Rabbi Philip (Uri) Frank

Overledene
Philip Frank
Geboorteplaats
Hilversum
Geslacht
Man
Leeftijd
32
Vader
Herman Frank
Moeder
Rebekka Philips
Echtgenoot
Bertha Dinner
Gebeurtenis
Overlijden
Datum
02-02-1943
Gebeurtenisplaats
Binnen Het Rijk

מחשובי הרבנים בהולנד, ומהמנהיגים הבולטים בזמן השואה

נולד:  תר"ע, 1910. נרצח:  כ"ז שבט תש"ג (2.2.1943), בהארלם (Haarlem), הולנד.

הרב אורי למד והוסמך בבית המדרש לרבנים באמסטרדם. הוא נשא לאישה את ברכה מבית דינר, נכדתו של הרב יוסף צבי דינר, רבה של הולנד. ב- 1937 מונה לרב הראשי של צפון הולנד, ובתקופת השואה שימש כרבה של הארלם. הרב היה מהרבנים הצעירים ביהדות הולנד, ופעיל בתנועת "המזרחי". בתקופת השואה: הרב פרנק נודע ביזמתו לנסות למנוע בעיות עגינות על ידי פתרון של גט על תנאי. לאחר שהגיעו להולנד הידיעות הראשונות על מותם של יהודים הולנדיים שנשלחו למחנה בוכנוולד, הציע הרב בישיבת חבר הרבנים הראשיים שנערכה ביולי 1941 שהבעלים יכתבו לנשותיהם גט על תנאי. ההצעה התקבלה על דעת רוב רבני הולנד, ויושמה בפועל על ידי מספר רבנים שהתבססו על נוסח הגט שהציע הרב דוידס, רבה של רוטרדם. דוגמה של גט על תנאי מקורי מצויה בידי המשפחה. הרב פרנק שימש לאחר הכיבוש הגרמני גם כמנהיג פוליטי. הוא התמנה לראש הסניף של הוועדה היהודית המתאמת. בעקבות הריגתו של חייל גרמני בעיר ב- 30 בינואר 1943, תפסו הגרמנים כמאה בני ערובה, וביניהם היו שלושה יהודים, כולל הרב פרנק. תלמידו יוסף סחיווסחורדר מתאר בזיכרונותיו את הערב שקדם למאסרו של רבו, ואת מה שקרה אחר כך: "הייתי רגיל ללמוד כמעט יום יום עם הרב פרנק. באותו מוצאי שבת – 30 בינואר 1943 – למדנו בפרק שני של בבא מציעא על אודות הכבוד שהתלמיד צריך לתת לרבו. הרב פרנק הזכיר בהקשר זה שהתלמיד רשאי לומר קדיש אחרי רבו. כאשר הגיעה השעה 8, רצתי מהר הביתה כי העוצר התחיל. למחרת בבקר נודע לנו שהרב נאסר יחד עם אחרים. שמענו שהגרמנים בצעו את המעצרים כנקמה על הריגת חייל גרמני. מאוחר יותר, בכ"ז שבט תש"ג (2.2.43), עשרה מבני הערובה הוצאו להורג (ביניהם הרב ושנים ממנהיגי הקהילה)". על רגעיו האחרונים של הרב פרנק לפני הוצאתו להורג העידו אחרי המלחמה חייל גרמני בשם לאגס, ובן ערובה הולנדי שהוחלף ברגע האחרון. לפי עדויות אלו הפגין הרב פרנק התנהגות בלתי רגילה ומעוררת יראת כבוד לפני ההוצאה להורג. לאגס הצהיר: הרב פרנק מת כגיבור, וההולנדי העיד: הרב פרנק אמר לי: "אדוני, הגרמנים קטנים, לנו היהודים הם לא יכולים לעשות כלום. הם יכולים להרוג אותנו, אבל היהדות תאריך ימים על פני הפשיזם. לזה יש הרבה דוגמאות בהיסטוריה, הרי רוחנית אנחנו עומדים הרבה מעליהם. נצטרך לסבול, ואני כרב קשור לאנשים שלי וחייב לסעדם ולחזקם בעת צרה". אחרי שמפקד ה- S.D. הקריא את השמות של הנידונים למוות, הרב פרנק הוציא מכיסו ספר קדוש והתחיל לנחם את חבריו היהודים והתבודד אתם בפינה. משפחות הנרצחים גורשו תוך זמן קצר. האלמנה, הרבנית ברכה, עוד הספיקה להעביר מכתב מ- 4 בפברואר, ובו היא כותבת בין השאר: "ברגע מאוד קשה בחיי, ברצוני לפנות אליכם במילים אחדות ולחזק את ביטחונכם בעתיד. אני עושה זאת כי אני יודעת שאני פועלת בזה גם בשם בעלי שמילא את תפקידו באהבה רבה ובמסירות יהודית אמיתית. איני צריכה לספר לכם איך הוא התייחס לתפקידו, הוא אהב את כל חברי הקהילה כמו אבא... אם אתם רוצים לכבד את זכרו תשמרו על רוח גבורה ותחיו כיהודים נאמנים ותזכרו תמיד: גם במצבים הקשים ביותר, לא ינום ולא יישן שומר ישראל". בקיץ תשמ"ו נחנכה כיכר על שמו של הרב פרנק בעיר הארלם.

מקורות: • מיכמן דן, המנהיגות הרבנית בהולנד בתקופת השואה, בתוך: דפים לחקר השואה, אוניברסיטת חיפה, תשמ"ט. • סחיווסחורדר יוסף, My Miracle. • עמנואל שמואל, עדויות על עמידת הגבורה וקדוש השם של הרב אורי פרנק ואשתו הי"ד, זצ"ל. • פנקס הקהילות, הולנד, ערך "הארלם". • פרבשטיין אסתר, בסתר רעם. • הצופה, כ"ז ניסן תשס"ב (9.4.2002).