Rabbi Menachem Hacohen

Video of Rabbi Menachem Hacohen talking about his meeting with the Lubavitcher Rebbe.

Wikipedia Article

Menachem Hacohen (Hebrew: מנחם הכהן‎‎, born 26 July 1932) is an Israeli rabbi, writer, thinker and former politician. He headed the Religious Worker faction in the Histadrut trade union, was member of the Knesset for the Alignment between 1974 and 1988, and also served as chief rabbi of the Moshavim Movement and the Histadrut. Between 1997 and 2011 he held the post of chief rabbi of Romanian Jewry.

Biography

Born in Jerusalem during the Mandate era, Hacohen was educated in the Slabodka yeshiva, before being certified as a rabbi. He began his military service in 1951 in the Nahal brigade, and held the post of chief editor of the Army Rabbi's publications from 1951 until 1955. Between 1952 and 1954 he also served as the Religious Ceremonies Officer in the General Staff. He went on to work as a rabbi in the navy from 1955 until 1956.

In 1967 he became the rabbi of the Moshavim Movement, before serving as the Histadrut's rabbi from 1968 until 1979. While serving as rabbi of the Moshavim, he met the Lubavitcher Rebbe, Rabbi Menachem Mendel Schneerson, who gave him four Torah Scrolls as a donation. In 1973 he was elected to the Knesset. He was re-elected in 1977, 1981 and 1984, before losing his seat in the 1988 elections.

Hacohen has also written several books, including The Stones Speak: History and Folklore about the Holy Places Liberated by the IDF (1967), Book of the Life of Man: Weddings (1986), Book of the Life of Man: Birth (1991), The Belief of a Nation (1996) and From Year to Year (1996).

He is also interested in interfaith dialogue, and currently sits on the Board of World Religious Leaders for The Elijah Interfaith Institute.

הרב מנחם הכהן (נולד ב-26 ביולי 1932) הוא חבר הכנסת לשער מטעם המערך בכנסות ה-8 עד 11, סופר ואיש הגות.

תוכן עניינים [%D7%94%D7%A1%D7%AA%D7%A8%D7%94]

הכהן נולד בירושלים, לחוקר הרב מרדכי הכהן. בבגרותו למד בישיבת חברון והוסמך לרבנות, בצבא שירת בנח"ל. היה העורך הראשי של כתבי הרבנות הצבאית "מחניים", ובמקביל היה קצין טקסים דתיים. בשנים 1955–1956 שימש רב צבאי בחיל הים. היה עוזרו של הרב שלמה גורן, ונלווה אליו בשחרור הכותל המערבי במלחמת ששת הימים. בשנת 1967 שימש כרב מושבי העובדים, ובמשך שנים שימש רב ההסתדרות.

הצטרף לסיעת המערך והיה חבר כנסת מטעמה בשנים 1973 - 1988. בעל דעות יוניות. לאחר פרישתו מהחיים הפוליטיים נתמנה כרב רשמי ליהדות רומניה.

נמנה עם מערכת האנציקלופדיה "בריטניקה לנוער". במשך עשרות שנים התגורר בשכונת הלל ברמת גן, וכיום מתגורר בירושלים.

משפחתו

הכהן נשוי לפרופ' דבורה הכהן, היסטוריונית מאוניברסיטת בר-אילן. אחיו הם הרב שמואל אבידור הכהן והרב פרופ' פנחס פלאי. סבו הוא הרב אברהם צבי שור, ששימש כאב בית דין לחסידים בירושלים. בנו הוא ד"ר אביעד הכהן, דיקן מכללת שערי משפט.

ספריו

חיי אדם - לידה - הלכות, מנהגים ופולקלור הקשורים ללידה ביהדות

חיי אדם - כלולות - הלכות, מנהגים ופולקלור הקשורים לנישואין ביהדות

תורת עם - פירושים על התורה

הגדת עם - הגדה של פסח.

שיח אחים על מלחמות היהודים - יחד עם אחיו, הרב שמואל אבידור והרב פנחס פלאי

אבנים מספרות - היסטוריה ופולקלור של המקומות הקדושים ששוחררו על ידי צה”ל