Rabbi Shalom Messas

Shalom Messas was born in Meknes, Morocco in 1913. He was the son of Rabbi Mimoun Messas and his wife, Rachel. Shalom Messas attended an Alliance Israélite Universelle school. He was a promising Torah prodigy at a very young age, and was a leading student of Morocco's Chief Rabbi Yehoshua Berdugo. As a young man, he was said to be a very handsome and in his eyes one could see a high level of intelligence as well as kindness.

The Messas family is an old one, with roots deep within Spain and Portugal. Shalom Messas was appointed Chief Rabbi of Casablanca at the young age of 36, he later served as Chief Rabbi of all Morocco. In 1978, then-Israeli Chief Rabbi Ovadia Yosef asked Rabbi Messas to come to the holy city and become its Chief Sephardic Rabbinical authority. When he departed for Israel, Rabbi Messas was escorted to the airport by Morocco's King Hassan himself, who requested that the Rabbi bless him one last time before his departure, and with that was his last official act in Moroccan. He had worked on important matters of Halacha right up to his last days. He was said to be very exact in preserving Sephardic customs, and would work full days and nights to try to find a Halachic way to solve the issue at hand. As an author of many books, he wrote his first significant scholarly work, "Mizrach Shemesh" in 1930, and his last work, "V'Cham HaShemesh" was written in 2002. Rabbi Shalom Messas, died on Shabbat Hagadol, 2003, at the age of ninety. He was buried in Har Hamenuhot in Jerusalem.

__________________________________________________________________________________

הרב שלום משאש

---

GEDCOM Note

<p><p dir="rtl"> </p></p><p><p dir="rtl">בישראל הונפק בול ע"ש הרב בטקס שנערך ביום 24.12.2007 , במעמד שר התקשורת והרב עמאר ועוד.</p></p>

GEDCOM Note

GEDCOM Note

<p><p dir="rtl">שמש כרב ראשי במרוקו ולאחר העליה לארץ שימש כרב ספרדי ראשי של ירושלים.</p></p><p><p style="text-align: right;" dir="rtl"> </p>

GEDCOM Note

GEDCOM Note

<p><p dir="rtl">הרב משאש נולד בשנת 1909 (כ"ב בשבט תרס"ט) לאביו הרב מימון משאש, בעיר מקנס במרוקו, אחת ממרכזי התורה של מרוקו;ונקרא על שם סבו שלום. הרב משאש החל ללמוד תורה מגיל צעיר, כשרבו המובהק היה הרב יצחק אסבאג. בצעירותו נחשב כתלמיד חרוץ, כשבהמשך נחשב לפוסק בגיל צעיר; כך חלק מספרו מזרח שמ"ש נכתב בהיותו בגיל 17. מגיל צעיר החל בניהול בית הספר תלמוד תורה, שבעיר מקנס. הרב משאש חלה במחלת הטיפוס, ולאחר שנרפא מהמחלה, בשנת תש"ד, הקים את ישיבת "כתר תורה" במקנס. בגיל 39 קיבל רשות להיות דיין בקזבלנקה, לאחר שעמד בבחינה בהצלחה; 13 שנה אחר כך בגיל 52 נבחר לכהן כרב ראשי וראש אבות בתי הדין בקזבלנקה; בהמשך כיהן כרב ראשי של מרוקו. לאחר ניסיונות שונים להביאו לחיפה, כרב ראשי, עלה הרב משאש לארץ ישראל בשנת 1978, לכהן כרב הראשי של ירושלים. ובתפקיד זה כיהן עד לפטירתו, ב-י' בניסן תשס"ג (2003), בגיל 95.</p></p><p><p dir="rtl"> </p></p><pdir="rtl"> </p>

GEDCOM Note

GEDCOM Source

MH:S4 אהרון בן חסין מטה אהרון מוה"ר יוסף טרדוגו זצ"ל, נולד בשנת תקס"ב בעיר "מקנאס", בן הגאון ר' יהודה ברדוגו
זצ"ל, היה עילוי בעל כשרונות נעלים, מפליא בלימודים, התקיים בו "בוצין בוצין מקטפיה ידיע" )מילדותו נכר אדם אם טוב הוא(, גדל בין רבנים גדולים, עליו אמרו חכטי דורו "וזרח השמש ובא
השמש" היות ובשנה שבה נולד ד' יוסף ז"ל נלב"ע הגאון ר' יקותיאל ברדוגו זצ"ל )עיין עליו(. בהיותו בן טו"ב שנים שנת תק"ף נלב"ע הגאון רי פתחיה ברדוגו זצ"ל )עיין עליו( והזמינו את ר' יוסף ז"ל לשדת בקודש ונמנה בבית דין של ארבעה )הרב המבי"ן מחבר ספר "לב מבין", הגאון אביר יעקב ברדוגו מחבר ספר "שופריה דיעקב" והגאון ר' חיים טולידאנו, זכר כולם לחיי עד(. עברו עליו ועל משפחתו צרות רבות )עיין בהקדמת המוה"ל לספר "כתונת יוסף" חלק ג', עם נל הצרות לא מש מאהולה של תורה, עשה הסגר כמה שנים ולא יצא לשוק כי אם בעש"ק, כדי לקבל מהנדיבים את ההקצבה הרגילה עבור תלמידי חכמים שנלמדו בישיבתו. רבנים דגולים הוסמכו על ידו וביניהם הרה"ג אברהם בן חסיז )סבו למחבר ספר זה( והרה"ג שלום משאש זלה"ה מחבר ספר "דברי שלום". ר' יוסף ז"ל היה רב ועצום בישראל, הניח אחריו כמה חבורים, מהם הודפסו כבר ומהם עדיין בכתב יד: ספר כתרות יוסף - שו"ת, ספר השרשים - דינים ע"ס א"ב ג"ח, ספר מגלה עמוקות, כותנות יוסף על הרמב"ם, והרבה ספרים אחרים. בהקדמה לספרו "השרשים" חלק ג' כותב עליו כמה"ר משה מאיר חי אליקים זצ"ל... נודע שמו לתפארת, טימיו אנו שותים, ומפיו אנו חיים, צרי ומרפא לכל מכאובינו, וכל שודש ושודש, ענף וענף, נמצא מרגניתא טבא, וכמה"ר יההטע סררוגו זצ"ל כתב עליו בהקדמה "הספר הנכבד הזה, אבקת דוכל הוא, ריח נחוח באפי כל אשר נשמת רוח חיים באפיו, מגד תבואות מפרי קודש משפטים ישרים במקצוע הגדול בתורתנו הק- דושה, אינו צדיך לכל נוליץ, כי מצדו כולו אומר כבוד, מעשה רב גאון מפורסם הור יוסף חי אתקרי, צדיק באמונתו, לעשות מלאכתו וכו'.

GEDCOM Source

MH:SC363 רנו רנו <p>מ ו ת ״ ר של ו ם משאש של י ט ״ א : י ל י ד מ ק נ א ס , ב נ ו</p><p>ש ל ה ר ה ״ ג מ ו ר ״ ר מ י מ ו ן זצ״ל, ב נ ו של</p><p>ה ח ס י ד ר ב שר של ו ם זצ״ ל עיין על י ו .</p><p>ר׳ של ו ם של יט״ א הוא אשר י ס ד ת ב ר ת</p><p>״ ד ו ב פ ש פ ת י ישנ י ם ״ ב ע י ר ״מק גאס ״. אשר ת פ ־</p><p>ק י ד ה ה י ה ל ה ד פ י ס ו ל ח ו צ י א ל א ו ר ס פ ר י ה ר א ־</p><p>שו ג ים כ מ ל א כ י ם , שגשא ר ו ב כ ת ב י ד ל ל א ג ואל ,</p><p>ע ד אשר ז ר ת ה ע ל י ה ם השמ ״ש ב צ ה ר י ם ( השמ ״ש</p><p>ב ר ״ ת : ה ר ב של ו ם משאש) ו ה צ י ל ה א ו ת ם מ ע ש</p><p>ו מ ע כ ב ר י רשיעי.</p><p>בשק י ד ה ר ב ה ז כ ה ל ה ו צ יא ל א ו ר ס פ ר י ם ר ב י ם</p><p>ועדיין י ד ו גטויה, ה ק י ם ד ו ר ישר ים י ב ו ר ר —</p><p>ב ג י ם ו ת ל מ י ד י ם ר ב י ם — הב ג ים ה ו ל כ י ם ב ד ר כ י</p><p>אב י ה ם ע נ ף ד ו מ ה לשו רש, ו ת ל מ י ד י ם ר ב ג י ם ,</p><p>ח כ מ י ם ו ב ע ל י שם ב ״ה. ו א נ י ה צ ב ״ י ז כ י ת י</p><p>ל ה י נ ו ת מ ת ו ר ת ו הק ד ושה, משכ ל ו ה ז ד ו מ ע ו מ ק</p><p>עיונו, כשל מ ד נ ו א צ ל ו ה ר מ ב ״ ם ב ל י ל ו ת , ב ב י ת</p><p>ה כ נ ס ת ע ״ש ה ה ס י ד ר׳ ר פ א ל ב ר ו ך ט ו ל י ד א נ ו</p><p>זצ״ל .</p><p>ר׳ של ו ם של י ט ״ א משמש הי ום ב ק ו דש ב ת ו ר ר ב ר אשי ו ר א ב ״ ד ב ע י ר ״ ק ז א ב ל א נ ק א ״ , כ ת ב</p><p>פ ס ק י די נ ים ר ב י ם מאד, ת ב ר ס פ ר ״ מ מ ז ר ת שמש״</p><p>ע ל יורה ד ע ה ו ע ו ד ז ו נטויה.</p><p>ר׳ של ו ם של י ט ״ א ה נ ו איש ח י ל ר ב פעל ים,</p><p>פ ר י ק ו דש הל ו ל ים, אשכ ו ל השל מ ו ת ה ר ב ה כ ו ל ל ,</p><p>כ ל אישורי ן כ ו ל ל , של ״ ם .הוא ושל מ ה משנתו^</p><p>אשר י י ו ל ד ת ו , ת כ מ ת א ל ה י ו ב ק ר ב י , שמ ו כש״ר.'</p><p>יהיה תי ים ט ו ב י ם ואר ו כ ים אכ י ״ ר , י רב ו כ מ ו ת ו</p><p>ב ישר א ל .</p> 4

GEDCOM Source

MH:S16 יוסף ברדוגו דברי יוסף

GEDCOM Source

MH:SC364 הקדמה הקדמה מו"ל הספר דברי יוסף של הרב יוסף ברדוגו 4

GEDCOM Source

MH:S52 מימון בן רפאל ברדוגו לב מבין האחים צאייג בנים לרב אברהם

GEDCOM Source

MH:SC365 עמ 12-14 עמ 12-14 כתב הקדמה לספר. 0

GEDCOM Source

MH:S500005 אילן היוחסין העולמי של Geni MyHeritage אילן היוחסין העולמי של Geni נמצא ב-<A href="http://www.geni.com" target="_blank">www.Geni.com. האתר Geni הוא בבעלות MyHeritage ומתופעל על ידה. 40000 Collection

GEDCOM Source

MH:SC366 http://www.myheritage.co.il/research/collection-40000/%D7%90%D7%99%... http://www.myheritage.co.il/research/collection-40000/%D7%90%D7%99%... <p>Rav Shalom הרב שלום Messas משאש
מין: זכר
לידה: 13 בפברואר 1909 - Meknes, Al Ismailia, Meknès-Tafilalet, Morocco
מקצוע: Rabbi, religious teacher, Chief Rabbi of Morocco, Chief Rabbi of Jerusalem
פטירה: 12 באפריל 2003 - Jerusalem, Israel
אב: Rav Mimoun Messas
אם: Rachel Messas
בן/בת: <פרטי> Messas משאש</p> 4

GEDCOM Source

MH:S500005 אילן היוחסין העולמי של Geni MyHeritage אילן היוחסין העולמי של Geni נמצא ב-<A href="http://www.geni.com" target="_blank">www.Geni.com. האתר Geni הוא בבעלות MyHeritage ומתופעל על ידה. 40000 Collection

GEDCOM Source

MH:SC367 http://www.myheritage.co.il/research/collection-40000/%D7%90%D7%99%... http://www.myheritage.co.il/research/collection-40000/%D7%90%D7%99%... <p>Rabbi Shalom Messas
מין: זכר
לידה: בערך 1909 - Meknès, מרוקו
פטירה: 12 באפריל 2003 - Jerusalem, ישראל
קבורה: 13 באפריל 2003 - Cimetière Givat Shaul, Jerusalem, ישראל
אשה: Jamila Messas לבית Elkrief
בן/בת: <פרטי> Berdugo לבית Messas</p> 4

GEDCOM Source

MH:S500028 Biographical Summaries of Notable People MyHeritage The records in this collection vary in what data items are present and one will find information on various aspects of the subject persons including names, biographical descriptions, nationalities, birth dates, birth places, death dates, death places, relatives, spouses, children, professions, nationalities, and educational attainment. The information in this collection has been compiled from Freebase (under CC-BY) and Wikipedia (under the GNU Free Documentation License). 10182 Collection

GEDCOM Source

MH:SC368 https://www.myheritage.co.il/research/collection-10182/biographical... https://www.myheritage.co.il/research/collection-10182/biographical... <p>Chalom Messas
מין: זכר
לידה: 13 בפברואר 1913 - Meknes
פטירה: 12 באפריל 2003
Religion: Judaism
Nationalities: Israel, Morocco
Occupation: Rabbi
מגורים: Meknes
  קרובי משפחה: קשר משפחתישםלידהבןDavid Messas15 ביולי 1934אשהJamila Elkrief</p> 4

GEDCOM Note

Web content link:<LinkURL>https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%9E%D7%A9...</LinkURL><LinkName>ויקיפדיה על הרב שלום משאש</LinkName>

הרב שלום משאש (כ"ב בשבט ה'תרס"ט - י' בניסן ה'תשס"ג, 13 בפברואר 1909–12 באפריל 2003) היה רבה הראשי של העיר קזבלנקה שבמרוקו, ואחר כך רבה הראשי של מרוקו, ולימים הרב הראשי של ירושלים, במשך 25 שנה. חיבר ספרים רבים בהלכה ובאגדה, ונחשב לאחד מפוסקי ההלכה החשובים שהוציאה מקרבה יהדות מרוקו במאה העשרים. הוא זכה לתארים "פוסק הדור", "גדול הדור", "מרן", ועוד, בפרט בקרב בני העדה המרוקאית, להם שימש מקור גאווה

ביוגרפיה

נולד בשנת תרס"ט (1909) לאביו הרב מימון משאש, מחבר ספר 'אוצרות שמים', בעיר מקנס שבמרוקו, אחת ממרכזי התורה של מרוקו, ונקרא על שם סבו, הרב שלום משאש, שהיה רב ודיין בעיר מקנס וחיבר שו"ת 'דברי שלום'. מצד אם אביו הוא מצאצאי הרב רפאל ברדוגו, שהיה מגדולי הרבנים בדורות האחרונים. זיקתו של הרב משאש אליו התבטאה בהוצאת כתבי היד של ספרו "שרביט הזהב". בן דודו של אביו של הרב שלום משאש, היה הרב יוסף משאש, רבה של חיפה

הרב משאש החל ללמוד תורה מגיל צעיר, כשרבו המובהק היה הרב יצחק אסבאג. בצעירותו נחשב לעילוי וחריף, והפך לפוסק בגיל צעיר; כך ספרו 'מזרח שמ"ש' נכתב בהיותו בגיל 17, ונדפס בהיותו בן 25. בהקדמה לספר זה הוא מעיד על עצמו 'כל ימי נעורי לא ידעתי צורתא דזוזא (=לא ידעתי כיצד נראה מטבע כסף) וכל כסף תועפות נחשב בעיני לאַיִן נגד חשק תאוות לימוד תורה הקדושה'. מפני גודל שקידתו והתמדתו בתורה, השינה הייתה קשה עליו, ובשל כך הוא החל בגיל צעיר בניהול קריית החינוך 'תלמוד תורה', שבעיר מקנס, כדי שאחר עבודה פיזית יקל עליו להירדם. בת"ת זה למדו מגיל 4 ועד גיל 18 ומספר התלמידים במחזור אחד הגיע ליותר מ-2,000 תלמידים

בתוך כך חלה במחלת הטיפוס, ולאחר שנרפא מהמחלה, בשנת תש"ד, הקים את ישיבת 'כתר תורה' במקנס. בעת ששימש בראשות הישיבה, ניסה הרב משה חי אליקים, ראב"ד קזבלנקה לשכנע את הרב משאש לשמש כדיין בבית הדין שבראשותו, אך לרב משאש היה קשה לעזוב את פעילותו הרוחנית שבמקנס. רק בשנת ה'תש"ט, לאחר פטירת הרב אליקים, נענה לבקשת הדיינים והקהילה בקזבלנקה ליטול על עצמו את עול הדיינות, והחל לכהן בדיינות בעיר הגדולה קזבלנקה, בגיל 39; 13 שנה לאחר מכן, בהיותו בן 52, נבחר לכהן כרב ראשי וראש אבות בתי הדין בקזבלנקה, בהמשך כיהן כרב הראשי של מרוקו כולה. לאחר ניסיונות שונים להביאו לחיפה, כרב ראשי, עלה הרב משאש לארץ ישראל בשנת 1978, לכהן כרבה של ירושלים, ביוזמתם של הרבנים הראשיים דאז, הרב עובדיה יוסף והרב שלמה גורן. בתפקיד זה כיהן הרב משאש כעשרים ושש שנה עד לפטירתו, בי בניסן ה'תשס"ג (2003). בן 95 היה במותו. עשרות אלפי אנשים מכל קצות הארץ ומחוצה לה השתתפו בהלווייתו, ומקום קבורתו הפך למקום תפילה. עד יומו האחרון לא נס ליחו ולא כהתה עינו, והוא פעל ללא לאות בכתיבת פסקי-דין ותשובות בהלכה

בנו היה הרב דוד משאש

הגותו ודרכיו

היה סמל מופת ודוגמה של רודף שלום, התרחק מאוד מן המחלוקת, השתדל ואף עלה בידו להיות מקובל נערץ ואהוב על כל החוגים והעדות בארץ ומחוצה לה, תוך שהוא מקרין אחדות ואהבה לכולם. לשכתו וביתו היו פתוחים לרווחה בכל שעות היום והלילה לכל דורש, אנשים ונשים, חכמים והמוניים, אברכים וקשי יום. הקדיש להם מזמנו המצומצם, קיבלם במאור פנים, בסבר פנים יפות, בנחת רוח ושמע אותם בסבלנות

אף על הגויים היה אהוב ומקובל. בשנות כהונתו במרוקו, עמד הרב משאש בקשרים הדוקים עם המלך חסן השני, והמשיך לברך אותו ואת ממלכתו גם כשהתיישב בירושלים. הערבים במרוקו התייחסו לדמותו המלכותית בהדרת כבוד, וגלי הערצה אפפו אותם כשראו את מלכם מבקש את ברכת הרב היהודי. במשך הזמן המלך הפך לידידו האישי, ולפחות פעמיים בשנה היה הרב משאש מוזמן לבא לברך את המלך בטקס מלכותי ומפואר, כשהמלך מאזין לכל מילה ביראת כבוד, תוך שהוא עומד כפוף כל זמן הברכה. המלך העניק לו תליון ותעודה, המעניק לו מעמד של שופט במערכת המשפט של מרוקו, לא רק ליהודים אלא גם לגויים, והעניק לו סמכויות נרחבות נוספות, בכל הנוגע לביסוס מערכת הכשרות ועוד

הרב משאש נהג לתבל את דרשותיו בהומור. כך בין השאר התבטא שהפירמידות במצרים שייכות לעם ישראל, כתשלום על עבודתם במצרים, מה עוד שעקב העובדה שרעיון בנייתם היה של יהודי- יוסף הצדיק, המצרים צריכים לשלם תמלוגים מתיירות. הרב משאש הדגיש רבות את הפנייה לציבור, ואת היחס החינוכי שיש לנקוט כלפי הציבור. כך בין השאר הוא קובע שבמידה שיש התנגשות בערב שבת, בין אמירת שיר השירים לדרשה, מוטב לקיים את הדרשה (ילקוט שמ"ש סימן צה). י

מדת הענווה שלו הייתה מן המפורסמות. כשהיו מעירים על דברי הרב משאש, לא רק שלא היה מעורר איזו טינה ושנאה על המעירים, אלא היה עושה עצמו אסיר תודה, והיה מוסיף אהבה על אהבתו לאותם המעירים. והיה אומר שבזכות המעירים, זוכה הוא להבהיר את פסקיו יותר ויותר. הוא היה רגיל לומר שאדם שאינו מסכים עם הדברים שלו, מוזמן לכתוב לו ולנמק את דבריו, ואם ימצא שנפלה אצלו טעות בהלכה, יחזור הוא מהפסק ללא חשש. ולא התעייף מלענות אפילו חמש ושש פעמים, בחילופי מכתבים, על אותו עניין ועם אותו אדם, כמעיין המתגבר, במכתבים ארוכים ומפולפלים, גם כשהשואל היה אברך צעיר לימים, והיה מתייחס להערות בכובד ראש תוך שהוא מעיין בכל שורה ושורה ומנסה להבין את דעת המעיר לעומקה, מדוע הגיע להבין כדבריו, ורק אחר כך היה מחשב עם מי האמת

לא פחד מלחזור בו כשהיה צריך, באמרו כי כך היא דרכה של תורה, ועשרות מכתבים דן ליישב ולחזק את מה שכתב בספריו ובמאמריו שראו את הדפוס, ואף בסוף ימיו שעברו קרוב לשבעים שנה מזמן שכתבם, עדיין היו הדברים ברורים לו והיה מפלפל בהם בין בכתב ובין בעל פה. למעשה כך התחבר הספר 'שמש ומגן'. י

הרב דוד יוסף, רבה של הר נוף ובנו של הרב עובדיה יוסף סיפר, שבאחת מן הפעמים ששוחח עם אביו אמר לו שהוא כותב תשובה הלכתית החולקת על אחד מפסקי הרב משאש. אמר לו אביו: "אם הינך רוצה להשיב על דברי הרב משאש, תחזור על הדברים עשר פעמים". י

מודעותו לכתבי יד, וזיקתו ליהדות מרוקו, הובילה להקמת חברת 'דובב שפתי ישנים', עוד במרוקו. ייעודה היה הוצאת והדפסת ספרים מכתבי יד של רבני מרוקו, מהדורות הקודמים

יחסיו עם הפלגים השונים ביהדות החרדית

הרב משאש היה מקובל ונערץ על כל החוגים, ספרדים כאשכנזים, חסידים כליטאים. עם הרבי מליובאוויטש היו לו קשרים ענפים. למעשה הרב שאיפשר לחב"ד להתפתח בקזבלנקה, היה הרב שלום משאש. בראשית דרכם של אנשי חב"ד בקזבלנקה, אנשים נמנעו מלהתפלל עימם עד כדי כך, שלא היה להם מספיק אנשים למניין. עמידתו של הרב משאש לצידם של אנשי חב"ד ותמיכתו בפעולותיהם, נתנו לגיטימציה לחב"ד לפעול בקזבלנקה. הרב משאש היה מגיע לכל אותם האירועים שנערכו על ידי חב"ד ולעתים אף היה דורש בהם דברי תורה

גם ברמה האישית נוצרו קשרי ידידות עמוקים בין הרב משאש לרב שלמה מטוסוב, שליח חב"ד למרוקו, והרב משאש התבטא עליו "אהבת עולם אהבתיו, אהבה שאינה תלויה בדבר". על מידותיו הטובות של הרב מוטסוב כותב הרב שלום "די בלהביט בו מרחוק, אדם יקח מוסר השכל". בשעה שהרבי מליובאוויטש ביקש את עזרתו במרוקו, הרב משאש יצא "בקול קורא" בשם הרבי להדליק נר שבת לכל בת. בין שני הרבנים אף נערכה פגישה בניו יורק. י

יחסים שכאלה היו לרב משאש גם עם הפוסקים הליטאיים השונים, כמו הרב אליעזר וולדינברג, הרב יוסף שלום אלישיב, ועוד, כולם התייחסו אליו כאחד מגדולי הדור והעריכו אותו מאוד

עם הרב יוסף קאפח היו לו חילופי מכתבים בעניינים הלכתיים, והוא העריכו מאוד. בהספדו עליו בשנת תשס"ג, אמר: "היה שר התורה, וקשה סילוקם של חכמים מהעולם מחורבן בית המקדש". י

ספריו

*מזרח שמ"ש - הלכות איסור והיתר, ספר זה הוא ספרו הראשון של הרב משאש, נדפס בהיותו בגיל 25. תרצ"ג – 1933

*תבואות שמ"ש - ארבעה חלקים, על דיני השו"ע

• שו"ת שמ"ש ומגן - שו"ת ארבעה חלקים. החלק הרביעי יצא לאור ב י' בניסן תשס"ז
• בית שמ"ש - על היד החזקה לרמב"ם
• ילקוט שמ"ש - קיצור לפסיקותיו על חלק או"ח, נערך על ידי הרב אריאל אדרעי, הוצאת ארז, ירושלים
• וחם השמ"ש - דרשות על התורה

בנוסף עסק הרב משאש בהוצאה לאור של ספרים רבים, דרך חברת דובב שפתי ישנים (כ-12 ספרים), וכן הוציא כ-4 כתבי יד של הרב יעקב בירדוגו והרב רפאל בירדוגו