Rabbi Avraham Kashi of Lublin

א / רבי אברהם מוכר ירקות בחיבורו המפורסם "שם הגדולים" (מערכת א' אות ע"ו) עוסק הגאון הקדוש רבינו החיד"א זי"ע בדמות ייחודית, שכונתה על ידו: "רבי אברהם מוכר ירקות". סיפור חייו הייחודי של ר' אברהם מוכר הירקות, סופר בהרחבה רבתי על ידי החיד"א בזו הלשון: "שמעתי מרב אחד זקן שקיבל, כי בימי מהרש"ל, תחת בית מדרשו, הי' חנות לאיש אחד שהיה מוכר ירקות, ושם היה ישן בחנות, וקורין לו רבי אברהם מוכר ירקות. והיה צנוע, ודבר אין לו עם אדם. ולילה אחד קם מהרש"ל, ושמע שר' אברהם היה לומד סוגיא עמוקה מאד, ומפרשה פירוש רחב, והיה נותן דעתו לכל דבריו. ושלח אחריו, ושאל לו שאלה עמוקה בש"ס, והוא השיב כי הוא עם הארץ, ולא ידע מאי קאמרי רבנן. ועל ידי הפצרות וגזירות, פתח פיו והאירו דבריו בחכמה ובקיאות הפלא ופלא. ונתחנן לו שיהיה בסוד, ולא יודיע הדבר". "ונמשך כמה זמן, שמהרש"ל מפלפל עמו, והיה מוצא קורת רוח שהוא גברא רבה. וכשנתבקש בישיבה של מעלה מהרש"ל, ציוה לקהל שיקחו לרב לרבי אברהם מוכר ירקות, כי אין כמוהו. ואחר כך, בהפצרות ותנאים רבים, נתקיימה צוואת הרב ז"ל". את האגדה הארוכה חותם החיד"א זי"ע בהוספה חשובה: "ומי שיש לב, יקח מוסר השכל עד כמה הוא גדר 'תורה לשמה', ואת צנועים חכמה, והתורה מכרזת עליו: 'ירום ונשא וגבה', וה' לא ימנע טוב להולכים בתמים".

ב / רבי אברהם קאשי מלובלין כאמור, היה רבי אברהם גאון נסתר, ואם כי לדברי החיד"א ציווה המהרש"ל למנותו כממלא מקומו כאב"ד דק"ק לובלין, אולם יש מכותבי התולדות הסבורים שלבסוף לא נתכהן רבי אברהם בלובלין, ולא שימש שם ברבנות. יש המייחסים לו את מצבתו של רבי אברהם ב"ר אושעיה שץ, שנפטר בלובלין ביום כ"ד לחודש סיון בשנת ש"ג. אולם, דעה זו נשללת על ידי טובי חוקרי היוחסין. [%D7%A8%D7%90%D7%94 ספר "לקורות היהודים בלובלין" - עמוד 17, ובהערות שבעמודים: 153-163. ב"נטעי נאמנה" אות ל"א, מציינו - בטעות כנראה - כאב"ד דק"ק לבוב]. לא כאן הוא המקום לפרט את תולדותיו ותולדות צאצאיו, אשר עליהם נמנים רבים מגדולי וקדושי הדורות, ומהם: ה"ברוך טעם" וצאצאיו הרבנים הגאונים לדורותיהם – אדמור"י בית "גור" ו"צאנז", ה"תבואות שור" וצאצאיו הרבנים הגאונים לדורותיהם – אדמור"י בית "בעלזא", משפחות "באב"ד" וצאצאיהם הרבנים הגאונים לדורותיהם – הגאון בעל ה"מנחת חינוך", ועוד. * בספרי התולדות, מפורסם הגה"ק רבי אברהם מוכר ירקות מלובלין זי"ע, בשם: רבי אברהם קאשי אב"ד דק"ק לובלין. המוסרים כן, נותנים גם טעם לשבח לכינוי "קאשי", על שום שלא היה נוטל שכר על רבנותו, ובתחילת היום היו בני העיר סוגרים את חנויותיהם, בכדי שירכשו את מאכל ה"קאשע" רק בחנותו של ר' אברהם. עוד נמסר, שבעיר לובלין היה ידוע עד לאחרונה מקום דירתו של רבי אברהם, וזכרו נערץ בקרבה לדורות כגאון נסתר, [%D7%A8%D7%90%D7%94 "לקורות היהודים בלובלין" - שם].

ג / משפחת קאשות מברדיטשוב סיפורו של רבי אברהם מוכר הירקות, שהיה נראה תלוש מעט מן המציאות, מקבל משנה תוקף כאשר עתה, נמצא מסמך מעניין המאשר את קיומו של גאון נסתר זה, ועל היותו בעל בעמיו ואב למשפחה ידועה ומפורסמת, שענפיה השתרגו עד לברדיטשוב. המסמך נושא עליו חתימה מעניינת של: "יהושע העשיל בלא"א מו"ה דוד קאשות מבארדיטשוב". ככל הנראה מדובר בבבקשת סיוע שנשלח מבודא-פעסט אל רבי שלמה מאהר, שהיה מעשירי העיר. בין דבריו, כותב המכתב מציין שהוא נכד בן אחר בן לרבי אברהם קאשי מוכר ירקות מלובלין הנ"ל. "אני מעיר בארדיטשוב המפוארה, ממשפחת רם בעלי מדע חכמה ותבונה, אשר פאר נזרינו [?] מבורך, ונין ונכד להרב האי גאון ורבן של כל בני הגולה המצויין בשמו הקדוש ר' אברהם קאשי מק"ק לובלין הנחמדה נשמתו עדן, הגם שאיני כדאי לחסות בצילו, אך שת"ל עכ"פ ממסילה שדרכו בה אבותי לא זזתי ולא סרתי". * עתה, מקבלת האגדה משנה תימוכין, וכדברי הגאון הקדוש החיד"א זי"ע: "מי שיש לב, יקח מוסר השכל"—