Robert Silverberg

https://en.wikipedia.org/wiki/Robert_Silverberg

Robert Silverberg (born January 15, 1935) is an American author and editor, best known for writing science fiction. He is a multiple winner of both Hugo and Nebula Awards, a member of the Science Fiction and Fantasy Hall of Fame, and a Grand Master of SF.[2][3][4] He has attended every Hugo Awards ceremony since the inaugural event in 1953.[5]

Contents Biography Early years Silverberg was born to Jewish parents in Brooklyn, New York.[6] A voracious reader since childhood, he began submitting stories to science fiction magazines during his early teenage years. He received a BA in English Literature from Columbia University, in 1956. While at Columbia, he wrote the juvenile novel Revolt on Alpha C (1955), published by Thomas Y. Crowell with the cover notice: "A gripping story of outer space".[1] He won his first Hugo in 1956 as the "best new writer".[2]

That year Silverberg was the author or co-author of four of the six stories in the August issue of Fantastic, breaking his record set in the previous issue.[7] For the next four years, by his own count, he wrote a million words a year, mostly for magazines and Ace Doubles. He used his own name as well as a range of pseudonyms during this era, and often worked in collaboration with Randall Garrett, who was a neighbour at the time.[8] (The Silverberg/Garrett collaborations also used a variety of pseudonyms, the best-known being Robert Randall.) From 1956 to 1959, Silverberg routinely averaged five published stories a month, and he had over 80 stories published in 1958 alone.

In 1959, the market for science fiction collapsed,[citation needed] and Silverberg turned his ability to write copiously to other fields, from historical non-fiction to softcore pornography. "Bob Silverberg, a giant of science fiction... was doing two [books] a month for one publisher, another for a second publisher, and the equivalent of another book for a magazine... He was writing a quarter of a million words a month"[9] under many different pseudonyms[10] including about 200 erotic novels published as Don Elliott.[11][12] In a 2000 interview, Silverberg explained that the erotic fiction (published under the pseudonym "Don Elliot")

... was undertaken at a time when I was saddled with a huge debt, at the age of 26, for a splendid house that I had bought. There would have been no way to pay the house off by writing science fiction ... so I turned out a slew of quick sex novels. I never concealed the fact that I was doing them; it made no difference at all to me whether people knew or not. It was just a job. And it was, incidentally, a job that I did very well. I think they were outstanding erotic novels.[13]

Literary growth In the mid-1960s, science fiction was becoming more serious and sophisticated. Frederik Pohl, then editing three science fiction magazines, offered Silverberg carte blanche in writing for them. Thus inspired, Silverberg returned to the field that gave him his start, paying far more attention to depth of character development and social background than he had in the past and mixing in elements of the modernist literature he had studied at Columbia.

Silverberg continued to write rapidly—Algis Budrys reported in 1965 that he wrote and sold at least 50,000 words ("call it the equivalent of a commercial novel") weekly[10]—but the novels he wrote in this period are considered superior to his earlier work; Budrys in 1968 wrote of his surprise that "Silverberg is now writing deeply detailed, highly educated, beautifully figured books" like Thorns and The Masks of Time.[14] Perhaps the first book to indicate the new Silverberg was To Open the Sky, a fixup of stories published by Pohl in Galaxy Magazine, in which a new religion helps people reach the stars. That was followed by Downward to the Earth, a story containing echoes of material from Joseph Conrad's work,[11] in which the human former administrator of an alien world returns after the planet's inhabitants have been set free. Other acclaimed works of that time include To Live Again, in which the memories and personalities of the deceased can be transferred to other people; The World Inside, a look at an overpopulated future; and Dying Inside, a tale of a telepath losing his powers.

In the August 1967 issue of Galaxy, Silverberg published a 20,000-word novelette called "Hawksbill Station". This story earned Silverberg his first Hugo and Nebula story award nominations.[15] An expanded novel form of Hawksbill Station was published the following year. In 1969 Nightwings was awarded the Hugo for best novella. Silverberg won a Nebula award in 1970 for the short story "Passengers", two the following year for his novel A Time of Changes and the short story "Good News from the Vatican", and yet another in 1975 for his novella "Born with the Dead".

Later developments After suffering through the stresses of a major house fire[16] and a thyroid malfunction, Silverberg moved from his native New York City to the West Coast in 1972, and he announced his retirement from writing in 1975.[17] In 1980 he returned, however, with Lord Valentine's Castle, a panoramic adventure set on an alien planet, which has become the basis of the Majipoor series—a cycle of stories and novels set on the vast planet Majipoor, a world much larger than Earth and inhabited by no fewer than seven different species of settlers. In a 2015 interview Silverberg said that he did not intend to write any more fiction.[18]

Silverberg received a Nebula award in 1986 for the novella Sailing to Byzantium, which takes its name from the poem by William Butler Yeats; a Hugo in 1987 for the novella Gilgamesh in the Outback, set in the Heroes in Hell universe of Bangsian Fantasy; a Hugo in 1990 for Enter a Soldier. Later: Enter Another.[2] The Science Fiction and Fantasy Hall of Fame inducted Silverberg in 1999, its fourth class of two deceased and two living writers,[3] and the Science Fiction and Fantasy Writers of America made him its 21st SFWA Grand Master in 2005.[4]

Personal life Silverberg has been married twice. He and Barbara Brown married in 1956, separated in 1976, and divorced a decade later. Silverberg and science fiction writer Karen Haber married in 1987.[19] They live in the San Francisco Bay Area.[8] Before the age of 30, Silverberg was independently wealthy through his investments and once owned the former mansion of New York City Mayor Fiorello La Guardia.[20][16]

Awards Hugo Awards

Most Promising New Author (1956)[21] Nightwings (Best Novella, 1969)[22] Gilgamesh in the Outback (Best Novella, 1987)[23] "Enter a Soldier. Later: Enter Another" (Best Novelette, 1990)[24] Locus Award

Born with the Dead (Best Novella, 1975)[25] Lord Valentine's Castle (Best Fantasy Novel, 1981)[26] The Secret Sharer (Best Novella, 1988)[27] Nebula Awards

"Passengers" (Best Short Story, 1969)[28] A Time of Changes (Best Novel, 1971)[29] "Good News from the Vatican" (Best Short Story, 1971)[29] Born with the Dead (Best Novella, 1974)[30] Sailing to Byzantium (Best Novella, 1985)[31] Damon Knight Grand Master Award (2003)[32] Bibliography

רוברט סילברברג

''''''(באנגלית: Robert Silverberg, נולד ב-15 בינואר 1935) הוא סופר מדע בדיוני ופנטזיה ועורך אמריקאי-יהודי. כתב ספרים וסיפורים קצרים רבים וכן ערך מקבצי סיפורים קצרים.

סילברברג היה מועמד לפרס הוגו ופרס נבולה יותר מכל סופר מדע בדיוני אחר, ופרסים אלה מעטרים את הקריירה שלו לכל אורכה. ב-2004 היה הסופר ה-21 שזכה בפרס ה"גרנד מאסטר" (הקרוי החל מ-2002 פרס דיימון נייט), פרס מפעל חיים, המחולק החל מ-1975 לסופר מדע בדיוני אחד, פעם בשנה או שנתיים, לצדו של טקס חלוקת פרס נבולה[1].

אף על פי שהתפרסם בעיקר בתחום המדע הבדיוני, סוגה זו מהווה רק חלק מכתיבתו. תחומי עניין נוספים כגון היסטוריה, ארכאולוגיה ומין מהווים כארבעים אחוזים מסך הספרים שכתב.

תוכן עניינים 1 קורות חיים 2 כתיבה 2.1 תחומים אחרים 3 פרסים 4 מספריו שתורגמו לעברית 4.1 מדע בדיוני ופנטזיה 4.2 סדרת מאג'יפור 4.3 שיתוף פעולה עם אייזק אסימוב 4.4 סיפורים קצרים 4.5 מדע בדיוני ופנטזיה: עריכה 4.6 כללי 5 קישורים חיצוניים 6 הערות שוליים קורות חיים

מאת רוברט סילברברג ורנדל גארת' סילברברג נולד למיכאל והלן ברובע ברוקלין שבניו יורק, ארצות הברית. בהיותו ילד קרא סילברברג ספרים ברעבתנות, בעיקר מדע בדיוני, וחשיפתו לתחום זה פתחה בפניו עולם ומלואו. על כך הרגיש סילברברג שעליו לתרום חזרה לתחום זה.

בשנת 1955, תוך כדי לימודים לתואר הראשון, עבר סילברברג להתגורר בדירה בניו יורק בשכנות עם סופר המדע הבדיוני המבוסס רנדל גארת' ובשכנות עם הארלן אליסון. קרבה זו הקפיצה את הקריירה הספרותית של סילברברג מאחר שגארת' הציג את סילברברג בפני עורכים, וכתיבה משותפת נולדה עם כל אחד מהם. סילברברג וגארת' נהגו לפרסם סיפורים תחת שם העט רוברט רנדל, ושלושה סיפורים משותפים הורחבו לכדי הספר "The Shrouded Planet".

בשנת 1956 סיים את התואר הראשון שלו באוניברסיטת קולומביה בספרות אנגלית, ולא פסק מלכתוב בזמן זה. בשנה זו זכה בפרס הוגו לסופר הצעיר המבטיח ביותר, והוא רק בן 21. לאחר סיום לימודיו הוא הפך לסופר במשרה מלאה.

בשנות ה-50 יצאו תחת ידיו של סילברברג מאות סיפורים לכתבי עת מדע בדיוני. בזמן השפל במכירת סיפורי מדע בדיוני בשלהי שנות ה-60 עשה סילברברג תפנית והחל לכתוב ספרות לא בדיונית לנוער, קריירה אותה מכנה סילברברג מכובדת יותר. תוך מספר שנים הוכר סילברברג כאחד מן היוצרים המוצלחים בספרות הלא בדיונית בשל ספריו בנושאים כמו אנטארקטיקה, מצרים העתיקה, תוכנית החלל של ארצות הברית והיסטוריה רפואית. בתחילת שנות ה-60 כתיבתו הייתה פורייה מאוד וקצב זה הואט באמצע שנות ה-60 בעיקר משתי סיבות: בעיה פיזית של בלוטת התריס (פעילות יתר) עקב עבודה מאומצת, ושריפה שהייתה בביתו בשנת 1968 אשר לדבריו של הסופר "ייבשה, ככל הנראה לתמיד, את מירב האנרגיה יוצאת הדופן שאיפשרה לי לכתוב לפחות כתריסר ספרים משמעותיים לשנה". למרות זאת, דווקא בשנים אלה (סוף שנות ה-60) החל לכתוב סילברברג מדע בדיוני מעמיק יותר וכפי שנאמר עליו "בשנת 1965 סילברברג הניח בצד את הצעצועים והחל לכתוב ספרות אמיתית"; הסיפורים קיבלו זוויות ראיה פסיכולוגיות, פילוסופיות וחברתיות.

בתקופה זו סילברברג וסופרי מדע בדיוני אחרים אשר כינו עצמם "הגל החדש" ניסו לפרוץ את הנוסחאות המקובלות של המדע הבדיוני ולשכלל את שיטות הכתיבה של הספרות המודרנית. כך יצאו לאור הספרים "תחנת הוקסביל", "כנפי לילה" ו"למות מבפנים" והוא מצא גישה ייחודית משלו למדע בדיוני, הן מבחינת התוכן והן מבחינת סגנון הכתיבה.

אף על פי שספריו זכו בפרסים, המכירות ירדו. קוראים פנו אליו בשאלה "למה אתה כותב ספרים כל כך מדכאים?". בהתחלה היה מופתע מדעת קהל זו אך הבין במהרה ש"משהו אינו כשורה". בשנת 1975 רוב הספרים הראויים של סילברברג יצאו מהדפסה ובנקודה זו הודיע סילברברג על פרישה מכתיבת מדע בדיוני. הוא נמנע מכתיבת מדע בדיוני במשך כארבע שנים ותחת זאת הקדיש את רוב זמנו לגינה אשר בביתו בקליפורניה. בשנת 1978 הוא נדחף חזרה לכתיבת מדע בדיוני בעקבות פרידה מאשתו הראשונה, פרידה אשר הובילה למצב כלכלי ירוד וכדי לשפר מצב זה הוא "כתב רק עוד ספר אחד". ספר זה הוא הראשון מסדרת ספרי מאג'יפור, "Lord Valentine's Castle", סידרה המשלבת בתוכה אלמנטים של מדע בדיוני ופנטזיה אפית.

בשנת 1986 התגרש סופית מאשתו הראשונה ונישא בשנית כשנה לאחר מכן לקארן הבר, אף היא סופרת מדע בדיוני. ההצלחה של סדרת מאג'יפור החזירה את סילברברג לחיי הכתיבה, ואף על פי שהצהיר שלא יכתוב המשכים לספר הראשון בסדרה, הוא חזר בו; כיום הסדרה כוללת עשרה ספרים.

כתיבה סילברברג התחיל את הקריירה שלו כבר בגיל 14 כאשר כתב סיפורים קצרים לכתבי עת של מדע בדיוני. בגיל 20 פרסם את ספרו הראשון "Revolt on Alpha C" וספרו המפורסם וזוכה השבחים נתיב ההתנגשות, אשר יצא לאור בשנת 1961, נכתב כשהיה בן 22.[2]

בסוגות המדע הבדיוני, הפנטזיה, המסתורין והאימה כתב סילברברג יותר ממאה ספרים וכ-450 סיפורים קצרים בתקופה של כ-50 שנה. פוריותו הגיעה לשיאה בשנות השישים, בהן ההספק שלו היה כשני מיליון מילים בשנה. הוא היה מבוקש ומחוזר על ידי עורכים וכדי שלא לגרום לרווית-יתר של השוק, נאלץ לכתוב תחת מספר שמות בדויים. סילברברג ידוע גם בשל סיפורי המסתורין והאימה הרבים שכתב, ובשנת 1986 הוא הגיש פרק בתוכנית הטלוויזיה "אזור הדימדומים" אשר כלל את סיפורו "To See the Invisible Man", אשר נכתב ב-1963.

בשנת 1990 חבר לאייזק אסימוב להרחבת סיפורו הקצר של אסימוב, "שקיעה", לנובלה. כמו כן כתבו השניים את "ילד האתמול", (1991), המבוסס גם הוא על סיפור מאת אסימוב בשם "ילד קטן ומכוער". שיתוף פעולה שלישי ביניהם הניב את הספר "האדם הפוזיטרוני" (1992), שהיה גם הוא הרחבה של סיפור קלאסי של אסימוב, "איש יובל המאתיים".

ג'קי קסאדה מהמגזין "Library Journal" כתב על סילברברג: "הוא מצטיין באיזון בין דמויות חזקות ועלילה מורכבת כדי להשיג דוגמה נדירה של פנטזיה אפית מסופרת בדיוק של מדען".

בהקדמה שכתב סילברברג לספר "Galactic Dreamers: Science Fiction as Visionary Literature" הוא מסביר את ששאף להשיג בעבודתו: "להראות לקורא משהו שמעולם לא היה מסוגל לראות בעיניו, משהו מוזר וייחודי, משהו יפה שגורם אי נוחות, משהו שימשוך לכמה רגעים את הקורא מעבר לגבולות המוכרים לו וימקם אותו במרחב היקום, יתן לו לרגע תוסס אחד תחושה שהוא שותף למרקם החלל והזמן וישאיר אותו שונה לתמיד, בעל מודעות רחבה יותר". יחד עם אשתו השנייה קרן, כתב בשנת 1989 ספר אחד, "The Mutant Season", והיא עזרה לו לערוך סיפורים קצרים; סילברברג אף הודה לה בהקדמה לאוסף האגדות שערך (Legends 1,2,3) המכיל 11 אגדות פנטזיה.

תחומים אחרים אהבתו לתחומים אחרים כגון היסטוריה וארכאולוגיה הניבה מספר רב של ספרים בנושאים אלה.

בין השנים 1961-1975 כתב כ-25 ספרי היסטוריה וארכאולוגיה תחת שמו האמיתי. בין השנים 1964-1967 כתב ארבעה ספרי היסטוריה תחת שם העט ווקר צ'פמן. בין ספריו שאינם בדיוניים נמצא גם הספר "If I Forget Thee, O Jerusalem: American Jews and the State of Israel", אשר פורסם בשנת 1970.

תחת שם העט "דון אליוט" או "אליוט" כתב גם כ-20 ספרי פורנוגרפיה רכה בין השנים 1960-1973. הוא פרסם גם סיפורים קצרים בנושא זה במגזינים דוגמת "פלייבוי" תחת שמות עט שונים. שני ספרים העוסקים בעצות לחיי מין כתב סילברברג תחת שם העט אל.טי. וודוורד בשנים 1962 ו-1967.

כמו כן, בין השנים 1960-1972 כתב סילברברג כ-30 ספרים לנוער בנושאים שונים, כגון היסטוריה ופרה-היסטוריה, ארכאולוגיה, חיים תת-ימיים, גאוגרפיה, מדע, היסטוריה של הרפואה וטבע.

פרסים היה מועמד לפרס הוגו 23 פעמים, מתוכן זכה 4 פעמים. היה מועמד לפרס נבולה 15 פעמים, מתוכן זכה 5 פעמים. ב-2004 היה הסופר ה-21 שזכה בפרס ה"גרנד מאסטר" (הקרוי החל מ-2002 פרס דיימון נייט). מספריו שתורגמו לעברית מדע בדיוני ופנטזיה על פי סדר הופעתם במקור:

הגזע האבוד של המאדים, לדורי, בתרגומה של איזבלה פולץ נתיב ההתנגשות, רמדור 1980, בתרגומו של שלמה גונן תחנת הוקסביל, כתר 1980, בתרגומו של עמנואל לוטם האיש במבוך, זמורה ביתן 1979, בתרגומו של שלמה גונן כנפי לילה, עם עובד 1977, בתרגומו של יוסף כרוסט על פני מיליארד שנה, זמורה ביתן 1983, בתרגומו של ישעיהו לויט עת תמורות, מעריב 1981, בתרגומו של יוסף כרוסט ספר הגולגולות, לדורי, בתרגומה של נוגה ברוקס למות מבפנים, ש. פרידמן 1981, בתרגומה של שרונה עדיני חגיגת דיוניסוס, רמדור, אורי שלגי 1980 גילגמש המלך, עם עובד 1990, בתרגומו של אריה חשביה טום המשוגע, עם עובד 1987, בתרגומו של עמנואל לוטם כוכב הצוענים, עם עובד 1989, בתרגומו של עמנואל לוטם כתום החורף, עם עובד 1991, בתרגומה של דורית לנדס האביב החדש, עם עובד 1992, בתרגומה של ירדנה גבתי שמים לוהטים בחצות, עם עובד 1995, בתרגומה של ירדנה גבתי מגדל הזכוכית, מובי דיק 2012, בתרגומו של עומר כביר סדרת מאג'יפור מסע להררי מאג'יפור, עם עובד 1997, בתרגומו של יובל בן ענת קוסמי מאג'יפור, עם עובד 1998 המקדש השביעי, (סיפור קצר בתוך אגדות 1+2 בהוצאת אופוס) פרסטימיון השליט, עם עובד 2003, בתרגומו של גיא בן משה מלך החלומות, עם עובד 2004, בתרגומו של גיא בן משה שיתוף פעולה עם אייזק אסימוב שקיעה, הוצאת כתר, 1992, בתרגומו של עמנואל לוטם ילד האתמול, הוצאת כתר, 1993, בתרגומו של עמנואל לוטם האדם הפוזיטרוני, הוצאת כתר, 1998, בתרגומו של גידי נבו סיפורים קצרים מלתעות עצים – פנטסיה 2000, גיליון 1 ריקוד השמש – פנטסיה 2000, גיליון 4 ישמעאל מאוהב – פנטסיה 2000, גיליון 6 .פורסם ברשת

ב"יקום תרבות" באוגוסט 2019. הרוכבים – פנטסיה 2000, גיליון 33 כלה מספר[3]94 – פנטסיה 2000, גיליון 37 עסקי אמנות עתיקה, אוסף סיפורים "חדירת זמן" בעריכת ארתור סי. קלארק זבובים - באוסף הסיפורים "חזיונות מסוכנים" בעריכת הארלן אליסון מדע בדיוני ופנטזיה: עריכה מבחר הסיפורת הבדיונית, עם עובד 1981, בתרגומו של עמנואל לוטם אגדות 1+2, אופוס כללי הרפתקאות גדולות בארכאולוגיה, בעריכת רוברט סילברברג, הוצאת ספרים אחיאסף בע"מ קישורים חיצוניים ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רוברט סילברברג בוויקישיתוף Green globe.svg אתר האינטרנט הרשמי

של רוברט סילברברג האתר הכמעט-רשמי של רוברט סילברברג כתבה/ראיון בעיתון LOCUS .https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%98_%D7%A1...

---------------------------

https://en.wikipedia.org/wiki/Robert_Silverberg

Robert Silverberg (born January 15, 1935) is an American author and editor, best known for writing science fiction. He is a multiple winner of both Hugo and Nebula Awards, a member of the Science Fiction and Fantasy Hall of Fame, and a Grand Master of SF.[2][3][4] He has attended every Hugo Awards ceremony since the inaugural event in 1953.[5]

Contents Biography Early years Silverberg was born to Jewish parents in Brooklyn, New York.[6] A voracious reader since childhood, he began submitting stories to science fiction magazines during his early teenage years. He received a BA in English Literature from Columbia University, in 1956. While at Columbia, he wrote the juvenile novel Revolt on Alpha C (1955), published by Thomas Y. Crowell with the cover notice: "A gripping story of outer space".[1] He won his first Hugo in 1956 as the "best new writer".[2]

That year Silverberg was the author or co-author of four of the six stories in the August issue of Fantastic, breaking his record set in the previous issue.[7] For the next four years, by his own count, he wrote a million words a year, mostly for magazines and Ace Doubles. He used his own name as well as a range of pseudonyms during this era, and often worked in collaboration with Randall Garrett, who was a neighbour at the time.[8] (The Silverberg/Garrett collaborations also used a variety of pseudonyms, the best-known being Robert Randall.) From 1956 to 1959, Silverberg routinely averaged five published stories a month, and he had over 80 stories published in 1958 alone.

In 1959, the market for science fiction collapsed,[citation needed] and Silverberg turned his ability to write copiously to other fields, from historical non-fiction to softcore pornography. "Bob Silverberg, a giant of science fiction... was doing two [books] a month for one publisher, another for a second publisher, and the equivalent of another book for a magazine... He was writing a quarter of a million words a month"[9] under many different pseudonyms[10] including about 200 erotic novels published as Don Elliott.[11][12] In a 2000 interview, Silverberg explained that the erotic fiction (published under the pseudonym "Don Elliot")

... was undertaken at a time when I was saddled with a huge debt, at the age of 26, for a splendid house that I had bought. There would have been no way to pay the house off by writing science fiction ... so I turned out a slew of quick sex novels. I never concealed the fact that I was doing them; it made no difference at all to me whether people knew or not. It was just a job. And it was, incidentally, a job that I did very well. I think they were outstanding erotic novels.[13]

Literary growth In the mid-1960s, science fiction was becoming more serious and sophisticated. Frederik Pohl, then editing three science fiction magazines, offered Silverberg carte blanche in writing for them. Thus inspired, Silverberg returned to the field that gave him his start, paying far more attention to depth of character development and social background than he had in the past and mixing in elements of the modernist literature he had studied at Columbia.

Silverberg continued to write rapidly—Algis Budrys reported in 1965 that he wrote and sold at least 50,000 words ("call it the equivalent of a commercial novel") weekly[10]—but the novels he wrote in this period are considered superior to his earlier work; Budrys in 1968 wrote of his surprise that "Silverberg is now writing deeply detailed, highly educated, beautifully figured books" like Thorns and The Masks of Time.[14] Perhaps the first book to indicate the new Silverberg was To Open the Sky, a fixup of stories published by Pohl in Galaxy Magazine, in which a new religion helps people reach the stars. That was followed by Downward to the Earth, a story containing echoes of material from Joseph Conrad's work,[11] in which the human former administrator of an alien world returns after the planet's inhabitants have been set free. Other acclaimed works of that time include To Live Again, in which the memories and personalities of the deceased can be transferred to other people; The World Inside, a look at an overpopulated future; and Dying Inside, a tale of a telepath losing his powers.

In the August 1967 issue of Galaxy, Silverberg published a 20,000-word novelette called "Hawksbill Station". This story earned Silverberg his first Hugo and Nebula story award nominations.[15] An expanded novel form of Hawksbill Station was published the following year. In 1969 Nightwings was awarded the Hugo for best novella. Silverberg won a Nebula award in 1970 for the short story "Passengers", two the following year for his novel A Time of Changes and the short story "Good News from the Vatican", and yet another in 1975 for his novella "Born with the Dead".

Later developments After suffering through the stresses of a major house fire[16] and a thyroid malfunction, Silverberg moved from his native New York City to the West Coast in 1972, and he announced his retirement from writing in 1975.[17] In 1980 he returned, however, with Lord Valentine's Castle, a panoramic adventure set on an alien planet, which has become the basis of the Majipoor series—a cycle of stories and novels set on the vast planet Majipoor, a world much larger than Earth and inhabited by no fewer than seven different species of settlers. In a 2015 interview Silverberg said that he did not intend to write any more fiction.[18]

Silverberg received a Nebula award in 1986 for the novella Sailing to Byzantium, which takes its name from the poem by William Butler Yeats; a Hugo in 1987 for the novella Gilgamesh in the Outback, set in the Heroes in Hell universe of Bangsian Fantasy; a Hugo in 1990 for Enter a Soldier. Later: Enter Another.[2] The Science Fiction and Fantasy Hall of Fame inducted Silverberg in 1999, its fourth class of two deceased and two living writers,[3] and the Science Fiction and Fantasy Writers of America made him its 21st SFWA Grand Master in 2005.[4]

Personal life Silverberg has been married twice. He and Barbara Brown married in 1956, separated in 1976, and divorced a decade later. Silverberg and science fiction writer Karen Haber married in 1987.[19] They live in the San Francisco Bay Area.[8] Before the age of 30, Silverberg was independently wealthy through his investments and once owned the former mansion of New York City Mayor Fiorello La Guardia.[20][16]

Awards Hugo Awards

Most Promising New Author (1956)[21] Nightwings (Best Novella, 1969)[22] Gilgamesh in the Outback (Best Novella, 1987)[23] "Enter a Soldier. Later: Enter Another" (Best Novelette, 1990)[24] Locus Award

Born with the Dead (Best Novella, 1975)[25] Lord Valentine's Castle (Best Fantasy Novel, 1981)[26] The Secret Sharer (Best Novella, 1988)[27] Nebula Awards

"Passengers" (Best Short Story, 1969)[28] A Time of Changes (Best Novel, 1971)[29] "Good News from the Vatican" (Best Short Story, 1971)[29] Born with the Dead (Best Novella, 1974)[30] Sailing to Byzantium (Best Novella, 1985)[31] Damon Knight Grand Master Award (2003)[32] Bibliography