Rav Zvi Yehuda Meltzer

• Reference: MyHeritage Family Trees - SmartCopy: Oct 24 2016, 21:06:49 UTC

האם הייתם מסכימים להחליף את תפקידכם, ובמקום לשמש כרב העיר, להתמנות כראש ישיבה תיכונית? אתם אולי לא, אבל הרב צבי יהודה מלצר עשה זאת כמעט פעמיים. לאחר שהתמנה כרבה של פרדס חנה (תרצ"ו, 1936) הקים בה את ישיבת קלצק, ישיבה גבוהה, אבל לאחר זמן יזם את הקמתה של מדרשית נע"ם, ואף עמד בראשה זמן מסויים, ובה למדו במשולב לימודי קודש ולימודי חול. היה זה בזמן שהרב נריה עדיין אמר "יצמחו לי שערות על כף ידי לפני שאכניס לימודי תיכון לישיבת בני עקיבא"... בפרדס חנה דאז פעל בית ספר יסודי אחד, משותף לכל הזרמים, דתי וחילוני. כל התלמידים, גם החילוניים, הגיעו לתפילה כל בוקר, ברכו לאחר הסעודה וחבשו כיפות. וכשהגיעה הדרישה להפריד את החינוך הדתי, נועץ הרב מלצר בחזון-איש. ההכרעה היתה קשה - מצד אחד שוב יתנתקו החילוניים מכל סממן של דת, ומאידך הרי בכל ישראל ומושבותיה נאבקים על קיומו החינוך הדתי. החזו"א הטיל את ההכרעה על שכמו של הרב הצעיר, וכנראה היה זה אחד השיקולים לעזוב את פרדס חנה ולעבור לשמש כרבה של רחובות במקום חותנו הרב צבי שטיינמן.

גם בעיר זו נתקל בבעיות של חינוך ועזיבתם של צעירים את הדת. היה זה אחד השיקולים לייסד את "ישיבת הדרום", ומאוחר יותר להצמיד לישיבה זו סמינר למורים, ולהמציא את "ההסדר" - שילוב של לימודי קודש בשירות צבאי (אז מיהי "אם ישיבות ההסדר"?). אחד הר"מים בישיבה היה הרב אלימלך בר-שאול, וכעבור 4 שנות רבנות העיר המיר הרב מלצר את כסאו; הוא נעשה ראש ישיבת הדרום, והרב בר-שאול - רבה של העיר.

פעמים רבות נתקלים אנו בדמויות הנדבקות אל הכסא שעליו הושיבו אותם, ללא יכולת לנתקם משם. לא כך היה הרב מלצר. קודם התמנותו כרבה של פרדס-חנה שימש כר"ם בישיבת תפארת-ישראל בחיפה בראשותו של הרב מאיר רובמן. ביום שראש הישיבה סיפר לו שאחותו התארסה עם תלמיד חכם, הודיע לו הרב מלצר שהוא מתפטר. "למה?!" תמה הרב רובמן. "אתה", ענה הרב מלצר, "בוודאי התחייבת לחתן לתת לו משרה בישיבה, אבל כיון שאין בישיבה מקום וכסף למגיד שיעור נוסף, אני אעזוב". אמר ועשה.

הורתו של הרב מלצר בעולם הישיבות הישן. אביו הוא הרב איסר זלמן מלצר (עליו בגל' 1299, תולדות תש"ע), אך הוא נטוע היה בהתיישבות הארצישראלית. כך, למשל, התפלל בהברה 'ספרדית', בסברו שהתפילה בהברה אשכנזית עלולה לחצוץ בין בני דורו לבין בני הדור הצעיר. העביר שיעורים לחברי "בארות יצחק" עוד בהיותם בהכשרה בתחומי פרדס-חנה, וגם לאחר מכן במבואות עזה (שם נערכה חתונתה של בתו עם הרב יהודה עמיטל). בעת חנוכת "היכל שלמה" בירושלים, לאחר שסיימו הכל לשיר את המנון "התקוה", קם הוא ושר את ההמנון "שיר המעלות".

בשנת תשי"ד חלה הרב מלצר, ורבי אריה לוין בא לבקרו, ואף הציע לו לעשות את "גורל הגר"א" (אותו עשה, כמפורסם, רבי אריה לזהוי חללי שיירת הל"ה לגוש עציון). הפסוק שעלה בגורל היה הפסוק שנאמר לחזקיהו המלך בחוליו: וְהֹסַפְתִּי עַל יָמֶיךָ חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה (מל"ב כ,ו). ואכן, הרב מלצר נפטר לאחר חמש עשרה שנים, בהיותו בן 71, בט"ו בתמוז תשכ"ט.

(הרב אורי דסברג זצ"ל, שבת בשבתו תשע"א פרשת פינחס)