Rabbi Zvi Drabkin, הי״ד

Rabbi in Babruysk and in Hebron

Dribkin, Zvi; 67: The rabbi was born on April 22, 1862 in Saklov, Russia.

He studied in yeshivas his entire life. A genius, he possessed an incredible knowledge of Judaism.

His sons arrived at the yeshiva in Hebron in 1926, and he followed them in 1929 arriving six months before the massacre. He was received with great respect in Israel and was a highly valued lecturer in Hebron.

The killers silenced a genius of huge dimensions. He was murdered by brutal torture. Rabbi Zvi Dribkin’s abdomen was gashed open and his inner organs torn out. He had escaped the East European pogroms and came to Israel to find peace for his soul. Instead, he became a victim of the pogrom.

הרב צבי דרבקין זל

הרב צבי דרבקין זל

צבי דרבקין, בן רחל ושמואל הלל, בן 67 במותו

נולד בכ"ו בניסן תרכ"ב, 26/4/1862

התגורר בחברון. נהרג בפעולת איבה בי"ח באב תרפ"ט, 24/8/1929 בתקופת המאורעות בחברון

הובא למנוחת עולמים בחברון: אזור: א, גוש: א2, חלקה: 1, שורה: 48

הותיר: אישה, חמישה בנים וארבע בנות.

צבי מונצח באנדרטה בהר הרצל בלוח מס' 2

קורות חיים

בן רחל ושמואל הלל. נולד בכ"ו ניסן תרכ"ב (26.4.1862) בעיר שקלוב, רוסיה. צבי לומד בבגרותו בישיבת וולוז'ין, מקבל תורה מפי הגאון הנצי"ב והגאון ר' חיים סולובייציק. ובמשך שנים מועטות והוא-הארי שבחבורה: גדל הבקיאים בין בחורי הישיבה. העומדת בתקופת זהרה. "העילוי משקלוב" קוראים לו, ושגור הפתגם בישיבה: "כל זמן שצבי כאן, אין צורך בגמרא לעיין בה", ובקיאותו המפליאה עולה בד בבד עם חריפות שיכלו וחוזק הגיונו, הנוקבים וחודרים לעמקם של דברים, והגאון ר' רפאל שפירא מוולוזי'ן, השתקן הידוע, שאינו נכנס בשיחה עם איש. אף שיחה של תורה - יוצא מגדר שתקנותו ביחס לצבי, אתו הוא מתפלפל במשך שעות מרובות, משתעשע בחידושי תורתו.

כך לומד צבי בוולוזי'ן עד שנת תרמ"ז. הוא נושא אז לאישה את בת הרב ר' נתן רובין מבוברויסק. מציעים לפני ר' צבי כמה משרות רבנות - הוא דוחה כל הצעה שכזאת. ר' צבי מקיים את מאמר חכמינו ז"ל: "אהוב את המלאכה ושנא את הרבנות" - לפי פירושו הוא: אהוב את המלאכה שברבנות- את לימוד התורה; ושנא את הרבנות - את משרת הרבנות. והוא יושב על התורה והעבודה, מתפרסם כאחד המעטים בכנסת ישראל ברוסיה, שנתמזגו בו גאונות ופשטות, גדלות בתורה וסגולות נפש נעלות. וכל מי שבא בדברים עם ר' צבי, כאלו רוח נכון התחדש בקרבו: ההוד הגנוז בנשמתו ואצילותו העילאית - משפיעים השפעה עצומה.

בשנת תרפ"א נעתר ר' צבי לבקשת רבים: מסכים לשמש ברבנות, בבוברויסק, אחרי חותנו שנפטר. משנכנס לרבנות הוא לוחם ומשפיע. מעורר ומעודד את רוח הנאמנים לדת. שנשארו לפליטה בימי הרעה לדת ישראל ברוסיה. מדי שבת בשבתו הוא דורש ברבים בבתי הכנסת בבוברויסק - ודבריו חוצבים להבות אש, מחממים את הלבבות ומחזקים את האמונה והבטחון.

בשנת תרפ"ו עולים בניו לארץ, ללמוד בישיבת חברון - אין קץ לשמחתו של הרב דרבקין: זכה שבניו ילמדו בארץ ישראל, שאין תורה כתורתה". הוא מבקש. במכתביו לבניו. שימהרו לשלוח לו רשיון-עליה. "קצתי בחיי, הוא כותב, כי לא זכיתי עד עתה לבוא לארץ ישראל. השתדלו להעלות אותי מהר לארצנו הקדושה; ויום לשנה יחשב".

בסוף תרפ"ט עולה הרב דרבקין לארץ; מתישב בחברון. מתקבל בכבוד גדול על ידי ראשי הישיבה והרבנים חבריו. ובחברון - כאילו שבו אליו כחות נעוריו. הוא דורש גם כאן ברבים ומאציל מרוחו על בני הקהילה. רגיל להזכיר בדרשותיו: "אינני חכם, כי הייתי עד עתה בארץ, ורק אוירא דארץ ישראל מחכים". ובמשך חדשים אחדים הוא מתחבב על בני העיר במדותיו הנעלות: שפלות ברך, בריחה מן הכבוד והפרסום, גמילות חסדים.

בשבת, י'ח באב, קצצו הפורעים את פתיל חייו הנפלאים של הגאון והאדם השלם, הרב צבי דרבקין כשהיה בבית אליעזר-דן סלונים, מנכבדי העיר. הפורעים לא פסחו גם על בית זה ורצחו 24 יהודים שמצאו בו מחסה. הוא נרצח באכזריות.

הוא הובא למנוחות בבית העלמין בחברון.

הניח אישה, חמישה בנים וארבע בנות. בנו שמואל הלל נרצח בידי פורעים רוסים בדרכו לא"י בשנת 1919, באותו יום שבו נרצח אביו.

רשימות להנצחת זכר הרב צבי דרבקין פורסמו בספרים "מלחמה ושלום בא"י", "יזכור לקדושי אב תרפ"ט", "חללי בת עמי", "אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו וספר בוברויסק"