי שכתב בסוף מסכת נדה שלמד בה. ר' דוד נספה בשואה עם עשרת ילדיו: חיים, יחזקאל, מנחם מנדל, יהושע, חנה רחל, יוכבד, רבקה, מרים, שיינדל, פראדיל. חנה מרים - נישאה לר' אפרים דוד הלברשטאם מיאשליסק (תרמ"ה-תש"ב), בן ר' יחיאל נתן הלברשטאם מבורדיוב (תרכ"ה-ז' בניסן תרצ"ד), בן ר' משה הלברשטאם מבורדיוב (תר"ט- כ' בתשרי תרס"ד), בן ר' ברוך הלברשטאם מגורליץ (תקפ"ט–א' באדר תרס"ו). ר' אפרים דוד היה רב בצאנז (מתרנ"ו), יאשליסק (מתרפ"ה) ומישליניץ (מתר"ץ שבה הקים ישיבה. ר' אפרים דוד נספה בשואה עם ילדיו: יחזקאל שרגא, משה לייביש, מנחם-מנדל, הֶנָה, רחל.

ילדיו רבי חנֶה נישא לפסיל, בת רבי משה הלברשטאם מברדיוב, בנו של דודו זקינו רבי ברוך מגורליץ. (אחותו חנָה מרים נישאה לנכדו של רבי משה, רבי אפרים דוד מיאשליסק) והוליד ממנה שבעה ילדים שכולם נספו בשואה: רבי משה אהרן האלבערשטאם מקולושיץ (תרס"ד-תש"ב) - מונה לרב בקולושיץ בגיל צעיר בחיי אביו. נישא לחיה ינטה, בת הרב דוד דוב מייזליש מאוהל שהולידה לו שישה ילדים: חיים יוסף, יחזקאל שרגא, מנחם מענדל, יקותיאל יהודה (זלמן ליב), חנה, שלום. ר' משה אהרן, חותנו וילדיו נספו. רבי דוד לייביש הלברשטאם ( -ו' באייר תש"ד) - נישא למיריש, בת אחי אביו, רבי אביגדור. רבי ברוך הלברשטאם - נישא לשאשה, בת ר' חיים ברוך רובין מוישניצה (תרמ"ב-ג' באלול תש"ג), בן רבי נפתלי רובין מוישניצה (תרכ"א-י"ג בניסן תרצ"ח) שבין ילדיו מזיווג ראשון (חוץ מרבי חיים ברוך הנ"ל שמילא מקום אביו בוישניצה וחנה רחל שנישאה לרבי אביגדור שהיה מאחי רבי חנה) היו מינדל - בת רבי יצחק רובין מצפת, רבי אלחנן (חנה) צבי הירש רובין (תרמ"ד-תש"ג) - כיהן כרבי מסטמר בצאנז ונישא לרייצה שהייתה בתו של ר' יחיאל נתן מבורדיוב שהיה נינו של ר' חיים מצאנז דרך אביו רבי משה מברדיוב וסבו רבי ברוך מגורליץ, רייצה - אשת רבי נחום אפרים הלברשטאם מטורנה (תר"ם-תש"ב) שהיה בנו של רבי אריה לייביש הלברשטאם מטורנה (תר"ך-ג' בתמוז תר"ץ) ואבי אביו היה רבי יחזקאל שרגא משינובה, רבי יונה רובין שנישא לחנה לאה שהייתה בת רבי אשר רובין מקורצ'ין שהיה בנו של רבי אהרן רובין מרימנוב ונכדו של רבי אשר ישעיה רובין מרופשיץ. רבי שלום הלברשטאם - נישא לרבקה, בת רבי חיים ברוך מפריסטיק, אחי אביו. הכלה שרה. הכלה מרים ברכה. החתן יקותיאל יהודה הלברשטאם.

האדמו"ר אלחנן (חנה) הלברשטאם מקולשיץ כתב שני קונטרסים: בין השמשות תורת מקוה שני הקונטרסים יחד עם דברי תורה נוספים ממנו שזכרו תלמידיו כונסו בספר אחד: דברי חנה, ניו יורק ה'תשי"ב.

ויקיפדיה