Shimon Cohen, הי״ד

Cohen, Shimon; 27: Born in 1902 in Yazd, Persia.

He came to Eretz Yisrael in 1922 and worked as a stone-cutter until his health deteriorated. He opened a shop in Hebron where everything was written and expedited in Hebrew. Shimon assisted many, especially Jews from Persia, and took time to show them Hebron’s many historic sites. Not until 1929 could he save up enough money to be able to bring his mother and two brothers to Israel.

In a small room at Slonim’s home, death caught up with him. His killers clubbed him to death with axes. His body wasn’t found until Monday; therefore he was buried apart from the mass grave in the Hebron Jewish cemetery.

שמעון כהן זל

שמעון כהן זל

שמעון כהן זל בן 27 במותו

בן רחל ור' דוד-אברהם

נולד בתרס"ב, 1902

התגורר בחברון

נהרג בפעולת איבה בי"ח באב תרפ"ט, 24/8/1929 בתקופת המאורעות בחברון

הובא למנוחת עולמים בחברון: אזור: א, גוש: א2, חלקה: 2, שורה: 54

הותיר: אם ושני אחים

שמעון מונצח באנדרטה בהר הרצל בלוח מס' 3

קורות חיים

נולד בשנת 1902 בעיר יזד, פרס, לאביו ר' דוד-אברהם ולאימו רחל. אביו היה מלמד תינוקות ודרשן בבתי כנסיות, ממשפחת רבנים ושוחטים. שמעון לומד בתלמוד-תורה עד השנה השלש עשרה לחייו. אז מת עליו אביו, ושמעון מוכרח להפסיק את לימודיו.

עול פרנסת הבית מוטל עליו, הבן הבכור. שנתים הוא עוסק במרכולת לומד אחרי כן ספרות ועובד כספר. בשנת תרפ"ב עולה שמעון לארץ: הוא הולך ברגל לבבל, משם הוא נוסע בעגלה. בבואו לירושלים מתמחה שמעון בסיתות אבנים, עובד במקצוע זה חמש שנים. שמעון מטפל במסירות גדולה בעולים חדשים מפרס, ומשתדל לסדרם בעבודה. הוא מעמיד מהם בעלי-מלאכה רבים מלמדם חינם את מלאכת הסיתות, וזו נעשית מקצוע חייהם. שמעון קונה לו מגרש בגבעת שאול" וחושב על בנין בית, שבו יקציע שני חדרים לבית כנסת.

אולם, העבודה בסיתות אבנים מתשת את כחו, ולפי מצות הרופאים עליו לעזוב את המלאכה הזאת ולעסוק בעבודה קלה יותר. הוא מחליט ללכת לחברון להסתדר במקצוע הקודם, בספרות. צנוע וירא-שמים היה. לא עבר על דין תורה, לא גלח יהודי בשום מחיר, הוקיר בני ישיבה ובני תורה והביע לפני מכיריו את שמחתו, שעלה בידו להסתדר בישוב של חרדים. התחבב על בני חברון בטוב לבו במדותיו המצוינות ובאהבתו הגדולה לארץ ולקניני העם. חנותו היתה היחידה בין חנויות היהודים ששלטיה וכתבתיה היו בעברית. בחבה יתרה היה מטפל בתירים ואורחים, שבאו לחברון ויש שהיה סוגר את חנותו, כדי להוליכם ולהראות להם מקומות היסטוריים בעיר ובסביבה. ובתחילת תרפ"ט באה שאיפתו מאז עלה לארץ: עלתה בידו לחסוך סוף סוף את סכום הכסף הדרוש להעלאת אימו ושני אחיו.

בליל הששי, י"ז באב, הלך שמעון לאליעזר-דן סלונים, למצוא מחסה בביתו. ביום השבת, בזמן ההרגה בבית סלונים, התחבא שמעון בחדר קטן וצר. גילו את עקבותיו, ורצחוהו בגרזן בעורפו.

אור ליום ב' נקברו קדושי חברון בקבר אחים; גופו המת של שמעון נמצא רק ביום ב' ונקבר קבורת יחיד.