Rabbi Aryeh Leib HaCohen Heller, auth. "Ketzot HaChoshen"

I have the whole yechious of the kahana family the kahanim theycome originally from the the country of Siget [sic] Any information that you would want contact the Franczoz Family Thank you.

Sziget was the main city in Maramaros megye (county), Hungary. It is now Sighetu Marmatei, Romania.

In fact, the KAHANA family is originally from Kalusz, Galicia (now Kalusz, Ukraine). My GGGG grandfather Rabbi Yehuda ben Yosef KAHANA was born in Kalush in 1743 and was appointed rabbi of Sziget, Maramaros, Hungary (now Sighet, Romania) in 1802 after serving in Munkacz and Nagyszollos.

http://www.mytzadik.com/tadik.asp?kever_id=203&safaid=6

===============================

http://toladot.blogspot.ca/2012/12/blog-post_31.html#more

===============================

Wikipedia:
Aryeh Leib HaCohen Heller From Wikipedia, the free encyclopedia Aryeh Leib Heller-Kahane (1745–1812) (Hebrew: אריה לייב בן יוסף הכהן הלר‎) was a Rabbi, Talmudist, and Halachist in Galicia. He was known as "the Ketzos" based on his greatest work, Ketzot Hachoshen, קצות החושן.

Contents [hide] 1 Biography 2 Works 2.1 Some of Rabbi Aryeh Leib HaCohen Heller's other works 3 Family significance 4 External links [edit]Biography

In 1745, Aryeh Leib was born to his father Yosef in the Galician town of Kalush presently located in Ukraine.) Aryeh Leib was a fourth-generation descendant from Rabbi Yom-Tov Lipmann Heller. He was the youngest of four brothers (Chaim, Mordechai, Daniel, and Yehuda the Kuntras Ha'Sfeikos) and one sister.

In his youth, after being recognized by his father as a prodigy, Aryeh Leib was sent to learn Torah from Rabbi Meshullam Igra of Tysmienica, Poland, an outstanding authority. From 1788 until 1812 Aryeh Leib was rabbi of Stry, a position later to be held by Aryeh Leib's opponent in many halachic debates, Rabbi Yaakov Lorberbaum.

Known as "the Ketzos" (based on his greatest work, Ketzot HaChoshen, קצות החושן), Rabbi Heller was a prominent critic of the Hasidic movement (i.e., a misnaged- "[one who] opposes.") The Hasidic movement taught that closeness to God could be accomplished equally through intensive study of the Torah or through fervent song and dance. This unsettled many Torah authorities who feared that this philosophy may lead to the ultimate ignorance of the Torah by the masses. Regardless, he was held in high esteem by the Hasidic leaders in deference to his extraordinary Talmudic acumen.

Rabbi Heller's works became widely disseminated throughout Europe at a time when, due to technical and financial reasons, this kind of recognition was rare.

[edit]Works

R. Aryeh Leib wrote three major works:

Ketzot HaChoshen ("Ends of the Breastplate") is a halachic work which explains difficult passages in the Shulchan Aruch, Choshen Mishpat (which deals mainly with business and financial laws such as contracts, witnesses etc.) with novel ideas proposed by Rabbi Aryeh Leib. This remarkable work is considered a classic. Familiarity with this work is considered mandatory for any Torah scholar and it is a fixture in any Talmudic library. It is customarily studied in conjunction with R. Yaakov Lorberbaum's Netivot ha-Mishpat, which seeks to controvert R. Kahana's conclusions on many points. His brother R' Yehuda's book the Kuntras Ha'Sfeikos was often published in tandem. Avnei Milluim ("Filling Stones") is a halachic work which explains difficult passages in the Shulchan Aruch, Even HaEzer (which deals mainly with marital issues) with novel ideas proposed by him. Shev Shema'tata ("7 passages") is a work composed of seven sections, each with approximately 25 chapters, which explains intricate halachic topics including the validity of a single witness and the practical ramifications of a doubt. The reasoning process that Heller employs to analyse and resolve these very basic conflicts and contradictions in the Talmud is considered the basis for the analytical method used in modern times in Talmudic study. Testimony to the critical nature of this seminal work is the fact that it was one of the few texts chosen by the vaad hatzalah (the post WWII organization which saved Jews and helped them re-integrate into society) to be copied and disseminated. Although an early form of this work was initially presented by him when he was still a young man during his seven days of celebration after his wedding, it was actually one of his later publications and underwent significant editing by the author. His introduction to this celebrated work includes some profound Biblical exegesis. [edit]Some of Rabbi Aryeh Leib HaCohen Heller's other works Apiryon [edit]Family significance

As indicated by the HaCohen in his name, Rabbi Aryeh Leib Heller-Kahana was descended from the family of Aaron, the original high priest, and therefore was a member of the priestly class. Many cohanim today claim to be descendants of the Kahana family including the current Toldos Aharon Rebbe, but proof is difficult to establish without proper lineage. Typically, the claim of lineage to Rabbi Heler-Kahana is a tradition passed on through the generations as a source of pride.

[edit]External links

Rabbis, Hassidim, and Influential People Ketzot HaChoshen – The complete, searchable book in PDF format

The father of Abraham Yosef Kahane (buried 1894 Mt of Olives, Jerusalem) is reported as Leib. It is possible that Leib is the same person as Aryeh Leibish: A brother Yosef of Aryeh Leibish died in 1834, just when Abraham Yosef should have been born. Another brother Jacob gives his name to a son Yaakov Kahane (Dayan in Chernovitz) of Abraham Yosef. The name Yitzhak appears after one generation in Ozyas family. All the family lived in the shteytls Kitav, Kolomyja, Sighet. We have removed the identity of the two from GENI inb order not to propagate errors, but discussion and information are welcome. The families of Ehud Netzer and Sara Rennert, July 2013. (written by Isaac Meilijson Engel, husband of Sara Rennert)

GEDCOM Note

Auther of the Ktzos MH:N84 MH:I1116

=====================================================================================================================================

According to my data, the Heller-Kahana family is associated with Kalush (aka Kalish) in Galicia (https://www.geshergalicia.org/towns/?id=37), rather than Kalisz, Poland (https://www.jewishvirtuallibrary.org/kalisz). (04 May 2024)

אריה לייב בן רבי יוסף הכהן הלר, המכונה על שם ספרו הידוע קצות החושן (תק"ה (1745) - תקע"ג (1813)).

נולד בעיירה קאליש שבפולין בשנת תק"ה (1745). כיהן ברבנות בעיירה רוזניאטוב בגליציה, ובשנת תקמ"ח (1788) התמנה לרבנות בעיר סטרי, והעמיד תלמידים הרבה. נפטר בי"ט בטבת בשנת תקע"ג (1813). היה ידוע בחריפותו הרבה ובהתנגדותו העזה לחסידות.

היה עני מרוד ובמאמצים גדולים כתב את ספרו "קצות החושן" - ביאור חריף ועמוק לשולחן ערוך, חלק חושן משפט. ספר זה השפיע רבות על צורת הלימוד בישיבות, ונכתבו עליו ביאורים וחידושים רבים. חלקו הראשון של הספר נדפס בעיר למברג (לבוב) בשנת תקמ"ח (1788), ועורר רושם רב. החלק השני נדפס שם בתקנ"ו (1796). מאז נדפס הספר פעמים רבות נוספות, ונכתבו עליו מספר פירושים.

בנוסף לחיבורו הידוע, חיבר ר' אריה גם את הקונטרס משובב נתיבות, בו השיב על השגות רבי יעקב מליסא בספרו "נתיבות המשפט" על ספר קצות החושן. כמו כן כתב את הספר שב שמעתתא (ארמית: שבע סוגיות) - חידושים על שבע סוגיות, אותו החל לכתוב כבר בילדותו. לעת זקנתו חיבר את הפירוש אבני מילואים על שולחן ערוך חלק אבן העזר, שיצא לאור לאחר מותו.

חתנו היה ר' שלמה יהודה רפפורט (שי"ר), לימים מראשי משכילי גליציה ורבה של פראג.

רבי אריה לייב הכהן הלר בעל קצות החושן

יום: יט טבת אזור: אוקראינה

אביו: ר' יוסף. סבו: ר' יחיאל מיכל (מצד אביו). אחיו: ר' יהודה כהנא (בעל קונטרס הספקות ותרומת הכרי). מתלמידיו: ר' אריה ליבוש ליפשיץ (בעל שו"ת אריה) ור' אשר ענזיל צוזמיר (בעל שו"ת מהריא"ז). סבו, שהיה מצאצאי בעל התוספות יום-טוב עקר מרוסיה לקאלוש שבמחוז סטאניסלאב (גאליציה). שם שידך את בנו (ר' יוסף) עם בת עניים ובעצת ר' חיים צאנזער, כל אחד מבני הזוג המשיך לשהות בבית הוריו לאחר החתונה. בשנת ה'תק"ה נולד ר' אריה ששהה בבית אביו ואילו אחיו – ר' יהודה, שהה בבית אמו. בצעירותו כיהן ר' אריה לייב כרב בעיר ראזינטאב, חי בעניות ודחקות גדולים מאוד ובביתו היה קרש מונח על גבי חביות ששימש כשולחן. בחורף היה יושב כל היום מכוסה במיטתו עקב הקור העז וכותב את ספרו "קצות החושן". לאחר שסיים את כתיבת הספר הגיע אל ר' צבי הירש לקבל את הסכמתו. ר' צבי הסס לתת הסכמה וביקשו לשוב ביום המחרת. ר' אריה שימש באותה עת כרבה של סטרי וביום המחרת שמע כי גבאי בית המדרש מזמין את הציבור לתהלוכה של הכנסת ספר תורה שתצא מביתו של ר' צבי. כאשר ניגש ר' אריה לייב אל ר' צבי בכדי לנשק את המעיל, הרים ר' צבי את שולי המעיל ולהפתעת הנוכחים היה זה כתב היד של ר' אריה לייב – "קצות החושן". לפני הסתלקותו בשנת ה'תקע"ג כיהן כרב בסטרוא, בה ניהל ישיבה גדולה. מספריו: • אבני מילואים: על שולחן ערוך אבן העזר • משובב נתיבות • קצות החושן • שב שמעתתא