Matching family tree profiles for Rabbi Eliakim Gezel Rakower
view all
Immediate Family
-
-
-
daughter
-
daughter
-
daughter
-
daughter
-
daughter
-
son -
-
mother
-
father
-
brother
About Rabbi Eliakim Gezel Rakower
Notes by Roman Rakower Z"L:
"The following story was preserved and perpetuated in the Zenwirth family of Jerusalem from generation to generation nd shared with me by rabbi Josef Zenwirth:
Our ancestor; Rabbi Eliakim Getzel Rakower ( was using only the name "Getzel" )
was a very wealthy man. He was one of the few bankers in Krakow, In the late 17th century and beginning of the 18th century, only coins were used as means of monetary exchange. Rabbi Getzel Rakower was conducting his banking business from his house. In one of the rooms he had 3 sacks with coins; one was with gold coins, another with silver coined and the third with copper coins. He was well known all around for his philanthropy and opened his hands for the needy.
When someone came and asked for help to a young poor bride who needs a dowry in order to get married, he would go to the sack of the gold coins and donate some coins.
If he would be ask to donated to the poor , sick , widows or orphans, he will donate from the sack of the silver coins.
When a member of a poor family asked for donation to put food on the table for the coming Sabbath, he would go to the sack of the copper coins....
He was very respected and a righteous man and he left a beautiful legacy and shining example of conduct, for his many descendants..."
צבי הירש אשכנזי מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית קפיצה אל: ניווט, חיפוש החכם צבי
צבי הירש אשכנזי (א' באלול ה'תי"ח - א' באייר ה'תע"ח, 1658 - 1718) היה רב ופוסק, מחשובי הרבנים בסוף מאה ה-16 ובתחילת מאה ה-17, מכונה החכם צבי על שם ספרו. אביו ורבו של רבי יעקב עמדין. תוכן עניינים
נולד בעיר טרביטש (Trebits) שבמוראביה, שם למד אצל אביו, הרב יעקב ז"ק. בצעירותו נסע לעיר אובין (אנ') (כיום חלק מבבודפשט) שבהונגריה, ולמד אצל סבו, הרב אפרים הכהן (רב קהילת אובין) מחבר ספר "שער אפרים". כמו כן נדד לעיר סלוניקי שבחבל הבלקן, שם למד במשך שנתיים אצל הרב אליהו קובו; ממנו רכש את שיטת הלימוד הספרדית.
בהמשך חזר לאובין, שם התחתן ונולדה לו בת. לפי המתואר בספר "מגילת ספר" של בנו, רבי יעקב עמדין, נהרגו אשתו ובתו בשנת ה'תמ"ו, כאשר בעת מצור של אחד ממלכי אשכנז על העיר פגע פגז של תותח בביתו ומוטט אותו על האשה והבת, והוא עצמו ברח מהעיר לפני כיבושה. הוא נדד והגיע לסרייבו שבבוסניה שם כיהן כרב. כעבור זמן קצר יצא לחפש את הוריו שנשבו, ונפדו בברלין, ובדרכו התארח אצל רבי שמואל אבוהב בוונציה, ועבר גם באנשבך, פיורדה ופראג.
בבואו לברלין נשא לאשה את שרה רבקה, בתו של הרב משולם זלמן מירלש נוימרק אב"ד קהילות אה"ו. אחר נישואיו ישב בעיר אלטונה 18 שנים, ייסד שם ישיבה, ופעל רבות לתיקוני הדת בעיר. בשנת תס"ו מונה לרב של קהילות אה"ו, לצידו של הרב משה מרוטנברג, בהסכם רוטציה של 6 חודשים לכל אחד. בעקבות חילוקי דעות שהתעוררו בשאלה הלכתית בדינה של תרנגולת בלי לב נאלץ להתפטר, ומונה לרב קהילת האשכנזים באמסטרדם. הקהילה קצבה לו סכום עצום של 2,500 גילדן לשנה, פי עשרה מהמקובל בערים אחרות באותה עת. בני הקהילות, האשכנזית והספרדית, כיבדוהו מאוד. בעיר זו הדפיס את ספרו, שו"ת חכם צבי. אך בעקבות חילוקי דעות (להלן) נאלץ ה"חכם צבי" לעזוב את העיר.
בעזבו את אמסטרדם, שלח את משפחתו לעיר אמדן, והוא עצמו נדד לאנגליה, לבקשת הקהילה הספרדית בלונדון שהעריכה אותו, ובעבר פנתה אליו בשאלת מעמדו של דרשן הקהילה, רבי דוד ניטו. עבר בקהילות רבות באשכנז ובפולין, כשבחלקן השתהה מספר חודשים, עד שהגיע בחורף של שנת ה'תע"ח ללבוב שבגליציה, שם כיהן כרב מספר חודשים, עד יום מותו בא' באייר ה'תע"ח (1718), והספיק לתקן בעיר מספר תקנות חשובות.
בנו, רבי יעקב עמדין, בא ללבוב להספידו, והדפיס את ההספד בספר "יציב פתגם". את תולדותיו כתב בספרים "תורת הקנאות" ו"מגילת ספר". [%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%94] ילדיו
לחכם צבי היו 15 ילדים, מלבד בתו הקטנה שנספתה באובין, כנזכר למעלה.
1. מרים, אשתו של רבי אריה לייב מאמסטרדם, בן בנו של רבי השל מלובלין.
2. רחל, אשתו של רבי יצחק, בנו של רבי מאיר איזנשטט.
3. נחמה, אשתו של הרב נפתלי הירץ שכיהן כרב בפשדבורז. הייתה אלמנה שנים רבות, והתגוררה בבית גיסה רבה של אמסטרדם.
4. רבי יעקב עמדן, היעב"ץ.
5. הרב אפרים, מרבני הקלויז בברודי.
6. הרב נתן, מרבני הקלויז בברודי, אבי אביו של רבי יעקב מליסא.
7. הרב אברהם משולם זלמן, כיהן כרב באוסטרהא ובלונדון.
8. הרב משה, אב"ד בקמינקא.
9. הרב דוד, אב"ד ירטשוב, זקנו של רבי חיים הלברשטאם.
10. הרב אליקים גצל, אב"ד רקובי.
11. דבורה.
12. פריידה, אשתו של הרב יעקב חריף, רבה של לשנוב וגליל פודוליה.
13. אשתו של הרב יעקב מרדכי כ"ץ אב"ד ברודא, בנו של רבי נפתלי כ"ץ, בעל ה"סמיכת חכמים".
14. לאה, שדעות כותבי היחוסין חלוקות בדבר זהות בעלה וצאצאיה.
[%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%94] דרכו
החכם צבי התנגד רבות לשבתאות, דבר המתבטא במלחמתו נגד נחמיה חייא חיון כאשר האחרון שאף להדפיס את ספרו דברי נחמיה על התורה, בשנת תע"ג. באותו זמן כיהן החכם צבי כרב הקהילה האשכנזית, ובעקבות מלחמתו הסתכסך עם קהילת הספרדים בראשותו של רבי שלמה אאיליון, שטענו שהחכם צבי מתערב בעניינם. בעקבות המחלוקת נאלץ לעזוב את אמסטרדם, יחד עם רבי משה חגיז שסייע לו באותה מלחמה.
בלימודו העיוני שילב החכם צבי את שיטת הלימוד הספרדית עם שיטת הלימוד האשכנזית. [%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%94] יצירתו
בעת שהותו באמסטרדם הוציא לאור, בשנת תע"ב, את חיבורו חכם צבי, המהווה שילוב בין שו"ת לבין חידושים תלמודיים. [%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%94] קישורים חיצוניים
* מרדכי מרגליות (עורך), "ר' צבי אשכנזי", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 1219-1215, באתר HebrewBooks
* צבי הירש אשכנזי, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר דעת
* צבי הירש אשכנזי, במהדורת 1901–1906 של Jewish Encyclopedia (באנגלית)
* חכם צבי, באתר
About אליקים געציל Rakower (עברית)
צבי הירש אשכנזי מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית קפיצה אל: ניווט, חיפוש החכם צבי
צבי הירש אשכנזי (א' באלול ה'תי"ח - א' באייר ה'תע"ח, 1658 - 1718) היה רב ופוסק, מחשובי הרבנים בסוף מאה ה-16 ובתחילת מאה ה-17, מכונה החכם צבי על שם ספרו. אביו ורבו של רבי יעקב עמדין. תוכן עניינים
נולד בעיר טרביטש (Trebits) שבמוראביה, שם למד אצל אביו, הרב יעקב ז"ק. בצעירותו נסע לעיר אובין (אנ') (כיום חלק מבבודפשט) שבהונגריה, ולמד אצל סבו, הרב אפרים הכהן (רב קהילת אובין) מחבר ספר "שער אפרים". כמו כן נדד לעיר סלוניקי שבחבל הבלקן, שם למד במשך שנתיים אצל הרב אליהו קובו; ממנו רכש את שיטת הלימוד הספרדית.
בהמשך חזר לאובין, שם התחתן ונולדה לו בת. לפי המתואר בספר "מגילת ספר" של בנו, רבי יעקב עמדין, נהרגו אשתו ובתו בשנת ה'תמ"ו, כאשר בעת מצור של אחד ממלכי אשכנז על העיר פגע פגז של תותח בביתו ומוטט אותו על האשה והבת, והוא עצמו ברח מהעיר לפני כיבושה. הוא נדד והגיע לסרייבו שבבוסניה שם כיהן כרב. כעבור זמן קצר יצא לחפש את הוריו שנשבו, ונפדו בברלין, ובדרכו התארח אצל רבי שמואל אבוהב בוונציה, ועבר גם באנשבך, פיורדה ופראג.
בבואו לברלין נשא לאשה את שרה רבקה, בתו של הרב משולם זלמן מירלש נוימרק אב"ד קהילות אה"ו. אחר נישואיו ישב בעיר אלטונה 18 שנים, ייסד שם ישיבה, ופעל רבות לתיקוני הדת בעיר. בשנת תס"ו מונה לרב של קהילות אה"ו, לצידו של הרב משה מרוטנברג, בהסכם רוטציה של 6 חודשים לכל אחד. בעקבות חילוקי דעות שהתעוררו בשאלה הלכתית בדינה של תרנגולת בלי לב נאלץ להתפטר, ומונה לרב קהילת האשכנזים באמסטרדם. הקהילה קצבה לו סכום עצום של 2,500 גילדן לשנה, פי עשרה מהמקובל בערים אחרות באותה עת. בני הקהילות, האשכנזית והספרדית, כיבדוהו מאוד. בעיר זו הדפיס את ספרו, שו"ת חכם צבי. אך בעקבות חילוקי דעות (להלן) נאלץ ה"חכם צבי" לעזוב את העיר.
בעזבו את אמסטרדם, שלח את משפחתו לעיר אמדן, והוא עצמו נדד לאנגליה, לבקשת הקהילה הספרדית בלונדון שהעריכה אותו, ובעבר פנתה אליו בשאלת מעמדו של דרשן הקהילה, רבי דוד ניטו. עבר בקהילות רבות באשכנז ובפולין, כשבחלקן השתהה מספר חודשים, עד שהגיע בחורף של שנת ה'תע"ח ללבוב שבגליציה, שם כיהן כרב מספר חודשים, עד יום מותו בא' באייר ה'תע"ח (1718), והספיק לתקן בעיר מספר תקנות חשובות.
בנו, רבי יעקב עמדין, בא ללבוב להספידו, והדפיס את ההספד בספר "יציב פתגם". את תולדותיו כתב בספרים "תורת הקנאות" ו"מגילת ספר". [%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%94] ילדיו
לחכם צבי היו 15 ילדים, מלבד בתו הקטנה שנספתה באובין, כנזכר למעלה.
1. מרים, אשתו של רבי אריה לייב מאמסטרדם, בן בנו של רבי השל מלובלין.
2. רחל, אשתו של רבי יצחק, בנו של רבי מאיר איזנשטט.
3. נחמה, אשתו של הרב נפתלי הירץ שכיהן כרב בפשדבורז. הייתה אלמנה שנים רבות, והתגוררה בבית גיסה רבה של אמסטרדם.
4. רבי יעקב עמדן, היעב"ץ.
5. הרב אפרים, מרבני הקלויז בברודי.
6. הרב נתן, מרבני הקלויז בברודי, אבי אביו של רבי יעקב מליסא.
7. הרב אברהם משולם זלמן, כיהן כרב באוסטרהא ובלונדון.
8. הרב משה, אב"ד בקמינקא.
9. הרב דוד, אב"ד ירטשוב, זקנו של רבי חיים הלברשטאם.
10. הרב אליקים גצל, אב"ד רקובי.
11. דבורה.
12. פריידה, אשתו של הרב יעקב חריף, רבה של לשנוב וגליל פודוליה.
13. אשתו של הרב יעקב מרדכי כ"ץ אב"ד ברודא, בנו של רבי נפתלי כ"ץ, בעל ה"סמיכת חכמים".
14. לאה, שדעות כותבי היחוסין חלוקות בדבר זהות בעלה וצאצאיה.
[%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%94] דרכו
החכם צבי התנגד רבות לשבתאות, דבר המתבטא במלחמתו נגד נחמיה חייא חיון כאשר האחרון שאף להדפיס את ספרו דברי נחמיה על התורה, בשנת תע"ג. באותו זמן כיהן החכם צבי כרב הקהילה האשכנזית, ובעקבות מלחמתו הסתכסך עם קהילת הספרדים בראשותו של רבי שלמה אאיליון, שטענו שהחכם צבי מתערב בעניינם. בעקבות המחלוקת נאלץ לעזוב את אמסטרדם, יחד עם רבי משה חגיז שסייע לו באותה מלחמה.
בלימודו העיוני שילב החכם צבי את שיטת הלימוד הספרדית עם שיטת הלימוד האשכנזית. [%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%94] יצירתו
בעת שהותו באמסטרדם הוציא לאור, בשנת תע"ב, את חיבורו חכם צבי, המהווה שילוב בין שו"ת לבין חידושים תלמודיים. [%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%94] קישורים חיצוניים
* מרדכי מרגליות (עורך), "ר' צבי אשכנזי", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 1219-1215, באתר HebrewBooks
* צבי הירש אשכנזי, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר דעת
* צבי הירש אשכנזי, במהדורת 1901–1906 של Jewish Encyclopedia (באנגלית)
* חכם צבי, באתר
view all 11
Rabbi Eliakim Gezel Rakower's Timeline
| 1759 |
February 6, 1759
|
Kraków, Małopolskie, Polska (Poland)
|
|
| 1791 |
1791
|
Kraków, Kraków, małopolskie, Poland
|
|
| 1798 |
1798
|
||
| 1799 |
April 2, 1799
|
Kraków, Kraków County, Lesser Poland Voivodeship, Poland
|
|
|
April 22, 1799
|
Kraków, Kraków County, Lesser Poland Voivodeship, Poland
|
||
| 1801 |
March 12, 1801
|
||
| 1803 |
October 25, 1803
|
||
| 1838 |
February 6, 1838
Age 79
|
Krakow
|
|
| ???? | |||
| ???? |