Rabbi Dr. Phil. Salomon Zalman Breuer

http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=28369&st=&pgnum=3

The Breuer family traces their roots to Mattersdorf, Austria.

It is likely he is a descendant of this Moshe Breuer (~1665 - ~1745) Rosh Hakahal of Mattersdorf - Moshe Breuer, R"H Mattersdorf. If someone is able to confirm and fill the gaps of the generations in between it would greatly appreciated

http://en.wikipedia.org/wiki/Solomon_Breuer

Solomon Breuer

Shlomo Zalman (Solomon) Breuer (Pilisvörösvár, Hungary 1850-Frankfurt 1926) was a Hungarian-born German Rabbi, initially in Pápa, Hungary and from the early 1890s in Frankfurt as a successor of his father-in-law Samson Raphael Hirsch.

Born into a family of German-speaking merchants, he studied with his maternal grandfather rabbi Simon Wiener. At the age of twelve at the yeshiva of Nitra, but returned to study with his grandfather until he could enroll in the Pressburg Yeshiva, then headed by Rabbi Samuel Benjamin Sofer (the Ksav Sofer). He then proceeded to university studies and eventual doctorate in Mainz, where he became acquainted with rabbi Marcus Lehmann, one of the leaders of German Orthodoxy.

He married Sophie, youngest daughter of rabbi Samson Raphael Hirsch of Frankfurt, in 1876, and soon after accepted the rabbinate of Pápa in Hungary. His father-in-law died in December 1888, and Breuer succeeded him as the rabbi of the Frankfurt Austrittsgemeinde (secessioned community) in 1890. I
n Frankfurt he participated in the Freie Vereinigung, a national organisation of Orthodox communities, and created its rabbinical representative body, the Verband der orthodoxen Rabbiner Deutschlands (Union of Orthodox rabbis in Germany). He would later also be one of the founding members of Agudas Yisroel, and was a strong opponent of political Zionism; he viewed participation in the Zionist movement as an implicit approval of the idea that a Jewish state can replace Jewish religious identity.

As part of his duties in Frankfurt was Jewish education, and he opened a yeshiva, the Torah Lehranstalt, in 1893, which he modeled after the yeshivot he had attended in Hungary.

Little of Breuer's work remains in writing. Collected sermons were published in English under the title Chochmo u'Mussar in three volumes between 1972 and 1977 by his grandson Jacob Breuer,[2] and some of his responsa appeared in the Hebrew volume Divrei Yosef, which mainly contained the work of his son Joseph.

He had eight children. Simon died in childhood. Raphael Breuer was rabbi in Aschaffenburg, Joseph Breuer taught at the Torah Lehranstalt and recreated the Frankfurt community in 1940's New York, Isaac Breuer was an ideologue of Agudat Yisrael, Moses Breuer was a linguist, Samson Breuer a mathematician and actuary, and Joshua Breuer a pediatrician. His daughter Hannah Breuer married Edmund Meyer, a lawyer in Cologne.

http://www.jta.org/1926/07/21/archive/rabbi-solomon-breuer-leader-o...

Rabbi Solomon Breuer, Leader of German Orthodoxy, Dies

July 21, 1926

Berlin (Jul. 20)

(Jewish Telegraphic Agency)

Rabbi Solomon Breuer, one of the veteran leaders of Jewish orthodoxy in Germany, died in Frankfurt yesterday at the age of 76.

Dr. Breuer was the son-in-law of Dr. Samson Raphael Hirsch, contemporary of Abraham Geiger, and the outstanding champion of Orthodoxy in Germany in its fight against the Reform movement during the last century. With the publication of his works, “Nineteen Letters on Judaism,” and the “Horeb,” he laid the foundation for modern Orthodoxy.

Dr. Solomon Breuer was born in Patsch Hungary. He studied at Wurtzburg, Germany. He was a rabbi in Hungary when he was called to succeed his father-in-law in Frankfurt forty-five years ago. He was rabbi of the Religionsgesellschaft of Frankfurt and was the father of Dr. Isaac Breuer, leader of the Agudath Israel.

Salomon Breier

• Germany, Hesse Marriage Index, 1849-1931
• Relation: Groom
• Birth: July 8 1850 - Wörösvar
• Marriage: Sep 7 1876 - Frankfurt Am Main, Hesse, Germany
• Bride: Zipora Sophie Hirsch
• Parents of groom: Marcus Breier, Rosalie Wiener

   ^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^

Utsr HaRabanim # 18743 (N.Z. Friedman, 1973, Tel Aviv)

https://he.wikipedia.org/wiki/שלמה_זלמן_ברויאר

רבי שלמה זלמן בּרוֹיֶאר (בכתיב יידי: ברייער; בכתב לטיני: Breuer; י"ז בתמוז ה'תר"י, 27 ביוני 1850, שנטו - ו' באב תרפ"ו, 17 ביולי 1926, פרנקפורט) היה רב גרמני ממוצא הונגרי, רבה של פאפא, ורבה החרדי של פרנקפורט.

ממנהיגי היהדות האורתודוקסית במערב אירופה[1], חתנו וממשיך דרכו של רש"ר הירש ואבי משפחת ברויאר. חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, בהרכבה הראשון.

ביוגרפיה נולד בעיירה שנטו בממלכת הונגריה, לרב מרדכי, חניך ישיבות הונגריה ולשרה בתו של הרב שמעון וינר, ראשון תלמידי החת"ם סופר בהונגריה, ותלמידו של מהר"ם בנט. כשנהיה בר מצווה, עבר לגור אצל סבו בלוולויריני ולמד אצלו את שיטתם הלמדנית של רבותיו, עד הגיעו לגיל שבע עשרה. סבו העניק לו היתר הוראה, והוא עבר ללמוד בישיבת פרשבורג אצל רבי אברהם שמואל בנימין סופר ה"כתב סופר", אצלו למד עד פטירתו של האחרון בינואר 1872, ואחר כך אצל בנו ה"שבט סופר", רבי שמחה בונם סופר.

הוא נקשר לאחד מרבני הישיבה הרב נטע וולף, שהעניק לו חסות כאשר החלה להתפרסם בישיבה השמועה כי בהשפעת כתביו של רש"ר הירש החליט לעמוד בבחינות הבגרות ולרכוש השכלה אקדמאית. כאקט הרתעתי הוא "סולק" מן הישיבה ונסע לווינה, אך חזר לאחר ימים ספורים לבירה האוסטרו-הונגרית מחשש לירידה ברמתו הרוחנית. בישיבת פרשבורג נחשב לאחד התלמידים החריפים ביותר שלו[2].

שנים ספורות לאחר פטירת רבו ה"כתב סופר", והוא בן 26, עבר למיינץ לשמש כמורה פרטי לבניו של הרב שמואל בונדי, במקביל השלים את לימודיו לתואר דוקטור לפילוסופיה באוניברסיטת היידלברג, והדיסרטציה שלו הייתה חיבור פילוסופי-היסטורי על קאנט. הוא היה חרדי קנאי, ואף שרכש השכלה כללית לשם קבלת התואר שנועד לסייע לו לקבל משרות רבניות בהמשך דרכו, לא ייחס חשיבות לעצם ההשכלה[3]. לפי משה לוונטהל, לא ראה ברויאר בהשכלה האקדמית דבר נצרך וחיוני כחלק מתפיסת "תורה עם דרך ארץ", אלא טקטיקה בלבד[4].

בתקופת היותו במיינץ הכיר את ציפורה (סופי) הירש, בתו של רש"ר הירש והם נישאו. לאחר נישואיו, בהיותו בן 29, הוצע לו כס הרבנות בפאפא, משרה שעמדה פנויה במשך 18 שנה עקב המתיחות בתוך קהילה שהייתה שייכת לוועד הארצי האורתודוקסי אך הייתה בה סיעה גדולה של נאולוגים שפרשו לזמן קצר והסתפחו אליה מחדש[5]. בתקופת כהונתו בפאפא היה נתון לעינם הבוחנת של רבנים שמרנים שחשדו מטבע הדברים בטוהר כוונותיו של "רב מן המערב" בעל השכלה, אך אף על פי שאיפשר לימודי חול לבחורי ישיבתו, מחוץ למסגרת הישיבה, זכה לאמון הציבור.

בשנת 1890 עקר לפרנקפורט וירש את תפקידו של חותנו הרש"ר הירש. עם כניסתו לתפקידו כרבה של פרנקפורט החרדית, הקים בה את ישיבת פרנקפורט בסגנון הישיבות ההונגריות, מתכונת שכללה שיעור מרכזי מפי ראש הישיבה שנמשך לעיתים שעות ארוכות; ולצידה גם ישיבה קטנה שנועדה לתלמידים בגילאי בית הספר היסודי והתיכוני. הוא עמד בראשות הישיבה במשך 36 שנים והעמיד אלפי תלמידים, עד פטירתו בו' באב תרפ"ו, 17 ביולי 1926, בפרנקפורט.

משפחתו גיסיו: שלום גולדשמידט, יו"ר "ארגון אגודות ישראל המקומיות באשכנז"; והרב חנוך ארנטרוי.

ילדיו שמעון ברויאר (נולד 1878) נפטר בילדותו רבי רפאל ברויאר (1881–1932), רב באשפנבורג (אנ'), גרמניה רבי יוסף ברויאר (1882–1980), ממשיך דרכו של אביו בראשות ישיבת פרנקפורט, רב קהל "עדת ישורון" בניו יורק וממנהיגי היהדות האורתודוקסית בארצות הברית ד"ר יצחק ברויאר (1883–1946) - ממנהיגי והוגי הדעות של אגודת ישראל, אביהם של יעקב בר-אור ופרופ' מרדכי ברויאר ד"ר משה ברויאר (1885–1957) בלשן ומרצה ללטינית ויונית עתיקה באוניברסיטת פרנקפורט חנה (נולדה 1888) וד"ר אדמונד מייאר מקלן - שעמד בראש ארגון "קרן התורה" פרופ' שמשון ברויאר (1891–1974) - מתמטיקאי, אביהם של הרב מרדכי ברויאר, זאב זכריה ברויאר והמתמטיקאי פרופ' שלמה ברויאר דר.יהושע ברויאר (1892–1959) - רופא ילדים, אביו של הצדיק החסידי ר' שלמה ברויאר זצ"ל לקריאה נוספת יעקב רוזנהיים, כתבים, ח"א, בני ברק תש"ל: רבי שלמה זלמן ברויאר [%D7%A8%D7%91%D7%94 של פרנקפורט], עמ' רמג-רנ. (התפרסם במקור ב"איזראעליט" אוגוסט 1926). הרב ברייער זצ"ל ופעולתו, נדפס בראש ספרו דברי שלמה, ניו יורק, תש"ח, עמ' 5–19.

ספרו דברי שלמה, ניו יורק, תש"ח, באתר אוצר החכמה

הערות שוליים

הרב מאיר שפירא מלובלין, נהג לכנותו בשל כך "הכותל המערבי". אהרן סורסקי, נצוצי אור המאיר, בני ברק תשל"ד, עמ' כ.

עדות נכדו של רבו ה"כתב סופר", בנו של ה"שבט סופר", רבי עקיבא סופר, לימים רבה האחרון של פרשבורג וראש ישיבת פרשבורג בפרשבורג ובירושלים. מצוטטת אצל: בנימין זאב יעקבזון, אשא דעי למרחוק, תשכ"ז, עמ' רד.

בעניין זה ראו בספרו של בנו, ד"ר יצחק ברויאר, דרכי, ירושלים תשמ"ח, עמ' 27: "משהייתה בכיסו התעודה המעידה על "השכלה חילונית" פנה עורף לצמיתות ל"חכמת אדום", על מנת שלא לשוב אליה עוד לעולם. איני מאמין שלאחר זאת חזר ונטל בידו "ספר חול"".

לוונטהל, שררה שהיא עבדות: סוגיות ברבנות הקהילה, ירושלים, מהדורה שנייה תשע"ב, עמ' 99.

פאפא, באנציקלופדיית ייִוואָ ליהודי מזרח אירופה (באנגלית)