Rabbi Elimelech Zwiebel

המשפיע הגאון החסיד ר' אלימלך צויבל ע"ה נולד בתל אביב בשנת תש"א, לאביו הרה"ח ר' צבי
יעקב. סבו, אבי אביו, הרה"ח ר' משה, היה חסיד של האדמו"ר בעל דברי יחזקאל משינאווע, בן האדמו"ר
בעל 'דברי חיים' מצאנז. אביו של ר' משה, הרה"ח ר' צבי יעקב, היה מחשובי החסידים של ה'דברי חיים'
ומהיושבים ראשונה בשולחנו, ונודע בשם "ר' יעקב לאנצטער".
שם המשפחה המקורי היה ראזען )ומכאן שם העט שר' מילך הרבה להשתמש בו – "א. רוזן"(
אלא שהי' צורך לשנות את השם בגלל סיבה ליגלית, וכיון שלמשפחה הי' דוד מפורסם בשם ר' מילך
צויבל, מחסידי צאנז המפורסמים בגליציה, שהיה גביר גדול ואיש מוכר וחשוב, שינה ר' צבי יעקב )או
אולי כבר אביו ר' משה( את שם משפחתו לשם המשפחה של הדוד הנכבד, ור' צבי יעקב אף קרא לבנו על
שם דוד זה )כך סיפר הרה"ג ר' יחזקאל ע"ה, אחיו של ר' מילך(.
בשלב מסויים, ר' משה הנזכר, אבי אביו של ר' מילך, היגר מגליציה לגרמניה, כנראה לצורכי
פרנסה. לאחר עליית הצורר הנאצי לשלטון, ולאחר שחווה על בשרו אירוע אנטישמי, עלה ר' צבי יעקב
לארץ ישראל והתיישב בתל אביב, שם נולד בנו אלימלך בי"ז מנחם אב תש"א.
אחיו של ר' מילך, הרה"ג ר' יחזקאל ז"ל )כיהן כראש ישיבת תפארת יעקב בירושלים( ויבדלח"ט
הרה"ח ר' משה שי' )מחסידי חב"ד בלונדון(, סיפרו שכבר בילדותו התבלט ר' מילך כמתמיד ושקדן
במידה בלתי מצויה אצל ילדים.
תחילה למד בתלמוד-תורה של 'החינוך העצמאי' בתל אביב. בהתאם למוצאו ואישיותו רצה אביו
שבניו ילמדו בישיבה חסידית, ובעצת שכנו, הרה"ח ר' יהודה שמוטקין ע"ה, מוותיקי חסידי חב"ד בת"א,
שסיפר לו בשבחה של ישיבת תומכי תמימים בלוד שיש בה פנימיה והיא קולטת גם נערים צעירים, לקח
ר' יעקב צויבל את בנו מילך בן האחת עשרה והביא אותו לישיבה בלוד. העיד עליו אחיו הרב יחזקאל, כי
מאחר שר' מילך היה כבר אז מתמיד ואהב את הלימוד, המקום מצא חן בעיניו מאד והוא היה מאושר על
ההזדמנות והאפשרות לשקוד על תלמודו כל היום ללא הפרעות.
בישיבה בלוד מצא את שאהבה נפשו והתעלה בתורה וחסידות. לאחר הלימוד ב'תלמוד תורה',
המשיך את לימודיו בישיבה וכאן נהיה למחונך ומושפע קרוב של המשפיע הנודע הרה"ח ר' שלמה חיים
2 ● קובץ זכרון
קסלמן, לו הוא חב את עיקר ה'חסידישקייט' המיוחדת שלו. סיפוריו ואמרותיו של ר' שלמה חיים היו
שגורים על פיו כל ימיו והרבה לחזור עליהם בהתוועדויות שלו )ראה להלן במדור 'סיפורים ואמרות' כמה
סיפורים ואמרות שר' מילך הי' מספר בשם ר' שלמה חיים(.
חבריו מאותם ימים מספרים שבתחילת בואו לתומכי תמימים לא נתפס ר' מילך כל-כך ללימוד
חסידות והגה רק בנגלה, אך ר' שלמה חיים משך אותו ועודד אותו להשקיע כוחות בחסידות.
בד בבד עם הלימוד בשקידה והתמדה והעיסוק ב'עבודה' בהדרכתו של ר' שלמה חיים, עסק ר'
מילך גם בפעילות להפצת המעיינות. במסגרת תפקידו כחבר הנהלת את"ה )'איגוד תלמידי הישיבות'(
בלוד, היה נוסע מעת לעת למסור שיעורי חסידות בישיבות תיכוניות. כנהוג, דיווחו לרבי על כל
הפעילות. בדרך כלל, לא היתה תגובה ישירה של הרבי על הדו"חות, אך פעם אחת כתבו לרבי, כי היות
שהיתה שמועה כי בישיבה בלוד לא לומדים בנגלה כראוי, הוחלט שכאשר ייצאו לישיבות שונות ידברו
עם בני הישיבות לא רק בחסידות אלא גם בנגלה ]אגב: ר' מילך היה אומר שבשנים הבאות התחרט על
שכתב לרבי בסגנון כזה, ולמעשה לא היה ראוי לכתוב לרבי שיצאה שמועה לא טובה על ישיבת תומכי
תמימים, אבל באותה שעה היו בחורים צעירים[. הפעם קיבלו מענה מיוחד מהרבי, וז"ל:

http://teshura.com/Zweibel%20Shloshim%20-%20Kislev%2019%2C%205777.pdf

המשפיע הגאון החסיד ר' אלימלך צויבל ע"ה נולד בתל אביב בשנת תש"א, לאביו הרה"ח ר' צבי
יעקב. סבו, אבי אביו, הרה"ח ר' משה, היה חסיד של האדמו"ר בעל דברי יחזקאל משינאווע, בן האדמו"ר
בעל 'דברי חיים' מצאנז. אביו של ר' משה, הרה"ח ר' צבי יעקב, היה מחשובי החסידים של ה'דברי חיים'
ומהיושבים ראשונה בשולחנו, ונודע בשם "ר' יעקב לאנצטער".
שם המשפחה המקורי היה ראזען )ומכאן שם העט שר' מילך הרבה להשתמש בו – "א. רוזן"(
אלא שהי' צורך לשנות את השם בגלל סיבה ליגלית, וכיון שלמשפחה הי' דוד מפורסם בשם ר' מילך
צויבל, מחסידי צאנז המפורסמים בגליציה, שהיה גביר גדול ואיש מוכר וחשוב, שינה ר' צבי יעקב )או
אולי כבר אביו ר' משה( את שם משפחתו לשם המשפחה של הדוד הנכבד, ור' צבי יעקב אף קרא לבנו על
שם דוד זה )כך סיפר הרה"ג ר' יחזקאל ע"ה, אחיו של ר' מילך(.
בשלב מסויים, ר' משה הנזכר, אבי אביו של ר' מילך, היגר מגליציה לגרמניה, כנראה לצורכי
פרנסה. לאחר עליית הצורר הנאצי לשלטון, ולאחר שחווה על בשרו אירוע אנטישמי, עלה ר' צבי יעקב
לארץ ישראל והתיישב בתל אביב, שם נולד בנו אלימלך בי"ז מנחם אב תש"א.
אחיו של ר' מילך, הרה"ג ר' יחזקאל ז"ל )כיהן כראש ישיבת תפארת יעקב בירושלים( ויבדלח"ט
הרה"ח ר' משה שי' )מחסידי חב"ד בלונדון(, סיפרו שכבר בילדותו התבלט ר' מילך כמתמיד ושקדן
במידה בלתי מצויה אצל ילדים.
תחילה למד בתלמוד-תורה של 'החינוך העצמאי' בתל אביב. בהתאם למוצאו ואישיותו רצה אביו
שבניו ילמדו בישיבה חסידית, ובעצת שכנו, הרה"ח ר' יהודה שמוטקין ע"ה, מוותיקי חסידי חב"ד בת"א,
שסיפר לו בשבחה של ישיבת תומכי תמימים בלוד שיש בה פנימיה והיא קולטת גם נערים צעירים, לקח
ר' יעקב צויבל את בנו מילך בן האחת עשרה והביא אותו לישיבה בלוד. העיד עליו אחיו הרב יחזקאל, כי
מאחר שר' מילך היה כבר אז מתמיד ואהב את הלימוד, המקום מצא חן בעיניו מאד והוא היה מאושר על
ההזדמנות והאפשרות לשקוד על תלמודו כל היום ללא הפרעות.
בישיבה בלוד מצא את שאהבה נפשו והתעלה בתורה וחסידות. לאחר הלימוד ב'תלמוד תורה',
המשיך את לימודיו בישיבה וכאן נהיה למחונך ומושפע קרוב של המשפיע הנודע הרה"ח ר' שלמה חיים
2 ● קובץ זכרון
קסלמן, לו הוא חב את עיקר ה'חסידישקייט' המיוחדת שלו. סיפוריו ואמרותיו של ר' שלמה חיים היו
שגורים על פיו כל ימיו והרבה לחזור עליהם בהתוועדויות שלו )ראה להלן במדור 'סיפורים ואמרות' כמה
סיפורים ואמרות שר' מילך הי' מספר בשם ר' שלמה חיים(.
חבריו מאותם ימים מספרים שבתחילת בואו לתומכי תמימים לא נתפס ר' מילך כל-כך ללימוד
חסידות והגה רק בנגלה, אך ר' שלמה חיים משך אותו ועודד אותו להשקיע כוחות בחסידות.
בד בבד עם הלימוד בשקידה והתמדה והעיסוק ב'עבודה' בהדרכתו של ר' שלמה חיים, עסק ר'
מילך גם בפעילות להפצת המעיינות. במסגרת תפקידו כחבר הנהלת את"ה )'איגוד תלמידי הישיבות'(
בלוד, היה נוסע מעת לעת למסור שיעורי חסידות בישיבות תיכוניות. כנהוג, דיווחו לרבי על כל
הפעילות. בדרך כלל, לא היתה תגובה ישירה של הרבי על הדו"חות, אך פעם אחת כתבו לרבי, כי היות
שהיתה שמועה כי בישיבה בלוד לא לומדים בנגלה כראוי, הוחלט שכאשר ייצאו לישיבות שונות ידברו
עם בני הישיבות לא רק בחסידות אלא גם בנגלה ]אגב: ר' מילך היה אומר שבשנים הבאות התחרט על
שכתב לרבי בסגנון כזה, ולמעשה לא היה ראוי לכתוב לרבי שיצאה שמועה לא טובה על ישיבת תומכי
תמימים, אבל באותה שעה היו בחורים צעירים[. הפעם קיבלו מענה מיוחד מהרבי, וז"ל: