Rabbi Shear Yashuv Cohen

She'ar Yashuv Cohen

From Wikipedia, the free encyclopedia

Eliyahu Yosef She'ar Yashuv Cohen (Hebrew: אליהו יוסף שאר ישוב כהן) (born November 4, 1927) was the Ashkenazi Chief Rabbi of Haifa, Israel and the President of its rabbinical courts (1975–2011).

Biography

She'ar Yashuv Cohen is an 18th-generation descendant in a family of rabbis and Torah scholars. The name "She'ar Yashuv" (Hebrew: שאר ישוב) is based on the eponymous son of the prophet Isaiah (see Isaiah 7:3). His father was Rabbi David Cohen who was known as the "Nazir of Jerusalem." [1] His mother was Sarah Etkin, among the founders of Omen, a religious women's organization that became the Emunah movement. She'ar Yashuv Cohen's parents were cousins.

Cohen attended Talmud Torah Geulah and studied at the yeshivot "Torat Yerushalayim," "Mercaz Harav," and "Etz Hayyim." According to family tradition, Lubavitcher Rabbi Menachem Mendel Schneerson hid in Cohen's grandfather's house after the Bolshevik Revolution. In his youth he became close to Abraham Isaac Kook. Yeshayahu Hadari, co-founder of Yeshivat Hakotel, said at a conference of the Ariel Institute that after Shabbat Kook used to attend the melaveh malkah at the home of the Cohen, and his son (She'ar Yashuv) would play the violin.

Cohen and his sister were encouraged to become Nazirites, but they chose not to follow in their father's path, apart from remaining vegetarians. When he was growing up, Cohen's hair was not cut, he wore canvas shoes, and he followed the Nazirite practices of his father. At the age of 16, a special Beit Din of Jerusalem rabbis convened in his house to release him from the Nazirite vow. Even today, out of an idealism for the holiness of life, he does not eat meat including fish, nor does he drink wine.

Cohen is married to Dr. Naomi, daughter of Rabbi Dr. Hayyim Shimshon (Herbert S.) Goldstein, a rabbinic leader and long-time President of the Union of Orthodox Jewish Congregations of America and other national organizations, and granddaughter of the philanthropist Harry Fischel. His sister Rabbanit Tzefiya, was married to Rabbi Shlomo Goren, the Chief Rabbi of Israel. The Cohens have a daughter, Eliraz Kraus, six grandchildren, and several great-grandchildren.

Military activism

In 1948, while was studying at Mercaz Harav, Cohen joined the Brit Hahashmona'im (Hasmonean Covenant) underground resistance movement, which fought against the British mandate, and he was an active member of the Haganah. With the support of his father and the Rosh Yeshiva of Mercaz Harav, Tzvi Yehuda Kook, he led a group of youths who fought as part of the Hish in the Israeli War of Independence, and helped to found the first military-religious core group that developed into a Yeshivat Hesder.

During the Israeli War of Independence, Cohen defended Jerusalem and Gush Etzion, where he fought with Etzel for the Old City of Jerusalem. He accompanied convoys of soldiers to Jerusalem and Gush Etzion, and also fought to defend the Gush. He was severely injured in the fighting to defend the Old City, and when the Jewish Quarter fell, he was captured by the Arab Legion of the Jordanian Army. Together with the survivors of Gush Etzion and the defenders of the Jewish Quarter, he was taken to Amman and then to the prison camp in Mafraq. In prison, his leg was operated on, but he remained handicapped. He became one of the leaders of the POWs, and earned the respect of both British and Arab commanders in the camp.

Cohen served in the IDF for seven years and reached the rank of sgan aluf (lieutenant colonel). He participated in talks with the Jordanians on returning the remains of Jews killed in Gush Etzion during the war. He also participated in an IDF delegation to the United States, and served in senior positions in the army rabbinate, including army chaplain and chief rabbi of the Israeli Air Force.

Cohen volunteered to fight in the Yom Kippur War and served as Chaplain of the unit that crossed the Suez Canal.

Political and public office

Cohen holds an honors degree in Law from the law faculty of Hebrew University. He specialized in legal advice on rabbinic rulings. He researched Israeli law and its harmonization with the laws relating to the Land of Israel. Afterwards, he served as the deputy mayor of Jerusalem in the Mafdal (NRP) party, and continued in this role after the city was unified in the Six Day War in 1967.

Several years after the death of Yehoshua Kaniel in 1975, Cohen replaced him as Ashkenazi Chief Rabbi of Haifa. He is also President of the Harry Fischel Institute for Talmudic Research and Torah Law. He founded the Midrasha HaGevoha LaTorah ("Advanced Torah Institute") and the Ariel Institute in Jerusalem. In 1983 and 1993, he was a candidate for position of Ashkenazi Chief Rabbi of Israel.[2] He is a senior rabbinical adviser to the Chief Rabbinate of Israel. He was the president of the Jerusalem Lodge of Bnai Brith, and of the Bnai Tsion "Sons of Zion" association in Israel. He was elected twice as President of the Jewish Law Association, and three consecutive times as a member of the Board of Governors of the University of Haifa. In 1999 Bar-Ilan University conferred upon him an honorary doctorate. When Rabbi Cohen reached the age of 80, the City Council of Haifa unanimously conferred upon him the title: "Honorary Citizen."

Several years ago, the Jerusalem D.A. summoned Rabbi Cohen to a hearing in connection with the alleged improper running of "Jewish Studies" courses for members of the police and other security personnel. These courses had been conducted for several years in Jerusalem under the auspices of institutes presided over by the former Chief Rabbis of Israel, Rabbi Ovadia Yosef and Rabbi Mordecai Eliyahu. At the request of the then Chief Chaplain of the Northern Command of the Police, the Ariel Institutes of Haifa, under the presidency of Rabbi Cohen, agreed to host a parallel program for those living and serving in the northern part of the country. While the D.A. did not consider Rabbi Cohen to have been involved in the running of the program, he reprimanded him for having allowed the Ariel Institutes to grant a scholarship to the Yeshiva student son of the initiator and head of the Haifa program, labeling it as a bribe. Rabbi Cohen did not wish to go to a court of law to contend the allegation, particularly since he was already well over the mandatory age of retirement. The D.A. agreed not to press charges, on condition that the Rabbi would officially announce his retirement.[3][4][5] He is now Chief Rabbi Emeritus.

Interfaith dialogue

Cohen is active in interfaith dialogue. He was awarded Israel's Sovlanut award (tolerance) in 1991. He serves as a chief of the senior council for dialogue between the Chief Rabbinate of Israel and the Vatican, and recently became Chair of the council for dialogue between Judaism and Islam; he acts as an emissary of the Israel Chief Rabbinate to interfaith meetings and is currently on the Board of World Religious Leaders for The Elijah Interfaith Institute.[6]

In October 2008, Rabbi Cohen was invited by Pope Benedictus XVI, to lecture before the International Catholic Church Synod in Rome, that is the supreme body of the Catholic Church, where he presented the Jewish view of the place of the Hebrew Bible (Old Testament) in the Jewish religion and liturgy. He used the occasion to oppose plans to beatify Pope Pius XII.[7]

On January 28, 2009, the Chief Rabbinate of Israel broke off official ties with the Vatican indefinitely in protest over the Pope's decision to lift the excommunication of controversial bishop Richard Williamson, a member of the Society of Saint Pius X. Shear Yashuv Cohen, chairman of the Rabbinate's commission, told The Jerusalem Post that he expected Williamson to publicly retract his statements before meetings could be renewed.[8]

Cohen later reconciled with Pope Benedict in March 2009.[9]

Cohen led the Jewish delegation of the Chief Rabbinate of Israel to the ninth meeting of the Commission for Dialogue between Jews and Catholics in Rome from January 17–20, 2010. He also chaired the Jewish delegation in the 11th Bilateral Commission meeting in March 2012.[10]

Views on disengagement from Gaza

In an article in Makor Rishon (March 2005), he wrote:

The State of Israel is dear and beloved to me as the first flowering of our redemption [Reishit Tzemihat Ge'ulateinu]. Especially for this reason, I cannot avoid... expressing my clear position that the "State of Israel" is not the supreme value in our lives, in terms of being a goal unto itself. There are more important demands that take priority over this, since surely everyone who seeks to be in the State of Israel aims to protect them and guard them...

Cohen continues with an appeal to then-prime minister Ariel Sharon:

It is asked: Why uproot the settlements? Why can they not exist in a Palestinian state... and continue to observe all the commandments of inhabiting the Holy Land, as our fathers and forefathers did throughout the generations...?

During the evacuation of Gush Katif, Cohen strongly criticized the government of Israel: "Whoever uproots Jewish settlements in the land of Israel and God forbid will even cause destruction of synagogues and uprooting graves, will not be cleansed in this world nor in the afterlife... this is the highest form of evil and cruelty..."[11]

He later added, "I cannot consider an act more cruel and more evil than what the government of Israel did this week in Gush Katif, like this with one hand. The act of demolition of a synagogue is something that is unheard of among nations of the world... There is no sin greater than this."[12]

In an interview with Haaretz newspaper, he said: The religious precept to settle the Land of Israel is one that stands by itself, even in the absence of the State of Israel and Jewish sovereignty in the Land of Israel. We upheld the precept to settle the land even when the Turks and the British ruled the land. Why can we not continue to live there even when the State of Israel withdraws its sovereignty from the soil? [%E2%80%A6][13]

I hear the voices. I dwell among the people. People are finding it difficult to swallow the new reality. When the government of Israel raises its hand to uproot Jewish settlements from the Land of Israel, it loses by its own actions the whole purpose and point of the state's existence. It is impossible to ignore this. The state is an instrument of holiness, not holiness itself, an instrument of a precept, not a precept. Even Rabbi [Joseph B.] Soloveitchik wrote that he would not lend a hand to unreserved subjugation to the state. That is idolatry. When the state behaves like a state of all of its residents, and not as a Jewish state, the attitude changes. I respect it as I do any other government. The practical significance is that when we recite the prayer for the government, we should pray that it should CONTINUE to be "the first flower of our redemption." Day.[14]

Published works (Hebrew)

• חקרי הלכה - קובץ תשובות, פסקים וקונטרסי הלכה דברים שכתב, חיבר ופרסם במשך שנות כהונתו ברבנות העיר חיפה
• שי כהן - שעורים, תשובות, ברורים וחקרי הלכה, הארות במשפט התורה ובמחשבת ישראל
• משנת הנזיר - עיקרי משנתו ותולדות חייו של הרב דוד כהן (אביו של הרב שאר ישוב כהן), מתוך יומניו, עם מבואות ופרקי זכרונות
• בסתר המדרגה - דברים מתוך משנת מרן נזיר אלקים הרב דוד כהן ומבואות לשיטתו
• יונתי בחגוי הסלע - חיבור שחיבר לעילוי נשמת אמו, הרבנית שרה כהן
• שלשה שותפים - להארת דמותם של: רבו הרב אברהם יצחק הכהן קוק, אביו הנזיר הרב דוד כהן ואמו הרבנית שרה כהן

Šear-Jašuv Cohen

Šear-Jašuv Cohen Šear-Jašuv Cohen (* 4. listopadu 1927, Jeruzalém, Izrael) je izraelský rabín.

Nemůže být považován za vzor a nemůže být blahořečen, protože nepozdvihl svůj hlas proti holokaustu.[1] o Piu XII.

Reference[editovat] Skočit nahoru ↑ Vatikán chce blahořečit kontroverzního papeže Pia XII.. ceskatelevize.cz [online]. 2008-10-11 [cit. 2013-06-10]. Dostupné online. Kategorie: Osoby od CIzraelciRabíni

She’ar Yashuv Cohen

She’ar Yashuv Cohen 2007 She’ar Yashuv Cohen (hebräisch ‏שאר ישוב כהן‎‎; * 4. November 1927 in Jerusalem) ist Rabbiner und seit 1975 der Großrabbiner der aschkenasischen Juden in Haifa.

Cohen wurde als Sohn David Cohens und seiner Frau Sarah Etkin in eine traditionsreiche Rabbinerfamilie geboren. Anders als sein Vater entschloss er sich nicht zum strengen Nasiräertum, studierte aber die Tora, um Rabbiner zu werden.

Im israelischen Unabhängigkeitskrieg gehörte er der Hagana an, wurde beim Kampf um Jerusalem verwundet und geriet in jordanische Gefangenschaft. Cohen gehörte noch jahrelang den Israelischen Streitkräften an, wo er als Seelsorger und Oberrabbiner der Luftwaffe diente. Für die Nationalreligiöse Partei saß er als stellvertretender Bürgermeister im Rathaus von Jerusalem – ein Amt, das er auch nach der Wiedervereinigung der Stadt im Sechstagekrieg ausübte. Als Freiwilliger nahm er am Jom-Kippur-Krieg teil, in dem er als Militärrabbiner mit seiner Einheit bis über den Suezkanal vorstieß. 1975 folgte er auf Yehoshua Kaniel im Amt des Großrabbiners von Haifa.

Cohens Frau Naomi, die ebenfalls einer Rabbinerdynastie entstammt, ist eine Enkelin des US-Unternehmers Harry Fischel. Seine Schwester war mit dem ranghohen aschkenasischen Militärrabbiner Shlomo Goren verheiratet, der von 1973 bis 1983 Oberrabbiner der Aschkenasi von Israel war. Cohens Kandidatur für dieses Amt scheiterte jedoch 1983 wie 1993 an zu geringer Unterstützung.

Cohen ist Gründer verschiedener religiöser Institute in Israel, Präsident des Harry-Fishel-Instituts, Berater des Großrabbinats von Israel, für das er als Beauftragter im interreligiösen Dialog mit Christen und Moslems tätig ist. 2008 nahm er als erster nichtchristlicher Religionsvertreter an der 12. Bischofssynode der katholischen Kirche teil.

Weblinks[Bearbeiten]

Commons: She’ar Yashuv Cohen – Sammlung von Bildern, Videos und Audiodateien Kategorien: Großrabbiner (Israel)Jüdischer MilitärseelsorgerMilitärperson (Israel)Stellvertretender Bürgermeister (Israel)IsraeliGeboren 1927Mann

שאר ישוב כהן שאר ישוב כהן Sharyishuv.JPG הרב שאר ישוב כהן בטקס חגיגת ל"ג בעומר בבית משפחת עבו, תשס"ז 2007 תאריך לידה ט' בחשוון ה'תרפ"ח (בן 87) תאריך לידה לועזי 4 בנובמבר 1927 (בן 87) מקום פעילות חיפה רבותיו אביו הרב דוד כהן, הרב צבי יהודה קוק והרב יצחק אייזיק הרצוג חיבוריו ראה פסקה הרב אליהו יוסף שְׁאָר יָשׁוּב כהן (נולד בט' בחשוון ה'תרפ"ח, 4 בנובמבר 1927) היה רבה הראשי האשכנזי של חיפה (1975-2011).

תוכן עניינים [%D7%94%D7%A1%D7%AA%D7%A8%D7%94] 1 ביוגרפיה 2 עמדותיו 3 משפחתו 4 ספרים וחיבורים שחיבר 4.1 חיבורים לעילוי נשמת הוריו 5 לקריאה נוספת 6 קישורים חיצוניים 7 הערות שוליים ביוגרפיה[%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%AA קוד מקור | עריכה] נולד בירושלים לרב דוד כהן המכונה "הרב הנזיר" ולשרה, בת הרב חנוך אטקין, ממייסדות "אֹמן" - תנועת נשי המזרחי שהפכה אחר כך ל"אמונה". הוריו היו בני-דודים. לפי המסורת המשפחתית הוא דור 18 לשושלת רבנים. מקור השם "שאר ישוב" הוא בספר ישעיהו - שמו של בנו של ישעיהו הנביא (ישעיהו פרק ז').

הרב שאר ישוב כהן למד בתלמוד תורה גאולה, ולאחר מכן בישיבות "תורת ירושלים", מרכז הרב‏‏‏[1], ו"עץ חיים". את עיקר תורתו למד שאר ישוב כהן אצל אביו, אצל הרב צבי יהודה קוק - ראש ישיבת מרכז הרב דאז, ואצל הרב יצחק אייזיק הרצוג - הרב הראשי לישראל.

מיום לידתו ועד גיל 16 נהג מנהגי נזירות: לא עלה תער על ראשו והוא נעל נעלי בד. אביו ייעד אותו ואת אחותו (צפיה גורן, אשתו של הרב שלמה גורן) להיות אף הם נזירים מילדותם. כשהיה בן 12 התכנס בביתו בית דין של כמה מרבני ירושלים כדי שיעיד בפניהם שנזירותו היא מלידה ולא בשל נדר‏[2]. הרב כהן נמנע עד היום מאכילת בשר ודגים ואף אינו שותה יין (וככהן הוא אינו נטמא למתים), אולם הוא אינו מקפיד על גידול שיער כדינו של נזיר.

בשנת 1948, בעת שלמד בישיבת "מרכז הרב", היה הרב כהן חבר בתנועת המחתרת ברית החשמונאים שנלחמה בשלטון המנדט הבריטי והיה חבר פעיל בהגנה. בהדרכתם ועידודם של אביו הנזיר ושל הרב צבי יהודה הכהן קוק עמד בראש חבורת צעירים שנלחמו במסגרת החי"ש והקים עם חבריו את הגרעין הראשון של קבוצה דתית לוחמת[%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%A9 מקור].

במלחמת השחרור נלחם במסגרת האצ"ל. הוא ליווה שיירות לירושלים ולגוש עציון ונלחם על הגנת הגוש. בעת שהגן על העיר העתיקה נפצע קשה בקרב, ועם נפילת הרובע היהודי נפל בשבי הליגיון הערבי הירדני. יחד עם יתר מגיני הרובע היהודי הועבר לעמאן ואחר כך למחנה השבויים במפרק. בשבי נותח ברגלו אך נותר נכה. כהן היה לאחד ממנהיגי השבויים וזכה להערכת מפקדי המחנה האנגלים והערבים[%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%94 הבהרה].

לאחר שחרורו מהשבי שירת כהן בצה"ל שבע שנים והגיע לדרגת סא"ל. השתתף במשא ומתן עם הירדנים על החזרת עצמותיהם של חללי גוש עציון, השתתף במשלחת צה"ל לארצות הברית. כיהן בתפקיד רב צבאי פיקודי ורבו הראשי של חיל האוויר.

הרב כהן למד בפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית וקיבל תואר מוסמך בהצטיינות. לאחר לימודיו התמחה בייעוץ משפטי לשיפוט רבני. כמו כן עסק בחקר המשפט העברי ושילובו בחוקי המדינה.

בשנות השישים כיהן כסגן ראש עיריית ירושלים מטעם המפד"ל, ושימש בתפקיד זה בעת שחרור העיר במלחמת ששת הימים. במלחמת יום הכיפורים התנדב לשמש רב באוגדה שצלחה את תעלת סואץ.

משנת תשל"ה 1975 משמש הרב שאר ישוב כרבה האשכנזי של העיר חיפה, ובנוסף מכהן כראש אבות בתי הדין בעיר. כמו כן הוא מכהן כנשיא "מכון הארי פישל לדרישת התלמוד ומשפט התורה", מייסד ה"מדרשה הגבוהה לתורה", מייסד מוסדות אריאל בירושלים ועומד בראש מוסדות אלה.

בשנים 1983 ו-1993 היה מועמד למשרת הרב הראשי האשכנזי של מדינת ישראל, אך זכה בקולות מועטים יחסית‏[3]. כיום הוא זקן חברי מועצת הרבנות הראשית לישראל.

הרב כהן הוא חתן פרס הסובלנות לשנת 1991, נשיא התאחדות בני ציון, חבר ב"חבר הנאמנים" של אוניברסיטת חיפה, וכן הוא משמש כיו"ר הוועדה העליונה להידברות בין הרבנות הראשית לישראל לבין הנהגת הוותיקן, ולאחרונה גם כיו"ר הוועדה להידברות בין היהדות לאסלאם ושליח הרבנות הראשית למפגשים בין-דתיים. ביום הולדתו השמונים קיבל בטקס חגיגי אזרחות כבוד מעירו חיפה.

בפברואר 2011 זומן לשימוע בפרקליטות מחוז ירושלים, בחשד למתן שוחד ורישום כוזב במסמכי תאגיד.‏[4] במאי באותה שנה נסגר התיק בעקבות הבטחת הרב שלא יכהן עוד בתפקידים ציבוריים.‏[5] בראיון עמו אמר הרב כהן כי הוא בטוח בחפותו, אך בגילו לא היו לו "כוחות נפשיים ופיזיים ללכת לבית המשפט". לדבריו, הוא יצא לגמלאות על פי החוק כבר שבע שנים קודם לכן ורק על פי בקשת ראש העיר המשיך לשרת בתפקידו, ומשום כך הסכים ברצון שלא להמשיך בתפקידו הציבורי על מנת להימנע מהליכה למשפט.‏[6]

עמדותיו[%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%AA קוד מקור | עריכה] הרב כהן ידוע כבעל השקפות דתיות-לאומיות. הוא מתנגד למסירת שטחי ארץ ישראל לערבים וטוען שהעם היהודי הוא הבעלים הבלעדיים על אדמת ארץ ישראל. הוא יצא נגד תוכנית ההתנתקות, ותקף את ממשלת ישראל על החלטתה: ‏‏"מי שעוקר יישובים יהודיים מארץ ישראל וחס וחלילה יביא גם להריסת בתי כנסת ועקירת קברות, לא יינקה, לא בעולם הזה ולא בעולם הבא... זו רשעות ואכזריות שאין למעלה ממנה".‏[7] "אינני יכול להעלות על הדעת מעשה יותר אכזרי ויותר מרושע מאשר עשתה ממשלת ישראל השבוע בגוש קטיף, ככה ביד אחת. עצם ההתפרצות לבית הכנסת זה דבר שלא נשמע כמוהו באומות העולם... אין פשע גדול מזה".‏[8]

הרב כהן תומך בתרומת איברים על פי פיקוח רבני והנחיית אחד מחברי מועצת הרבנות הראשית, והוא עצמו נושא עמו לכל מקום כרטיס אדי, כפי עדותו בשיעור שמסר בשיעור בנושא השתלת איברים‏[9]. הרב כהן, צמחוני רוב חייו, מרבה לעודד צמחונות בקרב קהילתו.

הרב כהן מכהן כנשיא מכון הירושלמי - תלמודה של ארץ ישראל. בשנת תשס"ד יצא בקריאה לעולם התורה הדתי-לאומי להתמסר ללימוד התלמוד הירושלמי, בעקבות קריאותיו של הרב קוק לשוב לתורת ארץ ישראל. לדבריו, לימוד זה יניב התחדשות רוחנית, ששיאה יהיה בהתחדשות הנבואה‏[10].

משפחתו[%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%AA קוד מקור | עריכה] הרב שאר ישוב כהן נשוי לד"ר נעמי כהן, בתו של הרב ד"ר חיים שמשון גולדשטיין, שהיה נשיא הסתדרות הרבנים של ארצות הברית, ונכדתו של הנדיב הארי פישל. הוא אחיה של צפיה גורן, שהייתה אשת הרב הראשי לישראל הרב שלמה גורן.

ספרים וחיבורים שחיבר[%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%AA קוד מקור | עריכה] חקרי הלכה - קובץ תשובות, פסקים וקונטרסי הלכה - דברים שכתב, חיבר ופרסם במשך שנות כהונתו ברבנות העיר חיפה שי כהן - שיעורים, תשובות, ברורים וחקרי הלכה, הארות במשפט התורה ובמחשבת ישראל חיבורים לעילוי נשמת הוריו[%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%AA קוד מקור | עריכה] משנת הנזיר - עיקרי משנתו ותולדות חייו של הרב דוד כהן (אביו של הרב שאר ישוב כהן), מתוך יומניו, עם מבואות ופרקי זכרונות בסתר המדרגה - דברים מתוך משנת מרן נזיר אלקים הרב דוד כהן ומבואות לשיטתו יונתי בחגוי הסלע - חיבור שחיבר לעילוי נשמת אמו, הרבנית שרה כהן שלושה שותפים - להארת דמותם של: רבו הרב אברהם יצחק הכהן קוק, אביו הנזיר הרב דוד כהן ואמו הרבנית שרה כהן לקריאה נוספת[%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%AA קוד מקור | עריכה] פורטל ראו גם פורטל חיפה יחיאל פריש וידידיה הכהן, האיש על העדה: סיפור חייו ופועלו של הרב אליהו יוסף שאר-ישוב כהן, קריית שמואל: שאנן המכללה האקדמית הדתית לחינוך, תשע"ג מאיר ושרה אהרוני, אישים ומעשים בחיפה והסביבה, ינואר 1993 קישורים חיצוניים[%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%AA קוד מקור | עריכה] ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שאר ישוב כהן בוויקישיתוף ערוץ 7, ‏זכרונות מבית הרב - סרט חדש מ"תורת החיים", באתר ערוץ 7, 13 באפריל 2010 שיעור הרב באתר ישיבה קובץ צליל קובץ וידאו רשימת המאמרים של שאר ישוב כהן באתר רמב"י שיעורי הרב באתר ערוץ מאיר קובץ צליל קובץ וידאו יואל יעקובי, ‏מראה כהן - בגליון השבוע, באתר בשבע - ערוץ 7, 17 באוגוסט 2006 מוטי לוי, הרב שאר ישוב כהן: מעצר הרב ליאור - פגיעה בכבוד העם, באתר וואלה! NEWS‏, 27 ביוני 2011 שאר ישוב כהן, ‏"את הריקוד הזה לא אשכח לעולם", מקור ראשון, מוסף "שבת", גיליון 747 הערות שוליים[%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%AA קוד מקור | עריכה] ^ ‏הרב ישעיהו הדרי, נשיא ישיבת הכותל, סיפר בעצרת מוסדות אריאל בשנת 2005 שהרב אברהם יצחק הכהן קוק נהג לקיים במוצאי שבת סעודת מלווה מלכה עם הרב הנזיר והילד שהפליא לנגן לפניהם בכינור, היה שאר ישוב.‏ ^ טלי פרקש, הנזיר היהודי: הצדיק המסתורי שרצה להיות נביא, באתר ynet‏, 22 באוגוסט 2012 ^ הרב ר' מרדכי אליהו והרב ר' אברהם שפירא נבחרו כרבנים ראשיים, הפרדס, אייר תשמ"ג, עמוד 29, באתר HebrewBooks ^ אביעד גליקמן, הרב הראשי של חיפה יועמד לדין על שוחד, באתר ynet‏, 10 בפברואר 2011 ^ אביעד גליקמן, מילה של רב: נסגר תיק השוחד נגד הרב של חיפה, באתר ynet‏, 1 במאי 2011 ^ יקי אדמקר, "לא היו לי כוחות נפשיים למשפט" • ראיון ראשון, באתר בחדרי חרדים, 3 במאי 2011 ^ שיעור הרב שאר ישוב כהן ערב ביצוע תוכנית ההתנתקות ^ שיעור הרב שאר ישוב כהן תוך ביצוע תוכנית ההתנתקות ^ שיעור באתר כליקיט של אורט - קובץ MP3. ^ משה אופנהיים, ‏ירושלמי לעם, באתר בשבע - ערוץ 7, 2 בספטמבר 2004 קטגוריות: ויקיפדיה: ערכים הדורשים הבהרהרבני הציונות הדתית בישראלבוגרי ישיבת עץ חייםבוגרי ישיבת מרכז הרבחברי מועצת הרבנות הראשיתאנשי היישוב ילידי הארץלוחמי ההגנהלוחמי האצ"לחיפה: רבנים ראשייםרבנים צבאיים ישראליםצמחונים ישראליםמשפחת כ"ץ-כהןשבויי צה"ל במלחמת העצמאות